הדיל והגעה לאתר

נסענו 6 חבר`ה לקלאב מד. את ההזמנה ביצענו באופן ישיר מול הקלאב. היציאה מהארץ מייגעת- מומלץ להגיע כמה שיותר מוקדם. תורי הבדיקה ארוכים במיוחד וגם ללא לחץ מיוחד ב-4 לפנות בוקר חיכינו מעל שעה! כמו כן הדיוטי פרי גדול ומרווח ומצריך קצת יותר זמן מהרגיל ( למרות שהמחירים לא משהו. מלבד אלכוהול ואולי בשמים, השאר זול יותר בארץ). בכל אופן הטיסה היתה טובה ("סאן-דור"). הגענו והאיטלקים ייבשו אותנו בבקרת הדרכונים מעל לשעה (שביתה איטלקית?...). ההסעה לקלאב מאורגנת להפליא- הגענו לאחר נסיעה של כשעה וחצי מטורינו (כ-70 ק"מ). התארגנו על מפתחות החדרים והלכנו לאכול. לאחר מכן הלכנו להשכיר ציוד- המחיר מחוץ לקלאב זול בכ-50 יורו! ציוד לשבוע באיזור ה-100 יורו, בתוך הקלאב 150 יורו!.

לתחילת הכתבה

אתר הסקי

הקלאב מחולק לשני מגדלים- הלבן והאדום. בלבן יש את חדר האוכל המרכזי, הבר-תיאטרון והדיסקו. באדום יש בריכה, חדר כושר, ג`קוזי, סאונה, סקי רום ומסעדה בשם Tipical. אנחנו גרנו במגדל האדום ונראה לי שקצת יותר נוח להיות שם (נגיש לכל הדברים החשובים וגם לארוחת הבוקר). מבחינת האוכל יש מגוון די גדול למרות שרמת האוכל לא גבוהה במיוחד. הבידור ברמה מביכה ולמרות שאני שטותניק לא קטן לא הצלחתי להתחבר להופעות. הדיסקו היה גם כן יבש.

לתחילת הכתבה

מסלולי הסקי

לגבי השלג- לאחר מעל שבועיים ללא שלג + חופשת הכריסמס, מצב השלג נראה בתחילה בכי רע: כ-70 אחוז בלבד מהמסלולים היו פתוחים ולא ניתן היה לעבור בין כל 5 האתרים המרכיבים את המתחם. ביום הראשון גלשנו בעיקר במסלולים הקרובים לעיירה- השלג היה קשה, הרבה קרח וקרחות, אדמה מבצבצת לעתים (איזה מזל שאין לי ציוד משלי...). ביום השני עברנו לאיזור Borogata ו-Sauze Doulx, שם השלג היה במצב טוב. מסתבר שבשל זוית השמש ועשרות התותחים הצליחו להכשיר את המסלולים ובמהלך ארבעת הימים הראשונים היתה גלישה נעימה למדי. ביום האחרון במספר מקומות המצב דמה לזה שבססטרייר. בשל מצב השלג, שבאופן יחסי היה גרוע, האתר היה ריק יחסית וזה אולי מה שנתן עוד מספר ימים של גלישה סבירה. כמו כן לא היו תורים למעט יום שבת וגם אז לא יותר מ- 3-4 דקות המתנה.


המסלולים עצמם נחמדים: רוב המסלולים השחורים היו סגורים או מגולחים למשעי, כך שגלשנו בעיקר באדומים. שמעתי על אחד המדריכים שלקח את ה"סנובורדיסטים" לאוף-פיסט והם נהנו שם. המסלולים עצמם מגוונים למדי, לא ארוכים במיוחד (הארוכים באזור ה- 2000 מטר). המעליות כולן ללא כיסוי כך שעם קצת רוח קופאות לך הביצי... (השמועה אומרת, שבשל הרוחות החזקות נדפקו כמה מגיני כיסאות ובשל כך הורידו את כולם). ישנן מספר מעליות T שלא מומלצות לסנובורדיסטים מתחילים (אני עליתי במשך 20 דקות עם 32 עצירות בשל מתחילים שנפלו שוב ושוב ושוב...).

 מבחינת הדרכה: לקבוצה שלי היה מדריך סקי מצויין בשם לוקה- סבלני, אכפתי, עם אנגלית טובה מאוד וסיפורים רבים על המקום, על סקי ועל איטליה בכלל. לחבר`ה בסנובורד היה גם כן מדריך טוב שהשקיע ולימד. ממה ששמעתי ברוב הקבוצות המדריכים היו טובים.

לתחילת הכתבה

אפרה סקי

טוב, אז כאן המצב היה חלש אבל יש להתחשב במצב השלג, שהרחיק את רוב האנשים מהאתר וכך היינו בעיקר תושבי הקלאב ומספר מקומיים. באופן כללי ישנם מספר בתי קפה וברים ולקראת סוף השבוע ניתן לראות שהמקום מתמלא מעט ונראה שיכול להיות ממש שמח. אפילו היינו בדיסקוטק המקומי, שלו אגב שיטת גבייה מעניינת: נכנסים בחינם אבל כשיוצאים עומד שם איזה איטלקי מהמאפיה שמבקש לראות קופון של הזמנת שתיה. הולכים לבר ושם מסתבר שמשקה ראשון עולה 15 יורו (90 שקל), וכך נאלצנו להזמין שתיה יקרה. הקטע המצחיק הוא שאחד מאיתנו חשב לעצמו מה המשקה הכי יקר שאפשר להזמין ( נדמה לי רמי מרטין מעורבב עם וויסקי). בכל מקרה, הוא ביקש מהברמנית והיא לא הבינה כל כך אז הוא הסביר לה איך מכינים את המשקה. התוצאה היתה שגבו לו על שתי משקאות (25 יורו, חה חה חה...). ביום אחר היינו בפאב אירי שהיה מפוצץ באנגלים שיכורים, ויום אחר בפאב שהיתה בו הופעה של בחור מקומי ששר עם מוזיקה ברקע- סבבה.

 אני ממליץ לכל מי שיכול להזמין את החופשה ברגע האחרון. כך ידע את מצב השלג ולא יתחייב מראש כמונו (הפרש המחירים, אגב, לא משמעותי לגבי הקלאב). עוד דבר קטן: חובה לשתות בומברדינו- רום+ליקר+קצת קפה. משפר את מצב הרוח והגלישה. לאתר בו ניתן להתעדכן על מצב השלג באזור הקליקו כאן.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה