סקי בססטרייר
בתאריכים 07-14.03.2010 (שבת עד שבת) נסענו ארבעה חברים סטודנטים לחופשת סקי בעיירה ססטרייר שבאיטליה. הזמנו את החופשה דרך ה-"Last Minute" ב%www.clubmed.co.il|אתר של הקלאב מד|target=_blank%, שמתעדכן כל יום חמישי ומציע שלל אפשרויות מוזלות לשבוע הקרב, ובעבור 1,329 יורו קיבלנו טיסת סאנדור הלוך חזור לטורינו, הסעה של הקלאב במיניבוס מהשדה לעיירה (בערך שעה וחצי), סקי פס לשבוע ושהייה בסגנון "הכול כלול" בקלאב מד, הכוללת שלוש ארוחות מלאות ביום, לינה והדרכה מלאה.
%#start|לתחילת הכתבה%
ציוד
הדבר היחידי שאינו כלול בחבילה הוא השכרת הציוד. בהזמנה הטלפונית, הקלאב הציע השכרת ציוד בעבור 110 יורו (לא כולל ביטוח) לשבוע, אולם אנחנו ביררנו ולבסוף שכרנו ציוד בחנות שנמצאת ממש מול הקלאב ויצא לנו זול יותר. בחנות גם ניתנה לנו האפשרות להחליף את הציוד אם יעלו בעיות ואפשרות לעשות ביטוח בעלות של 10% מעלות הציוד. הציוד בשבילי, כמתחילה, כולל ביטוח, עלה 97 יורו. אגב, כאשר הגענו למלון גילינו כי השכרת ציוד דרך המלון ללא הזמנה מראש יכולה להגיע גם ל-200 יורו, לא כולל ביטוח, אז טוב עשינו! דבר נוסף שיש לשים לב אליו, במיוחד למתחילים, הוא הנעליים. הייתה איתי מישהי בקבוצה שמידת נעליה 37 שקיבלה מידת נעליים 42 וגילתה את זה רק בימים האחרונים אחרי שהתלוננה על כאבים ברגליים. יש קצת עומס בחנויות של הציוד אז צריך לשים לב.
%#start|לתחילת הכתבה%
הדרכות
בבוקר הראשון התבקשנו להתחלק לקבוצות על פי רמה (ישנן 6 רמות) ונערכו מבחנים כדי לוודא שהרמה מתאימה. הקבוצה המגוונת שלנו כללה סנובורדיסט מקצועי אחד ושלושה גולשי סקי ברמות 5,3 ואני, שזהו הסקי הראשון שלה, ברמה 1. ההדרכה היא בת שעתיים וחצי בבוקר, כאשר רמה 1 מתחילים ב-10:00 ומסיימים ב-12:30 (הרמות האחרות מתחילות כרבע שעה- 45 דקות לפני ומסיימות בהתאם - כל זה בשביל להקל על העומס בסקי רום) ושעתיים וחצי אחר הצהריים, 14:00-16:30. האתר נסגר ב-17:00. ההדרכות הן בימים א'-ה' בקבוצות של עד 12 איש. ברמה 1 היינו בערך 15 והתפצלנו לשתי קבוצות לפי שפה. אני הייתי בקבוצה של דוברי אנגלית והיו איתי סך הכול שבעה משתתפים, מתוכם שלושה ישראלים וארבע אנגליות. המדריך, אנטוניו, קצת חרק באנגלית, אבל זרק לנו הרבה מילים בעברית שהוא למד לאורך השנים. לאורך השבוע ניתן לעבור בין הקבוצות ובין הרמות. ההדרכה מומלצת לא רק למתחילים, כאשר ברמות היותר גבוהות המדריך נהייה יותר כמלווה שמציג מסלולים טובים יותר ו"אוף פיסטים" נחבאים. בדיעבד אני מאוד מרוצה מכך שהתעקשנו על מקום עם הדרכה מלאה. ברוב המקומות ההדרכה היא חצי יום וכך יוצא ששאר היום (לפחות בימים הראשונים) מבוזבז. אגב, החבר הסנובורדיסט מאוד חשש להגיע לאתר עקב פרסומים רבים שהאתר אינו מיועד לסנובורד, אולם מזג האוויר יצר תנאים אידיאליים והוא מאוד נהנה מהחופשה.
%#start|לתחילת הכתבה%
הקלאב
המלון הוא בעצם שני מגדלים: המגדל הלבן, הגדול יותר, שם נמצא חדר האוכל, הבר והלובי, שם מתקיימות הופעות הבידור בערב והמגדל האדום שם נמצא ה"סקי רום", חדר כושר, סאונה וספא ושם נמצאת המסעדה של המלון. המגדלים מרוחקים זה מזה במרחק הליכה של כחמש דקות ואנחנו (לשמחתנו) מוקמנו במגדל הלבן, כך שכל בוקר התחיל בצעידה קצרה לכיוון הסקי רום, שם מאכסנים את הציוד ובסוף היום צעידה חזרה למגדל שלנו, מחיר קטן לעומת הרווח בזה שחדר האוכל נמצא אצלנו. הארוחות בקלאב מאוד עשירות ובעיקר מאוד מגוונות. יש המון מבחר, כך שלא יצא מישהו לא מרוצה. מידי ערב יש נושא מיוחד לארוחות, למשל מקסיקני, סיני, דגים וכו' ותמיד יש גם עמדה ניטראלית - צ'יפס, שניצלים והמבורגרים. מידי ארוחה יש עמדת גבינות מפוארת ועמדת נקניקים ועל כל שולחן בקבוק יין אדום. ארוחת בוקר מוגשת בשעות 08:00-10:00, ארוחת צהריים 12:00-14:30 וארוחת ערב 19:00-21:30. בין הדרכות הסקי חוזרים לארוחת צהריים ומנוחה בקלאב ולאורך כל היום מוגשים בלובי עוגות, עוגיות וחטיפים.
במגדל האדום ממוקמת המסעדה של הקלאב, שאליה יש להזמין מקום יום לפני והיא כוללת ארוחה בהגשה של מלצרים. אכלנו שם באחד הימים והיה נחמד, אבל אני העדפתי את הבופה של חדר האוכל על פני האינטימיות של המסעדה, אבל זה תלוי ומשתנה אצל כל אחד. הבר נמצא גם הוא במגדל הלבן ופתוח מ-10:00 ועד השעות הקטנות של הלילה ומציע גם הוא מגוון רחב של משקאות במסגרת "הכול כלול" וכמובן שתייה קלה ושתייה חמה. החדרים בקלאב קטנים, אבל הבנתי שזה בכדי לעודד את כולם להיות בלובי. לכל חדר ישנם שירותים ומקלחת פרטיים, טלוויזיה וארון תלייה גדול. אנחנו לא הרגשנו שהחדר קטן, למרות שקצת הפריע לנו שאין אמבטיה. החימום מגיע דרך פתחי מזגן על אדן החלון וזה נוח לייבש ככה את הגרביים והכפפות. הופעות הבידור מתחילות ב-21:30 בלובי של המגדל הלבן והן נעות בין מגוחכות עד נחמדות. ההופעה, רובה ככולה, בצרפתית וכוללת את צוות העובדים של המלון שמתפקד במהלך היום כברמנים, מלצרים, ואנשי אחזקה. הרמה אינה גבוהה וההופעה בעיקר נועדה להרים מצב רוח. כל הופעה נגמרת ב-"Crazy Signs" האגדי של הקלאב מד- ריקודים בשיתוף הקהל בסגנון האגדו-דו-דו. לאחר מכן ישנה מסיבת ריקודים וב-23:00 נפתח המועדון במרתף הקלאב (גם הוא במגדל הלבן) עד 01:00. אנחנו לרוב לא הגענו לשעות האלו ושיחקנו קלפים או ערכנו היכרויות בלובי. הקלאב הספציפי הזה מיועד למשפחות, אולם כשאנחנו היינו, היו במלון סך הכול שני ילדים קטנים וכל השאר מבוגרים אז גם האווירה הייתה בהתאם.
%#start|לתחילת הכתבה%
אפרה סקי
העיירה קטנה וקצת מבודדת, אבל הבנתי שיש מועדון לילה שנפתח ב-01:00 והוא מומלץ, אבל אני הייתי מאוד מותשת מהסקי ולא יצאתי מהמלון בכלל בערב. לא הרגשתי צורך בכך. הבר במלון מאוד אקטיבי והרגשתי שלי הוא מספיק. כמו כן, ישנה אפשרות של סקי לילה באתר, אך לא הרגשתי שהגוף שלי יעמוד בעוד סקי. הסקי לילה אגב, הוא בתשלום נוסף. העיירה עצמה מורכבת מסוג של מדרחוב עם מעט חנויות בגדים, חניות לציוד סקי ומעדניות. הסתובבנו כשעה ודי מיצינו, כאשר האטרקציה המרכזית היא המקום בו הונח לפיד אולימפיאדת החורף ב-2006.
%#start|לתחילת הכתבה%
האתר
האתר עצמו הוא בגודל בינוני ויש לו מסלולים לכל הרמות, למרות שלפי דעתי הוא מותאם בעיקר לבינוניים. לנו, כמתחילים, לקראת סוף השבוע המסלולים הכחולים התחילו למצות את עצמם וחזרנו הרבה פעמים על אותם מסלולים. המדריך ניסה לקחת אותנו למסלול אדום אחד, אבל הקבוצה פחות התלהבה. כאן זה המקום לציין כי אם מסלול הוא קשה בהתחלה חובה לעשות אותו לפחות עוד פעם אחת נוספת, כדי שהזיכרון האחרון ממנו לא יהיה של פחד. הרבה מדריכים נוקטים בגישה הזאת, אבל המדריך שלנו נכנע ל"פחדנים" בקבוצה ואחרי שעשינו מסלול אדום פעם אחת הוא החזיר אותנו למסלולים כחולים והשאיר אותנו קצת עם תחושה שאנחנו לא מסוגלים. בפעם השנייה, שעשיתי את אותו המסלול האדום, קצת צחקתי על עצמי ועל שחשבתי שהוא נורא, אבל כל אחד והדרך שלו להדריך. לכל הרמות ניתנת האפשרות לצאת ליום מלא, כלומר, לא לחזור לארוחת צהריים במלון, אלא להמשיך למסלולים הגבוהים יותר ולאכול ארוחת צהריים באחת המסעדות על ההר. הארוחה היא בתשלום של 23 יורו ומומלצת מאוד על ידי שלושת החברים שלי. אצלנו, ברמה 1, ביקשו מהמדריך לא לצאת ליום מלא (זה היה אחרי הפחד של אותו מסלול אדום) ולכן ההמלצות שלי הן רק מסיפורים. ביום האחרון, יום ו', כבר לא הייתה הדרכה ויצאנו ארבעתנו בפעם הראשונה ביחד בעיקר כדי להראות לי מסלולים חדשים. אני עשיתי מסלולים אדומים בקצב שהתאים לי והם יותר הלכו על ה"אוף פיסט". בצהריים שתינו בירה במסעדה על ההר וויתרנו על ארוחת צהריים (אין באמת צורך בשלוש ארוחות מלאות ביום והויתור על הארוחה עשה לי רק טוב).
%#start|לתחילת הכתבה%
מזג אוויר
מזג האוויר בתקופה שהיינו היה נפלא! בשלושת הימים הראשונים ירד שלג ונערם בכמויות ובשלושת הימים האחרונים הייתה שמש נפלאה. כמויות השלג גרמו לשלג רך במיוחד, כזה שפחות כואב ליפול עליו ויוצר "אוף פיסטים" כיפיים במיוחד. לאורך כל השהייה שלנו במקום לא הפעילו אפילו תותח שלג אחד וכל המעליות עבדו ללא בעיות - זה היה משהו שמאוד חששנו ממנו לפני שיצאנו.
%#start|לתחילת הכתבה%
טיפים
- גילינו להפתעתנו, שטיסת "סאנדור" לא כוללת ארוחה ומציעה רק מספר סנדוויצ'ים במחיר מופקע. עדיף לאכול לפני או להצטייד בארוחה קלה לטיסה. בנוסף, יש להביא אוזניות כיוון שהאוזניות במטוס מוצעות בתשלום.
- אני הבאתי איתי תיק תרופות מכובד שעזר לי מאוד לאורך החופשה, במיוחד לאור העובדה שהתרופות בבית המרקחת הקטן של העיירה, יקרות. בין הדברים החשובים - קרם הגנה, משחה לכאבי שרירים, טבליות מציצה לגרון ושפתון עם מקדם הגנה. מה שלא הבאתי והצטערתי זה קרם אלו-וורה, השמש מאוד חזקה וחבל להסתובב עם פרצוף אדום ונפוח.
- יש להצטייד ברמה מוגזמת של נייר טישו ולדחוף אותו לכל כיס אפשרי בחליפת סקי. לא ייאמן מה האף האנושי מסוגל להפיק בטמפ' הנמוכות על ההר.
- כדאי לקחת קצת כסף קטן עליך כי המדריכים אהבו לעצור להפסקות בבתי קפה על ההר ואין כמו בומברדיניו - קוקטייל של ליקר קפה חם וקצפת כדי להתחמם. אפילו רק לכמה דקות.
- מותר לעשות סקי החל מגיל 4 ומדהים לראות את הקטנטנים האלה יורדים חסרי פחד עם המדריך. באיזשהו שלב מפסיקים לקנא, כשהם עוקפים אותך בסיבוב.
- האתר אירח ב-2006 את אולימפיאדת החורף וקיימים מסלולים (המסומנים בירוק) שהם מומלצים במיוחד. אני אישית לא ניסיתי אותם כי הם לרמה גבוהה יותר, אך שאר חברי הקבוצה המליצו.
לסיכום, אני מאוד נהניתי. על אף השרירים הכואבים והקושי, הספורט הזה תפס גם אותי ואני מאוד מצפה לחופשה הבאה.
%#start|לתחילת הכתבה%
