ברווזים ומערות
בעקבות ה"ברווז" המוזר Platypus - עזבנו את Airlie Beach בדרכנו דרומה. פארק Eungella הוא סטייה קלה מערבה, אך מה לא עושים כדי לראות את היצור הביישן, יונק מטיל ביצים, חציו ברווז חציו בונה, שילוב מוזר ביצור אחד. הפארק נמצא בגובה 600 מטר מעל פני הים. כבר מרחוק ניתן היה לראות כיצד ענני הים פורקים את מטענם על הרכס. עלייה תלולה ומפותלת בגשם ובתוך ענן וריח הרים חדש ומוכר עולה בנו ביער הטרופי. שם, מתחת לגשר, המתין לנו ה- Platypus. אחד המקומות הבודדים באוסטרליה בהם ניתן לצפות בו.
לא שהוא ישר רץ לאכול מידנו אבל בדרכו המבוישת התרגל לנוכחותו של האדם ועם מעט סבלנות ניתן לחכות עד שיצא מעל המים ויואיל להצטלם. בינתיים תוכלו ליהנות מנוכחות ערה של תוכים, קוקברה, קנגורו ו...עלוקות. בבוקר יצאנו אל הנהר שוב, נפרדנו מה"ברווזון" וירדנו בחזרה אל העמק. מאופק לאופק משתרעים שדות הסוכר ואנו בחרנו דרכים צדדיות חולפים קילומטרים רבים בין הקנים מושכים דרומה ומזרחה אל הים עד ליעדנו הבא, ליד Rockhampton, ה- Great Keppel Island.
Great Keppel Island - שמונה קילומטר מפרידים בין האי ליבשת, עובדה העושה אותו לנגיש וזול יחסית אך גם פראי פחות. ישנן מספר אפשרויות לשהייה באי וגם כאן כדי לבדוק ולבחור את המתאימה עבורכם. יצאנו לשני לילות, שנירקול אחרון במים צלולים ושמש. קיבלנו "אוהל ספארי" משפחתי גדול, מטבח ושירותים משותפים. ישנם מספר ריפים קרובים הסמוכים לחוף. המראות והצבעים אינם מתקרבים למראות באיים הנהדרים ב-Whitsunday שמול Airlie Beach אבל גם כאן ניתן לשנרקל בתוך ענני להקות דגים וללטף אלמוגים רכים. צב ים ענק ששחה מעל השונית , נראה מורגל לנוכחותנו ולא עשה אלא תנועות מחאה קטנות כנגד ניסיונותינו לרכב על גבו. מאי משנרקלת נפלא, מוקסמת מהעולם התת ימי. אני נזכר שלפני שנה היא לא הייתה נכנסת למים אם ראתה (או שמעה) שיש בהם דגים...
האי יכול היה להזכיר את האיים בתאילנד אלמלא המים הקרים.
הדרכים בקווינסלנד אינן מהמשופרות. כפיצוי עושה המדינה שני דברים: מתקינה הרבה שלטי תחזוקה של המדינה המצביעים על פרוייקטים עתידיים ושיפוצים (נשמע מוכר?), ומתקינה חניונים לצד הדרכים הראשיות למנוחה ולחניית לילה. בדרך כלל תמצאו בהם שירותים, מים זורמים, שולחנות ומתקני בישול וערמת עצי בעירה. שילוט מוקדם מכריז על מיקומם. אחד הטובים שבהם נמצא כ- 105 ק"מ דרומית ל-Rockhampton, יושב על נהר, מכיל עשרות פינות חמד, מדורה וכוכבים, קרוב כל כך לצפיפות של ערי החוף ועם זאת רחוק ושליו. בקשו את חוברת החניונים (כבר הזכרנו אותה בעבר) המתארת בכמה מילים כל אתר ומיקומו ותוכלו לתכנן לינה חינם לאורך הכבישים העיקריים ברחבי אוסטרליה או עקבו אחר השילוט לקראת שקיעה.
עצרנו לסיור בוקר במערת Olsen. ניתן לזחול בה כשעתיים בסיור מודרך (לא לקלסטרופובים ואסור לילדים) או לצאת לסיור קליל בחדרי המערה. המערה התגלתה לפני כמאה שנה בידי מטייל בשם Olsen. הוא שמר את קיומה בסוד תוך שהוא רוכש את זכויות הבעלות על הקרקע. מיד אחר כך פתח במקום סיורים בתשלום. העסק עבר דורות ולפני כמה שנים נמכר למשפחה אחרת המקיימת סיורים אירועים וחתונות. ישבנו בחלל ה"קתדרלה", אקוסטיקה נהדרת, האורות כובו וברקע שמענו את קולה הצלול של ננה מושקורי. שמלץ משובח. מקום נחמד לעצירה קלה. אפשר גם לוותר.
עם ערב הגענו ל-Hervey Bay. עברנו לאורך הרחוב הראשי בו ממוקמות כשמונה חברות להשכרת רכב 4 על 4 ולאחר סקר קצר שכרנו רכב לארבעת הימים הבאים. מחר יוצאים במעבורת ל- Fraser Island. אי החול הגדול בעולם. מכיל בתוכו חופי חול מדהימים, דיונות ענק המכרסמות וקוברות יערות טרופיים צפופים ובתוך אלו עשרות רבות של ג`יפים המתרוצצים על החוף ובשבילים וחולפים על עשרות אגמי בדולח. ניתן לכסות את האי בשהייה בת לילה או שניים. אנו העדפנו להוסיף מראש לילה נוסף ולהשאיר זמן לחניות ארוכות וטיולים רגליים. אישור השהייה שתרכשו בעליה למעבורת הנו בעבור חודש כך שאם זמנכם בידכם ואתם אוהבים לדוג תוכלו להשתקע כאן יחד עם נופשים אוסטרלים העומדים מול הים ושולים דגים כסופים וגדולים. מצטלם נהדר...
לתחילת הכתבה
אי החול
האי הוכרז כפארק לאומי בעל חשיבות עולמית. עברו אפל יותר. המתיישבים הראשונים גילו את עצי היער ומכאן יוצאו בולי עץ לרחבי העולם. האבוריג`ינים סולקו או נורו ואת הפרק הזה בעברם היו האוסטרלים מעדיפים לשכוח. כיום, למרות הרכבים הרבים תמצאו כאן תחושת בראשית כמעט מיד עם הירידה מהמעבורת. עקבות יום האתמול על הדיונות ימחקו עם בוקר ברוח המזרחית. הגאות תימחה את הקוליסים שעל החוף ותיישר אותו ליום חדש. אותה גאות היא הקוצבת את פרק הזמן בו ניתן לנסוע על החוף וזהו הגורם היחיד שיש להתחשב בו בתכנון המסלול.
ביום הראשון חצינו את האי לרוחבו והתמקמנו על חופו המזרחי. יצאנו לטיול רגלי לאגם Wabby שדיונת ענק מבטיחה לכסותו בעשור הקרוב. לא ראינו נפש חיה לאורך הדיונה, הגענו לאגם המבודד, שחינו במים הקרים והתחממנו בשמש על החול הרך. אנחנו והטבע. חצי שעה מאוחר יותר הגיחו מגבעת החול עשרות רבות של מטיילים שגלשו מהדיונה הישר אל האגם מתגברים על קולות היער. כך או כך, אל תחמיצו את האגם הקטן הזה.
מיומנה של עדי על הדיונה
"אחרי האגם אבא ואני עלינו עליה מאוד תלולה ומאי ואמא חזרו לאוטו. זאת הייתה עליה קשה מאוד, הוצאנו הרבה אנרגיה ובסוף הגענו לפסגה של הדיונה והיה נוף מקסים. מצד אחד ראו ים, מצד שני ראו בוש, מהקדימה ראו דיונה וגם מאחור ראו דיונה. ירדנו את הכל בגלישה אחת על החול. חזרנו דרך היער והגענו לחוף ולג`יפ ואמא ומאי כבר הכינו את האוהלים והלכנו לישון."
רוחות חזקות וגשם קל לאורך הלילה בישרו התקרבותה של חזית אך בבוקר יצאה השמש ועלינו צפונה לאורך החוף החולי, עוצרים ליד שברי הספינה Maheno, עושים גיחות קצרות אל הדיונות, גולשים בזרם ב- Eli creek ( פעמיים...), עולים לתצפית מראש ה- Indian Head, מתרחצים ב- Champagne Pools, שזכו לתוארם בשל קצף הגלים המשתברים על הסלעים, ולבסוף עושים לילה נוסף על חוף מקסים ב- Waddy Point. נראה שאת הרעיון הכללי כבר הבנתם. מקום נפלא. ביום השלישי נכנסה החזית ועברנו לילה גשום ורטוב ליד אגם Mckenzie. אגם גדול. לא להגיע בגשם. עם ציוד רטוב יצאנו את האי בשלהי היום הרביעי, לקחנו בקתה באתר שקט ומצוין בעיר Hervey Bay, ה- Big 4 Point Vernon Holiday Park ולמחרת, ביום שטוף שמש פרשנו ויבשנו וכבר התחלנו להתגעגע מחדש אל האי. לא להחמיץ.
מיומנה של מאי על כלבי הדינגו הרעבים באי
"באי פרייזר יש כלבי פרא ששמם דינגו. בזמן הזה הם ממליטים ולכן צריך להיות ליד ההורים. לפני חודש טייל כאן ילד בן עשר עם אח שלו. היה לו אוכל ביד וכלבת דינגו ראתה שיש לו אוכל ונסתה לקחת לו. הילד משך בחזרה והכלבה התרגזה ונשכה את הילד והוא מת. הדינגו נשך אותו ופצע לו את העורק. דינגואים הם לא מסוכנים אבל הם עדיין כלבי פרא בעיקר אם מרגיזים אותם. בכל הברושורים כתוב להישאר עם ההורים. ראינו במרכז המידע סרט על כלבי הדינגו וכשהם תוקפים זה מפחיד מאוד."
אוסטרליה געשה ממותו של הילד ולמחרת הומתו שלושים כלבים מתוך אוכלוסייה של כמאה וחמישים. הרבה גרסאות והרבה פוליטיקה מעורבות בגורלם של כלבי הדינגו על האי. לנו הם נראו פשוט מורעבים. בעבר הם למדו לנבור בערמות האשפה שהותירו המטיילים והתרבו. כיום אין מרכזים את האשפה על האי אלא מוציאים אותה בתדירות יומית אל היבשת. הדינגו נשאר רעב וכך הוא משוטט באזורי הקמפינג בין האוהלים. סיפור עצוב, מראה עצוב, סוף לא ידוע.
המשכנו דרומה לעבר Brisbane אך שוב לא התאפקנו וחתכנו מערבה אל החוף לעבר Noosa Head. כאן הסתפקנו בבוקר על חוף ים וצהרים באגם Cooroibah שממול. ניתן לצאת להפלגות לאורך נהר Noosa אך אנו ממשיכים דרומה, לא ממצים את המקום. ממש ביציאה מ- Tewantin לכיוון Cooroy, ישנה תצפית גבוהה על האזור. אם אתם שם, אל תוותרו עליה.
את השקיעה כבר ראינו בדרך בתצפית נפלאה על צוקי Glass House. עמודי סלע ענקיים מזדקרים לגובה של כ- 300 מטר. השתעשענו במחשבה לעשות כאן גם את הבוקר אך הזמן קצר ואנו ממשיכים ל- Brisbane לנסות ולמכור את הקמפר שלנו. אין בעיר שוק מכוניות כמו בסידני והביקוש קטן אך אנו מהמרים ובוחרים כאן לסיים את מסלולנו בעקבות השמש ולא להמשיך לסידני הגשומה והקרה. על עשרים הימים האחרונים באוסטרליה בכתבה הבאה והאחרונה. עוד לא עזבנו ואנחנו כבר מתחילים להתגעגע ליבשת המקסימה הזו.
