מסלול בן שבוע-שבועיים בטנזניה ”ספארי וטיפוס לקילימנג`רו“

חזרנו משבועיים מדהימים בטנזניה, 5 ימים ספארי ו-6 ימים טיפוס לקילימנג`רו. 

מסלול הספארי: יום באגם מניארה, 3 ימים בסרנגטי, יום בנגורונגורו. יש לקחת בחשבון נסיעה של ארבע-חמש שעות מארושה/ מושי לאיזור אגם מניארה ונגורונגורו ועוד 4 שעות של טילטולים עד ההגעה לסרנגטי כך שארבעה חצאי ימים מתבזבזים על נסיעות!

אגם מניארה - שמורה קטנה יחסית אך כוללת כמות גדולה של בעלי חיים שונים. מומלץ ביותר ל``פתיחה`` של הספארי. לינה ב- Lake Maniara Lodge מומלץ ביותר! מרהיב ביופיו וצופה לשמורה. 

סרנגטי - שמורה ענקית ומעניינת. יש לקחת בחשבון נסיעה קשה רבת טילטולים ואבק עד ההגעה לשמורה. הגענו באמצע אוקטובר וזכינו לראות את תחילת ההגירה מקניה, מחזה מדהים של עדרי ענק של זברות וגנו המטיילים ברחבי השמורה. לנו בקמפינג בשמורה, חוויה מעניינת אך לא הכרחית.

נגורונגורו - השמורה המרהיבה ביותר! נמצאת במכתש שבו חיים עדרים של זברות, גנו, באפלו ועוד. שם גם זכינו לראות אריה שזז ולא שוכב כמו מת בשמש.
לינה ב- Wild Life Lodge מומלצת גם בגלל יופיו של המקום וגם משום שמדובר באיזור קר יותר מאשר בשמורות האחרות. חמישה ימי הספארי היו ממצים. סף ההתרגשות הולך ועולה עם הזמן. ביום הראשון מתרגשים מכל ג`ירפה וזברה, ביום הרביעי אף לא מאיטים כשהן חולפות ליד הג`יפ.

הטיפוס לקילימנג`רו - אפתח בדברי המדריך ``It`s doable! ``. מצד שני, מדובר בטרק קשה בכמה רמות מטרק נפוץ בנפאל או ניו-זילנד. רוב האנשים שפוגשים על ההר מתארים את העליה לפיסגה כיום הקשה/ הסיוטי בחייהם. בחרנו במסלול Machame בגלל הביקתות. מבחינתנו זה היה יתרון גדול. הימים לא מאד ארוכים, ומגיעים מוקדם יחסית למחנה, וחשוב שיהיה מקום נעים לשהות בו גם בגשם ובקור. עשינו את המסלול ב- 6 ימים ולא ב- 5, כשהוספנו יום נוסף להתאקלמות. חשבנו שזה יהיה גם יום מנוחה, אבל המדריך שלנו חשב אחרת. הוא לקח אותנו לטיול ``קצר`` של חמש שעות ועלייה אנכית של כאלף מטר (כמו כל יום טיפוסי בהר). בסופו של דבר זה הוכיח את עצמו, ולא סבלנו כלל ממחלת הגבהים. מחלת הגבהים היא אחד הקשיים העיקריים שמונע מאנשים להגיע לפסגה. הקפדנו גם לקחת את הכדורים נגד מחלת הגבהים.

מבחינת מזג אויר צריכים להיות ערוכים לכל. מזג האויר על ההר משתנה במהירות, ויכול להתחלף מחם לקר מאד וחזרה במהירות. את התיק שלכם שהפורטרים סוחבים לא תיראו עד לבקתה, ולכן כל הביגוד הזה צריך להיות איתכם. ההליכה בטיפוס היא איטית מאד. כבר מהיום הראשון המדריך כל הזמן דאג שנלך לאט. בהתחלה זה היה מוזר, אך זה סוד ההצלחה. ביום הפיסגה ההליכה הזו היא כל מה שניתן לעשות, והיכולת להתמיד בה לאורך שעות היא מה שצריך כדי להגיע למעלה. הפיסגה - בהחלט שווה להגיע ל- Uhuru הפסגה הגבוהה ביותר. מעבר לסיפוק שבכיבוש ההר, הנוף, הקרחונים מסביב, העננים למטה שווים את המאמץ.