למה בדיל?

בין התאריכים 25/2-4/3/2007 שהיתי באתר הסקי ססטרייר בחופשה מעולה במסגרת דיל הפורום ששבחיו כבר צויינו לא מעט ובצדק. עד כה נמנעתי תמיד מדילים מאורגנים, אך כאשר מדובר בחבורה כזו מכופפים את העקרונות. עם זאת, האופי האינדיבידואליסטי בכל זאת דרש חופש גלישה והמנעות מהצמדות ללו"ז ההדרכה ולחזרה בצהריים למועדון, ובמיוחד באתר גדול ומורכב כמו ססטרייר, ולכן בחרתי להתגורר בכפר האולימפי. בערבים שמחתי לחצות את מגרש החניה עם אדר שותפי ולהצטרף לכל הקבוצה בולטור, אך רוב רובה של הגלישה נעשתה באופן עצמאי וכך יתכן שזכיתי להכיר יותר לעומק את מסלולי האתר. מאחר שאני מאמין שהאתר מתאים מאד גם לגולשים עצמאיים (ואסתכן ואומר שכך ניתן לנצלו טוב יותר יחסית לגלישה במועדון) אנסה לפרט כאן את התרשמותי מהאתר, ולעשות קצת סדר באתרי המשנה שלו.

לתחילת הכתבה

האתר 

ססטרייר נמצאת כ-70 ק"מ מערבית לטורינו, על הגבול עם צרפת. הדרך הנוחה ביותר להגעה לאתר, שבה נוקטים רובם המכריע של הישראלים, היא יציאה בדיל הכולל טיסה ישירה מהארץ לטורינו ומשם הסעה באוטובוס לאתר (כשעה וחצי נסיעה). ניתן להגיע גם ברכבת לעיירה Oulx הנמצאת כחצי שעה נסיעה מססטרייר וממנה לקחת מונית או אוטובוס הנוסע מספר פעמים ביום. דרך זו היא יחסית מסורבלת, מאחר שהרכבת יוצאת מתחנת הרכבת שבמרכז טורינו, אך עשויה להתאים למגיעים ממילנו שאינם מעוניינים לשכור רכב (משדה התעופה של מילנו יש אוטובוס כל 20 דקות לתחנת הרכבת). לפני הנסיעה התחבטתי האם לשכור רכב למרות שהדיל כולל כבר הסעה באוטובוס, ובדיעבד למי שאינו חושש מנהיגה וגולש עצמאית (לא במועדון) הייתי ממליץ בחום לשכור רכב גם אם יש לו כבר הסעה באוטובוס. אם הדיל כולל כבר העברות, ניתן להסתפק ברכב קטן שישמש רק לתנועה בתוך האתר כאשר נציג מבין השוכרים יוכל לנסוע באוטובוס שבו יובלו המזוודות מהשדה לאתר ובחזרה. מעבר לנושא התנועה באתר עצמו שיפורט בהמשך, ביום החזרה ניתן להרוויח בשקט עוד שעה שינה ולחסוך את התהליך הארוך של מפגש מוקדם באוטובוס/העמסת ציוד/המתנה למישהו ששכח משהו בחדר/איסוף ממלונות אחרים בדרך וכד` בדרך לשדה התעופה. דרך אגב, ראיתי פרסום של חבילות הכוללות טיסה לג`נבה ורכב שכור משם. מרחק הנסיעה אמנם ארוך יותר בכשעה או קצת יותר, אך לא הייתי פוסל זאת על הסף לאור היתרונות של רכב והעובדה שהנסיעה היא כולה בכבישים מהירים.

ססטרייר עצמה היא חלק משביל החלב שהוא אתר המתפרס על שטח גדול מאד, ובשל דרכי ההרים המתפתלות העיירות שבו יחסית רחוקות אחת מהשניה מבחינת זמן נסיעה, גם אם בקו אווירי הן לעתים קרובות יחסית. האתר מתחלק ל-5 אתרי משנה הנקראים על פי העיירות שבבסיסן, ואלו יפורטו בסעיף הבא. ססטרייר עצמה היא עיירה קטנה שהוקמה בשנות ה-30 על ידי חברת פיאט לצרכי נופש לעובדים והתפתחה עם השנים, כולל כמובן אירוח האולימפיאדה ב-2006. העיירה אינה יפה במיוחד, אם כי יחסית לציפיות הנמוכות בסך הכל הופתעתי לטובה מהאווירה הנעימה בה ומכך שלמרות חששותי אינה מנוכרת כמו הרבה עיירות בטון צרפתיות.

עיקר העיירה הוא בתי מלון ודירות להשכרה, כשמכולם בולטים שני המגדלים העגולים שהוקמו כבר בשנות ה-30 ומשמשים כיום את הקלאב-מד. "מרכז העיירה" כולל בסך הכל 2 רחובות לא ארוכים. אם עומדים בכיכר הקטנה שבכניסה ליד הרכבלים המרכזיים עם הגב לכיוון מסלולי הגלישה רואים ממול את "המדרחוב" שהוא לא מה שאפשר לחשוב, אלא סתם רחוב קצר וקצת תלול, סגור לתנועה עם כמה חנויות ומרכז מבקרים, שבימי ראשון נערך בו שוק. בקצהו העליון שהוא גם אחת הנקודות הגבוהות בעיירה נמצא מרכז חנויות של 2 קומות המקיף חצר פתוחה, ומימין לכיכר יוצא רחוב העובר במקביל למעליות התחתונות שגם לאורכו יש חנויות שונות, כולל חנויות להשכרת ציוד שמהן ניתן לצאת ישר למסלולים. בזה מסתיים פחות או יותר המרחב הציבורי של העיירה שאינו רחובות רדומים של מלונות ורזידנסים. פרט לחניון בתשלום ממש ליד המסלולים, החניה בעיירה אינה בתשלום, ובסך הכל לא ראיתי בעיות של תנועה או בעיות חניה מיוחדות.

 אוכלוסיית הגולשים היא בעיקר איטלקית, הרבה משפחות אך גם צעירים. יש נוכחות בולטת של בריטים, ושדה התעופה של טורינו נראה ביום ראשון כמו שדה באנגליה, עם אנגלית מדוברת בכל פינה ומגוון טיסות ללונדון, בריסטול, אדינבורו ועוד. עוד לאום שנוכחותו בולטת בעיקר במועדונים הם כמובן הישראלים. אנו התגוררנו בכפר האולימפי הנמצא בחלקה הנמוך של העיירה בין המגדל העגול של מועדון ולטור לגונדולה המובילה אל Sansicario. הכפר הבולט בפסיו הכחולים והלובי העתידני ומשמש כרזידנס הוקם בשנה שעברה עבור הספורטאים שהשתתפו באולימפיאדה והוא אכן נראה עדיין חדש ומצוחצח. הדירות מרווחות מאד, נוחות וכוללות חדר שינה עם מיטה זוגית, שירותים ומקלחת וסלון גדול עם ספה נפתחת ומטבחון. בהחלט הרבה יותר מרווח ונוח מחדר במלון. גם ארבעה יכולים להתגורר בדירה, אבל לדעתי אם לא מדובר במשפחה עם ילדים, המספר האידיאלי הוא שניים כשאז מרגישים באמת את הנוחות והמרחב של הדירה (הפרשי המחירים בדילים בין ארבעה לשניים בדירה לא נראים לי מצדיקים את הצפיפות והעומס על השירותים והמקלחת). המטבחון יצויין לטובה מבחינת תכולה מלאה של כלי מטבח וכלי אוכל ברמה גבוהה ובמגוון נדיב. למי שזה חשוב יצויין שאין מכונה לשטיפת כלים ואין תנור אפיה, אך פרט לכירה חשמלית עם 4 "להבות" יש גם מיקרו. הדבר היחיד שנראה לי כהתקמצנות מיותרת הוא העובדה שלא השקיעו עוד יורו או שניים במתן נוזל לכלים וספוג שטיפה.

המבנה חצוב אל תוך מדרון ההר כך שכל הדירות פונות לנוף, אך החסרון הוא בכך שמסדרונות הבטון חסרי החלונות המובילים ללובי מזכירים יותר הליכה בבונקר. למען האמת, ברוב הימים בכלל לא הלכנו לכיוון הלובי מאחר שהדרך הקצרה אל חדרי הסקי שמהם יציאה ישירה לרחוב היתה ישירות דרך החניה התת קרקעית של המבנה. כאורחי אופירטורס התאכסנו כל הישראלים במבנה A שהוא הרחוק ביותר מהלובי, אך מבחינות אחרות היה לכך יתרון מאחר שבחלקו העליון של מבנה זה יש דלתות היוצאות אל מגרש החניה של ולטור, ובכך הופכת הדרך אל מרכז העיירה קצרה יותר וגם עם מעט פחות טיפוס. אם כבר מדברים על הלובי יצויין שבקרבתו יש בריכת שחיה סגורה וחדר כושר, חנות יין, באר ואולם שבו נערכות הופעות שבהן לא טרחתי לבקר. חדרי הסקי צפופים ומאד בסיסיים, אך בסך הכל מספקים את הסחורה ונמצאים במרחק הליכה של כ-100 מטר מהמעליות הקרובות.

 כפי שהבנתי, הרבה אורחים ישראלים לקחו דיל של חצי פנסיון בתוספת של 200 יורו במסעדת הרזידנס שהיא בשירות עצמי, וממה ששמעתי מחלקם איכות האוכל סבירה אך לא מעבר לזה. בסכום שהוא פחות מחצי מזה רכשנו כל יום מצרכים בעיירה על פי תפריט שנדון לאורך היום תוך ישיבה ברכבלים, שבענו ונהנינו מאד מהאוכל שבישלנו בדירה, אם כי מי שסובל מהבישול יוכל כמובן לחלוק עלי לגבי חישוב יחסי עלות/תועלת. הסופרמרקט שאמור להיות ברזידנס לא פעל עדיין השנה, ובמקרה כזה מי שמעוניין לבשל צריך גם לקחת בחשבון הליכה של מספר דקות למרכז העיירה כדי להצטייד (לנו חילוץ העצמות הזה אחר הצהריים לא הפריע). מבין מספר חנויות בעיירה אני יכול להמליץ על שתיים שבהן מבחר טוב ומחירים יותר סבירים -; Marcello הנמצאת בשורת החנויות שמול מעליות הסקי וחנות בשם 2035 (על שם גובה העיירה) שבמרכז המסחרי סביב החצר בראש המדרחוב. יצויין לטובה גם הקצב הנמצא בחלקו העליון של המדרחוב (החנות שלידו יקרנית יחסית).

 יש בססטרייר 3 בתי ספר לסקי שעובדים הרבה עם המועדונים. לא לקחנו שיעורים, אך מאלה ששהו בולטור הבנו שרמת המדריכים היתה טובה וגם רמת האנגלית של חלקם לפחות היתה גבוהה. במסגרת הדיל נכללה גם השכרת ציוד בחנות שדמתה יותר לבית חרושת להשכרה, אך הציוד היה בסך הכל סביר. יש כמה חנויות השכרה מול הרכבלים, כך שלא נראה לי שיש צורך בהזמנת ציוד מראש, וניתן לבוא ולבחון את הנושא במקום. עלות השכרת ציוד לשבוע היתה החל מכ-100 יורו לציוד בסיסי מלא.

לתחילת הכתבה

מסלולי סקי

כפי שצויין, המרחב כולל 5 מרחבי סקי עיקריים, שהקישוריות ביניהם היא בעייתית מבחינות מסוימות. קיימת אפשרות לקחת סקיפס חלקי של אחד מהאיזורים, אך אין ספק שתוספת העלות שאינה גבוהה מוצדקת ביותר ברכישת הסקיפס המלא של שביל החלב. צריך רק לזכור שסקיפס שבועי מאפשר רק יום אחד של גלישה במונג`נברה (האתר הצרפתי), ולכן מומלץ לתכנן יום זה בצורה נכונה כפי שיפורט בהמשך. חשוב לציין גם שבניגוד למקובל בהרבה אתרים אין כמעט מפות גדולות של האתר על גבי המסלולים וליד הרכבלים, ומפת המסלולים מנייר היא מצרך חיוני. למגיעים לאתר הצרפתי חשוב לקחת במקום מפה מקומית ולא להסתפק במפה האיטלקית (למרות שהיא מכסה גם את החלק הצרפתי), מאחר ששמות המסלולים והרכבלים על השלטים בחלק זה מופיעים רק במפה הצרפתית. בכל מקרה, יש שילוט טוב בכל המרחב לגבי היעד הסופי של המסלולים, כך שמי שרוצה לדעת שבאופן כללי הוא חוזר לעיירה מסוימת או לרכבל מרכזי יוכל לעשות זאת גם בלי מפה ועל סמך השילוט בלבד.

 מבחינת אופי המסלולים - האתר בדגש חזק על אדום, ומגוון המסלולים הכחולים והשחורים הוא נמוך יחסית. מספרם של תותחי השלג באתר גבוה מאד, ואין ספק שבשנה שחונה כמו השנה הם היוו הצלה ממשית ואפשרו את הפעלת רוב האתר למרות התנאים. מערכת הרכבלים בסך הכל יעילה, וגם בקטעים עמוסים מאד לא חיכינו יותר מכמה דקות למעליות. מבחינת גולשי הסנובורד האתר נראה לי בהחלט טוב, ויצויין לחיוב שמספר הטי-בארים הוא נמוך מאד (אני עליתי פעם אחת בטי-באר כל השבוע). הסנופארק המרכזי נמצא ממש צמוד לססטרייר ונראה לי בעין לא מקצועית כמגוון, ולפחות לפי המפה יש עוד 3 סנופארקים באתר שבהם לא ביקרתי. מגוון האוף פיסט הוא גדול, ואפילו השנה נמצאו כאלה.

 מבחינת תנאי מזג האוויר - יש הבדל משמעותי בין הצד האיטלקי של העמק המרכזי הכולל את Sestriere, Sansicario ו-Sauze d`Oulx לבין הצד הצרפתי הכולל את Claviere ו-Montegenevre. זכורים לי ימים שבצד באיטלקי זרחה השמש ובצד הצרפתי במרחק של כמה ק"מ היו עננים שישבו על ההר ושלג ירד. לפחות בתקופה שהיינו ובה השלגים הגיעו בעיקר מכיוון מערב היו הבדלים משמעותיים מאד בכמויות השלג לטובת הצד הצרפתי, אך כפי ששמעתי במקום יש מצבים בהם השלגים מגיעים מדרום מכיוון הים התיכון ואז הצד האיטלקי הוא זה שזוכה לכמויות נדיבות. בכל מקרה, מי שמתכנן לנסוע לצד הצרפתי יוכל להתעדכן בתחזית במשרד המטאורולוגיה שהוקם לקראת האולימפיאדה ונמצא צמוד לכיכר הקטנה שבתחתית המדרחוב. לתשומת לבכם - מניסיוני, התחזית שלהם מדויקת מאד יום או יומיים קדימה, אך מעבר לכך כבר צריך להתעדכן מחדש.

בהמשך פירוט לגבי כל אחד מחלקי האתר ואפשרויות הקישור אליו:
Sestriere -; את האתר בססטרייר ניתן לחלק לשני חלקים:
 א. ההר שמול העיירה (Alpette) אשר כולל מספר מסלולים שמתאימים בעיקר לחימום ראשוני בבוקר, והמלצתי היא להתרחק ממנו בהקדם האפשרי מאחר שהוא עמוס מאד בתלמידי בתי הספר, ובעיקר מתחילים שגודשים את החלק הכחול בתחתיתו. מסיבה זו המסלולים של הר זה בדרך כלל "נטחנים" במהירות, אך יצויינו לטובה שני מסלולי הסללום מהאולימפיאדה שנמצאים ממש מול העיירה ומטופלים בצורה טובה במיוחד מבחינת יצירת שלג. מצד שני, חלק גדול מהזמן 2 מסלולים אלה סגורים לטובת אימונים ותחרויות מקומיות.

 ב. Motta (ההר שמעל Borgata) -; מגוון הרבה יותר גדול של מסלולים יפים וארוכים, וכדאי להשקיע בו יותר כאשר לא יוצאים מהמתחם של ססטרייר. האיזור של רכבל 3 כולל הרבה מסלולים אדומים מהירים ולא מאד ארוכים שמספריהם הם מ-61 עד 68 ואפשר להעביר בו לפחות כמה שעות מהנות בלי לרדת לתחתית ההר. לתשומת לבכם - הירידה מההר שמול ססטרייר לכיוון Borgata עמוסה בגולשים, ולכן גם בה המסלולים יכולים להיות טחונים מהר (ולכך חשוב להוסיף שבורגתה היא החלק הנמוך ביותר של ססטרייר

Sansicario -; אתר זה מקושר לססטרייר באמצעות גונדולה חדישה (מספר 28) שתחילתה מול הכפר האולימפי וולטור. כאשר עוברים לסאנסיקריו כדאי לזכור בתכנון כמה נקודות חשובות שיעזרו להמנע מלקיחת מונית במחיר מפולפל בדרך חזרה:
א. הרכבל מסיים את פעילותו בשעה מוקדמת יחסית, וחשוב להתעדכן בפסגה בשעת הסיום כדי להגיע חזרה במועד.
ב. הקטע האחרון בחזרה מסאנסיקריו לרכבל כולל טי-באר ארוך וחשוף לרוחות (סיוט לסנובורדיסטים), ואחריו קטע טיפוס רגלי של כמה עשרות מטרים (והפעם הסיוט הוא לגולשי הסקי..). חשוב לזכור זאת בתכנון הזמנים.
ג. כאשר הרוחות חזקות הגונדולה נסגרת.
 ב-Sansicario יש בסך הכל שני מסלולים עיקריים, אבל מצד שני מדובר בשני מסלולים מעולים, ארוכים ארוכים ומהירים, שאחד מהם (F) שימש לגלישה במדרון של 3 ק"מ באולימפיאדה. שני מסלולים אלה והחיבורים הקצרים ביניהם סיפקו לנו יום שלם של הנאה ולפחות לי הוכיחו שלרדת את המסלול האולימפי במהירות לכל אורכו בלי עצירה אפשרי גם לבני אנוש נורמליים כמוני (אם כי כמובן לא במהירות של הגולשים התחרותיים). שימו לב שרכבל 50 הוא מאד איטי, ולכן עדיף לקראת סוף המסלול האולימפי לחתוך שמאלה ולעלות ברכבל 41 במקומו.

Sauze d`Oulx -; לדברי רבים ששוחחתי איתם זהו האזור הטוב ביותר בצד האיטלקי, עם מגוון גדול של מסלולים בין עצים ולא בין עצים, ובדרך כלל גם תנאי השלג הטובים ביותר. ההגעה אליו היא באמצעות גונדולה 16 שעולה מ-Borgata, ובחלקה העליון ביותר החלפה לרכבל לאדם בודד שנבנה עוד בשנות ה-60. הסיבה שאני אומר לדברי רבים ולא נותן את חוות דעתי מניסיון היא שמתוך 6 ימים שהיינו במקום 4 ימים היה הרכבל סגור בשל רוחות כך שלא יצא לי להגיע אליו. יצויין שתיאורטית קיים גם מסלול מראש הגונדולה של סאנסיקריו לאתר זה, אך השנה הוא היה סגור מחוסר שלג.

Claviere -; מבחינה מדינית נמצאת אמנם באיטליה, אך מבחינה גיאוגרפית שייכת לצד הצרפתי של האתר כאשר מדברים על תנאי מזג האוויר וכמויות השלג. לפחות בשבוע שבו שהינו באתר תנאי השלג בו היו בשתי רמות מעל לצד האיטלקי. ההגעה אליו בגלישה מססטרייר היא תהליך ארוך שבו עולים קודם בגונדולה לסאנסיקריו, ואז יורדים בגלישה לאורך המסלול האולימפי וחותכים לפני סופו לתחנה העליונה של גונדולה 45. יורדים ברכבל זה לעמק ועוברים לרכבל 61 המטפס לצד השני של העמק. בשבוע בו היינו תנאי השלג חייבו עליה לרכבל זה עם המגלשים בידיים, ובסופו ירידה רגלית בריצה מהרכבל. משם עוברים לרכבל 62, ובסופו גולשים מרחק קצר לרכבל 63 העולה לראש האתר. סך הכל התהליך, בהנחה שהגלישה בסאנסיקריו היתה מהירה וללא תורים בדרך, אורך לפחות שעה. בהתחשב בלוחות הזמנים של הרכבלים כאשר שהינו באזור תהליך זה מותיר ארבע וחצי שעות של גלישה בקלאוויר אם רוצים לצאת בלי לחץ בדרך חזרה. Claviere הוא האתר הקטן ביותר במרחב, אבל יש בו מגוון מעניין של מסלולים שיכולים למלא יום שלם, ובשלג טוב גם הרבה קטעי אוף פיסט בין עצים. צריך לשים לב שפה ושם יש במסלולים שסביב רכבל 66 קטעים שטוחים שיהוו בעיה בעיקר לסנובורדיסטים. למרות שמדובר באזור קטן, הרי סביב רכבל 65 שבחלק העליון של האתר יש הרבה חיבורי אוף פיסט שהופכים את המסלולים הקצרים בו למעניינים יותר.

Montgenevre -; אם השלג בקלאוויר הוא בשתי רמות מעל ססטרייר, הרי במונג`נברה הוא ב-5 רמות מעליו. באתר זה חשים היטב את המעבר לצרפת מבחינת השפה, נוכחות מסיבית של צרפתים וגם הרבה יותר מעשנים. כדי להגיע בגלישה לאתר זה מססטרייר צריך לעשות את הדרך שצויינה עד לקלאוויר, ואז לרדת לעיירה, לעלות ממנה ברכבל 106 ולרדת במסלול 99bis לתחתית של מונג`נברה. גלישה כזו הלוך וחזור תשאיר אולי 3 שעות של גלישה באתר הצרפתי עצמו. בכל מקרה, מאחר שמדובר ביום גלישה אחד במסגרת הסקיפס (אלא אם כן משלמים עבור יום נוסף), כדאי לבדוק קודם את מזג האוויר ולתכנן היטב את לו"ז ההגעה והחזרה כדי לנצל יום זה באופן מיטבי. תשתית הרכבלים עצמה באתר זה היא יחסית מיושנת וכוללת הרבה טי-בארים, כשגונדולה Chalmettes (מס` 99 במפה האיטלקית) כבר דולפת ונראית ישנה ובלויה. האיזור שבו המגוון היפה ביותר של מסלולים הוא חלקו הקיצוני של האתר סביב רכבלי Observatoire ו-Les Gondrans (מספר 103 ו-101 במפה האיטלקית). אחרי שלג טרי הפך כל המתחם שסביבם למשטח אוף פיסט ענק ומלהיב. חוויה מיוחדת אחרי שלג טרי היתה גלישה בתוך הואדי העמוק והצר מאד (כמטר וחצי רוחב) שבין שני הרכבלים בחלקם התחתון. לא כדאי להחמיץ את הנופים המרהיבים הכוללים גם את אזור סר שבליה הנשקפים מראש רכבלים אלה. מסלולים יפים ופחות עמוסים ניתן למצוא גם מצידו השני של הכביש הראשי במורדות הר Les Chalvet (סביב רכבלים 84 ו-87 במפה האיטלקית).

מבחינת המרחקים - המרחב מזכיר את שלושת העמקים, אך כפי שצויין ההבדל הבולט הוא שהמעבר מאתר לאתר הוא רק בדרך אחת ללא אלטרנטיבות, ונוסיף לכך את העובדה שאין שירות של סקיבאס בתוך המרחב. המסקנה שלי לאור המרחקים הגדולים והבעייתיות במעברים של הצד האיטלקי היא שרכב שכור (שעלותו תהיה בסופו של דבר נמוכה ממוניות) יוכל להיות שדרוג משמעותי לחופשה עצמאית. יציאה קצת מוקדמת בבוקר אל כל אחד מהאתרים תבטיח חסכון משמעותי בזמן של הרכבלים הלוך וחזור (במיוחד בצד הצרפתי) עם יום גלישה מלא, וגם תיתן שקט נפשי מבחינת האפשרות שהרכבל המקשר חזרה לססטרייר יסגר מסיבות מז"א או אחרות בהמשך היום. כך ניתן לתכנן מראש את הפעילות ולנצל באופן מיטבי את הזמן.

מסעדות הרים -; בצד האיטלקי יש מסעדות הרים רבות, ובדרך כלל הן טובות ומציעות פסטה, מרק וכדומה במחירים שהם דומים למדי לממוצע באוסטריה למשל. הקטנות יותר מתמלאות בקבוצות בשעות הצהריים וכדאי להמנע מלהגיע אליהם בשעות אלה. המצב החמור ביותר הוא במסעדת ההר היחידה בצד הצרפתי שבתחתית רכבל Observatoire. המסעדה גדולה ומרווחת, אך בשעות הצהריים של שבת נאלצנו לחכות 40 דקות בתור של השירות העצמי עד שזכינו להגיע עם האוכל לקופה! יצויינו לטובה בצד האיטלקי המסעדה שליד התחנה התחתונה ברכבל 42 בסאנסיקריו שלה מרפסת שמש גדולה ומרווחת והבאר הקטן שבפסגת ההר בקלאוויר שמשום מה מנסה ליצור אווירה של חוף ים באוסטרליה. ציון מיוחד למסעדה/באר בשם Chisonetto הנמצאת במיקום נידח ופסטורלי ליד מסלול 8 היורד מהר Motta בססטרייר. המקום עשוי להיראות נטוש בתחילה, אך כדאי להכנס ולזכות ביחס אדיב ומנות נדיבות וטעימות במיוחד, אם יש שמש ומקום במרפסת הקטנה השילוב הוא מושלם (בתוך המבנה יש קצת ריח של עשן מהאח). כנראה שאין למקום הסכם עם מדריכי הקבוצות ולכן אין בו עומס וגם המחירים נמוכים מהממוצע ב-10% בערך. כמו שציינו כבר רבים -; מי שהיה במסעדות ההרים בססטרייר ולא שתה בומברדינו לפחות פעם אחת כאילו לא היה בססטרייר!

לתחילת הכתבה

אפרה סקי ואטרקציות

האתר הוא מאד סולידי, והאפרה סקי בססטרייר דל למדי כשרוב הפעילות היא במועדונים הגדולים למי שמוכן להסתפק באגאדו בערבים. יוצא מהכלל הוא דיסקוטק Tabata הנמצא בבנין של מלון Grand בפסגת העיירה שלדברי המבקרים בו (אישית לא הצטרפתי אליהם) הוא ברמה טובה. מבין המסעדות אוכל לציין לטובה את מסעדת La Baita שבמדרחוב בה אכלנו פעם אחת. התפריט כולל מגוון קטן של מנות, אך אלה שטעמנו היו טובות מאד וגם הלקוחות האיטלקים שסביבנו נראו נהנים מאד. מניסיוני עם מסעדות באיטליה אני יכול להעיד שלמרות המיקום התיירותי, מסעדה זו בהחלט עונה על ההגדרה של מסעדה כפרית/ביתית איטלקית טובה (וגם לא יקרה במיוחד). מי שחייב לאכול גם בשעות שאינן שעות הארוחה ובהן כל מסעדה שמכבדת את עצמה באיטליה תהיה סגורה יוכל לגשת למסעדה/פיצריה שבמרכז המסחרי בראש המדרחוב הפתוחה רצוף מהצהריים עד חצות. הסצינה האוסטרית של אלכוהול וריקודים בתום יום הסקי לא קיימת בססטרייר, אך כדאי לציין את באר Santa Cruz שבשורת החנויות מול הרכבלים שבו יש מעין Happy hour בשעות שאחרי הסקי, ובהן ניתן לטעום יינות טובים שונים לפי כוס. מול קפה זה נמצא דוכן גלידה עם מגוון גדול וטוב. גם אם זה לא קשור לגמרי לנושא, חשוב לחובבי היין לזכור שיינותיה האיכותיים ביותר של איטליה כמו Barolo ו-Barbaresco ועוד רבים אחרים מגיעים מחבל פיימונטה, ובחנויות שבאתר ניתן למצוא מגוון מרשים של יינות אלה.

אטרקציות באתר
 קשה לציין אטרקציות מאד ייחודיות באתר. ליד אחת החנויות שמול הרכבלים עמדו מספר אופנועי שלג להשכרה, אך לא הרבה מעבר לכך. למעוניינים בסאונה או ג`קוזי אחרי יום גלישה שאין להם שירות כזה במלון ניתן לגשת בעלות נמוכה יחסית למלון Grand (נדמה לי שהעלות היא 7 יורו לכניסה בודדת). ראויה לציון הבריכה העירונית שלא כמקובל נמצאת דווקא באחד המקומות הגבוהים ביותר בעיירה. יש לה חלק חיצוני עם מים מעלי אדים, ומאחר שהוא מוקף בקירות פרספקס שקופים וגבוהים שעוצרים את הרוח ניתן לשחות בו ולצפות לעבר הנוף המרהיב של ההרים מסביב.

סיכום
 מרחב שביל החלב הוא גדול ומגוון מאד, ויכול למלא בקלות שבוע גלישה בלי להשתעמם. גם בשנה שחונה תותחי השלג הצילו את המצב, ואם מתרחקים מהקרבה המיידית לססטרייר שבה בדרך כלל מצב המסלולים הוא קשה יותר בשל עומס הגולשים ניתן למצוא איזורים עם שלג טוב יותר. אני מאמין שבשל המרחקים, מי שיצא לחופשה עצמאית שאינה תלויה בלו"ז הארוחות ותכנוני המועדונים יוכל ליהנות יותר מהגלישה, ובמיוחד אם יהיה לו רכב שכור. וכמו שאומר דניאל רוגוב בסוף המלצותיו על מסעדות, בהחלט אשמח לחזור ולגלוש שוב באתר זה (ובמיוחד בשנה ברוכת שלגים יותר...).

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה