יום ראשון - סמטאות העיר העתיקה


 נחתנו בשעה 7.30, קיבלנו רכב רנו סניק דיזל מחברת Sixt ושמנו פעמנו למלון Castelleto ב-Cavatat, בתקווה שנוכל לקבל את החדר כבר בשעה זו המוקדמת ואכן כך היה. עלות המלון 75 (יורו) אינה זולה, אך הרעיון שנגיע ונצטרך לחפש לא קסם לנו. אחרי שינה ערבה, הלכנו לכבוש את העיר העתיקה של Cavatat שאינה גדולה, אך חמודה. כשראינו שכוחנו במותנינו נסענו לדוברובניק, שכבר מרחוק אפשר היה להבחין ביופיה. המפלס אליו הגענו היה גבוה מהעיר העתיקה, שבה קל יותר לטייל. כשראינו כי מדרגות רבות עלינו לרדת וכמובן לעלות, עשינו אחורה פנה ל-Cavatat לארוחת דגים על המים, על רקע השקיעה.

היום השני - קפוצ'ינו מול מפרץ קוטור


 הכיוון כעת הוא מזרחה למונטנגרו. מייד כשעברנו במעבר הגבול, שילמנו מס אקולוגי בסך 10 יורו ונכנסנו לתחנת הדלק הראשונה. שם קידמה את פנינו חבורה ששרה שירי עם בליווי אקורדיון, זו היתה פתיחה נהדרת שבישרה על יום מוצלח. תחילה עשינו הכרות עם מפרץ קוטור שהיה מדהים עם שני האיים: גבירתנו של הסלעים וג'ורג' הקדוש, שהלכו והתקרבו. מפראשט רואים אותם הכי קרוב, אז התיישבנו לכוס קפוצ'ינו לבהות במפרץ ובאיים. המשכנו לקוטור היפה עם חומותיה האדירות וחומות נוספות, המגיעות עד ראש הגבעה, שכדי להגיע למעלה יש לטפס 400 מדרגות, הסתובבנו בסמטאות העיר העתיקה היפה ומשם התקדמנו לבודווה, שאף היא מאופיינת בחומות ושוכנת על מפרץ יפה. בכניסה לבודווה אכלנו פיצה ובורקס מקומי והסתערנו על סמטאות העיר העתיקה.

חומות קוטור, צילום: רחל לבוןחומות קוטור, צילום: רחל לבון



 המשכנו לאורך החוף והתפעלנו מהאי סווטי סטפן ומשם המשכנו לפטרוביץ. המשכנו לוירפאזאר ושמנו פעמינו למלון 13 ביולי, הצופה לאגם סקאדר. מה רבה היתה האכזבה כשהבחנו שהמלון סגור ונמצא בשיפוצים. משום מקום הגיעה אישה ואמרה שיש לה צימר לא רחוק. הלכנו אחריה ואכן 5 דקות הליכה בכביש ימינה מהמלון יש Sobe שצופה לאגם בעלות של 25 יורו ללילה ללא ארוחת בוקר. היא קיבלה את פנינו בקפה והמליצה על מסעדת לה טראסה, שאין לה שלט והיא סמוכה לפסל של הישוב לזכר חיילי מלחמת העולם השניה. מדובר במסעדה ביתית שקיבלנו בה סלטים טובים ודגים מטוגנים והיה טעים מאד. סיכמנו איתם שנבוא גם בבוקר למחרת לארוחת בוקר. אחרי האוכל סיירנו במקום והלכנו לישון יחד עם קרקור הצפרדעים שהנעימו לנו בסימפוניה הבלתי גמורה.

היום השלישי - תצפית על נהר מוראצ'ה

קמנו לבוקר גשום והלכנו למסעדת לה טראסה. הפעם לא יכולנו לשבת במרפסת הצופה לאגם מפאת הגשם, והושיבו אותנו במרתף היפה והמקושט בחפצים עתיקים ובר. הגישו לנו מכל טוב: חצילים מטוגנים, גבינה לבנה, עגבניות, נקניקים למיניהם, ביציות עין, מיץ וקפה בעלות של 5 יורו לאדם. נסענו בכביש החוצה את האגם ורוחות עזות היו בחוץ ומי האגם התעופפו לכיוון המכונית כמאיימות להפכה. נסענו לכיוון פודגוריצה, עברנו ליד מנזר מוראצ'ה ולפני שהתקרבנו אליו עצרנו לתצפית עליו ועל המפל לידו. בדרך ראינו גם את נהר מוראצ'ה שהקסים אותנו בצבע הטורקיז שלו. ביקרנו במנזר שהזכיר לנו את המנזרים ברומניה גם חיצונית וגם פנימית. נסענו לאורך קניון טארה והצטלמנו על רקע הגשר הגדול, אך הנהר שינה צבעו לחום מהסחף בעקבות הגשם. עצרנו בקולאשין בצימר שעלה 30 יורו לחדר גדול ויפה צופה לנהר חום. העלות כללה ארוחת בוקר. שלט גדול Rooms על בית כתום מהמרכז הוביל לכאן. בעל הצימר דובר צרפתית וכך תקשרתי איתו. הוא הפנה אותנו למסעדת Paltinin במרכז העיר. מסעדה טובה, לא יקרה, המגישה מנות גדולות. מרק השעועית היה טעים ומשביע, אבל הזמנו עוד כמה מנות והתפוצצנו. העלות היא 18 יורו לזוג כולל טיפ. צפינו בטלויזיה בעלת ערוץ אחד וקיווינו ליום פחות גשום למחרת.


היום הרביעי - הר מושלג ולמרגלותיו אגם ביוגראדסקה


 בבוקר נסענו לאגם ביוגראדסקה בערפל וגשם. בכניסה לשמורה אפילו לא עמד שומר. הצטלמנו על רקע האגם היפה והמשכנו בגשם עז לזבליאק. התפעלנו מאגם Cernu היפה, אך לא יכולנו להקיפו על פי התכנון מפאת הגשם. אכלנו צהרים במסעדה הכפרית על גדות האגם. טעים ולא יקר. כשסיימנו, יצאנו לאגם בשנית, ובהתבהרות הרגעית ראינו את פסגת ההר המושלגת ממול לאגם. מדריך ישראלי שפגשנו במסעדה הבהיר לנו כי עקב שלגים הכביש ל- Trsa סגור, כך שהביקור בקניון פיבה בוטל. חשבנו ללון בסאבניק ומשם עוד לעלות לקניון, אך לינה לא מצאנו והגענו ל-Siciz שבה לנו במלון המצויין Vukov most בעלות של 80 יורו לזוג לרבות ארוחת בוקר שהיתה די צנועה. המקומיים מאד אוהבים לעזור, ורק בעזרת נהג שנסענו בעקבותיו הגענו למלון. בזבליאק האינפורמיישן וגם המשרד של אנה סמיט סגורים ביום ראשון.

היום החמישי - ארוחת דגים על המים


 במלון המליצו לנו על שני אגמים הסמוכים למלון. חיפשנו ולא מצאנו, לכן המשכנו לכיוון פודגוריצה ובהמשך לעיר הבירה העתיקה צ'טנייה. בשלב מסויים נחסם הכביש ונסענו בדרך שבחלקה עפר בין כפרים, וכשהגענו סוף כל סוף לכביש הראשי כעבור 2-3 ק"מ הבחנו בשלט ל-Reijka Cernoviska. פנינו לכיוון, ומה רבה היתה ההפתעה כשפתאום הבחנו באגם רחב ידיים עם צמחיית ביצות. הכביש הוא כביש צר, על דופן ההר בכיוון נסיעה זה, עם נוף מדהים של האגם. כשהגענו לרייקה צ'רנוביסקה ראינו על שלט מפה והתברר לנו כי זה אגם סקאדר המפורסם שמגיע עד לכאן. למזלנו, בכביש שנסענו עד כאן, היתה תנועה דלילה וכך יכולנו לעצור כאוות נפשנו להתפעל ולצלם. המשכנו לכיוון צ'טנייה ופנינו לכיוון בודווה וזאת עקב מזג האויר הסגרירי והערפילי. הבנו שהמראה מהר לובצ'אן לא יהיה משהו. בעוד המראה בירידה לבודווה מאד יפה. נסענו למפרץ קוטור ועצרנו בצהרים ל-Tivat לארוחת צהרים של דגים כמובן על שפת המים. המשכנו להקיף את מפרץ קוטור המהמם ולנו אי שם לפני הרציגנובה על מפרץ קוטור בצימר בעלות של 10 יורו לאדם ללא ארוחת בוקר וללא טלויזיה, אבל נוף ששווה כל אגורה.

אגם סקאדר - צילום: רחל לבוןאגם סקאדר - צילום: רחל לבון


היום השישי - לינה אצל אדריאן ולוציה


 אכלנו ארוחת בוקר על המרפסת עם הנוף ויצאנו ב-8.00 לדוברובניק. עקב השעה המוקדמת מצאנו מקום חנייה סמוך לכניסה במפלס התחתון של העיר. מייד כשנכנסנו ספגנו מהאווירה של המקום. איש מנגן בכלי נגינה, אחר שעושה פנטומימה ותיירים רבים בכל עבר. בערב התברר לנו מהטלויזיה כי גם השחקן רוג'ר מור ביקר באותו הבוקר שם אז אולי זו הסיבה להתגודדות ההמונית? הוקסמנו מעיר החומות והמשכנו ל-Stone ו-Mali stone בחצי האי פליישש. חומה מחברת ביניהן ואורכה כ-5 ק"מ והיא נחשבת לשנייה באורכה אחרי החומה הסינית. זו אכן חומה מרשימה. כדי לאסוף מעט כוח הלכנו לארוחת צהרים ל- Vila Corona, שהינה מסעדת דגים מפורסמת עם בריכות דגים בתוך המסעדה ששטים בהן גם צבים ענקיים וכל מיני סוגי דגים. אכלנו מולים שחורים, אויסטרים מטוגנים שאיזור זה הוא בית הגידול הגדול שלהם בחוף האדריאטי, וכן שרימפסים, אך נשארנו רעבים והזמנו עוד מנת פסטה וקינוח להשביע את קיבתנו. הסתובבנו בסמטאות של סטון ומאלי סטון, שלא הרשימה אותי במיוחד.

 לטפס על החומה לא היה כוח, היינו עייפים מדי. התכנון המקורי היה לשוט לאי מלייט ביום זה, אך מזג האויר המעונן, המתנה של שעתיים עד למעבורת ומקום לינה באי שלא הזמנו, הכריעו ובצער נאלצנו לוותר על התכנון והמשכנו בנסיעה לכיוון ספליט. התפעלנו מהדרך לאורך החוף ומכל מפרץ. בדרך חלפנו על פני שמורת טבע יפה עם אגמים ואיים באגמים שמה Bacinsca Jezera. לפני מקארסקה עצרנו במפרץ מקארסקה ב-Zivogosce אצל אדריאן ולוציה (www.ivop- apartmani.com). קיבלנו דירונת עם חדר ומטבח גדולים ומרפסת ענקית, שממנה נשקף המפרץ וההרים היפים מאחור בעלות של 40 יורו כולל ארוחת בוקר. לכבוד הגיענו כששמע שאנו מישראל, העניק לנו אדריאן בקבוק יין אדום מהיקב של אביו, שהתאים לנו לארוחת הערב על המרפסת. שניהם דוברי אנגלית וחביבים ביותר.

היום השביעי - מפרץ ציורי על הים


 על פי עצתו של אדריאן נסענו דבר ראשון למפל Gubavica שנמצא ב- Zadvarye. השביל למפל הוא לפני תחנת הדלק שמאלה ואז רואים קניון שבו זורם נהר צ'טינה. המפל היה יפה והוא יורד בשני מפלסים, אם כי רחוק ולדעתי בקיץ אין בו מים רבים. הדרך חזרה לכביש החוף יפה ונסענו ל-Omis שנוסדה על ידי שבט אילירי. שדרה של עצים וצוקים מאד יפים מאחורי נהר צ'טינה מפארים את הכניסה לעיר. מדרחובים עם בתי קפה וחנויות מזכרות קידמו את פנינו ואנו לא איכזבנו אותם וקנינו מזכרות יפות. המשכנו בנסיעה מהממת לאורך הנהר ולא הפסקנו להתפעל מהצבע הירוק של הנהר ומהסלעים המרהיבים. נסענו והגענו ל-Split שהינה הישוב השני בגודלו במדינה, בירת דלמטיה. העיר גדולה ומצאנו חנייה טובה במפרץ ליד העיר העתיקה. ארמון דיוקלטיאנוס המרשים קידם את פנינו. הלכנו במדרחוב הראשי, נכנסנו למעבר קרקעי עם דוכני מזכרות מזכוכית ועוד, הלכנו לכיוון השוק וקנינו מגנטים לאוסף וכריות רקומות עם עלי לוונדר, חזרנו דרך סמטאות יפות למדרחוב ועצרנו לארוחת צהרים לפיצה טעימה עם סלט. התרשמנו עמוקות מיופייה של העיר. אחרי דוברובניק זו העיר הכי יפה.

 המשכנו ל-Trogir, הסתובבנו בין הסמטאות והקתדרלה המרשימה. המשכנו להצפין במטרה להתקרב לשיבניק ולהיות הכי קרובים לטיול בשמורת קרקא ביום למחרת. כ-10 ק"מ לפני שיבניק ירדנו מהכביש הראשי ל-Zalisnucka שמול בית 138A, שכרנו דירה שהחצר שלה שוכנת על מפרץ ציורי על הים. כל הגינה היתה עם פרחי שושנים ואמריליס פורחים בגוון אדום וורוד. זה היה יום הנישואין ה-30 שלנו וקיבלנו המלצה מבעלת הדירה למסעדה נהדרת על הכביש הראשי לשיבניק ימינה מהיציאה לכביש הראשי ב-Grebastica, שמה Stari .Sibenik במסעדה הזמנו Skarbi שזה מן סוג של סרטן וקיבלנו אותם עם כלי משחית שהמלצרית עזרה לתפעלם. אחר כך חשבנו שהזמנו דג ללא עצמות, וקיבלנו דיונון שהמלצרית הסבירה גם כן כיצד לאוכלו. קינחנו בבלינצ'ס ממולא בגלידה. ישבנו במרפסת של המסעדה ונהנינו מכל רגע כיאה לחגיגת יום הנישואין.

הפיורד על הנהר, צילום: רחל לבוןהפיורד על הנהר, צילום: רחל לבון

היום השמיני - הפיורד על נהר קרקא

היינו במרחק 35 ק"מ משמורת קרקא והגענו לשמורה ב-8.05 כדי לגלות כי השמורה נפתחת רק ב-9.00. במוקד מכירת הכרטיסים לא רצו להסביר דבר. עלות הכניסה הינה 80 קרונות לאדם. ב-9.20 יצא האוטובוס הראשון לתחילת השמורה. בדרך כבר רואים את הקניון הטורקיזי שיוצר נהר קרקא. בעמדת הירידה מהאוטובוס הסבירו כי הספינה שלוקחת לאי יוצאת רק ב-14.00 ואילו הספינה הנוספת לוקחת לשייט בן שלוש וחצי שעות בשעה 12.00. שתי האפשרויות לא קסמו לנו והחלטנו שנבצע את הטיול בשמורה על פי התיאור בפספורט. תחילה הלכנו רגלית בשמורה במשך שעה ורבע על גשרוני עץ בין מפלים, כשהמפורסם שבהם Skardinski Buk מפל רחב ונופל בעוצמה רבה. על הגשר לידו מקבלים רסיסי מים רבים וזה מרשים מאד. בערך בשעה 11.30 הגענו למסעדת הדגים בתוך השמורה, במקום מוקף מים גועשים ונוף יפה. החלטנו להזמין ועד שיגיע הדג בוודאי כבר נהיה רעבים וכך היה. המשכנו להקיף את השמורה והגענו לגשר שהנוף ממנו היה מהמם ושומר הפארק הדריך אותנו על מפה להמשך נתיב הנסיעה בשמורה. לבסוף הגענו למפל Roski Slap שהוא פחות מרשים, אבל הדרך אליו יפה. היציאה מהפארק אינה באותה הדרך והמשכנו על פי ההדרכה לכיוון שיבניק. בשיבניק התרשמנו מהקתדרלה המרשימה ועצרנו לארוחת צהרים קלה, שכללה רביולי וסלט במסעדה הצופה על הקתדרלה. ביציאה מהעיר צפונה בכביש לאורך החוף, נגלה לנו לפתע הפיורד המרשים של שיבניק על נהר קרקא. צבע טורקיזי עז בין מצוקים נאים מבעד לפרחי בר סגולים הכה בנו בתדהמה על יופיו. סירות מפרש ששטו בפיורד הוסיפו גם הן לחינו של המקום. נסענו לאורך הכביש וכל רגע נגלה לנו עוד חלק מהפיורד. מקסים! נסענו לכיוון ביוגרד ומצאנו דירונת- ב-20 יורו ללא ארוחת בוקר. למרות שהם מתנהלים בקרונות, כולם מבקשים ומשלמים ביורו.

הפיורד של שיבניק נהר קרקא.jpg


היום התשיעי - שמורת המצוקים פאקלניצה

יצאנו בבוקר ל-Zadar אחרי קפה של בוקר, ומצאנו חנייה על הרציף שמוך למקום עגינת המעבורות. נכנסנו דרך שער הכניסה לעיר העתיקה כשפנינו לשוק. ארוחת הבוקר היתה בורקס גבינה ומן שטרודל תפוחי עץ טרי וחם מהשוק. שם גם קנינו גבינת קש שהיא מן אורדע וגבינה צהובה טעימה מאד. נגשנו לרציף השני לראות את האורגן - Urgule המנגן כתוצאה מהתנפצות הגלים בין החרכים של המזח. מדהים לשמוע את המנגינה בוקעת מלמטה. הצטרפנו לקבוצה יפנית שקיבלה הסבר באנגלית והתקדמנו איתם לאורגן המנגן, אך באותו בוקר היה מעונן, כך שהחמצנו זאת. המשכנו לכיוון שמורת פקאלניצה - Velica Pakalinika, שהינה שמורת מצוקים. מעט לפני, עצרנו ליד גשר ונהר עצום זורם שם. בשמורה שאלו לכמה זמן נשהה בה, כששמעו שרק שעה, נתנו לנו כרטיס של נוער במקום עלות של 40 קרונות לאחד - רק 6 קרונות. בשמורה המון מטפסי הרים וצוקים מחורצים, בצד אחד של המצוק זורם נחל חמוד וצמחייה. השמורה נגמרה אחרי 25 דקות הליכה כשהתחילה עלייה גדולה והבנו שכל היופי של השמורה מרוכז בחצי השעה הראשונה. זה היה הרמז לחזור לרכב. המשכנו להצפין בכביש לאורך החוף עד Karlobag כשמשמאלנו ראינו את האי Pag עם חול זהוב ומפרצונים אחד בתוך השני. בנקודה זו התחלנו לחצות את הרי וולביט - Velbid בכביש המוביל ל-Karlobad וכל סיבוב בעלייה נגלה לנו יותר מהאי ומהאיים מאחוריו. מראה עוצר נשימה. בהמשך הדרך לכיוון שמורת פליטויצה התחיל לרדת גשם שוטף. הגענו לישוב Jezerce שקרוב דווקא לכניסה השנייה. הצימר הנעים והנוח שמצאנו היה אצל: Ivanisevic Velinka ב-Jezerce 20/1 בעלות 35 יורו לזוג כולל ארוחת בוקר טובה. ישנו כאן 2 לילות.

היום העשירי - טורקיז באגם קוז'אק


 יצאנו בסביבות 8.30 לכניסה מספר 1 בשמורת פליטויצה. עלות כרטיס 110 קרונות לאדם. רכשנו מפה ב-20 קרונות שעליה הסבירו לנו איזה מסלול כדאי לנו לבצע. ההליכה עד האגם הייתה קלה וארכה שעה. משם שטנו עם הספינה 20 דקות לגדה השנייה באגם קוז'אק. מכאן עקבנו אחרי מסלול G2 שהוביל אותנו בין מפלים ואגמים אין ספור בצבע טורקיז עמוק. עד שמגיעים לשמורה לא מבינים על מה מדובר כשלירוק יש כל כך הרבה גוונים והוא משתלב נהדר עם כחול וטורקיז, כשמפלים מגיחים מכל עבר בכל מיני גדלים. כשהגענו לקרונית אחרי הליכה נוספת של 45 דקות של עליות מתונות כבר כאבו לי הרבה שרירים שלא הכרתי עד כה. החלטנו לצאת מהשמורה ואחרי המתנה לקרונית יצאנו להליכה של חצי שעה נוספת, כשרואים את השמורה מלמעלה. גם הליכה זו הייתה קלה. השעה כבר הייתה 13.00 וקרקורי הבטן הפנו אותנו למסעדה שבשמורה: Licka Kuca. המסעדה מצוינת ולמי שאינו מגיע בטיול מאורגן יש לרדת לחלק התחתון של המסעדה. המסעדה מציעה בעיקר בשרים על האש והיא לא יקרה. משם נסענו לסלוני לרובע ראסטוק. חשבנו שנתאכזב מהמקום אחרי שמורת פליטויצה המדהימה, אולם מה רבה הייתה ההפתעה כשהגענו וראינו את המוני המפלים האדירים יוצאים מתוך הבתים ונופלים בשאון רב לתוך הנהר. השמש הפציעה ואף יצרה קשת באחד המפלים. כשסיימנו התיישבנו בבית קפה שמים זרמו מצדדיו, והאזנו לסימפוניה של המים. סיום נהדר ליום נפלא.

היום האחד עשר - ביקור בוילה אנג'ולינה

נפרדנו בצער מפליטויצה ופנינו לכיוון כביש החוף לעיר Snej שלא היתה בתכנון המקורי, אבל כיוון שכה התלהבנו מכביש החוף רצינו להגיע כמה שיותר מהר אליו. עלינו מייד למצודת Nehaj הנמצאת בראש גבעה והנוף ממנה אל האי קרק ממול פשוט מהמם. נסענו צפונה וחצינו את גשר הבטון הארוך ביותר בעולם 1439 מטר חצייה שעלתה 30 קרונה. פנינו בפנייה הראשונה שמאלה לכביש שהוביל אותנו לתצפית נפלאה על הגשר. העיר העתיקה של סניי לא הרשימה אותנו. משם נסענו לצפונה ועצרנו בעיר Selce במסעדת Alberti, שהייתה על החוף. מסעדת דגים זולה וכאן התוודענו לדג הטעים ביותר אורדיאה. מנת דג עם צ'יפס וסלט גדול עלתה 160 קרונות לזוג. הגענו לרייקה והקפנו את העיר העתיקה, אך לא מצאנו שום מקום חנייה לרפואה. בצער המשכנו הלאה ועצרנו בישוב בשם ראבאק שנראה צבעוני ובלב מפרץ מלמעלה. מקרוב פחות יפה. המשכנו לאופטייה כשמטרתנו ביקור בוילה אנג'ולינה שתמונה מהגן ראיתי בכתבה באתר 'למטייל' לפני הנסיעה. כיון שזה היה יום ראשון, לא מצאנו גם כאן חנייה. המשכנו ל-Lovran שנמצאת 5 ק"מ מאופטיה וכאן לנו בדירונת לא מטופחת של איטלקי ממולח, שזיהה אותנו כישראלים ב-50 יורו ללילה. גשם זלעפות ירד בחוץ אז הסכמנו ללון ולא להמשיך לחפש. כשפסק הגשם ירדנו למפרץ הקרוב עם הסלעים היפים.

לתחילת הכתבה

רוצה לקרוא עוד על מונטנגרו, סלובניה וקרואטיה? הנה כמה קישורים נוספים שיעניינו אותך:

יעדי הכתבה