מסלול עד שבוע בקנצ'נבורי ”יומיים באזור קנצ`נבורי“

בקנצ`נבורי ישנו 2 לילות, אבל הגענו אחה``צ ועזבנו בבוקר היום השלישי כך שבפועל היה לנו יום שלם ועוד חצי יום. ביום ההגעה עוד הספקנו לראות את בתי הקברות, ותיכננו להספיק להגיע גם למוזיאון – לצערי לא הספקנו באותו היום, וגם לא ביום שאחריו כיוון שלקחנו טיול מאורגן.

מאוד רצינו להגיע אל מפלי ארוואן, וידענו שיש אוטובוס ממשלתי שנוסע אל המפלים, אבל רחוב הגסטהאוסים קצת מרוחק מהתחנה ולא התחשק לנו לקום מוקדם ולהטרטר עד לשם. קראנו שאנשים כתבו שיש גם מיניואנים שנוסעים אל המפלים, אבל בכל הסוכנויות ששאלנו לא ידעו על זה, והציעו לנו יום טיול מאורגן שכלל את המפלים, הרכבת על הגשר ועוד כמה אטרקציות בדרך. הטיול הזה עולה 700 באט, כשרק הכניסה למפלי ארוואן עולה 400 באט, כך שבסופו של דבר הגענו למסקנה שזה די משתלם לקחת יום סיור שכזה, מפני שהמפלים מרוחקים מקנצ`נבורי בערך כשעת נסיעה. היום הזה גם היה אחד הימים הכיפיים שהיו לנו בטיול. בשמורה יש שבעה מפלים כשהמסלול עד המפל הרביעי – חמישי די קליל, ולאחר מכן דרגת הקושי עולה. בחלק מהמפלים יש בריכות בהן ניתן לשחות, יש שלטים מאוד ברורים איפה מותר ואיפה לא. נוסף על כך תוכלו לראות איפה התאילנדים חונים ונכנסים למים וכך תדעו. אנחנו הגענו עד למפל השביעי, אבל בתכלס אני חושבת שזה לא חובה. הבריכה הכי גדולה והכי כיפית לשחייה נמצאת דווקא בתחילת המסלול. זו הבריכה הראשונה שמותר לשחות בה ואם אני לא טועה היא נמצאת במפל השני. מטבע הדברים יש בה הרבה אנשים, אבל עדיין היא מספיק גדולה ואפשר בהחלט להנות בה. בבריכה החמישית, שגם בה ניתן לשחות יש קופים משוטטים להם על העצים וזה מאוד נחמד לראות אותם, אבל כדאי להיזהר על הדברים שלכם, אומנם לא ראינו אותם בפעולה, אבל המדריך הזהיר אותנו שהם בהחלט יכולים לחטוף משקפיים או מזון שלא משגיחים עליהם. עוד דבר בנוגע לבריכות – בכולן יש דגים שנושכים קלות את המתרחצים. משום מה אני לא כל כך הרגשתי אותם ולא כל כך הפריע לי, אבל שמעתי מאנשים אחרים שזה כן הציק להם.

אנחנו הזדמנו לקנצ`נבורי בשבוע הגשר על נהר קוואי שמצויין כל שנה בסוף נובמבר תחילת דצמבר במופע אור קולי וזיקוקין על הגשר. היה לנו קטע מצחיק כי הגענו מהגסט האוס וראינו (כמו בכל מקום תיירותי אחר) כרוזים ואנשים שמציעים כרטיסים למופע. ביקשנו קודם לראות איך נראה בפנים, וכשנכנסו ראינו שיש מושבים וכסאות וגם תיירים מערביים בפנים. קנינו כרטיסים שעלו לנו 50 באט, תפסנו מקומות בשורה הראשונה והיינו מרוצות. כשהמופע התחיל הבנו שמדברים רק בתאילנדית ודי התבאסנו מהעניין. אומנם הפירוטכניקה היתה מרשימה, הצבעים שהחליפו כל הזמן, והקולות היו נראים מצויין, אבל לא הבנו כלום... התפלאנו איך התאילנדים שכל כך אלופים בתיירות לא חשבו לתרגם באיזו שהיא דרך את המופע. מה גם, שראינו הרבה תיירים בקהל. כשיצאנו משם והמשכנו הלאה למתחם השוק שמענו פרסומים למופע הבא שמתקיים ב 21:30 (היו שניים ביום ואנחנו היינו בראשון). המחיר היה 100 באט + אוזניות עם תרגום לאנגלית... ואז הבנו שאנחנו נכנסנו לאיזו הקרנה פיראטית, ושהתיירים האחרים נפלו לאותה טעות כמותינו... לקחנו את בחיוך, ואמרנו שהנה גם אנחנו שילמנו את חובינו לתעשיית הרמאות התיירותית...