כדאי לדעת לפני שנוסעים
כמו כולם, גם אני חשתי צורך לשתף אתכם בטיול שלנו בשוויץ, כיון שכל כך עזרו לי באתר פה, גם במה שנוגע לארצות אחרות. אנחנו נסענו לשבוע לשוויץ עם בננו בן השש. הילד שלנו אוהב ללכת ברגל, ולא עשינו שום התאמה לטיול שקשורה ספציפית בילדים. אם יש לכם ילד אחד שמטייל אתכם והוא רגיל לטייל מגיל צעיר - שוויץ היא המקום. הוא גילה התלהבות מהקרחונים, הרכבלים והמנהרות, וכן, כן, גם מהנוף. לא עצרנו בלונה פארקים או בפארקי מים, פשוט טיילנו. מדי פעם נקרו בדרכנו גני שעשועים חביבים מאוד.
באשר ללינה - היינו בשבוע האחרון של אוגוסט וכיון שהיינו רק עם ילד אחד, לא הזמנו מקומות מראש ובכל מקום חיפשנו בערב לינה. לא היתה שום בעיה של לינה, מצאנו בקלות לינה במלונות בעיירות השונות, במחירים בטווח של 110-130 פרנק שוויצרי, לשלושה אנשים, וללא ארוחת בוקר.
ראשית - הג'וניור פס עולה 20 פרנק וטוב לכל הרכבלים, פרט ליונגפראו. אנחנו הגענו לפילאטוס ולא היה לנו פס, אז שלמנו מחיר מלא. כדאי לברר כבר בהתחלה איפה קונים את הפס ולקנות אותו מראש, כך שיהיה לכל הטיול ולא יהיה "חבל" אחר כך. אפשר לקנות אותו בתחנות רכבת (Banhof) בערים ובעיירות השונות. יש גם תחנות רכבל מסוימות בהן ניתן לרכוש אותו, אבל אי אפשר לדעת מראש, אז עדיף בתחנת רכבת.
עוד חשוב לציין את שעות הפתיחה של המקומות. בדרך כלל, סופרים לא נפתחים בשעה מוקדמת וגם לא מאפיות. כל החנויות סגורות בצהריים בין שתיים עשרה וחצי לשתיים וחצי, והם סוגרים באיזור חמש וחצי, אז יש להיערך בהקדם עם כל הקניות. אנחנו לא נכנסנו כמעט למסעדות, אלא קנינו בסופר ותניידנו עם צידנית ובה לחמניות גבינות, מוצרי חלב, פסטרמה וכולי. קנינו גם מאפים במאפיות הרבות שבדרך, הם לא מצטיינים במאפים כלל וכלל.
ימים 1-2 - מפרידריכשפן בגרמניה עד מיירינגן
יום 1 - נחיתה בפרידריכשפן. זהו יעד חדש יחסית על אגם קונסטנץ שבגרמניה, והוא נקודת יציאה נוחה מאוד לטיולים. אנשים בטיסה שלנו יצאו משם גם לגרמניה ואוסטריה. משם נסענו ישר לאגם וולנסי (Walensee) ולאגם קלונטל (Klontal), שהוא בעצם סטייה מערבה מהכביש. בדרך נתקלנו בטעות במסלול בנחל עם מפלונים וגשרונים מעליו ועצרנו להליכה קצרה ומרעננת. בהמשך הגענו לקלוסנפאס (Klausenpass) ולנו באלטדורף (Altdorf). המעברים שלהם יפים להפליא, בתנאי שיש ראות כמובן. לא היתה לנו ראות טובה במעבר הזה, כך שראינו עד גובה מסוים בו נכנסנו לתוך העננים. דאגנו לסוכריות לעיסה (סוכריות סוס) עבור הילד כדי שלא יפקקו לו האזניים. מכאן ואילך דאגנו שתמיד יהיו איתנו באוטו, כי יש הרבה פיתולים ועליות. באתר ראינו משפחה שכתבה שהפס הזה היה מרשים במיוחד ומאוד הצטערנו.
יום 2 - עלינו צפונה מאלטדורף דרך אגם Urnersee לברונן (Brunnen) ואחר כך לוויטזנאו (Vitznau), משם אפשר לעלות להר ריגי, אולם כיוון שלא היתה בבוקר ראות טובה דיה, המשכנו באיזור האגמים מסביב עד ללוצרן. שם המשכנו, וכיוון שהתפנו העננים, עלינו לפילאטוס. בדיעבד, זה עדיף מאשר לעלות על הריגי, הוא גבוה יותר ויפה יותר. הנסיעה ברכבל הראשון ריגשה מאוד את בננו, ולמעלה טפסנו עוד ברגל וגם הלכנו במסלול שמקיף את הפסגה וחצוב בסלע. מאוד יפה. רואים מלמעלה את האגמים ואת לוצרן ואת כל ההרים שמדרום. מקסים. כמו כן, ברכבל האמצעי (יש החלפת רכבלים באמצע) יש מגלשות הרים מאוד מאוד כיפיות.
משם ירדנו ונסענו למפעל הזכוכית ב-Hergiswil. המוזיאון נחמד, הוא מחולק לתערוכה מובנית בה נכנסים פנימה ויש פסקול עם תמונות ותצוגה. לדעתי, לא שווה להכנס, אני קצת השתעממתי. לעומת זאת, בסוף יש חלק של מוזיאון פעיל, בו הילדים יכולים להפעיל צעצועים שונים, לנגן על קסילופון מזכוכית וכולי. מאוד יפה, דומה קצת למוזיאון מדע. כיף לילדים ולמבוגרים. החנות בסוף - מיותרת לגמרי. משם ירדנו לאנגלברג (Engelberg). מכיוון שיצאה השמש, רצינו לעלות על הטיטליס, אולם על פי המצלמות שצלמו למעלה, נראה היה שאין טעם ולכן המשכנו בטיול ועשינו את ברוניגפאס (Brunigpass) ולונגרנסי (Lungernsee), שהוא אגם מדהים ביופיו עם מי טורקיז. זה היה מראה משגע. יש שם פינה מקסימה של תצפית. ירוק עם בתים שוויצרים קלאסים ואגם כחול - נוף קלאסי ואידיאלי, שנצפה בנקודה זו בצורה הטובה ביותר. משם עשינו את שלושת הפסים Sustenpass, Furka ו- Grimsel, נסיעה מהממת ביופיה עם תצפית על קרחונים, שגם ילדנו התלהב מהם עד מאוד. זה היה ממש משגע! בלילה לנו במיירינגן (Meiringen).
ימים 3-4 - מאנגלברג והטיטליס עד גופנשטיין
יום 3 - בבוקר נסענו שוב לאנגלברג ועלינו על הטיטליס. פה לא היה שווה להשתמש בג'וניור פס כי יש כרטיס משפחתי. כולם כותבים להתלבש חם וכולם צודקים. קר למעלה. למעלה לוקחים רכבל פתוח נוסף שיורד למזחלות על מצע של שלג. שימו לב, בפעם הראשונה נסו לגלוש לאט, כי זה יכול להיות מעט מסוכן. כיף מאוד! הרכבל שעולה לטיטליס הוא רכבל מסתובב וזה ממש כיף, וגם מפתיע.
מכאן נסענו לאינטרלקן וסיירנו בעיר. מעל העיר מתנשא היונגפראו היפהפה, הרימו את ראשכם למעלה. משם נסענו לגרינדלוולד, סיירנו בעיירה הסופר ציורית הזו, אבל המאוד תיירותית. לדעתי, זו העיירה הכי תיירותית שראינו, מה שתורם ליופיה הרב, אך גם לצפיפות. עקב המחיר ההיסטרי של כרטיס העליה ליונגפראו, החלטנו לעלות (למחרת היום) דווקא לשילטהורן מהצד השני של העמק, ולעשות מסלול רגלי שם, לכן נסענו ללוטרברונן (Lauterbrunnen). מכיוון שהיה מאוחר, נסענו למפלי טרומלבאך (Trummelbach), שם נהנינו מאוד, זה מקום מקסים ומלהיב לילדים. לנו בעיירה עצמה.
יום 4 - בבוקר עלינו עם כרטיס הבוקר טוב לשילטהורן. הוא נותן הנחה של 20 פרנק לאדם, והילד עלה עם הג'וניור פס. הרכבל הראשון עולה לעיירה מורן (Murren), שהיא עיירה מתוקה בפני עצמה, הדורשת סיבוב רגלי קצר. עלינו לשילטהורן קצת מוקדם מדי. היה למעלה קפוא ולא היתה עדיין ראות טובה מספיק, אבל ראינו אנשים שקופצים משם עם מצנחי רחיפה וזה היה מראה מקסים. ירדנו חזרה למורן ומשם לקחנו רכבת שעולה לאלמנדהובל (Allmendhubel), משם מתחיל מסלול בן כשעתיים וקצת. מסלול יפהפה לכיוון גרוטשלפ (Grutschalp). המסלול צופה על הרכס של היונגפראו ה-Eiger וה-Monch, וגם על ה-Mannlichen. הנוף היה משגע, ראינו את הפסגות נוצצות ומחייכות אלינו ואת העמק למטה. היתה פריחה והיו המון פרות ופטל וזו היתה הליכה משגעת, ברובה מישורית וקצת ירידה, בעיקר בסוף. לא לעשות את המסלול הפוך, כי זו עליה. מגרוטשלפ חזרנו ברכבת למורן וירדנו למטה לעמק ברכבל.
המשכנו לכיוון מפלי גיסבאך (Giessbach) שעל אגם ברינץ (Brienz). הילדים יכולים לטבול קצת במים, ומשם נסענו לקנדרסטאג (Kanderstag), אגם בלאוסי (Blausee) - קטן ויפה וניתן להקיפו בשתי דקות. מי שיש לו ילדים, כדאי להכנס, כי יש שם גן שעשועים חביב מאוד עבורם. אחרת - אפשר לוותר. משם נסענו במעבורת למכוניות - רכבת, עליה עולות המכוניות, שנוסעת בתוך מנהרה עד גופנשטיין (Goppenstein). זו היתה חוויה לנו ולילד. מאוד נחמד. משם המשכנו לכיוון שאמוני בצרפת.
ימים 5-7 - שאמוני, קניון הארה, אפנצל ומיינאו
הגענו לשאמוני בדיוק ביום בו נערך ה- Ultratrail. זהו מירוץ למשוגעים, הכולל בעצם את המסלול של ה"סובב מון-בלאן"- מאה ושבעים קילומטרים, המתבצעים בריצה על ידי המשתתפים. בשנה שעברה הגיע הראשון לאחר 21 שעות בלבד. העיר היתה כולה חגיגית ושמחה. ההזנקה היתה בשעה 18:00 בערב ולמחרת באיזור הצהריים כבר החלו להגיע ראשוני המסיימים. העיר כולה היתה כמרקחה, תקשורת, המוני אנשים מריעים, קישוטים ושמחה רבה.
באשר לטיול עצמו: באיזור יש אטרקציות רבות, הכוללות טיולים ברכס המון-בלאן. יש אפשרות לקנות כרטיס רכבת ורכבלים, שמשלב את כל האטרקציות באיזור. יש כרטיס של יום ויש כרטיס של יומיים. לדעתנו, מאוד משתלם. אנחנו עשינו שני דברים, ואחר כך לבעלי נמאס אבל אני הייתי שמחה להמשיך ולעלות על רכבלים ורכבות ולראות עוד נוף:
1. עליה ל- Mer de Glace. עליה ברכבת ומשם ירידה ברכבל או ברגל (כדאי מאוד, ירידה קלה ויפה) לעמק שמאחורי שאמוני. אחרי שיורדים ברכבל יש עוד כ-300 מדרגות לעמק עצמו. זהו עמק בו יש קרחון (מצופה אפר ולכן לא רואים את הקרחון ממש טוב) ובתוכו יש מנהרה, שחצובה בתוך הקרחון. במערה יש קצת פסלים יפים, אורות בתוך הקרח והחוויה נחמדה מאוד, בעיקר למי שלא ראה קרחון מימיו, וגם לילדים. עצוב לראות את המים נמסים ונמסים להם וגובה הקרחון הולך ויורד כל הזמן. הביקור מאוד מרשים, בעיקר ההרים שמתנשאים מלמעלה ומשגעים ביופיים. יש תצפית משגעת מלמעלה.
2. עליה ברכבל שיוצא משאמוני עצמה ל- Aguille du Midi. זוהי נקודת התצפית הקרובה ביותר למון בלאן. העליה היא קודם כל ל- Plan de l'Aguille ואחר כך מגיעים ברכבל נוסף ל- Aguille du Midi. קר למעלה מאוד. כדאי להצטייד. שם למעלה יש עוד מעלית שחצובה בתוך ההר, שעולה למעלה וכדאי מאוד לעלות בה. התצפית היא תצפית מיוחדת מאוד על הקרחון הענק שיושב על "הגג" של שרשרת הרי המון בלאן. מלמעלה רואים את כל האנשים שהולכים ברגל על הקרחון, כולל אלה שמטפסים על המון בלאן עצמו. רואים את האוהלים שלהם (המחנה שלהם) ורואים אנשים רבים צועדים בשורה עם קרדומים בתוך שדה הקרח הענק ענק שנמצא שם למעלה.
כדי לראות את כל זה עוד יותר מקרוב וברור, כדאי מאוד, עד כדי חובה ממשית, לקחת את הרכבל שחוצה את הרכס לכיוון Helbronner האיטלקית (הוא לא עולה ולא יורד, הוא פשוט הולך מנקודה לנקודה באופן מאוזן, עד לאיטליה). ברכבל, שנוסע חצי שעה בכל כיוון ניתן לראות את כל הקרחון כולו מלמעלה, ואיך הוא מפלס לו את הדרך וחוצב את העמקים השונים שיורדים מהמון בלאן לכל הכיוונים. רואים ממנו גם את הקרחון של ה-Mer de Glace בו בקרנו קודם. התצפית משגעת עד מאוד. אחר כך הרגשנו שהגענו לשיא ולא היה טעם לראות שום דבר נוסף.
פרט לטיולים הללו, מציע הכרטיס נסיעה ברכבות נוספות, וברכבלים נוספים בסביבה. אם מזג האויר יפה כדאי להשאר עוד יום ולטייל עוד. גם העיירה עצמה תוססת וחיונית, מלאת חיים ויופי. האוירה נעימה מאוד.
יום 6 - נסיעה לברוק (Broc) למפעל השוקולד של Nestle Cailler. לדעתי, משעמם מאוד, כך גם חשב בני. אין שם כמעט כלום לראות, תערוכה משעממת ולא אינטראקטיבית ובזבוז זמן. אמנם מקבלים המון שוקולד בסוף, אבל את זה אפשר לקנות בחנויות אחרות, ולא לנסוע במיוחד. המשכנו לקניון הארה (Aareschlucht), הלכנו בקניון הצר וחזרנו ברכבת, שהיא מדהימה בפני עצמה. היא עוצרת בתוך הסלע ויש דלת, כמו של מעלית, שנפתחת מבחוץ, וזה מדהים לגלות את הרכבת בפנים פתאום, בתוך המנהרה.
נסענו לציריך, עיר חמודה, שאפשר לוותר עליה בקלות. משם המשכנו לאיזור של אפנצל (Appenzel). אמרו עליה פה טובות ונצורות, אך לדעתי, כל האיזור שם לא מעניין בכלל, אחרי כל ההרים והפסגות היפים כל כך. האיזור שם הוא איזור של גבעות נמוכות, מוריקות מאוד והוא נחמד, אבל לא יותר מזה. אם מתחילים שם את הטיול זו שאלה אחרת, אבל למה לבזבז זמן על איזור של גבעות, איזור שיש בו תחושה של שינה עמוקה והוא לא מרשים בכלל? גם העיירה המדוברת כל כך לא הרשימה אותנו, כל העיירות האחרות שראינו באיזור של האלפים הברניים היו יפות בהרבה ולא היה צורך לנסוע במיוחד לשם. אם בכל זאת מגיעים לאיזור - אנחנו לנו שם בעיירה מתוקה ופיצית להפליא בשם המברג (Hemberg). מקווה שתמצאו אותה על המפה. יש בה בתים מצויירים, עם גרניום (כמו בכל מקום בשוויץ) ויש ממנה תצפית יפה על האיזור של הגבעות המוריקות, כי היא גבוהה.
יום 7 - מכיוון שכבר היינו באיזור, החלטנו מיד לעלות על הרכבל סנטיס (Santis), ממנו יש תצפית רוחבית על כל האלפים השוויצרים ממערב למזרח. רואים, מרחוק ובקטן, אך בצורה מרשימה את היונגפראו והמונצ' והאייגר וגם את רכס ברנינה (לכיוון איטליה) ואת כל הרכסים היפים. שווה את העליה.
נסענו לאי מיינאו - אי הפרחים. לילדים יש גן שעשועים מצוין והפארק נחמד. החלק של הפרחים יפה מאוד, מרשים מאוד ומושקע, אבל תופס חלק קטן בתוך הגן. יש גם חממת פרפרים מרתקת ומקסימה. מי שאוהב פארקים - יפה מאוד עבורו. אני אוהבת נוף, אז אותי זה קצת משעמם. אבל בהחלט, בקטגורית האטרקציות - מושקע ושווה. לסיום חזרנו לפרידריכשפן.
תעשו חיים ותהנו, ומאחלת לכם מזג אויר נפלא וחייכני!
מיכל
