תחבורה ציבורית ומוניות בנין בין ”אוטובוס שינה מדונג-הוי לנין-בין“

במידה ורוצים לנסוע באוטובוס לילה בין דונג-הוי (Dong Hoi) לנין-בין (Ninh Binh), אפשר לקנות כרטיסים באותו יום, מכיוון שהמקומיים לרוב לא מזמינים מקום מראש. הכרטיסים במקום קבוע. עדיף לשבת באמצע האוטובוס, קומה ראשונה. יציאה ב-18:30, הגעה בין 5-6 בבוקר. רצוי לכוון שעון מעורר, כי האוטובוס ממשיך הלאה.

במפתיע, אנחנו הגענו כבר ב-04:00. היה מלחיץ להתארגן מהר ובחושך. חשוב שהנהג יידע איפה אתם צריכים לרדת, כי באו לקרוא לנו במיוחד (אמרנו מראש את שם המלון, ועצרו לנו במרחק הליכה). רצוי ליצור קשר עם המלון ולהבהיר את שעת ההגעה המוקדמת ואיך להגיע. הנסיעה עצמה לא פשוטה. הכיסא צר וצפוף, השמיכה צרה. יש כרית. נותנים מים ומגבון. כדאי לבוא בלבוש נוח (שרוואל ארוך, חולצה קצרה, עליונית). תאכלו טוב קודם, אל תמלאו את התיק יותר מדי (זה בא על חשבון מקום לרגליים). כדאי להביא: נייר טואלט, מגבונים, כדורים נגד בחילה, שקית בשלוף להקאות, פנס (הכרחי), מוזיקה עם אוזניות, קופסא למשקפיים.

בכניסה לאוטובוס מורידים סנדלים (לא כדאי נעליים) ושמים בשקית (שלהם). האוטובוס מתמלא מהר. אפילו במעבר משכיבים אנשים. כל שעתיים-שלוש נעצרים בשולי הכביש להפסקת שירותים. זה מה שיש, וגם זה רק לכמה דקות. בנים ובנות בשולי הדרך. הזוי, אבל תזכרו שאף אחד לא מכיר אתכם. 

אבטחת הציוד: רצוי להגיע חצי שעה לפני הזמן, ולחבר לאחד מעמודי הברזל שבתא המטען את המזוודה, עם כבל מתכת דק ומנעול. את תיקי הגב רצוי לחבר למוט צמוד למקום השינה, באמצעות מנעול עם ״אוזן״ ארוכה וגמישה. הנסיעה כאמור מתישה. אל תתכננו כלום ליום למחרת. תלכו לישון! לבסוף, מה שאמרנו לילדים: ״הכל עובר. אם שנת הלימודים נגמרה - גם הנסיעה הזאת תגמר!”