שפה, מטבע, רכב, מפות וספרים באלבניה
בחודש אוגוסט 2009 יצאנו לטיול באלבניה. ארץ קסומה המשלבת נופים נפלאים ומגוונים, אנשים נהדרים ומסבירי פנים, היסטוריה, תרבות ודתות וכל זאת בשילוב מרתק של ישן וחדש. ההרכב: הורים ושלושה ילדים (בגילאי 15, 12, 3) בסיטרואן פיקאסו אחת.
שפה, מטבע ורכב
- מרבית המבוגרים מדברים אלבנית בלבד. לעיתים הם ידברו שפה אירופית נוספת על פי הארצות בהן עבדו, למשל יוונית. בכל מקום שתזדקקו לתרגום, יזעיקו במהירות נער/ה בגיל תיכון. אלו, מתוך הבנה של המציאות המשתנה, משקיעים בלימודי האנגלית ובדרך כלל יצליחו במשימה.
- המטבע המקומי הוא לק. ארו אחד שווה כ-130 לק. במרבית המקומות ניתן לשלם גם בארו. נתקלנו לעיתים בבעיה למצוא מקום להחלפת כסף (בנקים או חלפנים), אך בדרך כלל ניתן גם למשוך כסף במכשירים אוטומטיים.
- השכרת רכב - ההצעה הכי טובה שמשלבת מחיר סביר, אפשרות למעבר גבולות וביטוח השתתפות עצמית (ראה להלן) נמצאה באמצעות הרץ במקדוניה. היות ולא נמצאו טיסות לאוכריד, טסנו לסקופיה.
- סוג הרכב - למי שידו משגת ורוצה לחוות את הנופים, מומלץ רכב ארבע על ארבע ולחילופין ככל שיותר גבוה - יותר טוב. הסיטרואן לא איפשר את כל תוכניותינו.
- נהיגה - רב הכבישים באלבניה במצב ירוד. ככל שמתרחקים מהריכוזים העירוניים, כך הרמה מתדרדרת במהירות. גם באזורים מיושבים ישנם קטעים רבים בעבודה והמעבר בתוך היישובים כרוך בחציית תעלות ומהמורות. באזורים הכפריים מדובר בדרכי עפר, שחלקן במצב גרוע למדי. כשתחזו בתמרור "סכנה סלעים מתדרדרים", היו בטוחים שבעוד כמה עשרות עד מאות מטרים, יופיעו סלעים על הכביש. מתבקש סלאלום זהיר מול המכוניות ממול. הנהגים באלבניה נוהגים במהירות ולעיתים בפראות. רצוי לנהוג בעירנות ובשבע עיניים לכל הכיוונים.
- ביטוח הכולל החזר השתתפות עצמית - חובה! תנאי הכביש והנהיגה מגבירים את הסבירות לנזק לרכב. עלינו "התלבש" נהג קטנוע שעקף אותנו מימין ו"הופ" - הלכה מראת צד.
- דלק - למרות שקראנו על חששות ממחסור בתחנות דלק לא נתקלנו בבעיה. ייתכנו הפרשים של כמה אחוזים במחירי הדלק בתחנות שונות, לעיתים אפילו קרובות.
מסלול ספרים ומפות
- סיפורי הדרך של מטיילים ומסלולי הקבוצות המאורגנות היוו בסיס למסלול.
- הספר היחיד שמצאנו – Albania – The Bradt Travel Guide הוא בסדר, אך לעיתים נראה שנחוץ עדכון או שהמחברת לא ביקרה בכל המקומות עליהן כתבה.
- מפת 1:220,000 הספיקה לצורך התמצאות ונהיגה.
- שלטי הדרך באנגלית טובים ורבים, שלטי ההכוונה ברקע חום הם לאתרי התיירות.
מידע על לינה ומסעדות
- התיירות באלבניה בתנופה אדירה. בחודש אוגוסט כל ערי החוף עמוסות בנופשים. התנועה איטית וקיים קושי למצוא חדרי מלון. גם המחירים נראו לנו מותאמים לעונה. אם ניתן, רצוי להגיע אחרי העונה.
- במרבית המלונות החדרים ממוזגים. די חשוב בהתחשב בטמפרטורות הגבוהות בקיץ. מעליות יש רק במלונות חדשים.
- חדרים משפחתיים - במלונות רבים אין חדרים גדולים מעבר לחדר זוגי. למרות זאת כמעט בכל עיר ניתן למצוא חדרים ובהם 3 - 5 מיטות. לעיתים צירפו לנו לחדר מיטה מתקפלת או גררו מיטת עץ נוספת.
- עלות - שילמנו 12- 55 אירו ללילה. מרבית הלילות ללא ארוחת בוקר.
- מזון - חילקנו את התזונה שלנו לשלוש קטגוריות:
- מסעדות עממיות - בדרך כלל זולות (בכל התקופה רק פעם אחת "עשו לנו מחיר תיירים"), הבעיה היתה קושי בשפה ושמרנות הילדים. בקטגוריה זו חפשו את מוכרי הבורקס בבוקר - זול טעים ומתאים לילדים.
- מסעדות מזון מהיר - אהובות יותר על הילדים, אך התפריט העיקרי בהן פיצה. המחיר סביר.
- הכנה עצמית - למשך היום ניתן להצטייד בלחם, ירקות, גבינות, נקניקים. מעדני חלב, עוגות וממתקים. מוכר לילדים, המחירים קרובים למחירים בארץ.
- טיפ קולינארי - בהזמנת מנת עוף צלוי תקבלו עוף שלם! זכרו - מספיקה מנת עוף אחת לכל המשפחה.
סיפור המסלול באלבניה
יום 1: טיסות: נתב"ג - וינה - סקופיה (מקדוניה). קבלת רכב בשדה התעופה, השלמת כיסא בטיחות במשרד בעיר ויציאה לכיווןPristina בקוסובו. מעבר גבול באופן מהיר ולינה באחת מהעיירות לצידי הדרך.
יום 2: נסיעה לכיוון הגבול האלבני. סיור קצר ב -Prizen - מבנים בסגנון תורכי ושוק דחוס ומעניין. מעבר גבול לאלבניה. למרות כל מה שכתבו, הם לא בקשו תשלום. יש לשמור את הפתק מהמכס ליציאה. נסיעה בכביש משופר (ובעבודה) עד לעיר המחוז Kukes להצטיידות, החלפת כסף ותדלוק. חצינו צפונה את אגם Fierza והתחלנו לטפס בפיתולים התלולים מעליו. נוף נהדר של ההרים והאגם. לאחר גמר הטיפוס כביש כפרי עד לעירה הקטנה Krume, לינה במלון היחיד בעיירה.
יום 3: המשך הדרך ההררית, שבמפתיע הופכת לכביש סלול. לא לטעות, אחרי כמה עשרות ק"מ, הכביש הסלול ממשיך צפונה ויש לפנות שמאלה בדרך סלולה על פי השילוט ל - Tropoje. אחרי כמה עשרות ק"מ של בדידות מזהרת, מגיעים לקטע שבו עבודות הסלילה בעיצומן ואחרי שעברנו אותם נגלים לעיננו, מראש אחד ההרים, כל העמקים שלמרגולות Bajran Curi. הגענו לעירה החביבה להצטיידות - דלק, אוכל, כספומט ויצאנו לכיוון עמק ה - Valbone. על הכביש, לפני הפניה שמאלה, כדאי לעצור בגשר הנהר ולצפות במים הזורמים בשצף. בדרך העפר במעלה הולבונה - הנסיעה קשה, אך הנוף מפצה על המאמץ ועל הדפיקות מלמטה. עברנו את הכפרים לאורך העמק עד לכפר המרכזי. עברנו את המלון הרחב והגענו לגסט האוס משפחתי יפהפה. יש לחצות את משטח חלוקי הנחל כדי להגיע. האווירה נהדרת, אוכל נהדר ואירוח מהלב. כמה מבני המשפחה מדברים אנגלית. אתר: www.hani-kolgjoni.com
יום 4: לאחר הליכה רגלית של בוקר בכפר, יצאנו מולבונה. בדרך עצרנו קצת מעל ,Rilindja Hotel אותו רואים מהדרך. יש משמאל (לנוסעים בעליה) שביל של כמה דקות לאגם קטנטן ומקסים בלב היער (חפשו עיגול אדום בתחילת השביל, על סלע). אם תמשיכו אחריו עוד כמה דקות ביער תגיעו לחצר ובית נטושים, הבנויים בסגנון העמק. היה כיף לילדים לחקור את החצר על מתקניה. חזרנו בכביש עד Bajran Curi להצטיידות. החלטנו להמר על כך שב - Fierza נמצא מלון. הרעיון היה לחסוך זמן נסיעה בבוקר בכדי להיות בטוחים שעולים על המעבורת. תשאלו בבתי הקפה בכיכר שממנה פונים לכיוון המעגן. מאיפה שהוא צץ לו יזם שמשכיר דירת נופש בסיסית מאוד. קחו בחשבון מיעוט מסעדות וחנויות, כך שכדאי להצטייד קודם גם במזון להפלגה.
יום 5: עיקר היום שיט המעבורת מ - Fierza ל -Komai על אגם Komai. למרות שכתוב בספר, שההפלגה יוצאת ב- 8:00, גילינו שיוצאים בשעה 7:00 וכדאי להיות מוקדם במעגן, כדי להבטיח מקום. ההפלגה נפלאה - שיט קסום באגם מלאכותי צר, בין הרים גבוהים. חוויה שאסור להחמיץ. קחו בחשבון כארבע שעות הפלגה מ - Komai, כביש הררי יפה מושך לכיוון מערב, נוף, אגמים והרים. עצרנו בעיירהLac שכבר די קרובה ל - Shkoder לארוחה. להפתעתנו, ברחוב הראשי יש נשים בלבוש מסורתי כפרי. בירור קצר העלה שבכפרי הסביבה עדיין שומרים על לבוש מסורתי. שרטוט מפה על פתק והבנו שעלינו לנסוע חזרה עד לכפר Oyrsac ובו לפנות דרומה כ- 7 ק"מ ולפנות מזרחה אל הכפרים Mnela e Madhe ו – Mnela e Vogel בהם לבושות הנשים מסורתית. תוך נסיעה איטית בחיפוש זכינו להזמנה לבית של משפחה כפרית שמחה ולבבית. למרות קשיי השפה, הבנו קצת ונהנינו מכל רגע. נפרדנו בצער ונסענו ל - Shkoder. את הטיפוס ל - Rozafa Castel ביצענו אחר הצהריים והנוף הנהדר, עם הבריזה, הקלה והנופים מלמעלה היו נפלאים.
יום 6: אחרי סיור קצר ב - Shkoder יצאנו צפונה לכיוון Theth. לצערנו, החלטנו לא לאתגר יותר את הרכב השכור וכמה ק"מ אחרי שמסתיים הכביש ב - Boge הסתובבנו וחזרנו. למרות זאת, הנוף ההררי באזור נפלא ולמי שיש זמן, ראינו שלטי הכוונה רבים לתיירים, כך שניתן לבדוק. נסענו במהירות על הכביש דרומה עד ל - Kruje. העיר גבוהה ממישורי החוף ונעימה מאוד, אך יש בה מעט מלונות. לצורך הלינה ירדנו חזרה לכיוון Fushe Kruje ומצאנו מלון נחמד.
יום 7: עלינו בבוקר למצודה ב - Kruje. הנוף יפה ובמצודה מוזיאונים מעניינים. גולת הכותרת של המבצר היה הביקור ב - Dollma Teke - טקה - מקום מפגש ותפילה של הבקטישים (פלג סופי של האיסלם). במקום נמצא חבר הקהילה והצלחנו, תוך כדי ישיבה בטקה, לשוחח איתו על עיקרי האמונה שלו וקצת הסטוריה של המקום. שילוב של שברי אנגלית תנועות ומימיקה עשו את ההסבר. האווירה והנוף (בחוץ ובפנים) יצרו חוויה נפלאה. למרות שחלק מהמטיילים נוהגים לדלג על טירנה, החלטנו להיכנס לסיבוב קצר במרכז העיר לצפיה מהאוטו במבנים העיקריים וסיור רגלי במסגד Ethem Bey היפהפה. ממרכז העיר יצאנו לכיוון דורסי (Durres). מי שחייב קניות, ביציאה יש קניון קאסה איטלינה - קניון חדש ומפואר. חלפנו דרך דורסי העמוסה בנופשים. מצאנו מקום לינה באחד מעשרות המלונות, לאורך כביש החוף, קצת צפונה ל - Fier. הערה: במקור תוכנן לבוא לכאן מטירנה ולהמשיך לכיוון Berat, אך בשל הפסטיבל של הבקטישים בהר תומורי (Tomorri) שינינו את הסדר.
יום 8: התחלנו את היום בביקור בגן חיות קטן, ליד הכביש (תזהו לפי ציורי החיות על הקיר) - הפסקה נחמדה לילדים, קצת פחות נחמדה לחיות. משם, עלינו למנזר ב - Ardenica ובו ציורי קיר מרשימים. המשבנו לאתר הארכיאולוגי באפולוניה. זהו יום נחמד, אך אם קצרים בזמן, מומלץ לדלג על יום זה. ביקרנו אחר הצהריים בשכונה שבה גרים צוענים ב - Fier ונסענו ללינה ב - Vlore.
יום 9: נסענו בכביש, לאורך חוף הים. הכביש מקסים, מתפתל, עולה להרים ויורד לכפרים קטנים, מעל מפרצים נפלאים. כדאי לעצור לתצפית מפעם לפעם. אם יש זמן, כדאי לעצור במקום שנקרא Manastiri A. Thoohoros. יש שלט חום על הכביש, המצביע 2 ק"מ לכיוון הים. נוסעים בכביש טוב עד למגרש החניה והולכים חמישים מטרים חזרה בכביש ושמאלה בשביל במעלה ההר. בראש ההר ישנו מנזר נטוש, בתוך חורשה ובשילוב עצי תאנה. הכנסיה במבנה המרכזי שמורה ופתוחה וכשהיינו לא היה איש במקום. האווירה קסומה. מגג הכנסיה נוף נפלא. טיול קצר ומקסים של שעה. בהמשך עצרנו למשחק במים ורחצה בנחל מתחת למסעדת דגים בצד הכביש (המסעדה על עמודים מעל נחל זורם). אחר הצהריים עברנו בסרנדה (Sarande) והמשכנו לנסיעה ל - Butrint - אתר מורשת עולמית של אונסקו. אתר היסטורי-ארכיאולוגי מדהים, על גבעה מיוערת ומסביבה נחלים ואגמים. שרידים מרשימים, חלק משוחזרים ומוזיאון מעניין. ההליכה אחר הצהריים עם הבריזה הקלילה היתה נפלאה. אל תחמיצו את המעבר על מעבורת הכבל ממגרש החניה מעבר לתעלה (הולכי רגל חינם - סעו הלוך ושוב - כיף לילדים). לינה בסרנדה.
יום 10: בבוקר ביקרנו בבית הכנסת בסרנדה וערכנו ביקור בשכונת צוענים שבכפר Cuke ויצאנו מזרחה. על יד הכפר Mesopotami נכנסו לכנסיית St Nicholas. הכנסיה בשיפוץ, אך מבחוץ ניתן להבחין במספר אבנים עתיקות, המשולבות בקירות הכנסיה ובהן תבליטים של נשר, אריה, דרקון ויצור אחר. נסענו מזרחה ונכנסנו ל"עין הכחולה". כביש מוביל לפינת טבע יפהפיה, ששימשה מקום נופש לבכירי המפלגה הקומוניסטית. נביעה של מים מתוך נקבה אנכית, בעומק של עשרות מטר, יוצרים מראה כמו עין (מבט ממרפסת התצפית). המים קפואים, אך בן ה-15 נהנה לקפוץ פעם אחר פעם למרכז העין. המשכנו לכיוון ג'ירוקסטרה ((Gjirokaster. עצרנו בשני מקומות מקסימים. במרכז העיירה Libohove עץ דולב ענקי בן מאות שנים ומתחתיו מסעדה/קפה. אכלנו ארוחת אחר צהרים באוירה הקסומה. ירדנו לכביש הראשי וחזרנו מספר ק"מ אחורה ועלינו בכביש, לכיוון Gline ומשם בכבישים צרים ותלולים לכפר Melani. מקצה הכפר דרך עפר, שלא העזנו כבר לנסוע בה, לטקה המקסימה על הגבעה ממול. הליכה קצרה הביאה אותנו למקום שבו מתגוררת משפחה ולידו קבר קדוש לבקטישים. הטיול לעת ערב היה מקסים, אך הזדרזנו לרדת בכבישים הצרים, לפני רדת החשיכה ונסענו לישון ב- ג'ירוקסטרה.
יום 11: סיור בוקר רכוב ורגלי בג'ירוקסטרה והתרשמות מהבתים הלבנים היפים והרחובות העתיקים. התכנון המקורי היה לנסוע לאזורים שבגבול יון דרךPermet ,Erske עד ל - Korce - תוכננו יומיים לאזור. בשל הפסטיבל של הבקטישים החלטנו לנסוע להר הקדוש שלהם ולכן יצאנו בנסיעה ארוכה לכיוון Berat. בכניסה ל - Tepelene עצרנו מימין לתצפית על הגשר התלוי הענק למטה. הגענו ל - Berat אחר הצהריים ועלינו לטיול במבצר שבתוכו עדיין חיים אנשים.
יום 12: נסענו לכיוון הר תומורי. הכביש יפה מעל נחל ועובר בעיירות וכפרים קטנים. הרעיון היה להגיע ל - Corovode ומשם לחפש תחבורה להר. העירה נחמדה למדי ועל הגשר שוק חביב. לצערנו, הדרך היחידה לעלות להר היתה לשכור ג'יפ. ניסינו לחזור כ - 20 ק"מ לצומת עם דרך עפר חדשה שעולה להר הקדוש. בצומת מסעדות נחמדות על פלג מים (שימו לב לעץ שצומח דרך מרפסת). גם שם הסתבר שהדרך היחידה היא לשכור ג'יפ. הדרך תלולה ומתפתלת והחלטנו לוותר על הסיכון. הסתפקנו במפגש עם עולי הרגל וקבלת תיאור של המתרחש למעלה, מחבר העדה, שדיבר אנגלית מעולה. עם כל הצער (לא כל יום מוותרים על פסטיבל דתי) חזרנו בנסיעה עד Berat ועצרנו לנסיעה במכוניות חשמליות במרכז העיר. לאחר מכן, המשכנו בנסיעה עד Elbasan.
יום 13: בבוקר ערכנו סיור קצר במסגד ובכנסיה שבתוך העיר העתיקה, שמוקפת חומה מרשימה. נסענו מזרחה על הכביש המהיר לכיוון מקדוניה. החלטנו להקיף את אגם אוכריד מדרום. בירידה לאגם נכנסנו לכפר Lin - כפר דייגים קטן ובו רחובות צרים ובניינים ישנים בצד חדשים. המשכנו לאורך החוף, אכלנו ארוחת צהריים בעיר האלבנית האחרונה Pogradec ועברנו דרך מעבר הגבול ב - Tushemist, עיירת נופש נעימה, למקדוניה. חשבנו ללון קרוב לגבול, אך באזור הקרוב רק צימרים, כך שהמשכנו עד לאוכריד ללינה.
יום 14: את חצי היום הראשון הקדשנו למנזר סנט נחום, קרוב למעבר הגבול ממנו באנו. האזור מקסים, המנזר מעניין והשייט עם ניקולא (הצלם שיודע עברית) היה נהדר. השיט למקורות, האגם מקסים, שימרו זמן להסתכל באלבומי הצילומים של ניקולא. טלפון: 456057(070) 389+. אחר הצהריים עלינו מדרום האגם במעלה לרכב שמעל, תצפיות נפלאות וגלישה לצד של אגם פרספה. נסענו חזרה דרך היערות לאוכריד. בילינו עם הילדים בלונה פארק וארוחת סיום הטיול.
יום 15: נסיעה מאוכריד לסקופיה. נפרדנו מהסיטרואן התשוש בשדה התעופה והתחלנו בטיסות הביתה.
