דלפי וקלמבקה
העיר דלפי עצמה, היא עיר מסחרית קטנה, הממוקמת על קצה צוק ומספקת נוף מדהים על השטח שמסביב. העיר משמשת כנקודת מוצא טובה ליציאה לביקור באתר האורקל ובהר פרנסוס. כדאי לבקר במוזיאון דלפי לפני או אחרי היציאה אל האתר, המכיל אוסף נפלא של פסלים עתיקים, כמו הספינקס המכונף וכרכרת הברונזה המפורסמת. מקום מושבו של האורקל של דלפי הוא האתר החשוב ביותר ביוון המרכזית, ועל ידי רבים, הוא נחשב כאתר בעל החשיבות הארכיאולוגית הגדולה ביותר ביוון כולה. האתר המרהיב הזה, נמצא במרחק של 150 קילומטרים מאתונה, כשהצוקים האימתניים של הר פרנסוס משמשים לו כרקע.
מיקומו המיוחד מאפשר בקלות להבחין מדוע האמינו הקדמונים שזהו מרכזו של כדור הארץ. במשך מאות שנים פילסו שיירות עובדי האלילים את דרכם במעלה ההר במטרה לחפש הדרכה אלוהית בענייני מלחמה, פולחן, אהבה וחיי היום-יום, עד שהאמונה באורקל נמוגה סופית, עם נפילתו של הפאגניזם במאה הרביעית לספירה. האתר נתגלה לראשונה בחפירות שנערכו בשנת 1892, וסיור מעמיק בין השרידים דורש יום שלם. האמונה באורקל קיימת עוד לפני הפנתיאיזם היווןי, כבמקור נחשבה האורקל לאלת האדמה עצמה. האדמה מספרת שאפולו הרג את בנה ומשגיחה של האלה, פיתון, ותבע את האתר לעצמו. לאחר מכן הפכה האורקל לכוהנת של אפולו, שהציעה את שירותיה ועצותיה לעולי הרגל, בצורת נבואה. בין ההריסות נמצא מקדש אפולו, המוקדש לאל השמש היווןי, ששימש גם כאל החינוך, המוסיקה והנבואה, והאמפיתיאטרון שעודו בשימוש גם היום.
מהעיר קלמבקה הקטנה ניתן לצאת אל מקום נוסף שאינו נופל בהיצע העשיר והמסעיר שלו- מנזרי האבן של מטאורה. עם ההגעה אל קלמבקה נמשכת העין אל הצוקים האנכיים המטפסים מעלה, שהינם למעשה המונוליטים המדהימים של עמק מטאורה. מנזר Áyios Stéfanos עומד מצד ימין של העמק, כשהוא עומד איתן ומאחוריו נמתחים בעירבובייה יתדות, חרוטים וצוקים שהים חצב בהם צורות מוזרות. האוכלוסייה הדתית המוקדמת ביותר התפתחה בעמק במהלך המאה ה-11, אז הפכו הנזירים את המערות שבאזור לביתם. בשנת 1336 קיבצו שני נזירים מהר האתוס את כולם יחדיו, ובשנת 1389 ייסד אחד מהם את המנזר הראשון. כיום, מרבית מהנזרים למעט שניים, משמשים כמוזיאונים, בעוד ש-Ayía Triádha ו-Áyios Stéfanos שעודם משרתים את ייעודם המקורי.
לתחילת הכתבה
מטסובו ומחוז זגורי
מערבית לקלמבקה נמצא מעבר קטרה החותך דרך הרי פינדוס ומקשר בין תסליה לאפירוס, בדרך מרהיבה המהווה את אחת הדרכים היפות ביותר במדינה כולה. הכפר מטסובו בנוי על הר גבוה משני צדדי הגיא כשהוא מוקף בפסגות הרים מכל עבריו. האתר מדהים ביופיו - בתי אבן מהמאה ה-18 והמאה ה-19 עם מרפסות עץ וגגות רעפים יורדים משני צדי הגיא אל עבר המישור המרכזי, בעוד תושבי הכפר מסתובבים עם בגדיהם המסורתיים, ומוסיפים למחזה עושר צבעוני.
מוזיאון העיר שוכן ב-Arhondíko Tossítsas אחוזה משוחזרת מן המאה ה-18, חדרים מקושטים, שטיחים ואוסף מקסים של חפצי אומנות ותלבושות שונות. סיורים במקום: 08:30 עד 13:00 ו-16:00 עד 18:00, למעט ימי חמישי. כשיוצאים מהכפר, מתקרבים ליואנינה, העיר ששימשה בעבר כעיר הבירה של הפחה ניצבת על קצהו של צוק הבולט מן האגם שמתחת, כשמתוך ביצוריה בולטים מגדלים ומינרטים המרמזים על עברה. ממקום זה, הפחה עלי "האריה של יואנינה", לקח מן התורכים פיסה נכבדה ממערב יוון, כשהוא יוצא נגדם במרדנות שהיוותה צעד ראשון במאבק גדול יותר של יוון לעצמאותה שלה.
למרבה הצער, לא נותר בעיר הרבה מתקופתו של הפחה, ששרף אותה בשנת 1820 כאשר היתה תחת מצור, ופני העיר כיום, הם השתקפות של ההתפתחות שחלה בה בשנות החמישים. מה שנותר בעיר הם ביצורי המבצר של הפחה, ה-Froúrio שנשארו כמעט שלמים. כדאי לבקר גם במוזיאון הביזאנטי המוקדש לתקופת השלטון התורכי. שעות פתיחה מידי יום בין 08:30 עד 15:00, למעט יום שני.
פנים המבצר שימש במשך מספר שנים את הצבא היווןי כך שרוב הבניינים שופצו לבלי היכר. מלבד המבצר, אחד האזורים היפים ביותר בעיר הוא הרובע שסובב את אזור הבזאר הישן, מחוץ לשער המבצר. מדובר באזור מלא בבניינים תורכיים, חרשי כסף ונחושת שהיה בעבר ליבה של העיר. מוזיאון נוסף שכדאי לבקר בו בעיר הוא המוזיאון הארכיאולוגי, בו מוצג האוסף המרתק של טבלות עליהם נחקקו שאלות לאורקל בדודונה. שעות פתיחה: שלישי עד שישי 08:30 עד 18:00 בחורף עד 15:00, שבת עד ראשון 08:30 עד 15:00. האי הקטן ניסי שעל אגם Pamvótis המזוהם מכיל כפר שנוסד במאה ה-6 על ידי פליטים ממאני. באי קבוצה של חמישה מנזרים מקסימים, כשב-Monastery of Pantelímonos, נרצח העלי פחה על ידי התורכים בינואר 1822.
מעט מאוד חלקים ביוון, הם מפתיעים ומפתים כמו זגורי, המחוז הפראי שנמצא צפונית ליואנינה. זהו המקום האחרון בו ניתן לצפות למצוא כמה מהדוגמאות המרשימות ביותר לארכיטקטורה היווןית -; ועם זאת, האזור מלא באחוזות אבן המוגנות של ידי חומות מבוצרות, רחובות מרוצפים ומרפסות מקסימות. בפינה הצפון-מערבית של החבל נמצא Víkos Gorge שקירותיו מגיעים כמעט לגובה של 1000 מטר וחותכים דרך אבן הגיר של הר גמילה וחוצים בין אזורי המגורים שבאזור. אין לבקר באזור בלי לצאת לטיול באזור ויקוס, כשנקודת המוצא החביבה על רוב המבקרים היא הכפר Monodhéndri המשתרע בשפה הימנית של הגיא, בסמוך לקצהו הדרומי.
במרחק של 22 קילומטרים דרומית-מערבית ליואניניה, בדודונה ההררית, שוכנות הריסות האורקל של זאוס, כשעל האתר כולו חולש מבנה רחב של תיאטרון ששופץ בסוף המאה שעברה. זהו אתר האורקל הישן ביותר ביוון - הסגידה לזאוס ולעץ האלון הקדוש של דודונה החלה כבר בשנת 1900 לפני הספירה. עם הכניסה לאתר העתיק עומד מולכם קירו המערבי של התיאטרון, המכיל 17,000 מושבים והינו אחד הגדולים ביותר ביוון. התיאטרון נבנה בזמנו של Pyrrhus, בין השנים 297 עד 272 לפני הספירה. מאוחר יותר ביצעו הרומאים במקום את השינויים הנחוצים בשביל שיתאים לספורט הדמים החביב עליהם כשהם בונים קיר מגן על המושבים התחתונים ותעלת ניקוז. שעות פתיחה של האתר: שני עד שישי 08:00 עד 19:00 בחורף עד 17:00, שבת וראשון 08:30 עד 15:00.
במעלה האודיטוריום נמצא שער גדול המוביל אל האקרופוליס, שטח עצום, שרובו עדיין קבור באדמה. בסמוך לתיאטרון נמצאים היסודות של בית המועצה ה-Bouleuterion שמאחוריו שוכן הקומפלקס של מקדש זאוס, מקום מושב האורקל. הפולחן לאל התרכז באתר האלון הקדוש, שעל פי האמונה בתוכו נהג האל לשכון, ושמאוחר יותר, נחטב על ידי מאמינים נוצריים.
לתחילת הכתבה
