דרום אפריקה - 15 ימי טיול במדינה המרתקת

טיול בן 15 ימים בדרום אפריקה הוא חוויה נפלאה לאוהבי הטבע, שבצידה גם אפשרות להתוודע לעם בעל היסטוריה מורכבת וללמוד את אורחותיו. בכתבה כאן תמצאו מסלול מפורט, כולל המלצות וטיפים שימושיים.
נדב ורעות
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: דרום אפריקה - 15 ימי טיול במדינה המרתקת
© רתם סוננברג

שיעורי בית לפני הנסיעה

יצאנו לטיול בדרום אפריקה, לקראת אמצע ינואר 2010, לתקופה של 15 יום. בדיעבד, הסתבר שהיה לנו מזל רב בקביעת התאריך, שכן חופשת המקומיים הסתיימה ב-11 בינואר, כך שכל מקומות הלינה, האטרקציות ומסלולי הטיול התרוקנו מאנשים. לפי דברי המקומיים, אם היינו מגיעים שבוע אחד לפני כן, לא היינו מצליחים למצוא מקום לינה בקרוגר, מבלי להזמין מראש.

לפני היציאה לטיול, חובה לעשות שיעורי בית. יש מספר נושאים, שחשוב מאוד להתעניין בהם ולחפש עליהם מידע, לבד מאשר איך להגיע וכמה עולה, למשל: ההיסטוריה של המדינה, נושא האפרטהייד, הדמויות והאישים החשובים בתולדותיה של דרום אפריקה (שאת שמם תשמעו במהלך הטיול), רובין איילנד (האי בו הוחזקו האסירים הפוליטיים בזמן האפרטהייד) ועוד. אל תתעצלו, אחרת המידע יחסר בטיול!

 במסגרת שיעורי הבית שלכם, אתם תקראו על ערי הטאון שיפ (Township), שהן תוצאה של מדיניות האפרטהייד, שהיתה במדינה, עד לשנת 1996. אלו הן ערי פחונים ועוני של התושבים השחורים במדינה, ערים הנמצאות בצמוד לערי הלבנים. על מנת להבין את הלך הדברים במדינה, מומלץ לערוך סיור באחת הערים הללו. הסיורים הללו מקובלים מאוד והשחורים מעודדים אותם. את הסיורים הללו עושים עם מדריך מקומי (שחור), חוויה בטוחה, ממנה ניתן ללמוד הרבה. רצוי לצאת לסיור הזה כבר בתחילת הטיול במדינה וכך תשחטו כמה פרות קדושות ותתגברו על כמה דעות קדומות. אם ניתן, כדאי אפילו לעשות את הסיור בשתי ערים שונות (כמו ביוהנסבורג וקייפטאון).

לתחילת הכתבה

נא להכיר - רכבים הפוכים ונהיגה בצד שמאל

את הרכב הזמנו דרך אתר אינטרנט מומלץ, אשר מרכז במקום אחד מכוניות מכל חברות ההשכרה הידועות והאמינות, כגון: הרץ, Sixt, אוויס וכו', במחירים מאוד אטרקטיביים (www.rentalcargroup.com). חשוב מאוד לוודא, שברכב יהיה מזגן, שכן בעונה הרטובה והחמה, הטמפרטורה במהלך היום מגיעה ל-30 מעלות ויותר וקשה מאוד לטייל בקרוגר במשך שעות, ללא מיזוג אוויר.

כאשר ניגשים לקחת את הרכב, יש לבצע את בדיקות התקינות עם נציג חברת ההשכרה. במהלך הבדיקות יש לשים לב לדברים הבאים:

  • לעבור סביב כל הרכב ולסמן על נייר החברה כל שריטה, דפיקה, עיקום, פגיעה ברכב. חשוב להסתכל על החלונות ולסמן כול פגיעה קטנה ושבר (על הפגיעות הללו משלמים).
  • לבדוק בתוך הרכב שאין פגמים (ריפוד קרוע, מראה שבורה וכדומה).
  • יש לבדוק את הגלגל הנוסף ולוודא שהוא תקין ומלא אוויר. האמינו לנו, אחרי שלושה ימים, בהם אתם רואים אריות רודפים אחרי אנטילופה, קרנפים מתנגחים וזוג פילים עושים אהבה, הדבר האחרון שאתם רוצים זה לגלות שברגע האמת, חסר אוויר בגלגל ספייר או שהג'ק מקולקל... יש לבדוק שכל הכלים לתיקון פנצ'ר נמצאים והם מתאימים (מפתח ברגים, ג'ק וכדומה).
  • חשוב לשאול את נציג החברה באיזו שעה יש להחזיר את הרכב ביום ההחזרה.
  • יש לקחת מספר טלפון של החברה לחירום.

כפי שוודאי ידוע לכם, ההגה נמצא בצד ההפוך מזה שאנו רגילים אליו וכך גם הרכב על הכביש. מכאן, יש כמה דברים שכדאי לשים אליהם לב:

  • בנהיגה הראשונה שלכם, רצוי לנסות ולנסוע בהתחלה אחרי רכבים אחרים וכך לתרגל קצת את הנהיגה.
  • לפני תחילת כל נסיעה רצוי לעצור שנייה ולחשוב שוב איפה אתם ממוקמים על הכביש, איך פונים (פנייה שמאלה- פנייה צרה, פנייה ימינה- פנייה רחבה).
  • תמיד יש להסתכל על השלטים המורים לכם לאן יש להיכנס עם הרכב (כמו במעגל תנועה).
  • כאשר נכנסים לצומת, יש לשים לב היטב מאיפה אמורים להגיע הרכבים (במיוחד כאשר נכנסים לכביש מהיר).
  • בכבישים הבין עירוניים השול מאוד רחב. רכבים איטיים נוסעים על השול וכך גם כאשר מגיע מאחוריכם רכב. אתם יכולים לרדת ולנסוע על השול על מנת שהרכב יעקוף אתכם. לאחר שרכב זה יעקוף אתכם, הוא יאותת לכם עם פנסי החירום של הרכב לאות תודה.
  • באוטוסטראדה הנתיב האיטי הוא הנתיב השמאלי.
  • כאשר אתם מגיעים להצטלבות דרכים מרומזרת ויש לכם ולבאים מולכם אור ירוק, זה אומר שגם לפונים שמאלה יש אור ירוק (כך שהם למעשה חותכים אתכם). כמובן שלנוסעים ישר יש את זכות הקדימה, אך עדיין צריך לשים לב, בעיקר אם אתם הם אלו הפונים שמאלה. על כן, יש חשיבות גדולה לאותת בכול פנייה וסטייה בנסיעה.

סימוני כביש:

בכבישים הבין עירוניים: אין גדר הפרדה בין הנתיבים (גם באוטוסטראדות) אלא סימון.

  • קו רציף או שני קווים רצופים: אין לעבור בין הנתיבים.
  • קו מקווקו: מותר לעבור בין הנתיבים.
  • שני קווים רציפים וביניהם קו מקווקו: סימון זה לא ברור. שאלתי כמה נהגים וכולם הרימו גבה. מה שאומר הסימון הזה פירושו שאסור לחצות את הנתיבים.

בכבישים עירוניים:

  • קו מקווקו או קו רציף: כמו בארץ.
  • קו רציף ועליו קו מזוגזג: מותר לעקוף, רק במידה ויש רכב גדול החוסם את הנתיב.

טיפ - הנסיעות מאוד ארוכות ומתישות ורצי להכין "פק'ל ניקורים", כמו גרנולה, פרי, קורנפלקס וכדומה.

לתחילת הכתבה

סוגי מקומות לינה

את מקומות הלינה ניתן להזמין מהארץ או במהלך הטיול, דרך אתר האינטרנט המומלץ www.safarinow.com, דרכו ניתן לצפות במקומות לינה לפי סיווגים שונים, כאשר הסיווג שלרוב יש לחפש:

  • B&B – כולל לינה וארוחת בוקר
  • Self Catering – כולל רק לינה, עם מטבח מאובזר להכנת אוכל באופן עצמאי.
  • Lodges – כולל רק לינה. לרוב, יקרים יותר מ-B&B אך גם מפוארים/מפנקים יותר.
  • Backpackers – לרוב מיועד לתרמילאים, אשר מחפשים לינה בתקציב נמוך.

החשמל בדרום אפריקה הוא כמו בארץ - 220V, אך השקעים שונים. ניתן לקנות מתאם לשקע, אשר יתאים לתקעים בארץ, אך הדבר לא הכרחי. כל תקע בעל שני פינים (תקע ללא הארקה, בו יש שלושה) ניתן להכניס לאחד משני סוגי השקעים הקיימים במדינה.

לתחילת הכתבה

ימים 1-3: דרכים יפות והשמורה הפרטית Tshukudu

יום 1– נחתנו ביוהנסבורג בשעה 14:25. אספנו את הרכב מחברת ההשכרה ונסענו לאכסניה בשם Mufasa Backpackers Lodge (אתר: www.safarinow.com/go/mufasabackpackers), השוכנת במרחק 20 דקות נסיעה מהשדה. האכסניה היא פשוטה, יש בה מטבח מאובזר, חדרים נקיים ומסודרים, שירותים ומקלחת משותפים. מחיר הלינה שם היה 220 ראנד לחדר וכלל ארוחת בוקר (בסיסית ביותר). ישנה אפשרות להזמין גם ארוחת ערב שבעלת המקום מכינה עבור כל השוהים. אנחנו העדפנו להכין בעצמנו - מצאנו מכולת במרחק 5 דקות נסיעה ובה מוצרי מזון בסיסיים ביותר.

יום 2 – נסענו על כביש N12, אשר בהמשך מתחלף לכביש N4 לכיוון בלפסט (Belfast). המשכנו על כביש R540 ועצרנו בעיר לידנבורג (Lydenburg) להצטיידות באוכל ובלון ניקוב לגזייה. בכניסה לעיר, מצד ימין, ישנו סניף גדול של רשת הסופרמרקטים SPAR, בה נתקלנו פעמים רבות לאורך כל הטיול, כמו גם בסניפי רשת Pick 'n Pay. עם זאת, אם תמשיכו ישר בהמשך הרחוב ותפנו שמאלה בפניה הרביעית, תמצאו בהמשך הרחוב סופר גדול וזול מאוד (בהשוואה ל-SPAR), שהמקומיים קונים בו: Supa Save. ניתן להצטייד בו במזון וכלי בישול (כגון סירים). בחנות Hana`s Hardware And Tile Centre, אשר נמצאת מעבר לכביש, ניתן למצוא בלון ניקוב לגזייה. בניגוד לנהוג בארץ, בדרום אפריקה בלונים אלו לא נמכרים בתחנות דלק (עלות בלון ניקוב לגזייה: 17.50 ראנד).

 משם, המשכנו על כביש R36, שהתחלף בהמשך ל-R532. מטיילים המעוניינים להגיע לאורפן (Orpen, שער הכניסה לפארק קרוגר), ימשיכו לכיוון כביש R527 ואחריו יעברו לכביש R531 (דרך Klaserie), שמוביל לבסוף לאורפן. אנחנו בחרנו להמשיך על כביש R532, לכיוון הבלייד קניון. זה היה יום יפה ושטוף שמש, כך שהראות היתה טובה מאוד. עצרנו לאורך הדרך בנקודות תצפית נחמדות והגענו גם לתצפית God's Window - הנוף שנשקף משם היה יפה, אבל לא נפלנו מהרגליים. בדיעבד, אנחנו יכולים לומר כי אם אתם בלחץ זמן, אפשר לוותר על הנסיעה הזו, שמצריכה חצי יום/יום טיול ולנסוע ישירות לקרוגר.

 מכיון שלא התלהבנו במיוחד מהנופים בדרך הבלייד קניון, החלטנו להמשיך לנסוע 125 ק"מ נוספים באותו היום ולהגיע לאזור אורפן. המשכנו לכיוון גראסקופּ (Graskop), עברנו לכביש R533 וממנו ל-R40. על כביש R531, לכיוון אורפן ולפני שער הכניסה אליה, נמצא לודג' בשם Timbavati Safari Lodge. הלינה בו עולה 800 ראנד ללילה, לא כולל ארוחות. אולם, אנחנו בחרנו לישון דווקא ב-B&B מקסים בשם Jolyne, אשר ממוקם גם הוא על כביש R531, אך בצד הנגדי (לכיוון כביש R527). שילמנו שם 600 ראנד ללילה וקיבלנו אירוח לבבי, ארוחת בוקר מעולה, חדר נקי ויפה והסברים על טיול בקרוגר ובסביבה.

יום 3 – תיכננו לנסוע למרכז שיקום של בעלי חיים (Rehabilitation Center), שנמצא בסמיכות ל-B&B בו התארחנו (moholoholo.co.za), אך גילינו שהוא סגור ביום ראשון. לכן, המשכנו ל-Hoedspruit Endangered Species Centre (אתר: www.wildlifecentre.co.za). עלות הכניסה היא 120 ראנד למבוגר והביקור כולל צפייה בסרט, שמסביר על מטרת המרכז. לאחר מכן יוצאים לסיור של כשעה בין החיות, ישובים ברכב ספארי. במהלך הסיור ניתן לראות צ'יטות בשיקום, עופות דורסים, זאבים טלואים ועוד. קיימות באזור קיימות אטרקציות נוספות, כגון צפייה בעצי באובב (למען האמת רק בעץ אחד, השני קרס), שבקרבת מקום ניתן לעשות פיקניק וכן ביקור בפרוייקט "ג'סיקה" - היפופוטם שניתן להאכיל וללטף בשעות קבועות מראש
 (אתר: www.jessicahippo.co.za).

 משם, המשכנו לשמורה הפרטית Tshukudu (אתר: www.tshukudulodge.co.za). שהינו שם במשך יומיים וציפינו לראות את כל ה-"Big Five": אריה, באפלו, פיל, קרנף ונמר (הם מכונים כך משום שהם חמשת בעלי החיים, שהכי קשה לצוד בהיותם המסוכנים ביותר). בפועל, כמות החיות שראינו בשמורה הפרטית מעט אכזבה אותנו, לאור הציפיות הגבוהות שהגענו איתן. העלות היתה 1,100 ראנד לאדם. המחיר כלל שלוש ארוחות ושלושה סיורי ספארי: צהריים (16:00-19:00), מוקדם בבוקר (5:30-7:00) ובוקר (9:00-12:00). המחיר היה זול יחסית, כיוון שהגענו בתקופה עם מיעוט אורחים. היתרון או השוני בין השמורה הפרטית לטיול בקרוגר מתבטאים בכמה מובנים: ראשית, באוכל המעולה ובשפע שקיים בשמורה הפרטית; נחמדות יתר של המדריכים ואנשי השירות במקום; רכב ספארי קטן, הכולל מספר מועט של מטיילים.

לתחילת הכתבה

ימים 4-5: פארק קרוגר, מחנה Olifants ו-Satara

יום 4 - בשעה 14:00 לערך יצאנו מהשמורה הפרטית והתחלנו לנסוע לכיוון פארק קרוגר, לשער Phalaborwa. כמה טיפים חשובים לפני שנכנסים לפארק: רצוי למלא את מיכל הדלק מכיוון שבתוך הפארק מחיר הדלק גבוה. כמו כן, כדאי מאוד להצטייד במוצרי מזון בעיר שלפני הכניסה לפארק (חוץ מאשר את המזון הטרי כמו חלב ולחם). בתוך מחנות הפארק ניתן למצוא כמעט הכול אך במחירים יקרים, יחסית. חשוב לזכור - קניית מפת השמורה, שמחירה 25 ראנד, היא בגדר חובה ואין מה להיכנס בלעדיה!

עם ההגעה לפארק, ניתן לשלם מראש, עבור כל הלילות שצפויים לשהות בתחומי הפארק, מחיר של 230 ראנד, לרכב ללילה (ואז להציג את הקבלה בכל מחנה אליו מגיעים). לחילופין, ניתן לשלם בנפרד, עבור כל לילה, בכל מחנה אליו מגיעים. את כרטיס הכניסה יש להציג ביציאה מהפארק ולכן חשוב לשמור עליו. דרכי הנסיעה בפארק נוחים והשילוט ברור מאוד. בדרך כבושה המהירות המותרת היא 50 קמ"ש ובדרכי עפר יש לנהוג במהירות של 40 קמ"ש. כבר בכניסה לפארק, בשעת הנסיעה הראשונה, ראינו יותר חיות מאלו שראינו ביומיים בשמורה הפרטית. את הלילה הראשון העברנו במחנה Olifants בבונגלו (600 ראנד לחדר. במחנה זה אין אפשרות לקמפינג). החדר כולל מיזוג אויר, מקרר, שירותים ומקלחת.

באשר ללינה בפארק באופן כללי - הצ'ק אין לבונגלוסים בכל המחנות הוא בשעה 12:00 בצהריים והצ'ק אאוט בשעה 9:00 בבוקר. בכל מחנה יש מסעדה, סופרמרקט קטן (שהמחירים בו גבוהים יחסית לסופרים מחוץ לקרוגר), חנות מזכרות, תחנת דלק, תחנת מידע, סיורים מאורגנים, בריכה, בחלקם יש שירותי מכבסה ועוד. קיימת אפשרות ללינה בבונגלו (600 ראנד) או קמפינג (150 ראנד). בשני המחנות הגדולים יש גם מוסך, פנצ'ריה ושירותי גרירה (כמובן שאלו יקרים).

יום 5 – נרשמנו לסיור בוקר ברכב ספארי (160 ראנד לאדם). יצאנו בשעה 4:00 לפנות בוקר לסיור של 3 שעות. תחילת הסיור נעשית בחושך, כשהנוסעים מאירים החוצה עם פנסים. המטרה: לחפש עיניים נוצצות בחושך, לנסות לאתר חיות ולהתחקות אחר חייהן בלילה. בפועל, לא רואים כלום ולדעתנו, לא מומלץ לצאת לסיורי לילה. כשהאור עלה, התחלנו לזהות ולראות חיות. היתרון הגדול בנסיעה בליווי ריינג'ר, הוא שהוא מכיר את המקומות שהחיות צפויות להופיע בהן ולכוון את הנוסעים לצפות לשם. בנוסף, הם מספקים מידע מקיף ומעניין על הצמחייה והחיות בכלל. כדאי לקחת ולו סיור אחד כזה ולאחר מכן להחליט אם להמשיך עם זה. לדעתנו, אין שעות מסויימות, המומלצות לצפייה בבעלי חיים. זה הכל עניין של מזל. אנחנו נהגנו לצאת ממחנה אחד לכיוון המחנה הבא ב-7:00 בבוקר בערך ולהגיע למחנה הבא עד 12:00. לאחר מכן נהגנו להתמקם בבונגלו, להתרענן ולצאת שוב בסביבות 16:00, לנסיעה נוספת, עד שעת סגירת שערי המחנה (בתקופה בה טיילנו בקרוגר זה היה ב-18:30).

ממחנה Olifants נסענו לכיוון מחנה Satara. בין שני האזורים קיים הבדל בצמחייה. ב-Olifants הצמחייה יותר נמוכה, כך שקל יותר לאתר את בעלי החיים ואילו ב-Satara הצמחייה סבוכה וגבוהה יותר. בכלל, ככל שמדרימים, הצמחייה נעשית יותר צפופה וגבוהה. אולם, עדיין ניתן לראות בעלי חיים, שרבים מהם נמצאים בצידי הדרך, כך שניתן לצפות בהם בנקל, תוך כדי נסיעה.

ממחנה Satara יצאנו לסיור ערב (160 ראנד לאדם) בליווי ריינג'ר. הפעם משאית הספארי היתה מלאה בנוסעים, מה שהיקשה על תנועה חופשית בתוך המשאית וזוויות הצילום לא היו בשליטתנו. אחרי הסיור השני, הרגשנו שמיצינו את הסיורים המאורגנים הללו. הריינג'רים נוסעים בנתיבי הנסיעה הראשיים, שגם הרכב הפרטי יכול לנסוע בהם, כך שהחלטנו שמעתה ואילך נטייל עם הרכב שלנו. ככלל, רצוי לתכנן את הנסיעות בתוך הסאפרי, כך שנוסעים בבוקר ובצהריים מגיעים למחנה הלילה. במחנה מתקלחים, נחים צהריים ולאחר מכן שוב יוצאים, לנסיעה באזור מחנה הלילה. ממה שאנחנו ראינו, לא היה הבדל גדול בין החיות שרואים בנסיעה על הכביש הסלול לנסיעה על דרך עפר. ההבדל העיקרי היה שבדרכי עפר מגיעים ליותר מקומות.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על דרום אפריקה