תם פוקאם קייב אנד בלו לאגון ”ואנג ויינג עם ילדים“

בהכנותי לטיול המשפחתי בתאילנד, נתקלתי בהמון ביקורות שליליות לגבי ואנג ויינג. היא מתוארת לרוב כעיירה מלאת שיכורים וצעירים שכל מטרתם, בהגיעם למקום הוא הטיובינג. הגיע הזמן להפריך את השמועות ולהציג פן קצת יותר ריאלי וידידותי למטייל. בחרנו מלון שיושב על הנהר Thavansouk resort, שהתגלה כמלון משפחתי נחמד, במיקום מצויין ושקט. להפתעתנו הבעלים, קשיש לאוי כבן 67, חי בישראל מספר שנים במסגרת לימודי חקלאות במכון וייצמן. אפילו שר לנו שירים בעברית.

אם המלון שבחרתם אינו קרוב לאזור הבארים והבלגן (שלא פגשנו בכלל), אין ולו גם סיבה אחת לתלונות. לקחנו נהג מקומי, שמצאנו ברחוב, התמקחות קלה ובאזור ב-160,000 לשישה נפשות, יצאנו ללגונה הכחולה. היא אמנם לא כחולה כמו בתמונות, אבל בילינו שם כמה שעות מגניבות. הילדים היו בעננים, עלו, ירדו, קפצו, שחו ועשו חיים. טיפסנו גם למערה והסתובבנו קצת – נחמד. תדאגו לסגור עם הנהג שיחכה לפחות 4 שעות, שלא תהיו מוגבלים בזמן, אם תרצו תחזרו קודם.

אפשרות נוספת לבילוי יומי היא קייקים בנהר או שייט בסירות מקומיות שאפשר לקחת מייד המלון. בערבים יצאנו למסעדות שיושבות על הנהר, אכלנו, שתינו שייקים וראינו ״חברים״ כמו תרמילאים אמיתיים. לא נתקלנו בחבורות שיכורים ברחוב והאווירה נעימה ורגועה. עיירה חמודה בסך הכל ושווה ביקור.