הקדמה
בשנים האחרונות הפכה תורכיה (טורקיה) ליעד פופולרי עבור התרמילאים הישראלים. הגורמים שהביאו לכך הם, בין היתר, הנגישות, הקירבה (שעתיים טיסה), המחירים הזולים, הנופים המרהיבים והאנשים הנפלאים. רוב התרמילאים המגיעים כיום לתורכיה הינם סטודנטים, שרוצים לחוות חופשה יחודית, אתגרית ומעניינת, בזמן קצר ותקציב מוגבל.
עונות מומלצות
תורכיה הינה ארץ גדולה, המחברת בין יבשות ולכל אזור במדינה יש אופי אקלימי שונה במקצת. למרות זאת ניתן לומר כי החודשים המומלצים לטיולים הם חודשי הקיץ והאביב (מאי- סוף ספטמבר). המגיעים בשלהי העונה (אוקטובר) צריכים לקחת בחשבון כי הזמן כבר לא מתאים לטרקים בקצ`קר (הגשם גובר ויש ערפל כבר ממש מוקדם בבוקר), אולם עדיין ניתן לטייל באזור קפדוקיה ובטרק 7 האגמים.
ויזה, כסף ועלויות
ויזה
בעלי דרכון ישראלי אינם זקוקים לויזה על מנת להכנס לתורכיה - קל פשוט ונעים- עד שלושה חודשים.
כסף
המטבע התורכי הוא הלירה. בשנת 2005 בוטלו המליונים (הורידו 6 אפסים). כסף במליונים (עם 6 אפסים) לא יהיה תקף אחרי ינואר 2006.
עלויות
תורכיה אינה מדינה יקרה והתרמילאים יוכלו לטייל בה בתקציב שאינו שונה מטיול במזרח הרחוק או בדרום אמריקה. כמובן שטיסות פנימיות, קניות באיסטנבול ואטרקציות שונות (נופש בסוף הטיול, ראפטינג, טיולי ג`יפים, כדורים פורחים בקפדוקיה) מייקרים את העסק. עלות משוערת היא 600 דולר לחודש (ספטמבר 2002).
אמצעי תשלום
- מזומן: ניתן להחליף דולרים ויורו למטבע מקומי בשדה התעופה, בבנקים ובמשרדי חלפנים הפזורים ברחבי הערים. ליורו יש שער קצת יותר טוב (ספטמבר 2002), אולם ההבדל אינו משמעותי.
- המחאות נוסעים: לא מומלץ לקחת המחאות נוסעים (טרוולר צ`קס)- באיזורים המרוחקים כמעט ולא מכירים אותן.
- כרטיס אשראי: מומלץ מאוד, בכל עיר שתגיעו אליה תמצאו כספומטים עם מסך באנגלית.
כרטיס סטודנט
כדאי כדאי ושוב כדאי. הנחות משמעותיות בכניסה לאתרים ארכיאולוגים, שמורות טבע, מוזיאונים, וקולנוע (אין הנחה לאוטובוסים). לדוגמא: מוזיאון הפתוח בקפדוקיה: מחיר כניסה 5 שקלים במקום 15. בעלי תעודת הסטודנט הבי"ל יזכו להנחות נוספות, כמו למשל- בטופקאפי באיסטנבול- הכניסה למתחם עצמו, ולבית האוצר אינה כרוכה בתשלום.
טיפים
במסעדות (גם בעממיות שבהן..), לא יוסיפו לחשבון את התשר אולם בהחלט יצפו לו. הסכום הוא די גמיש ולרוב נע בין 5 עד 10 אחוז ממחיר הארוחה. לעומת זאת, בתחום התחבורה (נהגי דולמושים, דיילי אוטובוסים וכו`) לא נהוג להשאיר טיפ.
לתחילת הכתבה
ביטחון
ביטחון אישי
טוב, אז אלו כבר לא ימי תור הזהב למטיילים הישראלים בתורכיה, אז, הודות לרביבו היה אפשר לקבל יחס של מלכים. אולם עדיין, גם עכשיו, התורכים מקבלים בחמימות את פני המטייל הישראלי. באזורים פחות תיירותיים, נראה כי האווירה קצת חשדנית ולכן אולי כדאי, לא ישר לצעוק "אנחנו מישראל" אלא קודם לברר מהי דעת האנשים על מדינתנו.
בנות מטיילות
לא צריכה להיות בעיה. התורכים אינם מטרידים או חצופים. מדי פעם יש קריאות אולם הן אינן חורגות מהטעם הטוב. עם זאת, כדאי לזכור שתורכיה היא עדיין מדינה מוסלמית, במקומות רבים הנשים עוטות מטפחות, ורבות מהן לובשות מקטורן ארוך ולכן תיירות מערביות הן עדיין אטרקציה. לא מומלץ ללכת חשוף (גופיות, חולצות בטן, מכנסיים קצרים), באמת שלא יותר מדי חם והשילוב של טי שירט עם מכנס ארוך הולך מצויין.
אהלה סלון Ahale Saloun
תורכיה אולי מרגישה חלק מאירופה ורוצה להצטרף לאיחוד אולם כדאי לקחת בחשבון שבבתי קפה/ מסעדות רבות מוקצה חלק מיוחד לנשים (לרוב בסוף המסעדה) שנקרא אי�ל�ה סלונו (סלון המשפחה). הסיבה ההיסטורית היא כנראה רצון להגן על נשים שבאות לבדן- שלא יטרידו אותן. כיום, בכל אופן, ניתן למצוא את האילה סלונו בערים פחות מתויירות (קארס, ארזרום..), בערים המתויירות אין שום הפרדה שכזאת והישיבה היא חופשית לגמרי.
גניבות
כמובן שלא צריך להתחיל לבדוק את העניין, אולם ההרגשה בטיול היא כי מאוד בטוח ואין סכנת גניבות בכל פעם שרק מפנים את המבט.
לינה
בכל המקומות התיירותיים ניתן למצוא אכסניות, שבתורכיה מכנים אותם פנסיונים או Otel (בלי H). לרוב מדובר בחדרים עם 2-3 מיטות כשהמקלחת והשירותים בחדר או מחוץ לו (משתנה לפי המחיר). יש מקומות בהם מחיר הלינה כולל ארוחת בוקר (ראו ערך אוכל). ברוב האכסניות יש שירותי כביסה. מחירי הלינה נעים בין 15 שקלים ל- 45 שקלים (ספטמבר 2002) לבית מלון צנוע (כולל טלוויזיה, שירותים ומקלחת בחדרים וארוחת בוקר). בכפרים מרוחקים, יש אפשרות להקים אוהל במתחם האכסניה ותמורת תשלום סימלי להשתמש בשירותי המקלחת והשירותים.
לתחילת הכתבה
אוכל
ארוחת הבוקר התורכית (לא רק לנו יש :)) כוללת לרוב בל Bal (הדבש התורכי) משובח ומצטיין באיכותו ובחלות הדבש שמהוות חלק בלתי נפרד ממנו, לחם תורכי (שהוא מעיין גרסה מוגדלת של הבאגט הצרפתי), גבינה, ירקות, ואיירן (יוגורט תורכי- דומה לריוויון רק הרבה יותר דליל). את ארוחות הצהריים והערב פותחים עם מרק העדשים המפורסם והמעולה. בנוסף, הארוחות כוללות סלטים, בשר (הרבה פעמים קציצות בשר- הגרסה התורכית לקבאב), אורז, דגים, הרבה תבשילי ירקות כמו שעועית, חצילים ועוד. יש גרסה מקומית של פונדו גבינה הנקראת בוקלמה. בתחום המזון המהיר נפוץ הלחמאג`ון, מעין פיצה מקומית שעליה גבינה, תרד, או בשר שמופיעים לעיתים בצורת חצי ירח ואז הם נקראים פידה. לקינוח תקבלו בקלאות או סוטלאץ`, פודינג אורז מבושל בחלב ואפוי קמעה. ולסיום יוגש כמובן הצ`אי שילווה בקוביות סוכר.
לתחילת הכתבה
תחבורה
התחבורה הציבורית בתורכיה נוחה וידידותית למשתמש. למרחקים הגדולים ניתן לטוס או לנסוע באוטובוסים ואילו על מנת להגיע ליעדים קרובים יותר משתמשים בדולמושים, שהם הגרסה התורכית למוניות שירות.
התחנות המרכזיות בתורכיה נקראות אוטוגר Otogar. פעמים רבות, כאשר מגיעים לעיר גדולה, האוטובוס מחנה באוטוגאר ומשם יש שירות Service (שירות הסעות של חברת האוטובוסים- שאינו כרוך בתשלום), לתוך העיר.
כרטיסי נסיעה
אם מדובר בנסיעה בדולמוש, אין שום בעיה ומשלמים ישירות לנהג. לנסיעה ארוכה באוטובוס, כדאי להזמין כרטיס יום קודם. ניתן לעשות זאת באחת מסוכנויות הנסיעות הרבות שנמצאות במרכז העיר או באוטוגר עצמו. העניין מאוד מסודר, המחירים לרוב קבועים (לעיתים סוכנות כזו או אחרת תגבה עוד מליון שניים עמלה), ומקומות הישיבה מסומנים.
זמני נסיעה
תמיד טוב לשאול את המקומיים על זמני הנסיעה (בתורכית "סעת קאץ`" - כמה שעות). לרוב, זמני הנסיעה הרשומים ב-LONELY PLANET הם מעט מופרזים.
דולמוש
הדולמוש הוא בעצם מונית שירות שנוסעת גם ליעדים מחוץ לעיר. זהו שירות יעיל וזול, אם כי לא תמיד נוח (עיין ערך צפיפות). התשלום נעשה בהתאם למרחק הנסיעה. ניתן לרדת ולעלות בכל רגע נתון. בדולמוש שבערים יש נהג וילד קטן, שעומד בחוץ וצועק את היעד (גם הכרטיסן באוטובוס צועק בכל תחנה את היעד). היעד בדרך כלל גם כתוב על חזית הדולמוש. פירוש המילה דולמוש הוא "מלא" ואכן נהגי הדולמושים יוצאים מהתחנות רק כשדולמוש מלא. בנוסף, לאורך הדרך ממשיכים לעלות עוד ועוד אנשים (לא משאירים אף אחד מאחור), ומכאן שבשלב מסויים הנסיעה הופכת צפופה משהו ולכן באם יש אפשרות, מומלץ (בעיקר לבנות שלא רוצות להתחכך ירך עם התורכים) להתמקם במושב הקדמי, בצד הנהג, לשם לא דוחסים יותר משני אנשים. בעלי התרמילים הגדולים יגלו כי קושרים את תיקיהם על גג הדולמוש (כדאי להצטייד בכיסוי לתרמיל), לעיתים, אם אין יותר מדי נוסעים אז מכניסים אותם לתוך הדולמוש.
מוניות
מוניות צהובות שעל הכובע שלהן כתוב TAKSI (נשמע אותו דבר). נוסעות לפי מונה- לא ממש יקר.
אוטובוסים בין עירוניים
רבות כבר נכתב על הנסיעה באוטובוסים בתורכיה. אוטובוסים ברמה גבוהה, ממוזגים, בעלי כיסאות נוחים ומרווחים וכמובן כל עניין הדיילים (מכניסים ומוציאים תיקים מתא המטען, גובים תשלום, בודקים כרטיסים, מחלקים שתיה, לעיתים חטיף, מזליפים מי קולון). נשמע כמו מערכת מושגים מעולם התעופה? יש המוצאים זהויות נוספות לטיסה במטוס, כמו למשל נהג האוטובוס המכונה "קפטיין" ועוטה דרגות. אגב, בערים גדולות, תחנת האוטובוס הראשית- האוטוגר- נקראת טרמינל.
נסיעות לילה: בדרך כלל לנסיעות שלוקחות מעל 10 שעות. שעות היציאה מתוכננות כך שההגעה ליעד הבא תהיה בשעת בוקר מוקדמת.
טיסות פנימיות
מומלץ לקיצור טווחים וזמנים. יש שדות תעופה רבים, כמעט בכל יעד (או בעיר שלידו) אליו תגיעו. את משרדי הטורקיש איירליינס ניתן למצוא כמעט בכל עיר אליה תגיעו, שם גם תוכלו, במקרה הצורך, לשנות את מועד הטיסה (לקחת בחשבון קנס).
כדאי לדעת:
- כדאי להזמין את הטיסות הפנימיות מהארץ, הפרשי המחירים משמעותיים.
- מי שרוצה לאחר הנחיתה בתורכיה לבלות מספר ימים באיסטנבול ורק אחר כך להמשיך בטיסה אל היעד הבא (ולהפך- בדרך חזרה לישראל) כדאי שידע שהוא יחוייב ב"דמי השארות בעיר" בסכום של 30 דולר (ספטמבר 2002).
השכרת רכב
לעתים כדאי להשכיר רכב, אפילו רק לחלק מהטיול, על מנת להגיע למקומות אליהם התחבורה אינה סדירה (העיר מרדין, הר נמרוט המערבי). העלות היא כ-50-70 דולר ליום (ספטמבר 2002). יש לתכנן את הנסיעה לפי תחנות הדלק, שביעדים המרוחקים יותר הן אינן כה רבות. וגם כאן- כדאי לבצע את ההזמנה מהארץ- הפרשי המחירים משמעותיים.
כללי
שעות עבודה מקובלות:
- משרדי ממשלה: שני עד שישי 08:30 עד 12:30 , 13:30 עד 17:30
שבת -ראשון: סגור
- בנקים: שני עד שישי 08:30 עד 12:00 , 13:30 עד 17:00
שבת -ראשון: סגור
- חנויות: שני עד שבת: 09:30 עד 13:00 , 14:00 עד 19:00 (כדאי לקחת בחשבון שבמקומות קטנים, הרבה מהחנויות סוגרות את הבסטה בשעה 17:00).
ראשון: סגור
- דואר: חזית בתי הדואר לרוב מסוידת בצהוב בהיר כדי שיהיה קל לזהותם. בחזית ישנו גם סמל PTT ראשי תיבות של טלגרף וטלפון. למכתבים לוקח כשבועיים להגיע לארץ.
בית הדואר המרכזי פתוח משני-שבת מ- 08:00 עד 21:00, ראשון מ- 09:00 עד 19:00.
בתי דואר אחרים פתוחים משני-שישי מ- 08:30 עד 17:00.
מילון מונחים
פאס- מעבר הרים, מעין אוכף. יש לברר לפני היציאה לטרק על ה"פאסים" השונים. האם הם עבירים, עד כמה הם קשים ובכמה זמן יאריכו את זמן הטיול והאם הפרדות שלוקחות את ציודיכם מסוגלות לעבור את אותו פאס.
יאיילות- מבני אבן המשמשים למגורים זמניים בעונת הקיץ בהרי הקצ`קר. היאלייה כוללת כמה מבנים שבנויים בדר"כ בחלקם התחתון מאבן ומעץ בחלקם העליון. מבנים אלו ממוקמים במדרונות ההרים, חלקם בגובה רב מאוד.
גולו- אגם. ראו ערך אזור ואן והקצ`קר.
מדריך טיולים
ה-Hand Book ובאמת שאין לנו רווחים מהעניין.. היתרון של ספר זה הוא, שיש בו פירוטים על טרקים... בספר השני פשוט מתעלמים מהעניין. בנוסף, בלונלי נמצאו גם טעויות בהערכות זמן נסיעות וזמן מסלולים.
כניסה למסגדים
אין בעיה להיכנס, רק להקפיד על לבוש הולם (מכנסיים ארוכים- גם לגברים), ולהוריד נעלים.
שירותים
רוב השירותים הינם שירותי בול פגיעה, חסרי ניאגרה- מה שגורם לריח לא ממש נעים. בכניסה לשירותים הציבוריים (שאגב, כאלה יש כמעט בכל מקום) יש לשלם. המחיר הממוצע לכניסה הוא 250 אלף לירות (ספטמבר 2002). כדאי שתמיד יהיה בתיק נייר טואלט, בשירותים לרוב פשוט אין.
כביסה
ברוב המלונות יש מכבסות. יש לקחת בחשבון שלא תמיד הכביסה כוללת יבוש.
חשמל
220 V כמו בארץ (אפשר להטעין פלאפונים, דיסקמנים ועוד..).
ובנימה אישית: סביר שעם השנים תגדל עוד יותר הפופולריות של מזרח תורכיה בתור יעד לתרמילאים ישראלים. התורכים מקבלים את המטיילים הישראלים באופן נהדר, בואו נשמור על העניין ונזכור תמיד מיהו האורח ומי המארח.
לתחילת הכתבה
