הקדמה
א`, תא"ל במילואים, מכר ותיק משנים רבות של שירות משותף ואשתו צ`, הגיעו לבקור ראשון בברצלונה. שמחתי על ביקורם וכבר עם נחיתתם פגשתי אותם במלון לסיור היכרות בעיר. בטרם עזבנו את המלון, שבתי והזהרתי אותם מפני הכייסים האורבים במטרו, אבל לא רק שם, מצייד אותם בכללי זיהוי למניעת כיוס, אותם למדתי מנסיוני המר ומנסיונם של אחרים. בשעות הצהריים נפרדנו והם המשיכו לטייל לבד, בערב התקשר אלי א` ובישר לי "עברנו בהצלחה את טבילת האש: ניסו לכייס אותנו במטרו"... "מה? איך? ספר את כל הפרטים"- ביקשתי בהתרגשות.
נסיון הכיוס התבצע בדיוק כפי שציינת, ויכולנו לזהות את הסכנה בשני הצעירים הזרים שנעמדו לפנינו. (תדריך עשר! רשמתי לעצמי נקודה). כך שעוד בטרם הצליחו לבצע את זממם התיצבה צ` חוצצת בינם לבין בעלה ומשניסו לשלוח יד אל ארנקו של א`, מירפקה את הגנב בביטנו והניסיון סוכל.
רבים ממכרי נפלו קורבן לנסיון כיוס שעל-פי-רוב עלה יפה, גם אני הייתי קורבן לניסיון כזה ומאז חידדתי חושים בריאים להבחין מי מבין הנוסעים עלול לגרום לארנקי לשנות בעלים ...ופיתחתי כללי התנהגות למיגור הסיכון ומניעת עוגמת הנפש הנלוות להצלחה.
חווית הכיוס
את סיפורי שלי כבר גוללתי כזכור באחת הכתבות הקודמות ואני חוזר עליו בקיצור:
"המפגש שלי עם אותם מהגרים ממרוקו היה לא נעים במיוחד (אם לנקוט לשון המעטה), התגוררתי אז בברצלונה חודשים ספורים בלבד, ועדיין הייתי נפעם מן הרוגע השורה על העיר, יחסית, כמובן, לאופיין האלים או העצבני של ערים אחרות העולם. באחד הימים, שבתי מיום הלימודים בבית הספר, את תיק הספרים והמחברות עמסתי על הגב, כשבידי אני נושא כארבע שקיות מצרכים מן הסופרמרקט. בעוד אני עולה במדרגות הנעות לעבר היציאה מן התחנה, הבחור שעמד לפני נעצר לפתע, להרים מטבע שנשמט מאיים להיבלע במדרגות הנעות שממהרות להיספג לתוך עצמן. אני, ששתי ידי עמוסות שקיות נתקעתי מאחוריו מבלי יכולת לזוז. כאשר עלה סוף סוף בידי הבחור לחלץ את המטבע שלו, חשתי פתאום שארנקי אינו נמצא אצלי. שותפו למלאכה, שעמד מאחורי פילח לי אותו מהכיס, שניות מעטות קודם לכן. בתערובת מוזרה של ספרדית, אנגלית ועברית תבעתי ממנו שיחזיר לי את מה שלקח. ההוא שהבין כנראה שאני רוצה ממנו משהו פתח את מעילו כדי לאפשר לי לראות שאין לו ולא כלום עם תביעתי... אותו רגע נשר ממנו הארנק שלי חף ושלם והכיל עדיין את כל הכסף ואת כל התעודות. מזל!!!"
עמדנו על הרציף, חנן, חבר מישראל, ואני בדרכנו לקונצרט באודיטוריום התיאטרון הלאומי של קטלוניה. הרכבת בדיוק החליקה לעבר הרציף כשחשתי משהו או מישהו נכרך לי לקרסול. אני מסתובב לראות במה מדובר ואני רואה את חנן מסייע לאיזה בחור לקום... הבחור שחנן פשוט הפריע לו בעבודה, התחיל לצעוק עליו שיניח לו. חנן, שאינו יודע ספרדית, ממש לא הבין מה הוא רוצה ממנו, הוא בסך הכל ביקש לסייע לו לקום. אף אחד מן הנוסעים האחרים לא התפנה לראות על שום מה ולמה המהומה. כמורגלים בסצנות מעין אלה, כבר ידעו שהטוב ביותר הוא להתרחק מן המקום ומיהרו להידחס לקרון העמוס. ברקע נשמע כבר הצפצוף הטורדני המסמן על הגפת הדלתות. מיהרנו לעלות בטרם תצא הרכבת לדרכה, מן החלון עוד הספקנו להבחין בבחור המסמן לנו תנועה מזרחית מגונה... חנן ואני החלפנו בינינו מבטים... הוא קיבל את השיעור הראשון שלו בעבודת הזרים כאן.
א` ו ר` מתקרבים אט אט לשנות השבעים שלהם, ביקרו בברצלונה והוזמנו לבקר בביתי. "אני ממתין לכם ביציאה מתחנת המטרו" אמרתי להם. בעוד אני עומד שם הבחנתי לפתע בשני בחורים צעירים רצים ומיד בעקבותיהם שועט א` במעלה המדרגות מתנשף כולו וצועק בעברית "גנב, גנב", באופן אינסטקטיבי התחלתי דולק אחריהם בחברת צעיר נוסף שנחלץ לעזרה, אך הצעירים המיומנים כבר הצליחו לצלוח את שדרת הדיאגונל נעלמים מן העין. השיטה היתה דומה, אחד הצעירים מעד כביכול על ר` וכאילו על מנת לתמוך בו ולמנוע ממנו ליפול שלח גם יד מיומנת אל כיסו. זה נגמר בכמה מאות פזטות, כרטיס אשראי, תלונה במשטרה והרבה עוגמת נפש ובזבוז זמן.
מ` ו ר` ביקרו בעיר ויחד ביקשנו לסייר ברובע הגותי ובקתדרלה המרשימה המפארת אותו, בעזבנו את הכנסייה פוסעים לאט לעבר כיכר העיריה אומרת לי מ` לפתע: "אתה יודע, אביב, היתה איזו נודניקית בכנסייה שכל הזמן נצמדה אלי. בסוף כבר לא יכולתי והדפתי אותה הצידה, מה היא רצתה ממני? זרקתי מבט חטוף אל תיקה הפתוח של מ` ואמרתי "תבדקי מה חסר לך". כמה אלפי פזטות, כרטיס טיסה, כרטיס אשראי, והרבה עוגמת נפש ובזבוז זמן.
ק` ביקר בעיר והתקשר אלי מטלפון ציבורי לספר לי בשמחה כי זה עתה סיים מסע קניות מוצלח והכל היה כל-כך זול, קבענו להיפגש מאוחר יותר והשיחה הסתימה. כעבור כמה דקות שב ק` לטלפן מספר לי בלחץ רב כי בזמן ששוחח איתי מהטלפון הציבורי חמד מישהו את ארנקו. כחמש עשרה אלף פזטות, שני כרטיסי אשראי, והרבה בזבוז זמן לגשת להתלונן במשטרה ולגבות את הכסף ממשרדי חברות האשראי.
באחד הימים חזרתי מהצגת קולנוע, בעלותי במדרגות הנעות שמתי לב שהבחור שעמד מאחורי מעד ושמט בתוך כך את הפלאפון שלו. ההצגה היתה מתוזמנת ומקצועית כך שרק מתוך אינסטינקט מיהרתי להושיט לו ידי לעזור לו לקום, עמיתו לצוות כייס באותה עת תייר שעמד ביניהם, התייר שחש בדבר מיהר לתפוס את הבחור ולהפליא בו את מכותיו תוך שהוא צורח עליו באנגלית "לא היית צריך לעשות את זה".
ש`, שבאה לכאן ללמוד ספרדית, טיילה באחד מימי השמש עם חברותיה בפלאסה ריאל. בעוד אחת החברות מוציאה עט כדי לרשום משהו ותיקה משתלשל פתוח מכתפה, חלפו במקום שני צעירים, משכו את התיק והסתלקו. שוב אובדן כסף, מצלמה ופילמים עמוסי זכרונות שהמתינו לפיתוח.
הוריו של אחד ממכרי טיילו בעיר משמשים טרף קל לכייסים. כבר ביום הראשון כייסו את הבעל, למחרת שבו וכבשו את היעד מכייסים גם את האישה.
כללי זהירות
בעקבות כל אלה, הרשו לי להציע כמה כללי זהירות:
·חשוב מאוד! בלי פאניקה רק עירנות.
·דברי ערך שאינכם זקוקים להם בסיור כגון: כרטיס טיסה, תעודות אישיות מיותרות, כסף מעל הצורך, דרכון -מוטב להשאיר במלון.
·הצטידו בתעודה מזהה אחרת, למשל, רשיון נהיגה כיוון שבחלק מהמקומות מבקשים תעודה מזהה כאשר משלמים בכרטיס אשראי.
·הנקודות המועדות לפורענות הם המטרו, ומקומות הומי אדם כמו הרמבלה.
·כאשר אתם עולים במדרגות הנעות שימרו על מדרגה רווח בין מי שלפניכם.
·אם נעמדו לפניכם ואחריכם שני בחורים צעירים בעלי חזות מזרחית . הגבירו עירנות, שימו ידכם על הארנק שבכיס.
·אל תסתובבו עם ארנק בכיס האחורי, במידה ואתם יכולים חברו את הארנק לשרשרת.
·כאשר אתם עולים במדרגות עמדו בחצי זוית על מנת לבחון מי עומד לפניכם ומי מאחריכם.
·אם הודעתם על אובדן כרטיס האשראי עד 24 שעות תזוכו על כל שימוש שנעשה בהם, כך מבטיחות חברות האשראי.
·במקומות הומי אדם הניחו ידכם על הארנק אם מישהו מנסה להיצמד אליכם יתר על המידה נתקו מגע.
