היסטוריה
הארמון הוקם בין השנים 1886 ו- 1890 עבור משפחתו של האריסטוקרט הקטלוני אאוסבי גואל באסיגאלופי (Eusebi Güell Bacigalupi). המשפחה התגוררה בארמון ברציפות החל משנת 1890 ועד לתחילת מלחמת האזרחים בשנת 1936, למעט תקופות הקיץ הלוהטות בה עקרו לבלות את חופשתם בחוף הקנטברי. בשנת 1914נאלץ אבי המשפחה לעבור לדור במעין "כפר לדוגמא" מחוץ לעיר במסגרת קידום שיווקו של פרויקט נדל"ן שאפתני שיזם- פרוייקט שכתוצאה מכשלונו יקום לימים פארק גואל.
הארמון הוא יצירתו השניה של גאודי (הראשונה (Casa Vicences בה ניתן להבחין בבירור בחיפוש אחר רעיונות חדשים באדריכלות כמו גם בפירוש החדשני והאישי כל-כך שהעניק לסגנונות בנייה קודמים. כאן אימץ גאודי סגנונות גותיים ומוסלמיים ושילב אותם ביצירתו תוך שהוא יוצר סגנון עצמאי וייחודי משלו. התעשיין האמיד הזמין אצל גאודי את הקמת הארמון למשפחתו, ככל הנראה, בעקבות הרושם העמוק שהותיר בו רהיט שהציג גאודי בתערוכה הבינלאומית בפריזבשנת 1878. החיבור בין השניים הוליד מלבד ידידות אמיצה גם כמה פרויקטים מרשימים.
המבנה
שתי בעיות מיידיות הציב תכנונו של Palau Güell בפני גאודי. הראשונה - מגבלות המרחב כיוון שמידות המגרש הן 22 * 18 מטר בלבד. השנייה היתה הצורך לשלב בין משכן לבני המשפחה לבית ועד לאורחים הרבים שפקדו אותו. הסיבה בגללה הקים הרוזן את ביתו דווקא בלב העיר העתיקה, על אף האזור הגרוע, ולא למשל, במקום הטבעי לדמויות במעמדו באותה תקופה, האישמפלה, היתה מפני שאביו שהתגורר בשדרת הרמבלה הסמוכה היה בעל המגרש. לפיכך, נבנה מעבר מקורה (הקיים עד היום) המחבר בין בית האב לבין הארמון. גאודי יצר יותר מעשרים תוכניות עבור החזית, אשר שתיים מהן הגיש לגואל לבחירה סופית. יותר מאשר סימן לחוסר החלטיות מצד גאודי, ניתן לראות בצעד זה ניסיון לתהות עד כמה תוכל תפיסה חדשנית זו להרחיק לכת. גואל בחר בצורת הקשת לכניסה, צעד של אמון בגאודי ועדות לחרות האמנותית לה זכה האדריכל בפרויקט זה.
אגף המשפחה , בנוי על-גבי מרתף ששימש כאורווה בעלת סוללת גישה. הציר סביבו סובב הבניין הוא חלל מאונך ומרשים שבראשו כיפה גדולה וחלונות בצורת כוכבים. חלל מאונך זה יורד לאורך הבניין כולו ומזדקר מעבר לגג במעין צריח חרוטי גבוה, שהאזורים האחרים (טרקלינים, מסדרונות, חדרי האורחים וכיו"ב) בנויים סביבו. חלל זה המהווה את הטרקלין הראשי המשמש הן כקפלה (ובה מקדש קטן בתוך ארון) והן כאולם קונצרטים מושלם ובו עוגב. ליד הקפלה במסדרון המוביל לחדר-האכילה נמצאת עמדת תפעול העוגב, מוצנעת מעט מן הסלון הראשי.
באולם זה נערכו קונצרטים שונים בעוד המקהלה הסבה ביציעים העליונים. בשל מגבלות המרחב ביקש גאודי לפרוץ חלונות בחזית הקדמית והעורפית וליצור בכך רושם של מרחב נוסף על-ידי זוית האור, אולם גואל, שביקש לגונן על משפחתו לבל תתערב בהמון העם הורה להתקין זגוגיות אטומות על החלונות יחד עם שבכות ברזל מחושל מבחוץ שלא תאפשרנה לראות את הנעשה בבית פנימה. התוצאה - אפלולית מעטה. לפיכך הציב גאודי כמה חלונות מלאכותיים (דוגמת זה הנמצא בחדר המבוא) שהם זגוגויות מעט עמומות שמאחוריהן הוצבה מנורת גז על מנת לדמות את אור היום. גובהה של הכיפה הקמורה ממלא גם תפקיד אקוסטי והיא מנוקבת במעגלים סימטריים זוהרים אשר אור היום המחלחל דרכם מעניק תחושה של כיפת שמיים.
החדרים הקטנים יותר בקומה הראשית מעניקים תחושת הידור מאופק. השיש בעל הגוונים הכהים מהווה ניגוד לעץ הדלתות ולחיפוי קירות החדרים שליד היציע. לחדרים ספונים אלה שמאחורי אכסדרת העמודים בעלי הכותרות הקעורות והקשתות הקמורות יש תפקיד כפול של תמיכה בחזית ויצירת תחושת מרחב.
בחדר הכנסים יוצר החיפוי תחושת עומק באמצעות מרקם העץ הרבגוני השזור מתכת מוזהבת.
בחדר המבקרים בו המתינו האורחים להתקבל על-ידי בני המשפחה, יוצאת דופן במיוחד תקרת העץ נוסח אלהמברה. שם למעלה מוסתרת מאחורי שבכת עץ, נבנתה גלריית בילוש בה נהג אבי המשפחה לצותת למבקרים הממתינים.
תפאורת הפנים המפוארת היא קטלוג מעורר השתאות של טעם התקופה - עמודי שיש בעלי כותרות מיוחדות, תקרות ספונות עץ יקר, ציורים פרי מכחולו של Aleix Clapés מנורות קיר עשויות שנהב, וריהוט משובח ויקר במיוחד.
החזית עשויה אבן פשוטה למדי ומרפסת רבועה נמשכת לאורך הקומה הראשונה כולה. שתי דלתות ענק קשותות, שביניהן מוצב שלט גיבורים מאסיבי של קטלוניה עשוי ברזל מחושל. לסורגי הדלת עיצוב גלי מעניין, שבראשם שזורה האות G עשויה ברזל מחושל אף היא. כל אחד מן השערים מוביל לדלת אחורית תואמת המוליכה לעבר האורוות. משם מוליכות שתי סוללות, אחת לתאי הסוסים והשניה מתעקלת לוליינית לעבר המרתף. שם תומכים עמודים בצורת פטריות בקשתות של לבנים שטוחות הנושאות את קומת המנהלה.
היכל גואל משקף פעם נוספת את כשרונו המטאפיזי של האדריכל, הניכר בשימוש בצבע האדום בלבנים שבמרתף, רימוז לתופת העולה בלהבות. החל משם מתפתחת הבניה עד לכיפת הסלון עם הפתחים בצורת גופים שמימיים וכוכבים, המהווים מטאפורה לשמים. את ראש המבנה מעטר גג ייחודי בעל שמונה-עשרה ארובות מזדקרות וצינורות איוורור המזכירים סמלים פאליים מצופים ב- trencadís שלשם יצירתן השתמש גאודי בשברי מרצפות, דרך פירורי בובות חרסינה וכלה ברסיסי צלחות שבורות. זו טכניקה שגאודי יעשה בה שימוש רב ביצירותיו הבאות. שבשבת רוח בצורת עטלף מורה את כיוון הרוח בין צלב וצריח אבן מחודד.
במהלך מלחמת האזרחים השתלטו האנרכיסטים על הבניין, והשתמשו בחלליו כמפקדתם תוך הסבת נזק רב לריהוט היקר. חללי המרתף והאורוות שימשו כמחבוש לכליאת מתנגדיהם. עם תום המלחמה עמד הבניין כמה שנים בשממונו ובשנת 1945 נמסר על-ידי המשפחה ל Diputació de Barcelona והוא משמש כמוזיאון החל משנת 1982. בשנת 1984 זכה Palau Güell לתואר "מורשת עולמית" המוענק ע"י אונסקו. הוא נמצא בבעלות ה- Diputació de Barcelona ומהווה כיום את משכנה של ספריית מכון התיאטרון.
כתובת :
Nou de la Rambla 35
טלפון :
933175198
שעות פתיחה: שני עד שבת 10:00-14:00 ומשעה 16:00-20:00. סגור ביום ראשון
מחיר:
400 Pts - נכון לדצמבר 2000
נגישות : מטרו קו מספר 3 (ירוק) תחנת ליסאו (Liceu) צאו מהתחנה ולאחר מספר 41 בלה רמבלה פנו ימינה לרחוב בו נמצא ארמון גואל.
הערה:
הביקור בפאלאו גואל הוא בסיור מודרך בלבד. (יש סיורים באנגלית).
חל איסור מוחלט לצלם בזמן הסיור בבניין.
*תודה מיוחדת לאיתי רון
