תחבורה ציבורית ומוניות במלטה ”המלצה על אוטובוס התיירים“

חזרנו אתמול מטיול של ארבעה ימים במלטה. אני, אמא שלי ואחותי.

מלטה, בשונה ממקומות אחרים באירופה שטיילתי בהם, דורשת נסיעה ממקום למקום. לכל מקום שרוצים לבקר בו צריך לנסוע, ולא פעם הנסיעה היא ארוכה. וגם מיעד ליעד צריך לנסוע. אי אפשר ללכת ברגל. המרחקים גדולים. גם שמגיעים לאתר ומטיילים, מלטה מאוד הררית והכל בעליות וירידות. לא פשוט.

נכון שיש תחבורה ציבורית, אוטובוסים ב- 1.5 אירו שמגיעים כמעט לכל מקום והכרטיס טוב לשעתיים. אבל לרוב האוטובוסים מלאים, ולא כיף לעמוד 40 דקות באוטובוס. יש קווים שהתדירות שלהם כל רבע שעה ויש כל מיני קווים מקבילים, אבל למשל שרצינו להגיע לסירקאווה (שמשם לוקחים מעבורת לגוזו) רק אוטובוס 222 הגיע, חיכינו בתחנה, האוטובוס עבר אבל לא עצר כי היה מלא, והוא מגיע כל חצי שעה. מבאס. אז לשם כבר נסענו במונית (עלתה לנו 27 אירו).

לכן אני ממליצה לקחת את האוטובוס תיירים, ולקחת את כל הקווים: אדום, ירוק וכחול (אדום לדרום, כחול לצפון וירק לגוזו, כולל הסעה מהמלון למעבורת וחזרה).

אני בכלל ממליצה, כשאתם מגיעים למלטה, דבר ראשון ללכת לכל הדוכני מכירות של האוטובוסים (יש שתי חברות – אחת מהחברות נותנת גם במתנה שייט Harbor Cruise מסביב לכל המפרצים – וזה כדאי), ולראות מי מציע את הדיל הכי אטרקטיבי לכל הקווים. אפשר להמתקח איתם בקלות על המחיר. (אנחנו למשל שילמנו מחיר של ילד במקום של מבוגר, בלי הרבה משא ומתן, רק התלבטנו קצת). האוטובוסים עוברים כל חצי שעה, וזה מאוד נוח להגיע ממקום למקום (בגוזו הם עוברים כל 45 דקות).

מאוד ממליצה, זה מקל על ההתמצאות ולא מעייף.