טנריף - חופשה זוגית באי המקסים

טנריף היא יעד מושלם לחופשה קצרה של בטן גב. חופים מקסימים, עיירות קטנות - אווירת נופש אמיתית! בטיול של שבוע תוכלו לטעום לא מעט מהאי, אך גם לנוח וליהנות מיתרונותיו המקסימים.
שלמה מורנו
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: טנריף - חופשה זוגית באי המקסים
Depositphoto/Soma Tuscani

מגיעים לטנריף

יצאנו לחופשה בטרניף בדיל שעשינו לשבעה לילות ושמונה ימים, דיל שכלל טיסות, מלונות 4 כוכבים חצי פנסיון ברמה גבוהה ובמיקום מעולה ורכב. הגעה לשדה התעופה הדרומי ולינה של שני לילות בעיר הנופש Costa Adeje (אדחה) במלון Gema Esmeralda Playa. בהמשך, נסיעה צפונה לחמישה לילות נוספים ב- Puerto de la Cruz במלון Catalonia Las Vegas. מחיר לא רע - 1,800 יורו לזוג.

המלון בטנריף. צילום: שלמה מורנו


 טיסת אל-על למדריד, 4.5 שעות טיסה, בדיקת דרכונים והחלפת טרמינל, כולל נסיעה ברכבת פנימית לטרמינל 2 לשער K. בבדיקה ביטחונית לוקחים את בקבוקי המים, לכן מומלץ לשתות לפני הביקורת, ולקחת איתכם בקבוקים ריקים. בשל איחור בטיסות הגענו ממש ברגע האחרון למטוס. הטיסה היתה בחברת איבריה לשדה התעופה הדרומי Tenerife Sur על שם המלכה סופיה. המזון בטיסה זו לא כלול במחיר ודי יקר. מומלץ להצטייד בפירות וסנדוויצ'ים, שאותם מותר להעלות לטיסות. קיבלנו מכונית מסוג טויוטה יאריס ממוזגת, כמובן, אך גיר רגיל, ממש נוחה ומספיקה לזוג. שילמנו תוספת ביטול השתתפות עצמית ועל מיכל דלק - סך הכל 83 יורו (מחזירים מיכל ריק). יש להצטייד ברשיון נהיגה בינלאומי וברשיון נהיגה ישראלי. הפעלנו את מכשיר ה- GPS ובבדיקה מתמדת על המפה הגענו לאחר זמן קצר למלון שלנו, שממוקם במדרחוב, בו מותרת הנסיעה. למלון חניה צמודה והוא נמצא במיקום מעולה, מסביב בתי קפה מסעדות מועדונים וחוף ים. ארוחות הבוקר והערב מצוינות. מומלץ. קנינו גלון של 8 ליטר מים מינרלים במחיר מצחיק של 1.3 יורו וקצת פירות, גם במחיר סביר. לאחר התמקמות במלון יצאנו לסיור רגלי להכרת האיזור, שהוא מדהים ביופיו עם המון תיירים מכל העולם, כשרובם דוברי ספרדית וגרמנית. לאחר ארוחת הערב הלכנו לישון בשעה מוקדמת בשל העייפות הרבה של יום ארוך ומעייף. מומלץ להזמין מקומות במשרדי התיירות הרבים הפרוסים בכל עיר למופעים השונים. אחד מהם הוא מופע אבירים, 45 יורו לאדם, שמתקיים בימים חמישי, שבת וראשון, כולל הסעה מהמלון וחזרה, ארוחת ערב בסגנון ימי הביניים, הופעה וריקודים.

לתחילת הכתבה

ביקור בשמורת טיידה, קניון מסדה ואורוטבה

למחרת, לאחר ארוחת בוקר דשנה, נסענו לעבר שמורת טיידה (Teide), שגולת הכותרת שלה היא הר הגעש הגבוה. בשל פיספוס הירידה מהכביש המהיר לעבר השמורה, ה- GPS התבלבל. מסתבר שהוא לא כל כך חכם או שאנחנו לא יודעים לתפעל אותו כראוי, אך אדם נחמד, שפנינו אליו לעזרה, הוביל אותנו במכוניתו לדרך המובילה לשמורה. היתה זו דרך צרה, מפותלת, עם נוף מרהיב. לאחר מעשה הבנו שישנן מספר דרכים שמובילות לשמורה, חלקן קלות יותר. ראינו תופעות גיאולוגיות מיוחדות ומרשימות ומאד מגוונות, לא להאמין מה עבר, עובר ועוד יעבור על כדור הארץ. וכמובן הלטאות השורצות בכל מקום. עצרנו במספר מקומות להתרשמות ולתמונות עד שהגענו אל הרכבל המעלה אל ההר. בשעות הבוקר יש לחץ ותור גדול, אך אנחנו הגענו בצהרים ולא המתנו אף לא דקה וכבר היינו בקרונית שמעלה אותנו למרומי ההר. יש להזהר מהבחינה הבריאותית, כך על פי השילוט, במיוחד לאנשים בעלי לחץ דם גבוה, בעיות לב ונשימה. ביום בהיר הנוף הוא מדהים. בדרך חזרה עברנו דרך שדה התעופה לאסוף את המזוודה האבודה של יהודית ומשם חזרה למלון למנוחת ה"שלאף שטונדה". לאחר המנוחה יצאנו לטייל ב- Los Cristianos "הנוצרים" ו- Las Amerikas, מקומות יפים מאד עם המון אפשרויות בילוי לכל הגילאים ולכל "הטעמים". בתי קפה, פאבים, מסעדות, מלונות ומבנים מאד יפים.

 ביום השלישי לטיולנו יציאה מהמלון ונסיעה לעבר קניון מסקה (Masca), מסלול מאד יפה להתרשמות או להליכה ברגל. יש אפשרות להגיע למרינה של Los Gigantes וניתן לסגור עסקה באחת מסוכנויות התיירות במקום לנסיעה הלוך ושוב במונית, כולל שייט מקצה המסלול. העלות - כ- 20 יורו לזוג. מכיוון שאיננו מיטיבי לכת הסתפקנו בסיור קצר בין סמטאות הכפר ההררי הקטנצ'יק הזה והתבוננות בקבוצות הצועדים. כאשר ירדנו מהדרך המפותלת והמרהיבה והתקרבנו אל המפרצים, הבחנו שמזג האויר כלל אינו מתאים לשייט בסירה או בכלל לכניסה לים והמשכנו בדרכנו. עצרנו בעיר Garachico להתרעננות וסיור בין הסמטאות, הכנסיה שבמקום והתבוננות בבריכות הטבעיות המתוחזקות יפה על ידי הרשויות. היו אף כמה צעירות וצעירים שלמרות הרוחות והמים הקרים נכנסו לברכות האלה. לאחר כשעה המשכנו למלון שלנו בעיר היפה Puerto de la Cruz, יש לשים לב שישנם שלטים עם חלקי השם או בראשי תיבות. המלון שלנו ממוקם "בצנטרום של הפיילה" כפי שאמרו פעם הגששים, ממש במרכז התיירות, מול תחנת הרכבת "הצהובה" שאוספת בחינם את המבקשים לנסוע ל- Loro Park, הגן היפה והמיוחד. לרוב המלונות אין חניונים ויש לחנות או ברחובות הקרובים או המרוחקים יותר או לשלם כ- 22 יורו ליום חניה. אנחנו לא התעצלנו וחנינו ברחובות, לעיתים במרחק של כרבע שעה הליכה, אבל זה לא נורא, מאחר וחסכנו מעל למאה יורו בחמשת הלילות שלנו בעיר זו. הורדנו את המזוודות, יהודית טיפלה בקליטה שלנו במלון ואני נסעתי לחפש חניה. יש לשים לב שמותר להחנות היכן שאין שום צבע על המדרכה או הכביש, או שהצבע לבן או כחול. בשום אופן אסור לחנות היכן שהצבע צהוב, גם אם תראו שאחרים חונים, אולי להם יש היתרים מיוחדים. אל תקחו סיכון, משום ששם גוררים את המכוניות והקנס הוא מאד גבוה. לאחר התמקמות במלון יצאנו לתור את איזור התיירות על פי המפה שקבלנו בדלפק הקבלה, העיר תוססת ומלאה בתיירים והמון צעירים.

 למחרת בבוקר טיפסנו במעלה הגבעות שליד המלון לעבר שוק יום ראשון. הגענו למקום וממש התאכזבנו: 15 דוכנים עם כל מיני שטויות, חבל לבזבז את הזמן. הצטרפנו לרכבת, שאוספת מבקרים ל- Loro Park (אין אוטובוס שלוקח לפארק הזה), ולאחר 10 דקות הגענו למקום. טוב להגיע מוקדם בבוקר לפני כל האוטובוסים עם אלפי התיירים. האטרקציות העקריות הן מופעי הדולפינים, כלבי הים והכרישים, וכמובן שאר בעל הכנף והחיות, שגם הן יפות אך עצובות מאחורי סורג ובריח. במקום מסבירים שכאן הם משמרים את סוגי בעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה, אנחנו היינו מעדיפים לראות אותם בטבע. חזרנו למנוחת הצהרים ולאחר מכן נסענו לעיר הסמוכה, אורוטבה (Orotava). ביקרנו בכנסיות, בית העירייה וארמון המסעדה, מאד יפה ומרשים. לאחר ארוחת הערב צפינו במופע של זמר ששר שירים יפים וחלקם אף מוכרים לנו. אם לא מוצא חן בעיניכם המופע של המלון שלכם, אתם יכולים לבדוק במלונות הסמוכים. איש לא שואל אם אתם אורחי המלון או לא, כנראה שלא מפריע להם.

לתחילת הכתבה

ממשיכים לסנטה קרוז, לעיר הפירמידות ולעיר המניאטורית

ביום החמישי - נסיעה לעיר הבירה Santa Cruz. לאחר מציאת חניה ברחוב, ממש במזל, סיירנו באזור העתיק של העיר ואזור הנמל, בכנסיות ובגנים יפים וסיימנו בשוק. קנינו קצת פירות, ביניהם אפרסק שטוח, אותו טעם, רק צורה שונה. חשבנו לחזור ל- Puerto בדרך שונה, San Andres ו- Chamorga ולאחר נסיעה של כחצי שעה, באזור מדהים ביופיו ובכביש פתלתל, הגענו לאיזו מסעדה ובעלי המסעדה מסרו לנו שהכביש סגור. לא ברור אם סגור בכלל או זמנית. חזרנו על עקבותינו. לאחר מנוחת צהריים וסיור באיזור המלון, כולל עליה לגבעות, הגענו לפארק יפה - גני טאורו Jardines (Park) Taoro עם מפלי מים מלאכותיים, שלעיתים פועלים ולעיתים לא וישנו גם גן בוטני, שלא בקרנו בו, אך הומלץ על ידי אחרים. משם, ארוחת ערב מעולה כרגיל והופעה של שלישיית רקדנים רוסים אצלנו במלון. ממש יפה. נהננו מאד.

 למחרת, נסיעה לעיר הפירמידות Guimar. לא לצפות לפירמידות כמו במצרים או בדרום אמריקה. נסיעה מ-Puerto דרך Orotava לעבר שמורת Teide, וב- El Portillo, שזו צומת דרכים, שיש בה מסעדה ודוכני מזכרות, פונים שמאלה. בדרך ישנן תצפיות לנוף מרהיב ורוב הנסיעה היא בתוך יער. כדאי לעצור מדי פעם לשטוף את העיניים. בשלב מסוים יש מעבר לדרך צרה יותר מערבה, דרך המובילה לעבר Guimar. כל הדרך לא פגשנו מכוניות או מטיילים, כבר חשבנו, כמו במקרים אחרים, שאולי טעינו בדרך, אבל גם המפה וגם ה- GPS הראו שאנחנו בדרך הנכונה ופשוט אין אפשרות לטעות. אין כל כך הרבה צמתים או דרכים חלופיות. גם בתוך העיר היתה לנו בעיית ניווט, משום שה- GPS לא ידע שיש שיפוצים בכבישים, אך נעזרנו בתושבים המקומיים האדיבים וכך הגענו למקום. בכניסה יש קפיטריה וחנות מזכרות, מקבלים מפת מסלול של האתר ומודיעים לכם מתי יש הקרנת סרט על תולדות המקום והפירמידות. סיירנו במסלול שנראה יותר כמו גן בוטני עם שילוט והסברים על הצמחיה, כשכמובן הלטאות רצות ומסתתרות, כשאנו מתקרבים אליהן. נחמד. חזרנו דרך האוטוסטראדה Autopista (בספרדית) לעבר סנטה קרוז ומשם לפוארטו למלון. לאחר התארגנות קצרה תפסנו טרמפ עם הרכבת הצהובה החינמית שנוסעת ללורו פארק, אך כמובן שלא נכנסנו שוב לפארק, אלא חזרנו לעבר המלון במסלול שעובר דרך חופי הרחצה. חלקו חול שחור אך נעים למגע וחלקו מסולע עם אבנים קטנות. בכל מקרה, ממש נחמד מאד. מעטים נכנסו למים הקרים ורובם השתזפו או שיחקו במטקות, היו גם צעירות חשופות חזה לשטיפת העיניים. הדרך ארכה כשעה, אך ממש נחמד מאד. באחד הטיפים שקראנו סופר על אוטובוסים צהובים, שלוקחים את התיירים לסיור במטעי הבננות, אך התברר לנו שכיום כבר אין סיורים שכאלה.

 ביום הבא - נסיעה לעיר Icod De Los Vinos לאתר המפורסם Parque Del Drago. זהו פארק, שוב כמו גן בוטני, המייצג את הצמחיה המיוחדת לאיים הקנריים ובתוכו גם העץ העתיק, אומרים בן למעלה מאלף שנה, אשר צמח למעשה כשיח עם גזע רחב מאד. הוא בגובה של למעלה מעשרה מטרים ונראה מרשים ומאד מיוחד. במקום ישנה גם מערת קבורה, שבה הניחו התושבים הקדמונים של האי את גופות מתיהם. ישנה אפשרות של טעימות של יינות וגבינות וחנות מזכרות. עשינו סיור גם בעיר ומצאנו אף חנות עם מכירת חיסול, בה קנינו קצת כלי עבודה ומתנות. חזרנו לאוטוסטראדה ל-Puerto בדרך ל-Orotava וביציאה 35 ירדנו והמשכנו לסיור נוסף לעיר המיניאטורית Pueblo Chico (עם קטן, או ארץ קטנה בספרדית) אשר בכניסה לעיר אורוטבה. נחמד מאד . יש כאן שילוב של גן בוטני ומיניאטורות של האתרים המרכזיים והמענינים של האי. לא ברמה הכי גבוהה שבעולם, אך רואים שהמקום נמצא בתהליך של בנייה והקמה. חזרנו למנוחה למלון. בערב מופע מדהים של להקת פלמנקו במועדון המלון שלנו.

לתחילת הכתבה

חוף בטנריף. צילום: שלמה מורנו
 

מבקרים בלה לגונה ומסיימים את הטיול

מכיוון שביום האחרון לטיול היה לנו חצי יום לטייל עד הטיסה של אחר הצהריים, נסענו לעיר לגונה (La Laguna), שנקראת בשם ארוך יותר - San Cristobel De La Laguna. מצאנו מקום חניה ברחוב, עוד חסכון של כמה יורו, שאלנו את האנשים היכן נקודת המידע לתיירים וכשהגענו למקום התברר שהוא סגור לרגל שיפוצים, אך אנשים אחרים הפנו אותנו למקום נוסף. שם קבלנו מפה והמלצות לביקור במקומות החשובים והמענינים, כמו כן, הציעו לנו להצטרף לסיור בתשלום. לא ראינו סיבה ולכן עשינו זאת עצמאית. ראינו כנסיות ומבנים מאד יפים ומאד מיוחדים, כשאחד מהם מבנה עץ, הבנוי על בסיס צר וגבוה של אבן. לצערנו, המקום היה סגור למבקרים. סיימנו את הטיול בשוק המקומי שנקרא מרקדו (Mercado), שוק מאד נקי, יפה והדבר המעניין ביותר, שרוב בעלי הדוכנים והחנויות הן נשים.

נסענו לשדה התעופה, מרחק של 10 דקות נסיעה ממרכז העיר. בלי להרגיש, פתאום אתה מוצא את עצמך בתוך השדה ולכן יש לנסוע לאט ובזהירות, לחפש את השילוט של חברת ההשכרה שלכם בכדי להחנות את המכונית במקום הנכון, אחרת אין דרך חזרה וצריך לחזור ליציאה ולעשות את הדרך חזרה. רשמנו לעצמנו את מספר החנייה ועלינו לטרמינל למשרדי חברות ההשכרה. מסרנו את המפתחות ועלינו לשערים לטיסות. לאחר שביררנו באיזה דלפק עלינו להסדיר את נושא הטיסה, הלכנו לבזבז את המטבעות שנותרו בידינו לקניית ממתקים בחנויות הבודדות שבמקום, אכלנו ארוחת צהריים טעימה מאד של סטייקים עסיסיים במסעדה שבמקום והמתנו לטיסה. יש לשים לב שלא מאפשרים להעלות בקבוקי שתיה ולכן יש לשתות לפני הבדיקה הבטחונית ולהשליך את בקבוקי המים שנותרו לפח. התברר לנו שמותר להכניס בקבוקי בושם עד 100 מ"ל, אך יש לוודא עם הבודקים שבמקום בכדי למנוע מפח נפש שלא יאפשרו להכניס אותם. בחנויות שמעבר לבידוק המחירים קופצים וכך גם במטוס.

 הגענו לשדה התעופה של מדריד ולצערנו, לא היה שילוט טוב שיכוון אותנו לטיסת ההמשך לארץ, אך נעזרנו בעובדי המקום ששלחו אותנו לקומה T2 ומשם לקומה שניה ויציאה לרחוב שבתוך השדה. שם עלינו על אוטובוס ירוק שמעביר נוסעים בתוך השדה, לעבר טרמינל T4. לצערנו, בשל שביתה כללית בצרפת הטיסה שלנו התעכבה בשלוש שעות... סוף טוב, הכל טוב ובשעה 08:00 בבוקר הגענו לארץ, לאחר שהתחלנו בטיסות יום קודם לכן בשעה 17:00 בטנריף.

לתחילת הכתבה

רוצה לקרוא עוד על טיול בטנריף? הנה כמה קישורים נוספים שיעניינו אותך:

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על טנריף