מסלול ארוך בניו זילנד ”מסלול של חודש לבני 50+“

אני כותבת מסלול של חודש, אותו עשו ההורים שלי בשנת 2006. בחלק ממנו (האי הצפוני) גם אני השתתפתי:

הם טסו לאוקלנד דרך הונג קונג ונחתו שם ב-3 בפברואר, משם הם לקחו מייד טיסת המשך לכרייסצ`רץ` והתחילו משם. ההתחלה שלהם היתה במאונט קוק (להזמין מקום לינה הרבה זמן מראש!) ואגם טקאפו, עם לינה בטויזל. אח``כ המשך לאומארו וצפיה בפינגווינים (לינה שם), המשך לדאנידין וטיולים בחצי האי אוטאגו, לינה בדאנידין. למחרת קייטלינז, אח``כ הגעה לטה אנאו ושם טיולים ברכב באזור טה אנאו ומנאפורי, כשלמחרת הם עשו את הדרך למילפורד עם כמה עצירות שם ובסוף היום שיט בפיורד. אח``כ הם נסעו לאזור קווינסטאון וגלנורקי, וואנאקה והאזור ולחוף המערבי. הם היו באזור הקרחונים וטיילו עד לקרחון פוקס, לא עליו, גם אגם מת`יסון המפורסם. המשיכו למושבת כלבי הים בווסטפורט עם עצירה קצרה בפונקייקי ומשם נסעו מזרחה דרך ארתורז פאס לחצי האי בנקס ולקאיקורה. משם לגולדן ביי ואייבל טזמן (אולי זה היה לפני החוף המזרחי, אני לא בטוחה, בטוח הם היו בשניהם), יום נסיעה בכביש שבמיצרי מארלבורו וחצייה לאי הצפוני. 

מכאן אני יודעת בדיוק מה הם עשו כי בשלב הזה הייתי איתם:
אחרי יום בוולינגטון (ביקור במוזיאון טה פאפא ותצפית מהר ויקטוריה) נסענו לאזור ניפייר, ולמחרת, אחרי סיבוב קצר בעיר, יצאנו לדרך ארוכה מאוד, לטאופו, שם התמקמנו ל-3 ימים. משם יצאנו יום אחד לטיול באזור הרי הגעש (בעיקר באוטו), יום אחד ברוטורואה ועוד יום קצת בסביבה. משם, דרך הכביש היפה 43 (Forgotten world higway) לאזור הטאראנאקי ליום אחד, משם ואיטומו, עוד יום, לקורומנדל ליומיים ואז חזרה לאוקלנד. לא ממש טיילנו בעיר אלא חגגנו לי יומולדת והם עשו קניות של סוף הטיול. למחרת הם עשו עוד יום אחד לראות מושבה של סולות לא רחוק מאוקלנד וגם הם טסו הביתה דרך הונג קונג ב-5 במרץ.

מכיוון שהם בני 50+ הם לא עשו טיול תרמילאים: לא עשו טרקים ולא מי יודע מה חסכו בהוצאות על לינה. הם ישנו בהיטים וחיבורים, לפעמים, אבל גם במוטלים. בגדול הם ישנו באכסניות, אבל העדיפו את אלה הקטנות (10 מיטות -+). היתה חשובה להם הפרטיות שלהם. הם בעיקר טיילו טיולי יום וטיולים ברכב. הם לא ``נתקעו`` במקומות לכמה ימים סתם לכיף.
הטיול לא היה מתוכנן לפרטים מראש אלא בקווים כללים, כתכנית עם מקום לשינויים.