הר הואנג שאן ”טיפוס על הר חואנג שאן“

אחרי טיפוס על מספר הרים בסין זה ללא ספק המרשים ביותר. העונה המומלצת לטיפוס היא ספטמבר-אוקטובר. חודשי הקיץ הם העונה הגשומה ובחורף יורד שלג. תבדקו טוב את מזג האויר לפני היציאה, כמו ברוב ההרים בסין כשמעונן בשמיים לא ניתן לראות את הנוף. בכל עונה חובה להצטייד בבגדים חמים, מים ואוכל. על פסגת ההר קר והכל יקר מאוד.

ישנן שתי אפשרויות לטיפוס, לתחילת שתי העליות צריך לנסוע באוטובוס של השמורה מטאנקאו (20 יואן לכיוון). המדרגות המזרחית הן קצרות יותר ומפוצצות בקבוצות תיירים סינים, והמדרגות המערביות הן ארוכות פי שתים אך הנוף יפה יותר והן עמוסות פחות (הכל יחסי, עדיין יהיו שם הרבה סינים) העליה לא קלה, אבל הנוף שנגלה שווה את הזיעה וההתנשפות. בצד האחורי של הכרטיס יש מפה באנגלית ובכל פניה והר יש שילוט באנגלית. בכללי על ההר יש שמות מגוכחים כמו "פסגת הקוף שצופה אל האופק" או "חוד הפרח המלבלב על מברשת". המסלול המערבי מתחיל בקופות שנמאות ב"מקדש אור הרחמים". על פי מה שכתוב המסלול כולו אורך 15 ק"מ, כולל הליכה בין הפסגות. הנוף למעלה עוצר נשימה. לצערי אין דרך להתחמק מקבוצות הסיניות עם הכובעים הצבעוניים והמדריכים עם המגפונים, לפעמים נוצר תור בעליות לפסגות. יהיה קשה למצוא שם שקט, אלה אם תלכו לפסגות המרוחקות מה שיצריך עוד יום טיול.

מומלץ להישאר לישון על הפסגה, יש לא מעט בתי מלון (גם עם דורמס) ואפילו כספומט. כדאי להזמין מקומות מראש, קחו בחשבון שזה יהיה יקר. אפשר לישון שם באוהל בתנאי שמזג האויר טוב מספיק. בפסגה אפשר לראות את השקיעה והזריחה, נקודות התצפית עמוסות ומזג האויר לא תמיד מאפשר אבל זה שווה את הניסיון. עלויות: כניסה 200 וקצת, חצי לסטודנטים. 80 לכיוון ברכבל.

אמנם יקר, אבל שווה כל רגע!