הקדמה
טיילנו באמצע חודש מאי (8 עד 22 במאי 2009) -; עונה מצויינת: מזג האויר טוב, הכל פורח, בפסגות ההרים הגבוהים עוד נותר מעט שלג. כמובן שיש יתרון לכך שעונת התיירות עדיין לא בעיצומה: העדר צפיפות באתרים ובכבישים, רוב הצימרים פנויים והמחירים מעט יותר נמוכים. יתכן שעדיף לצאת אפילו שבוע שבועיים מוקדם יותר. רצוי מאד לטוס לזאגרב ולחזור מדוברובניק או להיפך. אנו בחרנו בכיוון ההפוך ונראה לנו שהוא עדיף. הדרך היחידה הזמינה בחודש מאי לטוס ליעד האחד ולחזור מהשני היא באמצעות חברת הטיסה האוסטרית עם חניית ביניים בוינה (או שילוב אחר, אבל זה הכי זול שמצאנו). רכב שכרנו בחברת Sixt והיינו מרוצים. לגולשים יש ביקורת על חברה זו או אחרת, אולם צריך להביא בחשבון שבדרך כלל אין למטייל הממוצע מדגם מספיק טוב כדי להסיק מסקנות מועילות. היתרון של Sixt הוא במחיר היחסי, בעיקר כשמביאים בחשבון את התוספת הנדרשת כדי להכנס עם הרכב למונטנגרו.
קצת על עצמנו: הגיל 55-60 ועקב בעיות באחת הרגליים, מתקשים בהליכה ממושכת ובעיקר כשמדובר בשיפועים תלולים ובמדרגות רבות. אנחנו מעדיפים את הנופים והטבע על פני שוטטות בערים העתיקות. המסקנה העיקרית שלנו, וההמלצה למתכננים טיול: החוף של קרואטיה הוא יפה: ההרים, הנושקים לחוף, המפרצים, האיים ממול והערים העתיקות. אבל, רצועת החוף ארוכה מאד ודי מהר הטיול הופך ל"עוד מאותו דבר". לכן, מוצע לקצר את הטיול בקרואטיה ולא לוותר על ביקור של שלושה עד חמישה ימים בהרים, בקניונים ובאגמים של מונטנגרו.
להלן סקירת המסלול -; במקומות מסויימים איננו מציגים בדיוק את המסלול שעברנו, אלא דווקא חלופה שבדיעבד נראית עדיפה. כאשר מוזכרת התייחסות לספר, הכוונה לספר "פספורט" של זאב יפת.
לתחילת הכתבה
הפארק הלאומי לובצ`ן, אגם ביוגרדסקו וקניון פיבה
נחתנו בדוברובניק בשעות אחר הצהרים ומייד פנינו דרומה למונטנגרו בדרכנו לקוטור. לא היו כל עיכובים במעבר הגבול והגענו כעבור כשעתיים, כולל שתיים שלוש עצירות קטנות להתבוננות בנוף. מצאנו מקום לינה באחד הישובים הסמוכים לקוטור, ולאחר שהתמקמנו, יצאנו לסיור בעיר העתיקה. בהתחשב במספר הרב של ערים עתיקות שבטיול, אין לעיר העתיקה של קוטור משהו מיוחד להציע. יש להביא בחשבון שטיפוס למצודה לא בא בחשבון מבחינתנו.
בבוקר המחרת טיפסנו בדרך הנוף, המטפסת בהרים, אל הפארק הלאומי לובצ`ן ועצרנו לתצפיות מרשימות לעבר מפרץ קוטור. בסוף העליה מגיעים לכפר קרסטאץ (Krstac) ומשם ישנן שתי דרכים לצטיניה: המערבית, העוברת דרך המאוזוליאום של פטר השני והמזרחית, העוברת דרך הכפר נייגושי (Njegusi). כדאי (אם כי לא חובה) לבקר בשני האתרים -; לכפר נייגושי יש חן מיוחד, וממרפסת המאוזוליאום (לא טיפסנו במדרגות הרבות) נשקף נוף יפה. אנחנו המשכנו משם לצטיניה בדרך המזרחית, הטובה יותר, ומשם פנינו כאילו בחזרה, בדרך השניה. נראה לנו שיותר יעיל היה לחזור מנייגושי לקרסטאץ ולנסוע במסלול המערבי, אבל איננו בטוחים לגבי מצב הכביש בין קרסטאץ למאוזוליאום.
בצטיניה הסתפקנו בסיבוב קצר ברכב ברחובותיה והמשכנו לפודגוריצה. לא לוותר על הסטייה לכפר ריאקה צרנויביצ`ה (Rijeka Crnojevica). בעיקר בגלל הנוף לעבר אגם סקאדאר, בדרך מהכפר בחזרה לכביש הראשי. דילגנו גם על סיור בפודגוריצה ופנינו צפונה לקולאשין (Kolasin). זה המקום להגיד שאומנם מונטנגרו פחות מפותחת מאחיותיה, אולם היא מתקדמת. כתבות הגולשים מלפני שנים אחדות, המבקרות את מצב הכבישים ואת רמת הצימרים, אינן מעודכנות. הכביש מפודגוריצה לקולאשין במצב טוב (אם כי רק נתיב אחד לכל כיוון) וגם מהצימרים היינו מרוצים. הכביש עובר בערוץ הנהר מוראצ`ה (Moraca) וכדי להנות מהנוף כדאי לנסוע שם באור. אם יוצאים בבוקר מקוטור זו לא צריכה להיות בעיה. אם יוצאים מדוברובניק יתכן שעדיף ללון באזור פודגוריצה. בקילומטרים הראשונים של כביש זה, לאחר פודגוריצה, יש הפניות לצימרים -; אחר כך אין עד קולאשין.
לא רחוק מקולאשין נמצא האגם המקסים ביוגרדסקו (Biogradaska Jezero) -; אין להחמיץ. לפי הזמן והכושר, מוצע טיול רגלי היקפי סביב האגם (אנחנו הסתפקנו בקטע קצר). לאגם הזה מתחשק להגיע גם באוקטובר, כשהעצים, כך אנו סבורים, עומדים בשלכת צבעונית. משם, לאורך הקניון המרשים של הנהר טרה (Kanjon Tare) עלינו לכיוון הרי הדורמיטור. הגענו לז`אבליאק (Zabljiak) בשעות אחר הצהרים המוקדמות (כאמור, הטיול ההיקפי באגם לעיל לא היה מתאים לנו). בגלל מזג האויר (אחת הפעמים היחידות שהיה ממש מעונן וירד גשם, וגם זאת רק אחר הצהרים) ויתרנו על האפשרות של טיול בג`יפ למקומות שהרכב השכור לא יכול להגיע. אפשר להתעכב יום נוסף באזור ולערוך טיול ארוך (ויקר) בג`יפ. למחרת בבוקר ניגשנו לאגם השחור (Crno Jezero) -; הביקור בבוקר עדיף כי אז השמש מאחורינו.
שעינו להמלצות הגולשים והמשכנו לקניון פיבה (Piva) -; לא תמיד הסכמנו עם הגולשים, אך מגיע ציון לשבח למי שהמליץ להגיע לשם. לא לוותר. לצערנו, המסלול המקצר, דרך ההרים, היה סגור בגלל שאריות השלג (חסרון יחיד שמצאנו לטיול במועד זה). אם הדרך פתוחה כדאי לנסוע בה כי היא מקצרת מאד וניתן להניח שנוף ההרים יפה. אנחנו ביצענו את העיקוף דרך שאבניק (Savnik), אך לא הצטערנו. בהמלצת הגולשים עלינו מקניון פיבה לכפר Trsa. אם נוסעים בדרך הקיצור ממילא עוברים דרכו, אז כדאי להתעכב, אך לא כדאי להעפיל אליו במיוחד. המסעדה, אם ניתן לכנותה כך, מזכירה מטבח שדה. את הבקבוקים מניחים בתוך חלל שגילפו בבול עץ, שאליו מכניסים שלג מההרים כדי לקרר את המשקאות. סלט הירקות שהומלץ התגלה כסלט מעלים של צמח בר ממשפחת השום, מה שזכה למחמאות מהבעל (שאחר כך התחרט, כשהאשה שמרה ממנו מרחק).
חזרה לשפלת החוף בכביש הראשי, העובר דרך ניקשיץ` ופודגוריצה לכיוון החוף, בואכה בודווה. אנחנו סטינו למנזר אוסטרוג, אך אפשר לוותר. הדרך ארוכה וצרה וכשבא אוטובוס ממול (ובאים הרבה) יש בעיה. מאד צפוף שם והעליה הרגלית קשה. מצאנו לינה באחד הפרברים מדרום לבודווה. למחרת, על הבוקר, קפצנו להתבונן באי סווטי סטפאן ועלינו צפונה, בחזרה לקרואטיה. קיצרנו כמובן דרך המעבורת והגענו לאזור דוברובניק בשעות הצהריים.
סיכמנו ביקור מאד מוצלח במונטנגרו. נקודות השיא היו מפרץ קוטור (בנסיעה לאורכו ובעיקר בתצפית מההר שמעל העיר), המראה של אגם סקאדאר (מהדרך שציינו), אגם ביוגרדסקו, קניון טרה, הרי הדורמיטור, קניון פיבה והאי סווטי סטפאן. בין לבין לא הפסקנו להתבונן בכפריים בכל מיני מקומות, שיוצאים לטייל בכביש עם פרה ומעבדים את השדות בשיטות שבישראל ניתן לראות רק בתערוכות של שנות התרפפ"ו. אנחנו בזבזנו זמן כדי לבדוק אפשרות לצפות בציפורים באגם סקאדאר. מסתבר שצריך לשכור סירה במחיר יקר ולמשך זמן ארוך כדי להגיע למקומות המיוחדים, וגם שם לא ברור אם ניתן לראות שקנאים. אלא אם אתם ממש משוגעים לדבר, מוצע לוותר, ולכן קטע זה אינו מופיע במסלול המומלץ לעיל.
לתחילת הכתבה
דוברובניק, פליטוויצה וחצי האי איסטרה
הגענו לאזור דוברובניק בשעות הצהרים, מה שאיפשר למצוא מקום לינה באחת הערים הסמוכות ולהספיק לבקר בעיר בחלקו השני של היום. מלכתחילה חשבנו שעדיף לבוא אחר הצהריים כדי לשוטט בעיר באור וגם לאחר רדת החשיכה. בעיר עצמה נכנסנו רק לבית המרקחת הישן. על בית הכנסת ויתרנו, בגלל הצורך לעלות שתי קומות ולקתדרלה הגענו לאחר שנסגרה (ב-18:00). לנו הספיקו ארבע, חמש שעות לסיור בעיר. אם עולים על החומות (המדרגות...) צריך להביא בחשבון עוד שעתיים. גם אז, ביקור שמתחיל בשעות 14:00-15:00 ומסתיים לאחר 21:00 בהחלט ממצה. הבנינים והרחובות יפים, אך כמה אפשר ללכת בסימטאות עיר עתיקה (נקיה), המלאה בתי אוכל וחנויות שמנסים למשוך את תשומת ליבו וארנקו של התייר. המיוחד בדוברובניק הוא השלמוּת של העיר העתיקה בין החומות ולכן יש לנסוע גם מסביב לחומות כדי לראותה מבחוץ.
הביקור בדוברובניק הוא הביקור המייצג בעיר עתיקה בקרואטיה ומונטנגרו. לדעתנו, אין צורך לחזור על ביקורים ממצים בערים נוספות. על זאדאר החלטנו מראש לדלג ובערים ספליט ושיבניק ביקרנו שעה בכל אחת, רק באתרים המרכזיים שלהן.
למחרת נסענו לאורך החוף לספליט. אנו ממליצים על הסטיה מכביש החוף, בקטע הדרך שבין הכפר זאדוואריה (Zadvarja) לאומיש (Omis) לאורך נהר Cetina. בדרך סטינו לכפר סמוך וראינו בשדה התבואה למולנו נשים מאלמות את השיבולים -; האם ואן גוך היה שם לפנינו? בעיר ספליט מומלץ לבקר בארמון דיוקלטיאנוס. אפשר להסתפק בכיכר המרכזית המרשימה, פריסטיל, ובבנינים המקיפים אותה. משם מוצע להמשיך לשיבניק -; אם יש זמן, נוסעים לאורך החוף ואם כבר יוצא מאוחר אפשר בכביש המהיר. לא נורא אם מוותרים על דרך החוף, למי שכבר נסע בדרך החוף מדוברובניק לא נראה שיחמיץ מה שטרם ראה. אם עוברים בדרך החוף ויש זמן אפשר להציץ בטרוגיר, אבל ממש לא חובה (היינו ולא התרשמנו במיוחד).
היות ומצאנו לנכון לבקר בשמורת נהר קרקא עם מפליה הנודעים, חשבנו שיהיה זה נכון לחנות באזור שיבניק לשני לילות. עד כה, בכל לילה היינו במקום אחר, ויש מקום להפוגה, שגם מאפשרת כביסה.
את הביקור בשמורת קרקא התחלנו ממפלי סקראדין (Skradinski buk). למגרש החניה, הסמוך למפלים, ניתן בעונה זו להגיע ישירות מהכפר לוזובאץ` (Lozovac). ביולי אוגוסט, צריך להמשיך עד הכפר סקארדין ומשם לשוט למפלים בספינת טיול או ללכת 3.5 ק"מ או להגיע אחר השעה 16:00. במסלול, המתחיל ממגרש החנייה בו חנינו, יש קטע ארוך שאין בו כמעט מדרגות. לקראת הסוף הגענו לקטע המדרגות וחזרנו על עקבינו. לאחר מכן נסענו למפלי רושקי סלאפ הסמוכים, שבמעלה אותו נהר. עשינו את הסיבוב המעגלי המוצע בספר (קטע הדרך המתואר בספר כבעייתי כבר סלול) ונהנינו מהנופים. מוצע לוותר על הליכה למפלי רושקי סלאפ עצמם, אך לא להחמיץ את התצפית, מרחוק ומקרוב, על האי של אגם ויסובאץ`. מומלץ לשמור על הכרטיסים לשמורה, הנדרשים בכל אתריה.
בסוף היום נשאר זמן לסיור בעיר שיבניק. אפשר להסתפק בכיכר הרפובליקה ובקתדרלת יעקב הקדוש. ביום שלאחר מכן נוסעים לכיוון שמורת הטבע הידועה - פליטוויצה. לביקור בשמורה שומרים את יום המחרת, אבל הנסיעה משיבניק לשמורה אינה תופסת את כל היום ובשעות אחר הצהריים יש זמן לביקור ברובע ראסטוק. אנחנו חשבנו שיש לנו הרבה זמן והעדפנו, במקום לעלות על הדרך המהירה, לנסוע דרך כביש 33 לעיר Knin ומשם צפונה דרך כביש 71E, אלא שכ-20 ק"מ לאחר Knin הדרך היתה סגורה (כביש ראשי יחסית) ונאלצנו לחפש דרכים צדדיות, מה שעלה בזמן, בדלק ובחששות (כבר הגענו לגבול בוסניה).
בשמורת פליטוויצה רצוי לטייל בלי מגבלת זמן -; עד שמרגישים שממצים. בחרנו בכניסה מס` 1 ואיננו מצטערים על כך. העליות בדרך אינן קשות ונחסכת העליה בסוף, למי שבא מהכיוון השני. התלבטנו לגבי המסלול המתאים: במודיעין הציעו לנו להתחיל במסלול B וכשמגיעים לאגם להחליט אם להמשיך או לחתוך לכיוון היציאה. את הקטע של מסלול B עברנו בשעה והתלבטנו אם מסלול C מתאים לנו. חיפשנו את המודיעין באזור האגם -; אין משרד מסודר, אך מצאנו את אנשי המודיעין והם המליצו לשקול את מסלול G2 שהוא כמחצית הדרך של מסלול C, בקטע היותר קל שלו. אנו מודים מאד על ההמלצה. המשכנו במסלול זה כשעה וחצי עד שהגענו לתחנת ההסעה. זה היה מבחינתנו ממצה ומתאים לכושר שלנו. במקור המסלול מיועד לקבוצות, שהאוטובוס מוריד אותן בכניסה אחת ואוסף אותן בשניה, אבל אין בעיה להמשיך בקרונית עד תחנה. עוד קרוב לחצי שעה כדי להגיע בחזרה אל הכניסה והחנייה -; הדרך בסוף היא מישורית, מעל הנהר, אולם מבעד העצים נשקפים מראות יפים.
סיימנו בשעות אחר הצהריים המוקדמות ונאמנים לשיטתנו, להעדיף דרכי נוף על פני הכביש המהיר, נסענו בכביש 1 דרומה ואחר כך פנינו מערבה בכביש 52 ובהמשכו כביש 50 וכביש 23 עד ל-Senj ומשם לאורך החוף צפונה לאופאטיה. ביום המחרת טיילנו בחצי האי איסטרה. לדעתנו, במבט לאחור, ניתן לדלג על חצי האי איסטרה. מי שמתחיל את הטיול בסלובניה אולי מתלהב כאן, אבל בעיני מי שכבר טייל קרוב לשבוע, בנופי קרואטיה ועבר בכמה ערים עתיקות, סימטאות רוביני הן עוד מאותו דבר. נכון שהעיר לאבין יפה וגם הנופים, הנשקפים ממנה, אבל אילו היינו מתכננים מחדש את הטיול היינו פוסחים על חצי האי ומאפאטיה חוצים לסלובניה. וגם שם, מדלגים על אזור החוף. בפיראן אומנם לא היינו ואיננו יודעים מה הפסדנו אבל קצת נמאס מהערים העתיקות, במיוחד אם הסיור בהן כרוך בעליות וירידות קשות.
לתחילת הכתבה
אגם בלד, קניון וינטגאר ושמורת לוגרסקה דולינה
לאחר מעבר הגבול לסלובניה יש לרכוש בתחנת הדלק הראשונה את המדבקה של המעבר בכבישים המהירים. באנו מהאזור המערבי של קרואטיה ובאזור Vipava ירדנו מהכביש המהיר ופנינו מערבה לכביש צדדי המוביל לכפר שטאניאל (Stanjel). משם המשכנו לצפון מערב בכביש 204 עד נובה גוריצה (Nova Gorica) ואחר כך צפונה בכביש 103 (ראשי יחסית), במקביל לנהר סוצ`ה. עשינו סיבוב בעיירה קאנאל (Kanal) והמשכנו למוסט נה סוצ`י (Most Na Soci). לנהר הסוצ`ה צבע מיוחד ויפה גם המראה של מוסט נה סוצ`י, הנשקף מהדרך בירידה אליה. טיילנו פרק זמן קצר על גדת האגמון והמשכנו לקובאריד.
באזור קובאריד טיילנו (פחות משלוש שעות) למפל קוזיאק (Kozjak) -; קיבלנו מפה והדרכה בלשכת התיירות בעיירה. רוב הדרך התאימה לנו פחות או יותר, אולם ממש לקראת הסוף המסלול נהיה קשה למוגבלי הטיפוס והמדרגות, כך שרק אחד מאיתנו זכה לראות את המפל המרשים. בסלובניה אפשר להתמקם באזור אגם בלד למספר לילות ומשם לצאת בכל יום למקום אחר. אם זו הבחירה, צריך לחזור למוסט-נה סוצ`י ולעלות על רכבת המכוניות לבוהינסקה-ביסטריצה. אנחנו בחרנו ללון בדרזניצה, כפר בהרים, לא רחוק מקובאריד.
למחרת נסענו בכיוון כללי צפון, במקביל לנהר הסוצ`ה. התלבטנו בין המסלול המקובל לכיוון צפון מזרח, לעבר מעבר ורשיץ` למסלול לכיוון צפון מערב, לגבול האיטלקי. בגלל השמש במסלול לכיוון צפון מזרח, נסענו לעבר הגבול האיטלקי ולא הצטערנו. סלובניה ואיטליה שתיהן באיחוד האירופי ומעברי הגבול שוממים. סמוך למעבר הגבול נגלה לרגלינו האגם האיטלקי Lago di Predil. מגיע צל"ש לגולש, שהמליץ לעצור ליד הבונקר האיטלקי (מייד לאחר מעבר הגבול) ולעלות לתצפית בסמוך, או עדיף על גג הבונקר.
ירדנו אל האגם, פנינו צפונה ואחר כך מזרחה. גיחה קצרה לעוד אגם: Lago di Fusine. בסך הכל שהינו באיטליה פחות משעתיים, אך קטע זה נחשב בעינינו אחד משיאי הטיול כולו. חצינו את הגבול לסלובניה והגענו לעיירה קראנסקה גורה. לא רצינו לוותר על נופי ההרים המחודדים והמושלגים של מעבר ורשיץ` אז חזרנו דרומה, עלינו למעבר ההרים וירדנו עד טרנטה. הסתובבנו ועשינו שוב את הדרך לקראנסקה גורה. נכון, זה לא יעיל, אבל לא רצינו לוותר על הנופים המרהיבים ואיננו מצטערים. למי שמתמקם בבלד, מומלץ לצאת מקראנסקה גורה למעבר ורשיץ`, להמשיך עד בובץ` ואז לשנות כיוון לאיטליה.
באחד הימים נסענו מאגם בלד צפונה לקניון וינטגאר ואחרי הטיול הרגלי בערוץ, נסענו לאגם בוהיני. נסענו לאגם במסלול בין הרים וכפרים, העובר דרך Koprivnik, Srednja vas ו-Stara Fuzina. ביום של ראות טובה כדאי לעלות ברכבל להר ווגל (Vogel) -; תצפית יפה על ההרים והאגם. אנחנו לא זכינו והסתפקנו בטיול רכוב לאורך האגם. חזרנו לבלד בדרך הקצרה העוברת בבוהינסקה-ביסטריצה. לא מצאנו לנכון לבקר בעיירות שיש הממליצים עליהן: שקופיה לוקה וקרופה אבל בהחלט התרשמנו מהדרך (סוג ב`) המחברת ביניהן. אם ניתן, רצוי (שם, ובעצם בכל מקום) להתאים את כיוון הנסיעה, כך שהשמש תהיה מאחור ותאיר לכיוון הנסיעה ולא להפך. ניתן לשלב דרך זו עם הביקור באגם בוהיני ולנסוע מבוהינסקה-ביסטריצה מזרחה ולהתחבר לדרך הנ"ל ב-Zelezniki -; ומשם צפונה לקרופה.
יום אחר נסענו לשמורת לוגרסקה דולינה שבמחוז סאוצ`בה (Solcava). יפה שם, אולם די רחוק מבלד ולכן יתכן שעדיף לוותר. בגלל אזהרות הגולשים לא לקחנו סיכון בענין מעבר הגבול לאוסטריה והגענו לאזור מכיוון דרום. באחד האתרים הוצע לסטות לאיזה הר שהוא "סוף הדרך". ניסינו ולאחר שעלינו כברת דרך ארוכה התברר שניתן להמשיך רק ברכב 4x4. בחזרה, החלטנו לנסות לעבור את הגבול לאוסטריה. בפתח השמורה אמרו לנו שהמעבר חופשי וכך היה. המעבר דרך אוסטריה (חוזרים לסלובניה בכביש הראשי) גם יפה וגם מקצר בעשרות ק"מ.
אם מתמקמים סביב אגם בלד מספר ימים, ניתן לשבץ את הביקור באגם לשעות הפנויות ביום זה או אחר. יש מסלול רגלי בצד מערב ויפה לטייל שם אחר הצהריים -; אנחנו נהנינו לעקוב אחר הברבורים ואפרוחיהם. נראה לנו שכדאי לעלות לקראת ערב לתצפית מהמצודה, אולם העלייה התלולה הרתיעה אותנו. המבט מכיוון המרכז העירוני (בית הקפה של מלון פארק) מתאים לשעות הבוקר.
המסלול שלנו בסלובניה לא כלל את מערות הנטיפים בגלל מגבלות ההליכה. למי שאין בעיות שכאלה, מומלץ לבקר בהן, ויש לתכנן את המסלול בהתאם.
מבלד לשדה תעופה של זאגרב ניתן להגיע בכביש המהיר תוך שלוש שעות. היות והמטוס שלנו המריא רק אחר הצהריים היו לנו כמה שעות פנויות. בילינו אותן בליובליאנה ואחר כך ירדנו מהכביש המהיר ב-Ivancna Gorica לדרך נוף מקבילה (216, שהמשכה 419) עד Novo Mesto. על שניהם ניתן לוותר אם יש ניצול יעיל יותר ליום האחרון.
לתחילת הכתבה
מידע שימושי
לינה
באתר למטייל יש שפע של תאורי מקומות לינה זולים, אבל המחירים כבר עלו מאז. לא שיש מה לעשות, רק צריך להביא בחשבון בתכנון תקציב הטיול. כמעט כל מקומות הלינה שהיינו בהם היו בסדר גמור, אבל לא משהו לרוץ לספר לחבר`ה. נמליץ על Aparrtma natasa בכפר דרזניצה (Dreznica 21a) בסלובניה (הסמוך לקובאריד): טל: 00386/0/5-3848611, נייד: 00386/0/31-432922. אתר אינטרנט: users.volja.net/nkurincic . בבלד התארחנו אצל טום והיינו מרוצים. אתר האינטרנט של המקום: villabellavista.mestna-izlozba.com.
אוכל
צריך לדעת שהבשר הזול והנפוץ באזור הוא בשר אחר -; למי שלא אוכל במסעדה, שמציעה מהלבן הזה בתפריט, אין מה לחפש במסעדות בארצות אלה. מסעדות שהומלצו כמו Stari Mlini במונטנגרו (לא רחוק מקוטור) או Konavoski Dvori שמדרום לדוברובניק שוכנות במקום יפה, המלצרים לבושים כמו פעם ובהחלט נחמד לשבת שם (בחוץ) ולאכול, אם מוכנים לשלם את המחיר הגבוה שהן דורשות. אחד הגולשים הציע את מסעדת Pino מצפון לרובע ראסטוק (סלוני, בדרך לפליטוויצה). המרחק מהרובע קצת יותר משני ק"מ כפי שכתב, אבל המגוון, האיכות והמחירים בהחלט מומלצים.
לתחילת הכתבה
