נהיגה וחניה בנורווגיה ”כבישי נורווגיה ונהיגה בהם“

חזרנו בשבוע שעבר מנורווגיה, וברצוני לחלוק אתכם חלק מחוויותי ומסקנותיי הבלתי מחייבות. הכבישים בנורווגיה, רובם ככולם, הינם חד נתיביים , כלומר, כל הזמן ישנה תנועה דו כוונית, הנתיבים מופרדים , אם בכלל, ע”י פס צבוע, מקווקו או שלם. ומאחר ונורווגיה מדינה הררית הרי רוב הכבישים הם בעליה או בירידה.

הכבישים מפותלים ומרובי סיבובים חדים. יש לנהוג לאט וצמוד לצד ימין, לא באמצע הכביש, ובעיקר בסיבובים. מאחר וברוב המקרים אין רואים את הרכב הבא ממול, ונהיגה שלא לפי כלל זה, עלולה להביא להתנגשות. מאחר והכבישים צרים , עד כדי מעבר של רכב אחד בלבד, יש בכבישים מפרצונים שאליהם יש להכנס, כאשר יש רכב שמגיע ממול. הדבר מתבצע ביעילות עם כבוד הדדי בין הנהגים. עקב התנאים הנ”ל, מהירות הנסיעה היא 50 או 60 קמ”ש, ופחות, גם אם מותר יותר. (70 או 80). לדוגמא: דרך הטרולים, כביש 243, בכביש לתצפית דליסניבה ועוד.

בעת תכנון הטיול יש לקחת זאת בחשבון. כל קביעה של מפות גוגל או גי.פי.אס, וויז, יש להכפיל בפי 2 לפחות, לפעמים גם פי 3. בגלל הסיבובים החדים, הן בעליה והן בירידה, מומלץ לנהוג במהלך נמוך, ולהמעיט בשימוש בבלמים ובמצמד, כדי לא “לשרפם”.

לכן, ההמלצה הבלתי מחייבת שלי היא לשכור רכב עם גיר אוטומטי, ולהשתמש בסיבובים במהלכים הידניים של הגיר האוטומטי, וע”י כך להעזר במנוע ולא בבלמים, להאטת הנסיעה. אמנם רכב אוטומטי יקר יותר, אך אם שוכרים מספיק מוקדם לפני הנסיעה את הרכב, ההפרש לפעמים אינו כה גדול. שנית, הנהיגה ברכב אוטומטי לעומת הידני, בכבישי נורווגיה, עשויה לעשות את כל ההבדל בהנאה שבנהיגה ובטיול כולו.