מקדשים
ויאנטיין, בירת לאוס היא עיר של ניגודים והפתעות. ניתן למצוא בה ביניינים צרפתיים קולוניאלים לצד מקדשים עתיקים בסגנון לאי ותאי, רחובות רחבים המקושטים בשדרות עצים ירוקות לצד כבישי עפר ושדות אורז, דוכני "קאו-ניאו" (אורז דביק) באצות ונודלס בסלט פפיה חריף לצד באגטים צרפתיים טריים ופריכים. למרות היותה העיר הגדולה במדינה, ולמרות שכעשרה אחוז מתושבי המדינה, כ-450,000 תושבים, גרים בפרובינציית ויאנטיין, זוהי עדיין מהקטנות בערי הבירה באסיה, הנראית יותר ככפר גדול, המשמר עדיין את אווירת ערי הודו-סין הקלאסיות עם השפעות מתאילנד, צרפת, ויאטנם, רוסיה, ארה"ב ואחרות.
ההשפעות הרבות של המדינות השונות הניכרות בעיר נבעו בעיקר מכיבושיה הרבים של ויאנטיין לאורך ההסטוריה בידי הח`מר, הבורמזים, הויאטנמים ואחרים. את תואר הבירה קיבלה בתקופת מלכות לאן-קסאנג הח`מרית ב-1563, עת הועברה לכאן הבירה מלואנג פראבנג שבמעלה הנהר. ב-1828 נכבשה ונבזזה על ידי הסיאמים, עד בוא הצרפתים, שהגיעו לכאן ב-1893, שיפצו ובנו את העיר מחדש. הצרפתים הם שלקחו את שמה המקורי של העיר Vieng Chan (כך מבוטא שמה בפי הלאים עד היום) והפכו אותו ל-Vientiane, השם הנוכחי.
ויאנטיין ממקומת 25 ק"מ ממעבר הגבול Friendship Bridge, ליד נונג קאי שבתאילנד, על עיקול נהר המקונג המשמש עורק חיים ראשי במדינה. מיקומה הנ"ל נבחר בשל אדמות הסחף הפוריות להפליא באזור. מרכז העיר נקרא Chantabuli, ובו ניתן למצוא מלונות, בנקים, חנויות, סוכנויות נסיעות, מסעדות מצויינות ומקומות בילוי. את הצ`אנטאבולי חוצים שלושה רחובות מרכזיים - תאנון ("רחוב" בלאית) Fa Ngum, על שם מושל ממלכת לאן-קסאנג הקדומה, שדירת עצים לחוף המקונג; תאנון Setthathirat שלאורכו כמה מהמקדשים המעניינים בעיר; ותאנון Samsenthai, שהוא מרכז השופינג וחיי הלילה. מרחוב Setthathirat מסתעפת לכיוון צפון מזרח השדרה הרחבה בעיר - רחוב Lan Xang.
רחוב זה מוביל מארמון הנשיאות דרך שוק הבוקר (Talaat Sao, בפינת הרחוב עם Khu Vieng), אל ה-Patuxai, שער הניצחון ולפרבר Muang Saisettha. מכאן מתפצלת השדרה לשני רחובות - טאט לואנג ופון קנג - כשבראשיתם ממוקמות רוב השגרירויות בעיר, ביניהן שגרירות ויאטנם. רחוב טאט לואנג מוביל למקדש הנודע הנושא אותו שם, בעוד רחוב פון-קנג מוביל לאנדרטת החייל האלמוני. מרכז העיר משולט גם באנגלית. משרד ההגירה, בו ניתן להאריך את הויזה, נמצא ברחוב Hatsady, ליד שוק הבוקר, והוא פתוח כל יום מלבד ראשון ושלישי, בין 8:00-11:30 ו- 14:00-16:30.
Wat Si Sakat אשר נבנה ב-1818, ידוע כמקדש העתיק ביותר בויאנטיין, לאחר ששרד את הבזיזה ב-1828. המקדש שוכן בחצר יפה ובה עצי פרי רבים, ביניהם בננה, קוקוס ומנגו. בחצר נמצא הסים - בית תפילה בו מוסמכים הנזירים - המוקף טרסה עטורת עמודים, ובתוכו מזבח, ובו פסלי בודהה. קירות האכסדרה במקדש מכילות גומחות ונישות רבות ובתוכן אלפי פסלי בודהה מכסף וקרמיקה, בנוסף לפסלי הבודהה שעל המדפים.
סך הכל אוצר המקדש בתוכו למעלה מ-6,800 (!) פסלי בודהה, כולם זוכים לשטיפה כל שנה בעת חגיגות ראש השנה הלאית באפריל (ובלאית - Pii Mai Lao), אז שופכים המאמינים מים על פסלי הבודהות כסמל לטיהור הנשמה. מקדש סי סאקאט ממוקם מול ה-Presidential Palace, בהצטלבות הרחובות Lan-Xang ו-Setthathirat. פתוח בין 8:00-11:30 ו- 14:00-16:30, כל יום מלבד ימי שני וחגים לאומיים. הכניסה בתשלום. מדריך דובר צרפתית ואנגלית יימצא בדרך כלל במקום.
Haw Pha Kao נבנה ב-1565 על ידי המלך Setthathirat, לאחר שהכתיר את ויאנטיין כבירת לאן-קסאנג, כדי לשמש כמקדש פרטי למלך. במרכז המקדש עמד "פה-קאו", שפירושו "בודהה האמרלד", שהמלך הביא עימו מממלכת לנה שבתאילנד. בשנת 1778 נגנב הפסל על ידי הסיאמים, שלקחו אותו לבנגקוק ובנו סביבו מקדש פה-קאו משלהם. המבקר במקדש התאי יופתע לגלות כי אותו "בודהה האמרלד" עשוי בכלל מאבן ירקן. המקדש שופץ בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, לאחר שנהרס בפלישה הסיאמית ב-1828. המקום אינו משמש כמקדש כיום, ומכיל תצוגת פסלי בודהה טובה. ממוקם כ-100 מזרחה מוואט סי סאקאט ברחוב Setthathirat. פתוח בין 8:00-11:30 ו- 14:00-16:30, כל יום מלבד ימי שני וחגים לאומיים. הכניסה בתשלום. מדריך דובר צרפתית ואנגלית יימצא בדרך כלל במקום.
עוד מקדשים ברחוב Setthathirat - לא רחוק מסיומו ברחוב Khun Bulom, שוכן Wat In Paeng, ובו גילופים וציורי קיר. במורד הרחוב נמצא Wat Ong Teu, ובעברית - "מקדש הבודהה הכבד", על שם פסל בודהה מברונזה במשקל כמה טונות מהמאה ה-16 הנמצא בתוך הסים. חזית העץ של המקדש מציגה גילופים לאים מרשימים במיוחד. מולו Wat Hai sok. ממזרח להם בהמשך הרחוב, Wat Mixai, מקדש בסגנון תאי. Wat Si Muang, שפירושו "מנזר העיר הקדושה", נחשב לביתה של הרוח השומרת של ויאנטיין.
על פי האגדה, נכרה במקום בור בשנת 1563 להנחת העמוד המרכזי של המקדש, אליו קפצה אשה הרה שנכחה בטקס הנחת העמוד כקורבן לאלים. אם יש לכם משאלה תוכלו לבקשה מפסל הבודהה שעל הכרית בצד השמאלי מלפנים של המזבח. בעודכם מביעים את משאלתכם עליכם להרים את הבודהה שלוש פעמים. אם המשאלה מתגשמת יש לחזור אל המקדש ולהביא מנחת בננות, קוקוסים, פרחים ונרות לבודהה. ממוקם דרום מזרחית למרכז, על מפגש הרחובות Tha Deua, Samsenthai ו-Setthathirat
לתחילת הכתבה
מוזיאונים, פארקים ושווקים
Lao Revolutionary Museum שוכן בבניין גדול מהתקופה הקולוניאלית שנבנה ב-1925 כבית המושל הצרפתי באזור. במוזיאון תערוכת תמונות, ציורים וחפצים המתארים את מאבקה של מחתרת הפאתט לאו לשלטון. בנוסף קיימות מספר תצוגות של פיסול ח`מרי, פיסול הינדי וכלים מוזיקלים מסורתיים. המוזיאון נמצא ברחוב Samsenthai, לא רחוק מההצטלבות עם רחוב Nokeo Khumman. שעות הפתיחה בימי חול הם בין 8:00-11:30 ו- 14:00-16:30, אך משתנות לעיתים קרובות מסיבות לא ברורות.
Patuxai הוא העתק מפתיע של שער הניצחון הפריזאי עם מוטיבים לאים, שהוקם כאנדרטה לזכר חיילי לאוס שנפלו במלחמות המדינה. הוא נבנה במהלך שנות ה-60 של המאה הקודמת, כאשר חלקו נבנה ממלט שנסחב מתחת לאפם של האמריקאים, שקנו אותו כדי לבנות שדה תעופה בעיר. בראש השער תצפית טובה על העיר. העלייה לפטוקסיי היא בתשלום, כל יום בין 8:00-17:00. יש לשים לב כי בחלק מהמפות מופיע המקום תחת השם Old Monument.
That Luang היפהפה, המתנשא לגובה 45 מטרים, הינו הסמל הלאומי החשוב ביותר בלאוס. המבנה המרכזי, בצורת חרוט מוזהב, מדמה ניצן לוטוס, סמל לפריחת הלוטוס מזרע לפרח פורח, כהתפתחות הבודהיסטית של אדם מבערות להארה רוחנית. טאט לואנג נבנה בשנת 1566 בהוראתו של המלך סטאטיראט, ומאוחר יותר הוספו 4 וואטים (מקדשים) סביב הסטופה המרכזית, אשר שניים מהם שרדו עד ימינו. הצפוני מביניהם, Luang Neua, משמש כמקום משכנו של הפטריארך הבודהיסטי העליון של לאוס. השמועות מספרות כי הסטופה המרכזית נבנתה כבר במאה ה-3, על ידי מיסיונרים הודים שהחביאו בה עצם מעצמות החזה של בודהה, אך לאגדה זו אין שום ביסוס עובדתי ידוע.
לאחר החרבת ויאנטיין שוקם המקדש על ידי הצרפתים ב-1935, וצופה מחדש בזהב ב-1995, בחגיגות ה-20 לשילטונה של הפאתט-לאו בלאוס. טאט לואנג הוא מרכזו של הפסטיבל המפורסם ביותר בעיר - Bun That Luang בתחילת נובמבר. הפסטיבל, הנמשך כשבוע של טקסים דתיים, חגיגות, וירידים, נפתח ונסגר בהקפה של מבני טאט לואנג. את הפסטיבל סוגרת מסיבה גדולה ובה תצוגת זיקוקים. טאט לואנג ממוקם כשלושה ק"מ ממרכז העיר, בסופו של רחוב הנושא אותו שם. פתוח בין 8:00-11:30 ו- 14:00-16:30, כל יום מלבד ימי שני וחגים לאומיים. הכניסה בתשלום.
Wat Sok Pa Luang, שבדרום העיר, מציע סאונות וטיפולי מסאג` בתשלום, ביניהם ניתן לשתות תה עשבים מרגיע באכסדרת המקדש. במקום מתקיימים גם קורסי מבוא לויפאסנה (מדיטציה בודהיסטית), אך כדי להשתתף בהם יש להצטייד במתורגמן, אלא אם אתם דוברי לאית או תאילנדית. המקדש נמצא ברחוב הנושא את שמו, המתפצל לכיוון מזרח מרחוב Khu Vieng, בפרבר Sisattanak. המקדש, הממוקם 500 מטר מהפנייה, מוסתר בעצים ולא נראה מהרחוב, שימו לב. Xieng Khuang, הידוע גם בשם "פארק הבודהה", הינו פארק ציבורי שעל מדשאותיו פזורים פסלי מלט ענקים של אלי הבודהיזם וההינדו. במרכזו מבנה עגול בן 3 קומות ובו פסלים קטנים יותר וכן נקודת תצפית על הפסלים הגדולים בדשא.
הפארק הוקם ב-1958 על ידי מטיף דתי בשם לואנג פו, שהקים כת ששילבה את תורת ההינדו והבודהיזם. הפארק ממוקם 24 ק"מ מדרום למרכז העיר, על גדת המקונג, בכביש Tha Deua. אפשר להגיע אליו בטוק-טוק (ריקשה ממונעת), מונית, או אוטובוס. פתוח כל יום בין השעות 7:30-18:00, בתשלום, עבור הכנסת מצלמות נגבה תשלום נוסף. במקום קיימים דוכני אוכל.
Talaat Sao המוכר יותר כשוק הבוקר, נמצא בצומת הרחובות לאן-קסאנג ו-Khu Vieng. זהו השוק הגדול ביותר בעיר, המשמש גם כתחנת אוטובוסים וכשוק הכספים השחור העיקרי בויאנטיין. במקום נמצא גם מרכז קניות גדול. למרות שמו, פועל השור מדי יום בין 6 בבוקר ל-6 בערב. מויאנטיין ניתן לצאת לטיולים ונופש באזור Ang Nam Ngum, אגם מלאכותי השוכן כ-90 ק"מ מויאנטיין, אותו מנקדים עשרות איים קטנים בכתום. האגם נוצר לאחר בניית סכר על נהר הנאם-נגום המספק כיום את תצרוכת החשמל של ויאנטיין. על הנהר נמצא כפר נופש, המציע טיולים רגליים באזור, ספורט וטבע, בשם Lao Pako, כ-55 ק"מ מהעיר. במקום מתקיימות כל חודש מסיבות ירח-מלא ובהן ברביקיו ואלכוהול. טלפון להזמנות - 021-312234.
ארבע שעות מויאנטיין על כביש 13 שוכנת העיירה Vang Vieng, ובה מערות, הרים ונוף מקסים. טיסות מיעדים שונים בלאוס ומדינות המזרח נוחתות בשדה התעופה Wattay שבעיר. יש לשלם 5$ מס בטיסות היוצאות מהעיר. טוק-טוקים ומוניות מגיעים אל העיר ממעבר הגבול Friendship Bridge ליד נונג קאי שבתאילנד. כמו כן ניתן להגיע אל העיר מיעדים שונים בלאוס באוטובוסים ובסירות על המקונג.
לתחילת הכתבה
