שייט בוויטסאנדיי
26.8.06:
היום חגגנו טיולדת (=יומולדת לטיול- כל חודש, בתאריך של הטיסה נחגוג לטיול יומולדת)- רעיון מצוין שקיבלנו ממשפחות פלג ושפירא- תודה רבה:) בבוקר אמא העירה אותנו עם קוביית שוקולד Tobleron טעימה במיוחד, וברכת טיולדת שמח. אכלנו פנקייק מאבקה מיוחדת שצריך להוסיף לה רק מים והטעם מעולה לארוחת בוקר. אחר כך יצאנו מ-Marlborough לכיוון היעד הבא שלנו- העיירה Airlie Beach. בשעה 12 עצרנו בעיירה Sarina, ורצינו ללכת לסיור במפעל של קני סוכר (תעשיית הסוכר פה ממש בולטת וגדולה ובצידי הכבישים גדלים קני סוכר). לצערנו הסיורים היו סגורים- היה יום שבת, ונאלצנו לוותר. לאחר ארוחת ומנוחת צוהריים, המשכנו בדרך...
הגענו לקראוון פארק שלנו -; Airlie cove מסדרת Big4, ושמחנו למצוא `מותרות` כמו מים וחשמל. בערב אכלנו בראוניז טעים לכבוד הטיולדת והיה ממש מוזר לחשוב שכבר חודש אנחנו פה. מצד אחד- יש הרגשה שאנחנו פה כבר שנים ושכבר המון זמן לא ראינו את כל המשפחה והחברים, ומצד שני- אנחנו פה כבר חודש?! נדמה שרק אתמול נחתנו בבריסביין!! ביום ראשון בבוקר, אבא ועומרי פתחו בפעם הראשונה את הסככה של הקראוון. עכשיו הייתה בו ממש הרגשה של בית! מדהים איך הוא הגדיל את הקראוון!
אחר הצהריים, יצאנו לטייל בעיר. נכנסנו לסוכנות נסיעות, ובררנו לגבי שיט בסביבות איי Whitsunday. היו לנו שתי אפשרויות: לשכור יאכטה לעצמנו ולשוט רק המשפחה, או להצטרף לשיט מאורגן עם עוד אנשים ושלושה אנשי צוות. שתי האפשרויות היו ממש יקרות. התלבטנו. המחיר המקורי של שייט מאורגן עומד על כ-340 דולר לאדם. לאור העובדה כי כרגע אין זו עונת השיא בליווי משא ומתן על המחיר, גרמה למחיר לרדת עד כמעט 190 דולר לאדם והחלטנו ללכת על זה. התברר שבסוכנות נסיעות ניתן לקבל מחיר טוב יותר מאשר ישירות בחברה עצמה או בבית המלון. חגגנו באינטרנט קפה (אחד מתענוגות החיים! ממש מרגישים קשר עם העולם!) ומשם המשכנו לארוחת ערב במסעדה- חגיגת טיולדת מאוחרת [למרות שהוא היה אתמול...]. ביום שני נחנו בקראוון פארק. הבנים חגגו בברכה בה הייתה מגלשה עד המים- שמחה וששון! מאוחר יותר נסענו לעיר ושוב לאינטרנט קפה...
למחרת, יצאנו לשיט! ב- 12:00 הגענו למרינה ועלינו לספינה שלנו- S. V. Whiteheaven. היא הייתה בצבעים בורדו- לבן וממש חמודה! ישבנו בירכתיים של הספינה ואנשי הצוות הציגו את עצמם בפנינו: ריצ`ארד- הקפטן. אוסטרלי ממש מנוסה שהיה אלינו ממש נחמד ופינק את הילדים. בעל ידע עצום בענייני אסטרונומיה וספנות. ג`ימי- ניו זילנדי שמתכוון להישאר לגור באוסטרליה. מצחיק ונחמד, מנוסה ומכיר את הספינה שלנו. פיל- קנדי. ממש חמוד ומנומס. זו הייתה ההפלגה הראשונה שלו על הספינה הספציפית הזו. בשעה 13:00 בדיוק, כמתוכנן, יצאנו לדרך. כמובן שעומרי ואמא היו בהשפעת כדורים נגד בחילה שהתבררו בעיקר כמרדימים...
איי וויטסאנדיי הם קבוצה של 74 איים יבשתיים [פסגות של הרים תת מימיים] וסביב חלק מהם יש שוניות אלמוגים. הנוף שראינו ברוב השיט הוא של גבעות מיוערות. רוב האיים לא מיושבים, אבל בחלק מהם יש מלונות ופיתוחים תיירותיים אחרים. היה יום ממש נעים ויפה. עברנו בין האיים וצפינו בנוף ההרים הירוקים...
אחרי שיט של כשעתיים, הגענו לאי קטנטן- שעשוי אך ורק מרצועת חוף של חול ברוחב של 30 מטר ובאורך של 200 מטר. בעזרת הדינגי (סירת גומי קטנה עם מנוע שאיתה ניתן להגיע לחוף) ג`ימי העביר אותנו לחוף. עשינו שנורקלינג עם ציוד שקיבלנו מהספינה. שחינו בין האלמוגים. התחושה הייתה מדהימה. יש הרגשה של התנתקות מכל העולם- רק אני והשונית... המים היו ממש קרים, ובל זאת היה ממש כיף!! בשלב כלשהו, אבא ואני נשארנו אחרונים במים וראינו בשונית צב ים - זה היה פשוט מדהים! הוא היה באורך של קצת פחות ממטר, וכל כך יפה עם קווי מתאר כל כך מדוייקים!
המשכנו להפליג... ופתאום ראינו לוויתן מרחוק! לצערנו לא יכולנו להתקרב אליו כי יש חוק שאומר שמותר רק לספינה אחת להתקרב ללווייתן למרחק של 100 מטר, וכבר הייתה לידו ספינה... בערב, הקפטן העביר לנו מהידע העצום שלו על הכוכבים של אוסטרליה [ושל כל החצי כדור הדרומי...]
לתחילת הכתבה
מי תכלת וצלופחים
למחרת, התחלנו להפליג כבר לפני 7. הגענו לאי Whitsunday, שבו נמצא החוף המפורסם ביותר מבין כל האיים- Whiteheaven, החוף שמופיע בכל התמונות והפרסומות עליהם. אסור לעגון בו, ולכן עגנו בצד השני של האי. ירדנו עם הדינגי לחוף, והלכנו לנקודת תצפית על החוף שהייתה פשוט מדהימה! החול לא היה צהוב, גם לא צהוב בהיר, אלא פשוט לבן צחור! כמו שלג! המים היו בהמון גוונים של כחול ותכלת, עם איי לבן בתוכם- ממש כמו בברושורים!! לא התפלאנו שזה נחשב אחד משלושת החופים היפים בעולם... בדרך לחוף, עצרנו ליד עץ, וג`ימי הדגים לנו איך אוכלים נמלים ירוקות, ואבא החליט שגם הוא מנסה!! בעעעע... הוא סיפר שהטעם חמצמץ...
הגענו לחוף וישר רצנו למים התכולים - פשוט גן עדן. לטענתו של ג`ימי, מהחול הלבן הזה הוכנו העדשות של טלסקופ החלל "האבל". לאחר ארוחת הצהריים על הסיפון, המשכנו. עמדתי בחרטום, נהנית מהנוף השקט והרוח. עומרי הצטרף אליי, ופתאום הוא גילה מתחת לספינה דולפין ששחה איתנו. זה היה פשוט מדהים! הגענו למפרץ קטן בו עשינו שנורקלינג. ג`ימי עבר עם הדינגי ופיזר במים אוכל של דגים. לכל מקום שהוא פיזר, הגיעו מיליוני דגים והיה אפשר לגעת בהם. הוא נתן אוכל לעומרי ואלון כדי שיאכילו דגים. אחר כך הוא זרק אוכל לכיווני ופתאום הרגשתי דברים נוגעים בי! התחלתי לצרוח בכלל בלי שליטה, ובינתיים עומרי ואלון צחקו... אחר כך גם אלון זרק לכיווני אוכל דגים, ושוב דגים נגעו בי! השתגעתי! למרות שאני חייבת להודות שזה גם היה מצחיק... :) בכל פעם שג`ימי התקרב, איימתי עליו שלא יעז לזרוק עוד אוכל...
עלינו לספינה, וקיבלנו תה חם ועוגיות. עכשיו כבר הרגשתי שאני מכירה את כל חברינו לסיפון, ואני אכיר אותם גם לכם: פולי, מולי וברברה- 3 איריות מטורפות לגמרי, שרות וצוחקות כל הזמן, ומפחדות מהים... אריק- הולנדי מוזר. לין- גרמניה. פריץ- שוויצרי. יוקו- יפנית. שרה ודניאל - זוג אנגלי. סוזן - אמריקאית. כולם תיירים שבאו לטייל באוסטרליה... ביום השלישי והאחרון שלנו בים, כבר בשעה 7 בבוקר הגענו למפרץ קטן בו היה אפשר לעשות שנורקלינג. אני וויתרתי על התענוג והחלטתי להמשיך לישון. אמא, אבא ואלון ירדו למים ונהנו מהאלמוגים. אחר כך עומרי ואלון יצאו עם ג`ימי לסיבוב האכלת דגים בדינגי. כשעליתי לסיפון, גיליתי שיש יום גשמי ואפרורי. כולם התבאסו, אבל אני דווקא שמחתי. אני ממש אוהבת מזג אוויר כזה...
במשך כל ההפלגה עמדתי על הסיפון הסתכלתי על הנוף המדהים [לא שהיה כל כך הרבה נוף... היה המון ערפל ככה שכמעט ולא ראו את האיים]- הים נשאר ממש יפה למרות המזג אוויר, והוא אפילו משתלב יותר טוב עם השמיים - כחול ואפור עדיף לדעתי על כחול תכלת וירוק (של האיים)... לחלק מהאנשים הייתה מחלת ים... עומרי ואמא דווקא הרגישו טוב :) בצהרים הגענו ליבשה, נפרדנו מכולם, אספנו את הג`יפ והקראוונית שלנו, והמשכנו צפונה... הנוף בנסיעה היה ממש יפה- קני סוכר בצבע ירוק בהיר עם שמיים אפורים מעוננים... מושלם!!
עצרנו בדרך בתחנת דלק, ופתאום ראינו בRest Area שצמוד לתחנה ג`יפ ישן וקראוון קטנטן שנראו מוכרים... אלה היו רומאן וויוויאן- הזוג המבוגר שפגשנו לפני שבוע (עם המחשב הנייד והפינצ`רים). הלכנו להגיד שלום. הם הציעו לנו להישאר לישון שם, ולהתחבר לגנרטור שלהם בשביל חשמל. נענינו בשמחה :). אמא ואבא העבירו את הערב איתם בקראוון, בסיפורים על אוסטרליה.
למחרת, 1.9.06, התחלנו לנסוע צפונה בשעה 11. חלפנו על פני העיירות Home Hill, וAyr. מזג האוויר כאן מתחיל להתחמם, והנסיעות בשעות הצהריים הן די סיוט... למזלנו, התחילו להיות באזור נהרות ובורות מים שאפשר להתרחץ בהם. בצהריים הגענו לאחד כזה- Bowling Bay National Park. אחרי פירוק הקראוון והג`יפ, הלכנו ל- Aligator Creek- נחל במרחק 3 דקות הליכה מהקמפינג...
כבר היינו על סף המים, כשפתאום ראינו שם צלופח שחור באורך של מטר [ואני באמת לא מגזימה!!]. הוא היה כל כך מוזר!!! כשהסתכלנו עליו, הוא הסתכל עלינו בחזרה, ואפילו פתח פה לבן ו`חייך` אלינו! קראנו לו "מה שמה". הוא התחיל להתרחק, וכבר שמחנו שאפשר להיכנס למים, ופתאום ראינו במים צב ים, ושוב נדחתה הכניסה למים... בסוף נכנסנו :) המים היו ממש נעימים והנוף היה ממש יפה! עומרי ואלון שיחקו עם הראשונים שהיו בקטע הרדוד. התחלנו רשמית לבשל אוכל איכותי לארוחות שלנו, ולארוחת הערב אכלנו מרק מינסטרונה ופירה ממש טעימים שאמא בישלה... הגשם מאתמול רדף אותנו צפונה ובערב הרטיב אותנו ועשה לנו מוזיקת רקע גשומה...:)
בכתבה הבאה- העיר Townsville ואף צפונה ממנה...
לתחילת הכתבה
