מסלול עד שבוע בלונגיארביין ”חמישה ימים בקוטב הצפוני“
לצערנו, לונלי פלנט מרבה לשבח מקומות רבים בנורווגיה - לעיתים בהפרזה וללא צורך. עם זאת, בנוגע לסבאלברד, הנקודה הנגישה ביותר של הקוטב הצפוני ומהמדהימות בנורווגיה, הוא ממעיט להתייחס. אנחנו בכלל לא היינו בטוחים שנגיע לשם כשתכננו את הטיול, אבל אין ספק שזה היה השיא מבחינתנו.
רקע כללי: הגענו לסבאלברד באמצע יוני, ממש לפני תחילת הקיץ. מצד אחד חלק מהבוץ שתחת השלג כבר נחשף והקרח היה דק - מה שמנע מאיתנו לרכב על אופנועי שלג. פגשנו מישהו שיצא למסע ארוך עם מזחלות כלבים ופונה במסוק אחרי שהקרח נשבר תחתיו.
מצד שני, המעלות נעו בין 1 ל1- ולא פעם ירד שלג רציני. גם לא היו ספינות שהפליגו צפונה מהעיירה כי הקרח באוקיינוס עוד היה רב מדי. לדעתנו מומלץ לבוא בסביבות מאי, לפני כן החורף קשה מדי, אחרי כן המקום נראה מדבר-שממה (ראינו תמונות של זה, לא מראה מלבב). הפעילויות יקרות (חובה מדריך ומלווה נושא נשק, כמו בארץ - רק ששם זה נגד דובים, מה שמייקר את המחיר...) אבל זה שווה כל אגורה שחוקה. מי שיש לו זמן ותקציב, גם אם גבולי - שיעשה את זה!
הגעה: הגענו בטיסה עם חברת SAS מטרומסה ללונגירביאן. ניתן לטוס גם מאלטה. לשתי הערים הללו ניתן להגיע בהמון דרכים, חוץ מברכבת (המסילה מסתיימת בבודה, העיר שמול איי לופוטן). אנחנו הפלגנו מאיי לופוטן עם האנייה הורטירוטן. מגורים ופעילות: השתכנו ב"גסטהאוס102". גסטהאוס מקסים עם אנשים מקסימים במעלה העיירה. אין סיבה להשתכן במלון - סתם יקר יותר. יש לו"ז מפורט עם כל הפעילויות של כל החברות ואפשר להרשם דרכן. החברה תבוא לאסוף אתכם מכל מקום בו תשתכנו ולרוב גם יספקו את הציוד ההכרחי לפעילות (חליפות גומי לבידוד, חרמוניות, מגפיים וכדומה), אי אפשר לצאת לפעילות עצמאית (כלומר ללא הדרכה).
ביום א' טיילנו בגבולות העמק (ממנו אסור לצאת, סכנת דובים), בעיירה ומחוצה לה - ראינו שועל ארקטי בשטח, ואיילי צפון מסתובבים שם חופשי, לפעמים גם בתוך העיירה. העיירה קטנה, כאלף איש, על שפת ה פיורד. סופרמרקט, שירותי דואר וכספומט נמצאים במרכז.
ביום ב' עשינו קייקים לצד השני של הפיורד (הרבה יותר מסובך מהארץ ומצריך מאמץ). שם עשינו סיור באזור המכרות הנטושים, כולל הסבר היסטורי על ההתישבות באיזור וארוחת צהריים. בדרך רואים המוני ציפורים, כולן מסוגים מעניינים.
ביום ג' הצטרפנו לטיפוס על הר סרקופגן שמעל העיירה. הנוף מהמם, אבל לא ההיי-לייט של סבאלברד. הירידה דרך קרחון - שלא מרגישים בו כי הוא מכוסה שלג, אבל לפעמים הדרך תלולה מדי וצריך להתיישב ולגלוש מטה! כיף חיים!
ביום ד' נסענו כמה קילומטרים מהעיירה למזחלות כלבים של 4 שעות. מ-ד-ה-י-ם. הכלבים מאולפים מגיל אפס, ואין שימוש בשוט, מגלב או כל דבר שהוא בגדר צער-בעלי-חיים. עולים למזחלת בזוגות, אחד נוהג והשני, בתוך המזחלת עצמה, מצלם :). ניתן להתחלף באמצע. בעליות לפעמים קשה לכלבים ועולים איתם ברגל, אבל כשהם רצים בירידות זה טירוף חושים. הנוף הוא מדבר לבן-לבן, רק הרים ברקע, וגם הם מכוסים לבן לחלוטין.
ביום ה' נחנו ובצהרים טסנו חזרה לטרומסה, להמשיך לטייל בלפלנד.
לצערנו, לא יצא לנו לראות דובים או כלבי-ים, שהבנו שניתן לראות בהפלגות של כמה ימים דרומה, אבל לא היה לנו זמן לזה (הפלגות צפונה לא יוצאות בתקופה הזו, כאמור לעיל). אבל עדיין ראינו די חיות והטיול שם היה החוויה המדהימה ביותר!
כמובן שיש עוד אפשרויות מלבד מה שבחרנו ולא רק פעילויות חד-יומיות (כמו מסעות של מספר ימים במזחלות כלבים או טרק ארוך להרים). מי שיכול ולא נוסע - מפסיד.
תגובות ושאלות
יש לכם טיפ מדהים להוסיף?
שתפו אותו עם קהילת המטיילים של למטייל