הגעה לססטרייר

תמיד, כשרק נוחתים, מסקרנת אותנו תחילתה של הנסיעה. כאילו דווקא בתחילת הנסיעה, קרוב לשדה התעופה "ניפול" על איזו אטרקציה תרבותית מעניינת או על איזה נוף חד פעמי, אותו לא נראה כל הטיול. כולם בוהים בחלונות, מחפשים איך להגדיר את הארץ החדשה אליה הגענו. הפעם, זו איטליה. סביר שלא ממש נראה את אותה אטרקציה מעניינת דווקא עכשיו אבל עדיין כולם בוהים.

 הדרך לססטרייר (Sestriere) משדה התעופה טורינו אורכת כשעה וחצי במכונית או באוטובוס. לאחר חצי שעה, מתחילים לטפס לכיוון ססטרייר וסנסיקריו (Sansicario), כאן השלג נראה כבר לצידי הכביש ופתאום מגלים את האטרקציה הראשונה. עם רכב מגיעים בכביש מספר A- 32 מטורינו לכיוון Bardonecchia, יוצאים ביציאת Oulx ונוסעים על כביש SS 24. ברכבת לוקחים את קו הרכבת Torino - Bussoleno - Bardonecchia עד לתחנת Oulx. לוחות זמנים ניתן למצוא בלינק הבא : www.trenitaliaplus.com

לתחילת הכתבה

חופשה ירוקה - לבנה

חופשת סקי היא חופשה לבנה. אבל פתאום, כשמתגלים העצים הירוקים יחד עם השלג הלבן, המחזה מדהים והחופשה כאן תוגדר כחופשה "ירוקה -; לבנה" בגלל שלל העצים המכסים את המסלולים ואת ההרים מסביב. מכיוון שהאתר נמצא בגובה של כ - 2800 מטרים, אלפי עצי האורן הירוקים, עם פתיתי השלג עליהם הופכים את המקום למיוחד מאוד. הכניסה לססטרייר מוזרה, משני הצדדים בתי העץ היפים כמעט ואינם נותנים לאוטובוס לעבור, אך בהמשך, העיירה "מתרחבת" וניתן לראות את אזורי הגלישה התחתונים.

באמצע אזור הגלישה הקרוב לעיירה תמצאו פארק אקסטרים (בעיקר סנובורד) עם אוירה של צעירים. הזדמנות טובה להיכרות מאוד ראשונית היא לצפות בצעירים קופצים לגבהים לא הגיוניים עם הקרש הדק הזה. אלוהים יודע איך הם נוחתים ואיך הם נשארים שלמים אחרי קפיצות כאלו. מהמקום גם תמיד תשמעו מוסיקה תוססת, שמושכת אליה גולשים.

לתחילת הכתבה

על מסלולים אדומים וכחולים

האתר ססטרייר הוא חלק מ"שביל החלב" (Via Lattea) הכולל 5 אתרים: Sestriere, Sauze D`oulx Sansicario, Claviere הנמצאים באיטליה ו -Montgenevre השייך לצרפת. בססטרייר נמצאים הקלאבים ובית הספר לסקי ועל כן הוא המפורסם שבהם. באתר התקיימה בשנת 2006 אולימפיאדת החורף, כך שהמסלולים המגודרים בכחול הם מסלולים אולימפיים (מסומנים במפה עם סמל של אולימפיאדה או בכחול+צהוב זוהר). הגולשים מאוד אוהבים את המסלולים האלה והם לא מסלולים קשים יותר ממסלול אדום, אך הם ארוכים יותר.

 באופן כללי, אם משווים את ססטרייר לאתר סקי צרפתי כמו ואל טורן (Val Thorens), סימון המסלולים הוא "עדין" יותר - את חלק מהמסלולים המסומנים באדום כאן, תמצאו בואל טורן כמסלולים כחולים. לגולשים מקצועיים ומנוסים ססטרייר לא תהווה אתגר מיוחד מפני שקיימים בה רק שלושה מסלולים שחורים. כמובן שאתם יכולים להתחבר לאתרים אחרים, אך צריך לקחת בחשבון ארוחת צהריים מחוץ למלון/ססטרייר וגם שם אין שפע של מסלולים שחורים.

 גולשים מתחילים ובינוניים שקיבלנו רקע טוב, יהנו מהמקום. רוב המסלולים הם מסלולים אדומים. אני חייבת לציין את מה שכבר צויין באחד הטיפים באתר: יש תחושה שרמת ההדרכה בססטרייר נמוכה מרמת ההדרכה בצרפת, המדריכים פחות משקיעים, פחות עובדים על תרגילים, יותר עוזבים אותך לנפשך בשביל שתהנה ותחייך לחברה שמצלמים אותך. אולי זו המנטליות האיטלקית... ואם בצלמים עסקינן, בכל האתר, כל יום, פזורים צלמי שטח, שתופסים אותך בפוזות שונות. בערב, תפגשו אותם בקלאב מד ותוכלו לקנות מהם תמונה ב - 8 יורו עד 20 יורו. בתחילת החופשה הרהרתי לעצמי "אין סיכוי שאני קונה תמונה במחיר כזה" ובסוף החופשה יצאתי עם מעטפה ביד.

בורגתה (Borgata) היא עיירה קרובה לססטרייר ומהווה מקום מרכזי ליציאה למסלולים שונים. בימים הראשונים בקבוצות המתחילים (קבוצות 1 וקבוצות 2) תרדו למקום. הירידה לשם נחמדה, מהנה ולא קשה במיוחד. כדי להגיע לנקודה ממנה יורדים לבורגתה, תעלו ב T-BAR לא קצר, אך בהמשך הימים תראו T-BAR כל כך ארוכים, שהראשון יראה לכם קצר מאוד. מבורגתה יש גונדולה המתאימה ל - 6 אנשים, שתוביל אתכם לנוף מדהים על האזור כולו.

משם, המדריך הראה לנו את המסלול בו הוא היה הולך מביתו אל בית הספר הנמצא במעלה ההר. כל בוקר הוא וחבריו עלו את ההר כולו וגלשו מטה בחזרה עם נעליים, שהם לא ממש נעליים, עם מגלשיים, שהם לא ממש מגלשיים ובעוד אצבעותיי נעות בחוסר נוחות בנעלי הסקי הלא ממש נוחות, חשבתי לעצמי, איזו זכות בעצם יש לאצבעות להתלונן בנעל האטומה למים ועם הביגוד המלא והמחמם.

 מהתצפית המתוארת יש כמה מסלולים טובים ומהנים מאוד. מסלול אחד, אותו גולשי הסקי המנוסים יותר לא יסבלו והמתחילים פשוט ירצו לחזור אליו שוב ושוב, הוא מסלול צר המתחיל מהתצפית ויורד במורד ההר, בשטח מישורי שאינו נגמר. זה מסלול שסוף סוף המתחילים יוכלו להרים את ראשם ולהסתכל על הנוף מסביב. מסלולים אחרים המתחילים מאותה תצפית הם מסלולים רחבים יותר, קשים יותר למתחילים אך בהחלט מאוד מהנים ועם נוף עוצר נשימה.

Sauze D`oulx הוא אזור מלא ב"ירוק-לבן" המדובר, מלא עצים ומסלולים ארוכים ויפהפיים. רוב המסלולים אדומים (לא אדומים קשים) וחוזרים לססטרייר דרך גונדולה או דרך מסלול אדום צר.

לתחילת הכתבה

מה לא ידענו מראש על הקלאב מד

בתמונות הנמצאות באתר הקלאב מד, המקום לא נראה מפתה מבחינת החדרים. באתר תוכלו לראות תמונה עם מצעים חומים. נו באמת! שלג ומצעים חומים? איך זה קשור? בכל מקרה, הקלאב באמת לא מדהים ביופיו אך בסך הכל הוא לא ממש מאכזב. הבעיות שבו:

  • החושך במקלחת. אם תרצו חופשת סקי ורחצה ליילית ללא אור במקלחות -; זה המקום.
  • הבריכה הקטנה והג`קוזי עם טמפרטורת המים הקרים (הם לא היו מוכנים להעלות את הטמפרטורה -; גם לא בג`קוזי).
  • שיעור ה"מתיחות" שהוא למעשה שיעור יוגה קשה.
  • פונדו הגבינה במסעדת המלון מגיע עם לחם יבש וזוהי למעשה המנה העיקרית - לא מומלץ (יש מסעדה למלון, ללא תשלום, בנוסף לחדר האוכל המרכזי, אך צריך להזמין מקום מראש).
  • ההליכה בין שני המגדלים: הקלאב מד בנוי משני בניינים: מגדל אדום ומגדל לבן. בשניהם נמצאים חדרים (אומרים שבאדום החדרים קטנים יותר). המתגוררים במגדל הלבן צריכים ללכת בבוקר לחדר הסקי הנמצא במגדל האדום, מרחק של כ - 5 דקות הליכה בחוץ והמתגוררים במגדל האדום צריכים ללכת לארוחת צהריים ולארוחות הערב במגדל הלבן. בשעות הערב, לא תמיד מתחשק לצאת מהמלון בגלל הקור. אנחנו התגוררנו במגדל הלבן ולכל מגדל היתרונות והחסרונות שלו (באדום נמצאת גם הבריכה והמסעדה של המלון).
  • אם מתגוררים בקומה גבוהה מחכים בבוקר למעלית הרבה מאוד זמן (בלבן).
  • יש שמועה שהמלון היה בעבר בית כלא, אני העדפתי באופן אישי לא להעמיק את הבירור.

אם הצטיירה תמונה של מקום לא טוב, בואו נשנה את זה קצת, או הרבה. המקום מדליק. כל הדברים הקטנים שמפריעים הם פשוט כאין וכאפס לעומת הגלישה הכייפית במורדות ההרים, ההופעות המטופשות, אך יחד עם זאת השמחות והמצחיקות בערב, הבריכה במלון (בכל זאת, לא בכל קלאב מד חורף קיימת בריכה), המרפסת החיצונית הנהדרת המשקיפה על ההרים והגולשים, האוכל המצויין - אי אפשר להפסיק לאכול פיצות ופסטות, והכיכר המרכזית עם הבארים, החנויות והמסעדות - מ-ק-ס-י-מ-ה.

לתחילת הכתבה

אפרה סקי 

הכיכר המרכזית בססטרייר היא המרכז בו מתקבצים להם כל הגולשים אחרי יום גלישה. העצים מוארים בלילה וזה פשוט נראה כמו חלום. חנות שוקולדים חמימה, חנויות גבינה מפתות, מזכרות חמודות עושות חשק לבוא לכאן כל יום. אבל בעיני, גולת הכותרת של הפלאזה הוא האיש המבוגר, כמו סבא ג`פטו, שיושב ועם ידי אומן מדהימות מגלף בעץ. הוא עושה דברים מדהימים. כשקנינו ממנו צב, הוא שאל אם אנו רוצים שיחרוט משהו. ביד יציבה להפליא הוא חרט -; Sestriere 2008. תמיד רציתי כתב יפה -; בדיוק כמו שלו.

רבים מהגולשים המקומיים חוזרים רגלית לאחד מהמלונות הנמצאים מאחורי הפלאזה, כך שתראו כאן עירוב יפה של אנשים שבאו אחרי הסקי, מקולחים ולבושים, מסתובבים להם בין החנויות לבין גולשים, החוזרים עם המגלשיים עליהם.

חנויות מומלצות בססטרייר:

  • סופר מרקט Jolly Market: נמצא בפלאזה המרכזית (P. le Fraiteve). טלפון: 012277039 -; יש ממש הכל.
  • Neve & Gusto: מיקום: Via Pienerolo 11. טלפון: 012277275. חנות גבינות מעולה, מוצרים מיוחדים של איטליה -; הכי זולה שמצאנו נמצאת 5 דקות הליכה מהפלאזה המרכזית. את כל הפסטות המיוחדות קנינו שם.
  • חנות עבודות עץ -; בפלאזה המרכזית. אי אפשר לפספס.
  • בית קפה וחנות שוקולדים מיוחדת בקומה השניה של הפלאזה המרכזית. גם פה -; אין צורך בכתובת - הריח יוביל אתכם.
  • חנויות המזכרות נמצאות גם כן בפלאזה.

מלבד אלו, כמובן תמצאו פאבים, מסעדות, לאו דווקא בפלאזה עצמה אלא גם כן ב - Pienerolo (בצד הימני של הרחוב אם באים מכיוון הפלאזה). באופן כללי, הפעילות הליילית שם אינה מפותחת במיוחד, כך שיש צורך באלכוהול, בהופעות הטיפשיות ובריקודים המצחיקים של הקלאב מד. אלה שמצאו את הכוח נשארו אפילו לרקוד אל תוך הלילה.

 מלבד הפעילויות הקשורות לסקי, יש בססטרייר מגרש גולף גדול ומומלץ, בריכת שחיה (Piscina) בתשלום, החלקה על הקרח (Pattinaggio), בית קולנוע (Cinema), מגרש טניס, חדר כושר בתשלום (Centro Sportivo), בנק, דואר, משטרה, מרפאה ועוד. קחו לכם מפה ממרכז התיירות ותוכלו לראות איפה כל דבר ממוקם.

הכתובת של מרכז התיירות: Piazza Louset

זהו חברים. רק עוד פרט קטן. בעת שקיעה אחת, השקיעה האחרונה, ביום האחרון, ישבתי על כיסא נוח, אל מול השמש, ההרים הלבנים, העצים הירוקים. הנוף משגע. האוויר מעולה. הבומברדינו בידי. אל תפספסו את הרגעים האלה, של סוף היום. עשו לכם מנהג יומי בחופשה: צאו למרפסת, לכו החוצה, צפו על הנוף ופשוט תרגישו שאתם ממש ממש חיים את החיים.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה