מגיעים לסידני
נחתנו בסידני ומיד הרגשנו בשוני. קצב אחר - צעיר יותר, מודרני יותר, תוסס. העולם שייך לחתיכים...מבעד לעייפות הטיסה והפרשי השעות אנחנו מנצלים את יום העבודה האחרון בשבוע - חשבון בנק, כרטיס פלאפון, עיתון קונים/מוכרים, ביקור בשוק מכוניות מקומי וטלפון לבעליו הזמניים של הרכב אותו נקנה כבר למחרת... יום חדש, שטנו במעבורת למאנלי, פרבר בילויים בצפון סידני. שלט מעיד על המקום "שבעה מיילים מסידני, 1000 מיילים מכל דאגה". כך תראה כל עיירת חופים אוסטרלית? לכולם גלשן ביד, בגדים מינמלים ושיזוף עמוק. חתיכים וחתיכות, נהנים מעוד יום של תענוגות.
את הדרך חזרה לאכסניה כבר עשינו ברכב שלנו. קטן יותר, צנוע יותר אבל שלנו. הילדים התאהבו מחדש ונתנו אור ירוק, רותי הכניעה חששות של צפוף וכולנו חשנו את תחושת ההקלה המוכרת, לא יגענו אבל מצאנו! העיר התוססת האירה לנו פנים. בתי קפה מעוצבים, גנים בוטנים מרהיבים, רכבת תחתית נוחה ומראות כל כך מוכרים ומפורסמים. הנה בית האופרה, הנה הגשר, הילדים התרגשו ואנחנו איתם. ליד הגשר המפורסם מצאנו את רובע ה-rocks. רובע ישן ומשופץ, יד מכוונת הצילה איזור נידח ועזוב והפכה אותו למרכז בילויים מלא ארומה. לא טעמנו חצי ממה שהעיר מציעה, השארנו חלק לסיום המסע.
הציוד כבר ברכב, הנפש כבר בדרכים, כבר יומיים אנו חונים במקום אסור אבל החלטנו לחכות ולחגוג את ליל סדר בבית חב"ד ב-bondi-beach, פרבר דרומי בסידני, מעוז ישראלי מובהק. אולם חתונות, כארבע מאות ישראלים. ההתחלה כלבבינו, רב נחמד, מצות, חברותא מוכרת של שלושת הבנות אותן הכרנו בניו-זילנד, ההמשך - היה פחות נעים. צעירינו איבדו ענין בהילכות מינימליות של סדר או סתם נימוסין. פרשנו.
שלט מעיד 840 ק"מ למלבורן, אנחנו בהחלט באוסטרליה... פנינו לפארק שעשועים מערבית לסידני אותו גילו הילדים בחוברות המידע. "מסורת" הם אומרים, כך היה בניו-זילנד וכך יהיה הפעם. הפארק נושא הפסדים וכנראה עת תתפרסם הכתבה ישבוק חיים סופית, אנו עוד נהננו. הפארק משלב שתי אטרקציות - גן חיות אופייניות לאוסטרליה ולונה פארק מודרני, מין שילוב הזוי. שמחנו לחבק את ה"ואלבי" אחד ממיני הקנגרו אותם נפגוש לבטח בדרכים, לצלם את דוב הקואלה החמוד ולהנות ממראה הגדר שהפרידה ביננו לבין תנין המים המלוחים, ענק ומפחיד.
ההרים הכחולים
מערבית לסידני כמאה ק"מ, קרוב... שמם על שום אד כחלחל שמכסה את היערות הנרחבים מידי בוקר ולעיתים לאורך כל היום. ההרים המצוקיים מהווים שמורה לאומית, ואחת מכעשר אטרקציות נבחרות באוסטרליה. בחרנו להתמקם בעיירה המרכזית בשמורה katoomba. למחרת יצאנו לטרקון חד יומי, בשפת המקומייים bush walking, כשבעה ק"מ חלקם על קו המצוק המרשים, חלקם בעמק, ב"בוש". בדרך עברנו על פני שלוש האחיות. אבורגיניות שאביהן כישף אותן לסלעים ואיבד את עצם הכישוף, כך אומרת האגדה... כל שיח כל עוף כל צליל חדשים לנו, לא ראינו כאלה קודם. העופות מדהימים. תוכי קקדו לבנים וחבריהם הכהים, מפריעים את דממת היער בקולות כמעט אנושיים. את האקליפטוס אנו דווקא מכירים אך לטאה גדולה שחוצה את השביל מזכירה לנו שאנו לא בעמק החולה... את מאות המטרים אותן הינו צריכים לעלות ממעמקי העמק עלינו ברכבת התלולה בתבל. 52 מעלות, שימשה בעבר לשינוע פחם. שלט שציין "אל תניחו ילד או מצלמה על המושב לידכם, הם יפלו מטה" משכנע אותנו בצפוי, ר"ז מחבק חזק את מצלמת הוידאו, רותי את כרמל... בעליה אכן אנו נשענים על התיקרה בכדי להשאר ישובים. למצלמה שלום, גם לכרמל.
נפרדנו מגלי ויהונדב אותם הכרנו בסדר הפסח ופגשנו שוב בהרים. בילינו יחדיו יומיים נהדרים. יש צעירים ויש צעירים! ניתן לתור את שמורת ההרים הכחולים מספר ימים, הסתפקנו ביומיים והמשכנו הלאה, פנינו לדרום היבשת. את הדרך נעשה על החוף המזרחי. על כך הכתבה הבאה.
ממטבחו של כרמל
- במעבה ה-bush, העצים מסתירים לחלוטין את אור היום, הוא שואל בשיא הטיבעיות "למה נהיה לילה?"
טיפים והמלצות
- התמקמות בסידני -
לכולנו יש שכנה עם דודה בסידני, פיתרון זול אך לא תמיד נוח.
הצעירים מגיעים לדירות המנוהלות על ידי ישראלים, על פי רוב ברובע בונדי המרוחק. ודאו שמקום הלינה שלכם קרוב לפחות לתחנת רכבת (בסידני הרכבת התחתית נקראת פשוט רכבת). אנו בחרנו להתמקם במרכז והגענו... לרובע היחיד שאינ ו מומלץ לילדים- kings cross. הוא משופע ב-backpackers זולים וגם בחנויות למבוגרים... נמליץ על backpacker, לא מפני ששהינו בו אלא מפני מיקומו, קרוב לכל אך ממוקם בפינה שקטה. הרגשנו בו כמו בבית הישן של סבא וסבתא. סאם הבעלים שלן במקום דאג לנו כאילו היינו ילדיו. הרחוב הסמוך מהווה מקום בילוי יאפי והקפה בבתי הקפה המעוצבים - משובח.
Rucksack rest 02-93582348
- קנית רכב בסידני -
א.העיתון הרלוונטי נקרא ה-trading post.
ב.kings cross car market - מצוי ב...kings cross, פועל בכל ימי השבוע, תמצאו בו רכבי טיילים עוזבים והרבה מידע מאותם מוכרים מיואשים...
ג.travellers auto barn - גם הוא באותו רובע, קטן יותר ומתפקד יותר כ"דילר".
ד.חלק מהמוכרים אינם אלא שרלטנים. בקשו לקבל תעודה מזהה מהמוכר וודאו כי פרטיו אכן תואמים.
ה.אם תמצאו רכב שאינו ממדינת nsw, מדינתה של סידני, תהיו מוגנים כמעט לגמרי מפקחי ושוטרי nsw ותהנו ממחירי רישוי מוזלים.
- איזה רכב?
א.רכבים זולים למשפחה הם "ואנים" קטנים. חפשו לפחות רכב עם גג מתרומם. אנו ממליצים על רכב עם גג גבוה קבוע, תחושת המחנק פחותה במחיר צריכת דלק מוגברת. היתרון הגדול - ניתן להחביא במהלך היום את רוב הציוד המיותר ב"קומה השניה". בלילה הציוד הנ"ל יעבור למושב הקידמי ותוכלו להלין למעלה את הילדים, וחוזר חלילה.
ב.רכבים גדולים יותר יקרים ויש להערך בהתאם בקניה וכן להיות מוכנים להפסד משמעותי יותר במכירה.
ג.קרוואן נגרר - "יבלת" שנגררת מאחור ומפנקת בחניות אך "תוקעת" את הילדים במשך כל מרחקי הנסיעה במושבי הרכב הגורר. לדעתינו בהחלט לא מומלץ. ב"קמפר-ואן" ימצאו עצמם הילדים ישנים מידי פעם במהלך היום בנוחות באחת המיטות בעוד אתם גומאים קילומטרים.
- רישוי וביטוחים -
טבענו בים הפרטים והשוני ממדינה למדינה. ודאו רישוי בתוקף, תוקפו יופיע במדבקה על החלון הקידמי. את היתר בררו במשרדי nrma ה"ממסי" של nsw או כאמור בשווקי הרכב.
- חשבון בנק -
בעוונותינו לא קראנו את כתבתם הראשונה של משפחת שפירא מאוסטרליה ואיכשהו פגשנו בדיוק באותם קשיים. בחרנו להביא את עודפי הכסף שלנו מניו-זילנד בשיק בנקאי, כך בטוח יותר וקל, חשבנו. ביקשנו מהפקיד לפתוח לנו חשבון ולמסור לנו את אותו כרטיס הפלא ה-eftpos. כך היה בניו-זילנד.
"תקבל הכל mate...", ענה הפקיד, "אך רק בחלוף שבוע עסקים ורק לאחר שהשיק יכובד" ... בלית ברירה שלפנו את כרטיסי האשראי והוצאנו את כספי רכישת הרכב מהחשבון בארץ. "cash advance" נקראת הפעולה בבנק ומאפשרת הוצאת אלפי דולרים ללא צורך "להלחם" במגבלות המשיכה היומיות של מכשירי הכספומט. את כרטיס ה-eftpos ביקשנו כי ישלחו לסניף ראשי במלבורן. לא אנו נחכה בעיר שבוע עבור כרטיס פלסטיק.
- פלאפון -
חברת optus בעלת כיסוי נרחב יותר ביבשת. שימו לב למבצעים המאפשרים חיוג זול בשעות הערב.
