פירמידות עתיקות ומים שקופים במקסיקו

בני המשפחה מתפעלים משקיפות המים ב-Isla Mujeres וצופים בכרישי-לוויתן ענקיים בחצי האי הולבוקס. חוויות אחרונות במקסיקו, לפני המעבר לקובה.
shapira family
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: פירמידות עתיקות ומים שקופים במקסיקו
Thinkstock Imagebank ©

אתרי מאיה וסיור מפלים

כמו בכל מקום בו דורכים טיילים רבים, גם כאן, שתי דרכים מקבילות להגיע מפלורס, גואטמאלה, לפאלנקה, מכסיקו. האחת- דרך סוכנות, בעד שלושים דולר לאחד יוצאים מפלורס במיקרובוס עד לנהר, סירה, ואן המחכה בצד המכסיקני ובסוף היום באל פאצ`ן ליד העתיקות של פלנקה. השניה- עצמאית, בעד עשרה דולר, צ`יקן בס, סירה, וואן מכסיקני ובסוף היום באל פאצ`ן ליד העתיקות של פאלנקה. מן הסתם ינסו לשכנע אתכם לצאת דרך הסוכנות. אתם כבר יודעים במה בחרנו. הדרכים שונות מעט, הנהר לא אותו נהר, אבל מגיעים באותו הזמן, הדרך יפה והמקומיים נחמדים.

 יצאנו באוטובוס של חמש בבוקר בדרך שהפכה מהר מאוד ל-"דרך פרדסים", חלפה חוות קטנות וכפרים בודדים בואך באטאל (בית אל), שם החתמנו דרכונים. האוטובוס המתין לנו. המשכנו לטכניקו שעל גדת נהר ובסירה חצינו את הגבול. משרד ההגירה לא מאוייש באופן קבוע. המשכנו בוואן לפאלנקה שם החתמנו את הדרכונים בחותמת הכניסה למכסיקו. הקפידו לעלות על האוטובוס הראשון מפלורס בשעה חמש בבוקר. ההסעה האחרונה לפאלנקה יוצאת מעיירת הגבול המכסיקנית בשלוש אחר הצהריים.
 אל פאצ`ן. פינקנו עצמנו בחדר נקי להפליא במקום של אד ומרגריטה. למחרת יצאנו לסיור המפלים.

Agua azul - מקום נפלא. שחינו בבריכות המפלים העליונים, וזללנו אמפנדות ופירות מהדוכנים. בערב, כבכל ערב, צפינו בלהטוטני האש במסעדה באל פצ`אן. אתר העתיקות בפאלנקה היה הפתעה נעימה. למרות שמאחורינו טיקל ואתרי מאיה נוספים, האתר מרשים. הפירמידה הראשית סגורה זה שלוש שנים לטובת שיפוצים. החפירה בעיר עדיין נמשכת, באיטיות, מותנת בכספי סיוע ותרומות. כך יכולנו לראות מבנים ומקדשים בשלבי חפירה שונים.

 הפעם לא השכמנו קום. החום כבר עלה ותלמידי בתי הספר מילאו את המקום. האם המאיה נוסכת בהם גאווה, שייכות? איננו בטוחים. יתכן וכמונו הם מסתכלים בתמיהה על תרבות שנכחדה.ירדנו במורד האקוודוקט, חולפים שרידים קבורים תחת שורשיהם של עצי ענק ועד למוזיאון קטן עשוי היטב. רק כרבע מהאתר נחשף עד היום. הרבה ידע על שלהי עידן המאיה נרכש בחפירות. העיר ננטשה בסוף האלף הראשון.

לתחילת הכתבה

המים השקופים של סלסטון

כתשע שעות נסיעה מפלנקה למרידה, בירת המחוז. אפשר לעשות את הדרך בנסיעת לילה. אנו העדפנו לעשות אותה ביום. מרידה יפה, הגענו הישר לסוף השבוע. הרחובות הראשיים נסגרים כבר מערב שבת, המסעדות מוציאות את שולחנותיהן אל הרחוב, במות קטנות, זמרים ולהקות, הרבה אנשים ברחוב. בכיכר המרכזית מתחלפות הופעות. כשאתה מבקש לברר מה ניתן לעשות כאן, יציע מרכז המידע תוכנית שתמלא גם שבוע. יצאנו לצפות בפלמינגו הוורוד, 80 קילומטר מערבה, שעתיים נסיעה באוטובוס העוצר בכפרים לאורך הדרך. מאות פלמינגו וורודים צועדים בשורה באגם הרדוד הם מחזה יפה. גם לשחות בין המוגרובים במים צלולים מלוחים היה חוויה נהדרת כל עוד היינו במים. ברחנו משם מותירים ענני יתושים בסבך.

 דקות בודדות משם נמצאת העיירה סלסטון וחוף ים עם חול נעים ומי טורקיז שקופים. בחופים שבמזרח חצי האי יוקטן יהיו המים כחולים שקופים. כאן באורח פלא הם טורקיז נפלא. המכסיקנים מתידדים בקלות. כך חזרנו עם לואיס ואימו, מריה, ברכבם, למרידה שם ערכו לנו סיור מודרך לאורכו של רחוב paseo de montejo על כיכרותיו והבניה הקולוניאלית לאורכו. שווה סיור. ניתן לעשותו גם בעגלה רתומה לסוסים. מרידה מפורסמת בערסליה. לא התאפקנו ורכשנו גם. בהוספדחות רבות מותקנים ווים המוסתרים בגומחות קטנות. מיועד לערסלים מעל המיטה או במקומה. גם שלנו נפרש לא פעם.

 בחצי הדרך ממרידה לקנקון יושבת עיר קטנה עם אוירה נחמדה, ויאדוליד. שעה נסיעה לאתר העתיקות צ`יצ`ן איצ`ה. האוטובוס ממרידה עוצר תחילה באתר וניתן לרדת בו, לאפסן את התיקים בכניסה ולהמשיך באוטובוס מאוחר יותר. ביקשנו לראות באתר גם את ההופעה האור קולית בערב ולכן התמקמנו תחילה בויאדוליד קודם שיצאנו אל האתר. לשיקולכם.האתר מרשים. מראה פנורמי ורוח קרירה ריתקו אותנו במרומי הפירמידה הגדולה. מקדש הלוחמים משתרע מתחתינו ואלף עמודיו נעלמים בנוף הג`ונגל. מדרגות הפירמידה נשנות בארבעת צדדיה מגדירות יחדיו את מספר הימים בשנה. 91 מדרגות בכל צד ואחת נוספת המשלימה 365 ימים. אנחנו יודעים, ספרנו...

בתאריך בו היום והלילה שווים נוגע צל פאת הפרמידה ומצייר צל עקלתון על גרם המדרגות. פסל ראש הנחש שבתחתיתו פורש לעצמו גוף מואר המתוחם בקו הצל במעלה הפרמידה. אירוע שנתי המביא לאתר אלפי צופים. נשארנו למופע האור קולי. רוח ערב נעימה נשבה בין המקדשים. המתנו בצפיה לרדת החשכה. השאר היה גיבוב של אורות וקריינות דרמטית חסרי דמיון וצבע. אל תתאמצו להישאר למופע. זהו אתר המאיה המאוחר ביותר. זהו גם אתר המאיה האחרון שלנו. מכאן והלאה חופים לבנים ושמיים כחולים. איסלה מוחרס, יעדנו הבא.
 רגע לפני אנו מבקרים במערת dzitnup סמוך לויאדוליד. מערת נטיפים מוצפת מים כחולים, חור נפער בחלקה העליון שולח קרני שמש ממוקדות על המים החוזרות מרצדות על תקרת המערה. מקום נפלא לשחות בו.

לתחילת הכתבה

לוויתני ענק ומים לבנים

Isla mujeres - מה לא נכתב על חופי האי הנפלא הזה. מעבורת זריזה נשאה אותנו אל האי בתוך תכלת פלורסנטי של ים. השארנו את קו המלונות של קנקון מאחור, שכרנו דירה על בסיס יומי, פרשנו את הערסל ויצאנו אל החוף הצפוני מרחק דקות הליכה. מעולם לא ראינו מים לבנים כאלו, אולי רק בפרסומת לאבקת כביסה... שילוב של חול לבן ונקי, שמים כחולים עמוקים ומים שקופים. יצאנו משם רק כשהשמש שקעה והותירה ענן נוצה ורדרד. גם מחר, גם מחרתיים, נחזור אל הפלא הזה. איסלה מוחרס, מקום מדהים. בעוד קצת יותר משבועיים נטוס לקובה ובתחילת אוגוסט נשוב משם הביתה. בינתיים אנו מאיטים את הקצב אם לא עוצרים אותו, נחים, סופגים וצוברים שקיעות לזכותנו בעבור השנה הבאה. מקום נפלא לנפנף את המפרשים. נרבוץ על הים, נשנרקל, נפתח ספרי לימוד רגע לפני החזרה, נחליף ספרים בין מטיילים.

 יצאנו לחצי האי הולבוקס Holbox, בחיפוש אחר כריש הלוויתן הענק. חוויה מדהימה שהיינו חוזרים עליה שוב ושוב. פגשנו במנטרה ריי ענקית, ושחינו לצד כרישי לויתן. חלקם ארוכים מסירתנו, מתארכים לשנים עשר מטר, חלקם קטנים, שבעה שמונה מטר..., שקועים באכילת פלנגטון שולחים בנו עין עצלה כשאנו משתדלים להישאר לצידם בסירבול סנפירים. משם ירדנו לטולום Tulum. אהבנו את פוסאדה לונה דל סור. מקום שקט, נקי להפליא ומפנק. לארבעה או שלושה המחיר מתקרב למחיר מיטה בדורמיטורי. משם יצאנו לשילך Xelha, פארק מים ממוסחר ותיירותי עד זרה. בסוף היום הוכרז משפחתית שהיה יפה וכדאי. לקחנו את מחיר הכניסה הבסיסי ושכרנו בעיר ציוד שנירקול במחצית המחיר. למחרת ביקרנו בחטף באתר המאיה האחרון בהחלט שלנו, יושב על הצוק משקיף על הים. למרגלותיו חוף לבן המתמשך ללא סוף.

 ביקור בגרנדה סינוטה Granda Cinote חתם את היום הנפלא הזה. המקום הוא שילוב של מערת נטיפים ובור מים טבעי. יכולנו לנסות ולתאר את שקיפותם של המים, את תחושת הריחוף כשצוללים בהם, את מראה הנטיפים השקועים במים. צריך לחוות כדי להבין. ניתן לצלול ולהעמיק בתוך המערה לאורך חוט סימון ופנסים. צלילה לא זולה אבל חוויה מובטחת. אנחנו שנירקלנו. באזור ישנן מערות רבות ומערכות של מעברים תת קרקעיים מוצפים במים הצלולים. נפרדנו מטולום, סרט וכמה חולצות חדשות בקנקון, כדי שיהיה עם מה לחזור הביתה בעוד חודש... בערב כבר זכינו בשקיעה חדשה באי היפה שלנו, איסלה מוחרס. נפלא להיפרד כך ממרכז אמריקה.

 בעוד כמה ימים נטוס לקובה בה נסיים את מסענו בן למעלה משנה. שלושה שבועות על האי של פידל, ששיאם בחגיגות המהפכה ההיא. הפעם, נשמור את סיפורו של האי ביומננו ונשאיר קצת טעם מסתורין לסופו של מסע.

הכתבה הבאה תהיה כתבתנו האחרונה, אם תרצו, פרידה, אם תרצו, התחלה חדשה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על מקסיקו