טראסות פמוקלה
פמוקלה (Pamukkale), מצודת הכותנה בתורכית, היא אחד מהמקומות היותר מתויירים בתורכיה. האתר נמצא 10 ק"מ צפונית לדניזלי (denizli) והוא מורכב למעשה ממבנים מדורגים לבנים (טרסות) ספוגי סידן דו חמצני נוזלי המבעבע ממרגלות הרי Çal Dagi. זוהי תופעה גיאולוגית מדהימה, המתרחשת כאשר מים המציפים את המישור מתקררים, פחמן דו חמצני מתנדף לאוויר וסידן פחמני מתעבה בצורת גיר קשה או אבן סיד.
כיום הטרסות מאבדות את צבען הלבן הבוהק ובהדרגה הן הופכות לצהבהבות וקיים חשש שהן מתייבשות. במטרה לצמצם את הנזקים, נוקטת הממשלה התורכית בצעדים הכוללים סגירת מלונות וחנויות הפוגעים באתר על ידי הסטת המים לכיוונם. בימינו ניתן לבקר באתר ולטבול במימיו לאחר שחולצים את הנעליים, אך נראה כי בעתיד תאסר הכניסה אליו. כדי לרחוץ במעיינות אפשר ללכת אל ה-sacred pool of the ancients שנמצאת במלון פמוקלה, שם מים מבעבעים בטמפרטורה של 35 מעלות צלזיוס. טלפון: 258-2722024. המקום פתוח כל יום בין השעות 09:00 עד 18:00. הכניסה כרוכה בתשלום.
הדרך לפמוקלה עוברת כמעט תמיד דרך דניזלי הסמוכה, הממוקמת 50 ק"מ מזרחית לנזילי Nazilli. זוהי עיירת חקלאות קטנה בת אלפיים תושבים שסבלה כמה רעידות אדמה בשנת 1710 ו-1899. העיר עצמה אינה עיר מושכת במיוחד, אך ניתן לבלות כאן את לילה לפני שלוקחים אוטובוס חזרה לפמוקלה.
אתרים היסטוריים בפמוקלה
המעיין התרמי נמצא במרכז מה שהיתה בעבר העיר העתיקה של Hierapolis, עיר קדושה בתורכית, שהריסותיה הן הסיבה השנייה שכל כך הרבה תיירים מגיעים לכאן מידי שנה. העיר העתיקה של Hierapolis נוסדה ככל כנראה על ידי מלך פרגמון, אאומנס השני Eumenes II והיא נקראת על שם Hiera מי שהייתה אשתו של המלך Telephos, מייסדה האגדי של פרגמון. העיר שימשה בימים עברו כאתר נופש יוקרתי והייתה מקושטת בפסלים יפהפיים שהושפעו מהאסכולה האפרודיטית. העיר נהרסה כליל ברעידת אדמה קשה בשנת 17 לפנה"ס. החפירות הארכיאולוגיות במקום החלו בסוף המאה ה-19, על ידי קבוצה גרמנית, ונמשכו ב-1957, על ידי קבוצה איטלקית.
העיר העתיקה נפרשת משני צידי רחוב ארוך בשם Plateia, רחוב העמודים, שמתחיל בשער הביזאנטי הדרומי ומסתיים בקשת דומיציאן שבצפון. כאן נמצא אחד החלקים המשומרים ביותר של הרחוב, מעבר לשער הביזאנטי הצפוני. חלק זה נבנה בתקופת שלטון הדומיציאנים, בשנים 81-96 לספירה, והשער הוקם על ידי ג`וליוס פרונטינוס (Julius Frontinus) , הנציב הרומי בפרובינציה האסיאתית בשנים 82-83, שהקדיש אותו לקיסר. רוחב הרחוב 13 מטרים והוא מרוצף באבני גיר ענקיות. כשהולכים לאורכו אפשר לראות כיצד הוא חצה את העיר לשניים בעודו מקושט בעמודים לכל אורכו ואכסדרות ובניינים חשובים ממוקמים משני צדיו. חלקים רבים ברחוב עדיין נמצאים בשלבי חפירה שונים.
מרחצאות העיר נבנו על ידי hadrianus בתקופה הרומית והם משתרעים על שטח של 15,000 מטרים רבועים. בצידם המזרחי נמצא palaestra, מרכז ספורט רחב ידיים שמצפון ומדרום לו שני חדרים גדולים שהיו שמורים לשליט ולצורך קיום טקסים שונים. בצד המערבי יש אולם ארוך שהיה בעבר כאצטדיון לאתלטים המקומיים והוביל דרך ה-frigidarium אזור רחצה מקורה, לחדרים הקמורים של ה-caldarium האזור התרמי. בסמוך לאולם זה נמצא חדר קטן המשמש כמוזיאון ובו מוצגים ממצאים מחפירות שנערכו במקום הכוללים פסלים, ארונות קבורה ושברי בניינים. המוזיאון פתוח כל יום בין השעות 09:00 עד 12:00 ו-13:300 עד 17:00
התיאטרון של Hierapolis גם הוא משומר היטב וממנו תצפית טובה על כל המישור שמתחת. במקור התיאטרון הוקם מעל השער הצפוני של העיר אך כאשר העיר נבנתה מחדש בתקופת השלטון הפלאביאני הוא הועבר למיקומו הנוכחי- מזרחית למקדש אפולו, ורק הכיסאות המקוריים הועברו למבנה החדש יותר.
בתקופת שלטונו של ספטימיוס סברוס (Septimius Severus), בשנים 193-211 לספירה, שופצה תפאורת הרקע של התיאטרון והועשרה בתבליטים. בעקבות רעידות אדמה יומיומיות שפגעו בו, התיאטרון שוחזר בשנת 532. כיום ניתן לראות בו רצועות עיטור המתארות סצינות מיתולוגיות של האל אפולו והאלה ארטמיס ו-30 שורות של כיסאות ,ששרדו מתוך 45 שהיו במקור. מכאן אפשר להמשיך דרך חומות העיר למבנה המוקדש לסט. פיליפ, אחד משניים עשר השליחים של ישו שממוקם על גבעה המשקיפה על העיר ומסמל את שליטת הנצרות על העיר. זהו מבנה מתומן שהוקם בכיכר רחבת ידיים בתחילת המאה ה-5 וגם כיום, כשהוא יחסית הרוס, זהו מבנה מרשים למדי.
יסודות המקדש לאפולו, שנמצאים בעיר מתוארכים לתקופה ההלניסטית ושרידי המבנה העליון שנמצאים היום במקום הם מהמאה ה-3 לספירה. המקדש נבנה לראשונה בתקופת הקיסרים אוגוסטוס וטיבריוס וכנראה נהרס ברעידת אדמה. לפני המקדש עומדת מזרקת מים מלבנית Nympheum מהמאה ה-3 לספירה וקירותיה משומרים היטב. בעבר היתה גם בריכה לפני המזרקה והמבנה כולו היה מקושט פסלים ועמודים.
האגורה של העיר מימים עברו נמצאה צפונית מזרחית לשער הדומיציאני ולשער הביזאנטי הדרומי, לא רחוק משרידי התיאטרון העתיק.
הדרך לבית הקברות של Hierapolis, בשם Necropolis, חולפת על פני מבנה מהמאה השניה לספירה ששימש כמרחצאות והוסב במאה ה-5 לספירה לכנסיה. בית הקברות, שמתפרש לאורך שני ק"מ משני צדי הרחוב, הוא אחד מבתי הקברות הגדולים והמשומרים ביותר באזור כולו. ניתן לראות בו סרקופאגים, בתים מעוצבים כקברים מהתקופה ההלניסטית עד הנוצרית, כשהקבר המרשים ביותר בו הוא של פלאביוס זאוקסיס Flavius Zeuxis
מכאן ממשיכה הדרך, לאורך 4 ק"מ, עד למעיינות החמים של Karahayit בהם המינרלים שבמים בטמפרטורה של בערך 60 מעלות צלזיוס, יוצרים אבני גיר בצבעים אדום, ירוק, צהוב ולבן.
לתחילת הכתבה
