מסלול עד שבוע ביוון ”טיול בכרתים ולינה במלון חרסוניסוס מאריס“

אני נעזרת באתר ובאנשים הנפלאים המוכנים לשתף ולעזור, ולכן גם אני החלטתי לשתף אתכם. חזרתי לפני יומיים מטיול של חמישה ימים בכרתים. לינה במלון חרסוניסוס מאריס שאמור להיות 4 כוכבים, אך בהחלט מתאים לו 3. אני נהניתי כי לא היו לי ציפיות. אוכל טוב, מיטה טובה, לכל חדר יש מרפסת. מבנה המלון נותן לאדם המתארח הרגשה שהוא לבד. עובדי המלון חביבים מאד שמוכנים לעזור בכל קושי, בקשה או משאלה. על מים בארוחת הצהריים או הערב צריך לשלם. מכונית רצוי לשכור בזקרוס (מקווה שאני כותבת נכון). חנות הנמצאת 100 מטר מהמלון, ואי אפשר לפספס. 20 יורו ליום +5 יורו ל-GPS. ממליצה בחום. אנשים אדיבים, חביבים. עזרו לנו בכל דבר שרצינו, בכל קושי שנתקלנו. בכל ערב, בתום הטיול הארוך שעשינו, חזרנו אליהם לחניית לילה ולקבלת טיפים לימים הבאים. לא כדאי לקחת טיול מאורגן, אפשר ורצוי להשכיר רכב ולטייל לבד. 

ביום ראשון נסענו למוזיאון לארכאולוגיה בהרקליון, המוזיאון מכיל את האוסף הגדול ביותר בעולם של אמנות מינואית, אפשר לצלם ומשם למהר ולנסוע לקנוסו. השילוב בין המוזיאון לבין האתר הארכאולוגי קנוסוס מאפשר תמונה רחבה והבנה מעמיקה לתרבות המינואית. גם למוזיאון וגם לקנוסוס נכנסנו בחינם. נאמר לנו שביום שישי הכניסה ללא תשלום. כדאי להחנות את הרכב ליד הנמל- P1 או P2 זה עולה 3 יורו לכל היום. אסור לשכוח להגיע לשוק הפתוח בעיר. לאכול את העוגה שנקראת בוגצה - עוגה עם בצק עדין הדומה לבצק פילו עם גבינה חמה מקורמלת בסוכר וקינמון- מעדן אמיתי. 

חשבנו לנסוע לכרתאקוואריום- האקוואריום של כרתים. אמרו לנו שהוא יוצא דופן וייחודי. לשמחתנו, בדרך חזרה לעיר שבו אנו לנים- חרסוניסוס גילינו שיש שם גם מקום שנקרא אקוואריום (קילומטר וקצת מהמלון שהתארחנו בו). קידם את פנינו אדם גבוה כסוף שיער, שהתברר לנו אחר כך שהוא מציל בעלי חיים ימיים ויבשתיים כבר שנים רבות (14 שנים). הוא הגיע מסקוטלנד וראה את המצוקה במקום, את פחד התושבים מבעלי חיים שכאלה, והחליט להשתקע ללמד ולחנך את התושבים באמצעות הכרת בעלי החיים. בעלי המקום וגם ממקומות רחוקים מביאים לו בעלי חיים פצועים, עזובים והוא המושעי. בכל בוקר בשעה 10.30 ילדי הגן וילדי בית הספר מגיעים להאכיל את החיות, הוא מוציא אותם מהכלובים ונותן לילדים וגם למבוגרים ללטף אותם, ובנוסף מקבלים הסבר על החיה. פעילות יוצאת דופן, מעוררת הערצה וכבוד. אנשים הרוצים להיכנס, לראות, לצלם, ללטף ולקבל הסברים, מוזמנים להיכנס במחיר של 6 יורו. חשבתי בהתחלה שהסכום גבוה, אך אחרי שהייה במקום של יותר משעתיים של הסברים, חיוכים, (לא רציתי ללכת משם) הבנתי את העבודה הקשה ומצילת החיים של אותו אדם והבנתי שהסכום שתרמתי הוא למען אותם מסכנים. 

ביום השני נסענו לפודלה- כפר נחמד שנשים יושבות ורוקמות ואף מוכרות את מרכולתן. אם כבר הגעתם אז רצוי וכדאי להיכנס למוזיאון של אל גרקו (צייר ידוע). הבית נמצא קילומטר אחד ממרכז הכפר, מול כנסייה, ואי אפשר לפספס מאחר והמקום משולט היטב. משם נסענו לפי המלצות שקראתי כאן באתר לאנוגיה שנמצאת למרגלות רכס פסילוריטיס, חשבתי לראות חפצי אומנות או אפילו את ההמלצות של שוק עם עבודות יד, שטיחים וכו'. התאכזבתי, הגעתי למקום שומם, עיר רפאים. מתברר שבתאריך הזה העיר עדיין נמה את שנת החורף, וזו פשוט לא העונה הנכונה להגיע. מאחר וכבר הייתי שם, אז החלטנו לעלות לרכס פסילוריטיס -ההר הגבוה ביותר בכרתים. דרך מקסימה, עם כביש מתפתל, וכשהגענו למעלה כמעט שנגענו בשלג. אין שלג בפסגות הנמוכות, אך אפשר ליהנות מהכבשים הרצים בכביש או נחים להם שם באמצע הכביש עד שמגיעה מכונית, מהעדרים הרבים הרובצים להם בצידי הדרך. חוויה אמיתית. משם נסענו לרתימנו. עיר יפייפיה. אפשר לטייל בעיר כמה שעות גם בשוק הססגוני, לעלות על המצודה הוונציאנית. לא נסענו למחוז חאניה בגלל כמה סיבות: המרחק- שעתיים נסיעה מהמלון שהתארחנו בו. נודע לנו שבית הכנסת בעיר חאניה סגור. סיבה אחרונה- העיר רתימנו יפה יותר ועם פחות תיירים, כך שהיא פחות רועשת. לפני שיצאתי מהארץ התכתבתי במייל עם מדריך ישראלי החי ביוון כמה שנים ושמו רוני אורן. קיבלתי הרבה עצות, חומרים במייל ואפילו טלפון הביתה יום לפני צאתי מהארץ. השתמשתי בעצות, ורציתי להמליץ בחום על האיש הנפלא.