טיפים נוספים על סקי באוסטריה ”איך כדאי ליפול בסקי וסנובורד“

ניר ד:
מדריכים מלמדים גולשי סנובורד להתיישב ברגע שהם מבינים שהנפילה בלתי נמנעת. ככה חלק גדול מעוצמת הנפילה נמנע. מנסיוני האישי, כשאני מזהה נפילה, אני זורם איתה. לא מנסה להעצר או להתנגד, פשוט נותן לגוף לנוע בכיוון הנפילה ואפילו עוזר לו. ככה, במקום שהגוף יספוג את עוצמת הנפילה בבת אחת זה הופך להיות תהליך הדרגתי יותר. בחלק מהמקרים הקשים יותר, זה אפילו כיף, סוג של אקרובטיקת שלג מאולתרת. כל זה נכון עבורי, גולש סנובורד, מה שאומר שהרגליים שלי מקובעות. לא יודע אם גולש סקי שהברך שלו מנסה לעשות סיבוב של 360 מעלות צריך לזרום עם זה או להתנגד בתוקף. יעידו הסקיירים. כמובן שצריך להשתמש בראש (לא כבולם זעזועים) ואם כיוון הנפילה הוא לתהום או מתחת לחתול שלג, לעצור מייד גם במחיר של נפילה קשה יותר.

מכיוון שאנחנו מדברים בכל מקרה באירוע מאוד מהיר ולרובינו אין זמן לחשוב ולתכנן את התגובה שלנו לנפילה, הכי חשוב לדעתי להיות ב ``State of mind`` המתאים. גיליתי שעדיף להימנע מהגישה שנפילות הן תקלות שצריך להימנע מהן ככל האפשר. הגישה שאני נוקט בה היא שנפילות הן החלק החשוב ביותר של הלימוד. אם אני גולש בלי ליפול זה אומר שאני לא מתאמץ ולא משתפר. כך שבעצם נפילה היא אינדיקציה לזה שעכשיו הגעתי לקצה גבול היכולת שלי ואני נמצא בתהליך של שיפור (או באפיסת כוחות, במקרה כזה עדיף לעשות הפסקה).

Ran:
השיטה המתוארת היא מתחום אומניות הלחימה – עיקרה מג`ודו, אומנות לחימה שעיקרה להפיל וליפול. לנפילות קדימה – הכי חשוב! לא לנסות לבלום עם הידיים על ידי שורש כף היד - זו אומנם נטייה פופולרית, אבל העצמות בכף היד לא בנויות לספוג את המכה הזו – שבר בשורש כף היד יכול להיות מאוד מאוד לא נעים... מעבר לכך, נפילה ללא בלימה עם הידיים נגמרת פעמים רבות בשברים בצלעות, שכן בית החזה סופג את מירב המכה. במקום זה רצוי ליפול על האמות (החלק מהמפרק ועד שורש כף היד), כאשר שורש כף היד מאריך את האמה, במקביל להפנות את הראש לאחד הצדדים, זאת כדי להמנע עם האף בשלג, קרח במקרה הרע. יש לשים לב להגמיש את שאר הגוף ולא לנעול את הגב כך שהמכה תספג באופן אחיד. לנפילות אחורנית – להתיישב זה טעות. צריך לנסות להתחיל גלגול לאחור, ממש כמו שהיינו ילדים, להשכב על הגב כאשר הוא קמור. הרעיון - לפזר את המכה ולא לרכז את המכה בנקודה אחת.

כל האמור בוודאי נשמע נורא מוזר, נורא בלתי אפשרי ובעיקר ``למי יש זמן?!?``, הדרך היחידה בה זה יעבוד, זה לתרגל במקום מישורי, פעם פעמיים שלוש... זה יכול להיות ההבדל בין לשבת בלובי כמה ימים לבין להיות על המדרונות.


Alon:
המיגון שמגיע עם הכפפות (לאלו שמגיעות עם מיגון) מיועד להגנה על העצמות הדקיקות של שורש כף היד (ישנן גם כפפות עם מיגון כפול גם לגב היד כדי למנוע כיפוף יתר של כף היד) אבל הטיפים הטובים של רן מאוד רלוונטים לסנואובורד, אבל לא כל כך לסקי. אופי הנפילה בסקי כשיש לך ``נעל של 170 ס``מ`` הוא בדרך כלל לא קדימה/אחורה, אלא איזושהי גירסה של נפילה על צידית, בה הנזקים השכיחים הם - קריעת רצועות ברכיים בגלל מגלש שמסובב את הרגל לזויות לא אנושיות (הרבה פעמים בגלל כיוונון לא נכון של הביינד), פריקות כתף או שבר בשורש האגודל (גם בגלל המקרים בהם בכל זאת ``הצלחת`` לעצור את הנפילה עם כף היד והרבה בגלל אופן החזקת המוטות עם הרצועה). בכל מקרה, מיגון של כפפות סנואובורד מאוד מקשיח את כף היד ולכן לא מתאים למי שמשתמש במוטות סקי (לא תצליח לסגור אחיזה על המוט).