אגם פנגונג ”אגמים בלדאק - פנגונג ומורירי“

נסעתי בג’יפים גם לאגם פנגונג (pangong tso), וגם לאגם מורירי (Tso Moriri), ומהחוויות שלי עדיף לנסוע לפנגונג ולוותר על מורירי. הדרך לפנגונג קצת יותר נוחה, פחות שבילי עפר בדרך. בדרך לצו מורירי רוב הדרך היא שבילי עפר והיתה הרבה יותר קשה עבורי. פנגונג מעט פחות גבוה (כ-4,200) וחוויתי מעט פחות תופעות של גובה (כאבי ראש וקצת סחרחורת). והאגם עצמו קצת יותר גדול ומרשים בעיני (למרות שקודם ראיתי את פנגונג ומורירי היה בסוף הטיול).

סביב צו מורירי אמנם יש קצת יותר טבע פראי, גם סביב האגם עצמו זה ממש נראה כמו שמורת טבע (ולכן גם אי אפשר לשבת לידו ולהכנס בניגוד לפנגונג). וגם יש יותר בעלי חיים בדרך וסביבו (ציפורים, ברווזים, ראינו בדרך זברות ועוד). הדרך מאוד מרשימה ויפה לצו מורירי, אבל קשה וארוכה.

הכפר ליד צו מורירי די מזעזע, גסט האוסים הכי גרועים ששהיתי בהם, די מלוכלך, עכברים, ולא ממש נעים. בפנגונג צו יש דווקא גסט האוסים נעימים יחסית, (הייתי מביאה סדין או שק שינה בכל מקרה). השירותים נקיים ונעימים.

המחירים ללילה הם בערך 600-800 לחדר. (בלי שירותים כמובן).

בשניהם קר בלילה, אז להביא בגדים חמים.