ימים 1-4 - חבל קמפניה

נחתנו ברומא, קיבלנו את הרכב השכור ונסענו באוטוסטרדה לסורנטו. ישנו בוילה פדריקה, שנמצאת בארולה, מרחק של שתי עשרה דקות מסורנטו. אנחנו ממליצים בחום על המקום. המשפחה חמה ועוזרת (לקחו אותנו לסורנטו ביום ששטנו לקפרי), ארוחות הבוקר היו בין הטובות שאכלנו באיטליה, הנוף מהחדר מדהים והמיקום מצויין. ביום השני נסענו בכביש אמלפי Positano-Amalfi-Ravello-Cetara -. כדי לחנות בפוזיטנו יש לרדת עם הכביש לתוך העיירה, עד לתחנת הדלק. מצד ימין ישנו חניון בתשלום. בכניסה לעיר אמלפי יש לפנות ימינה בכיכר, שם החניה בתשלום.

 למחרת טיילנו בקפרי. יום הטיול בקפרי הוא יקר. לקפרי יוצאים במעבורת מנמל סורנטו ומומלץ לקנות כרטיס הלוך בלבד. את כרטיס החזור תקנו בקפרי. מיד לאחר שירדתם בקפרי, קנו כרטיסים למערה הכחולה. שימו לב, שבמחיר הכרטיס מקבלים רק שייט למערה, כניסה לתוכה עולה כסף נוסף, אותו משלמים לסירות המשוטים הקטנות, שמחכות בפתח המערה. ביציאה מהמערה בקשו מהמשיט לקחת אתכם למדרגות מצד ימין. עלו במדרגות עד לחניון ומשם קחו אוטובוס מקומי לאנהקפרי. רדו בתחנת הרכבל וקחו אותו למעלה להר Solaro. הנוף שווה את הכל. כשתרדו, הכנסו לביקור בוילה מיקלה, שוטטו בעיירה ואז קחו אוטובוס חזרה לקפרי. מקפרי רדו ברגל עד לנמל. שביל הירידה מתחיל מימין לסניף הדואר. ביום הרביעי טיילנו בפומפי ובוזוב. לפומפי שווה להקדיש כשלוש שעות ועל הוזוב טפסו ברגל. בערב אכלנו בסורנטו במסעדה טובה ולא יקרה.

לתחילת הכתבה

ימים 5-7 - צפונה לכיוון המפלים

ביום החמישי עזבנו את חבל קמפניה, בדרכנו צפונה. בדרך עצרנו ב- Caserte. יש שם ארמון בסגנון ארמון ורסאי, עם גנים מדהימים. מומלץ לטייל בגנים עם אופניים, אותם שוכרים בתחילת הגן, מצד ימין. בלילה לנו בסקאנו (Scanno) על האגם במקום נחמד. למעוניינים, בהגעה לאגם סקאנו, קחו את הכביש הימני וסעו בו, עד שתראו שביל עפר מימין. השביל מוביל לחווה, שמשכירה חדרים.

למחרת, נסענו למפלי Casceta d. Marmore. שווה לבדוק את שעות הפתיחה של המפלים באתר שלהם. אנחנו הגענו מוקדם מידי. נסענו ל- Piedilico, עיירה יפהפיה, שנמצאת על גדות אגם. אכלנו צהריים בטריטוריה מקומית בשם מרילו, אליה הגענו בהמלצת המוכר בחנות הטבק המקומית. אחר הצהריים חזרנו למפלים. כדאי להגיע כחצי שעה לפני פתיחת המפלים, להסתובב בשמורה, לתפוס נקודת תצפית טובה ולחכות לפתיחה שלהם. שימו לב שלמפלים יש שתי כניסות, העליונה והתחתונה. כדאי להגיע לכניסה התחתונה, אליה מגיעים דרך כביש S209. לאחר המפלים נסענו לחפש צימר והגענו לאורי. לאורי יש בית משגע קרוב ל - Preci. אורי הוא ישראלי, שגר כבר כעשר שנים באומבריה. הוא המליץ לנו על מסעדה טובה באיזור, סייע בהכנת מסלולים ולקחת אותנו לבלות במסעדה מקומית טובה במיקום משגע.

 עבר שבוע לטיול ובבוקר יצאנו למסלול שאורי המליץ - Norcia והאיזור של הר Sibillini. הדרך משגעת, הנוף מדהים והעיירות מיוחדות. בצהריים הגענו ל - Castellccio. אל תוותרו על מרק העדשים במסעדה הראשונה, בכניסה לעיירה, מצד ימין. למסעדה קוראים אלקפיטן. יש מרק עם בשר ובלי בשר, לכו על המרק עם הבשר.

לתחילת הכתבה

ימים 8-10 - החלק המערבי של אומבריה

ביום השמיני עזבנו את אורי, בדרכנו לחלק המערבי של אומבריה. בדרך עצרנו בספולטו (Spoleto). זה היה יום ראשון ובעיר היתה אוירה משגעת. בערב מצאנו מקום לינה ב - Csale delle Lucrezie. המקום מנוהל עלי ידי משפחה איטלקית חמה וידידותית ונמצא במיקום משגע, בנוף מדהים ובמרחק של ארבע דקות מטודי (Todi).

 בבוקר יום התשיעי לטיול, נסענו לאורבייטו (Orvieto). הגענו לשם דרך כביש S79bis, הכביש נחשב לאחד היפים באיטליה. באורבייטו תחנו בחניון בכניסה לעיר, יש שם בסיס צבאי נטוש שבתוכו ניתן לחנות ללא תשלום. מאורבייטו נסענו ל- Civite `d Anglianou, עיירה קטנטנה מימי הבניים שהעליה אליה היא ברגל דרך גשר וחיים בה כשמונים תושבים - אל תוותרו. בערב אכלנו במסעדה טובה בטודי.

 היום העשירי כלל את אסיסי (Assisi), עיר יפהפיה. לדעתינו היפה ביותר באומבריה. את הרכב החנינו קרוב מאוד למרכז העיר בחניון בתשלום. נהנינו מ- Perugia, מ- Follignio ומ- Montefalco שבה אכלנו ארוחת ערב במסעדה מומלצת, שאירחה אותנו באופן שאינו אופייני לאיטלקים. שתייה ומנות ראשונות על חשבון הבית.

לתחילת הכתבה

ימים 11-14 - מגיעים לטוסקנה

עברו אחד עשר ימים ואנו בדרכנו לטוסקנה. בדרך עצרנו לטייל בסיינה (Siena), עיר עם אוירה מיוחדת ששווה לבקר בה. מסיינה המשכנו לכיוון דרך היין כביש S22. חשבנו למצוא מקום לינה על הציר, המחירים לא הצדיקו זאת ולכן החלטנו למצוא מקום לינה מרוחק יותר. מצאנו מקום בעיירה שנקראת San Casciano. בדיעבד, היתה זו החלטה נכונה משום שהמקום בו ישנו היה במיקום מצויין. המקום שייך לאישה אנגליה בשם לוסי, הוא מעוצב בטוב טעם ומהחדר נשקף נוף יפה ואנחנו ממליצים עליו. מלוסי תוכלו לקבל עזרה והמלצות לטיולים באיזור.

 יום למחרת, דרך סן ג`מיאנו (San Gimigiano), כביש S222, מונטריג`יוני (Monteriggioni) ו - Colle di Val dEls. מבחינת החניות - בסן ג`מיאנו תמצאו בכניסה לעיר מצד שמאל. בד`אלזה בכניסה לעיר העתיקה, ישנה חניה חופשית מצד ימין. בגירמיאנו לרגלי העיר במגרש החניה הגדול. תרשו לעצמכם לסטות מדרך קיאנטי S222, אני מבטיח לכם שתגלו מקומות הרבה יותר מעניינים ומרתקים. אפשר לנסוע על הדרכים הלבנות ולתת לדרך להוביל אתכם. כך הגענו לעיירה בשם Volapaia, שלדעתינו היא אחת היפות בחבל. חזרנו דרך גרבה אין קיאנטי, אליה הגענו בערב.

בבוקר עזבנו את החדר בדרכנו לפיזה, אהבנו מאוד את האוירה בעיר. מפיזה נסענו ללוקה (Luca). בכניסה ללוקה, מצד שמאל, יש חניה בתשלום. בלוקה כדאי לטייל עם אופניים. ניתן לשכור אופניים בכניסה, מצד ימין, ממש ליד דוכן המידע לתיירים. מלוקה נסענו לכיוון La Spezia, שבקרבתה רצינו לחפש מקום לינה קרוב לחמשת הכפרים - CinqueTerre. מצאנו יחידת דיור משגעת, עם נוף עוצר נשימה. ביחידת הדיור יש מטבח, כך שבישלנו לעצמנו במשך יומיים בכיף.

יחידת המגורים בה ישנו נמצאת כשמונה ק``מ מהכפר הראשון Riomaggiore. הגענו בבוקר בסביבות 09:30. אם מצאתם חניה בצידי הדרך - הרווחתם. חכו לאוטובוס הירוק המקומי ורדו איתו למטה. אם לא מצאתם חניה יש חנייה בתשלום בכניסה לעיירה. מימין לחניון יש דוכן מידע לתיירים שבו ניתן לקבל מפות ואינפורמציה. בין העיירות עובר שביל שאורכו כתשעה ק``מ. אנחנו הלכנו אותו ברגל. ההליכה היא לא קלה, אורכת כשלוש שעות, אבל שווה כל רגע. כדאי להגיע עם נעלי הליכה נוחות. בנוסף לכך, אם התעייפתם, תמיד אפשר להמשיך מכפר לכפר עם הרכבת, שעוברת בין הכפרים. אנחנו הלכנו עד הכפר הרביעי Veranezza, משם חזרנו עם הרכבת לכפר הראשון ובחזרה לרכב.

לתחילת הכתבה

ימים 15-17 - איזור האגמים

שבועיים עברו מהטיול ואנחנו בשבוע השלישי. עזבנו בבוקר לכיוון אגם גרדה. זוהי הנסיעה הארוכה והיקרה ביותר שהיתה לנו. כשהגענו לאגם, נסענו בגדה המערבית שלו עד ל- Tignale, משם עולים לכיוון Tremosine בדרך מדהימה והנוף... אוי הנוף. המשכנו לכיוון Limone Sul Garde ומשם לכיוון אגם לדרו. בקצה האגם מצאנו ב- Pieve מקום לינה נחמד, שמנוהל על ידי אשה מקסימה דוברת אנגלית ויכולה לעזור במסלולים באיזור.

 אחרי לילה של שינה טובה, נסענו בבוקר לכיוון אגם טנו (Tenno). משם אני ממליץ לעלות על כביש S239 ואז צפונה לכיוון ואל די גנובה (Val di Genova). אפשר להתחרפן רק מהנוף שתעברו בו. חובה לעצור בואל די גנובה. מדובר בשמורת טבע מדהימה עם 3 מפלים, נהר שזורם באמצע ומלא ירוק בעיניים. המפל הראשון נמצא בכניסה לשמורה. תחנו את האוטו ב- P4 ומשם יש הליכה רגלית קצרה. אנחנו טיפסנו גם לקצה העליון של המפל, יש שביל מסומן, עליה לא ארוכה ואתם למעלה. בפירוש שווה. באוקטובר גם לא גובים כסף בכניסה לשמורה.

משם המשכנו למדונה די קמפיליו (Madonna di Campiglio), עיירת סקי. במדונה יש רכבל שעולה למעלה להר. הוא לא פעל כשהיינו שם. ממדונה המשכנו לאגם טובל (Tovel) - אסור להחמיץ את הביקור באגם. צבע המים, ההרים והעצים מסביב וההשתקפות שלהם שווים הכל. מסביב לאגם יש שביל הליכה, שמקיף את האגם. אנחנו הלכנו בו. מדובר בהליכה קלה ומהנה שאורכת כשעה וחצי. מהאגם המשכנו לטרנטו (Trento), אליה הגענו בערב לאחר טיול קצר. אחר כך חזרנו למלון.

 בבוקר עזבנו את המלון לכיוון מלאסין (Malcesine), שנמצאת בגדה המיזרחית של אגם גרדה. בעיירה יש רכבל שעולה להר Baldo. כדאי מאוד לעלות. למעלה פנו שמאלה, תעברו את המסעדה, תפסו לכם פינה באחו וכל מה שנותר זה להביט בנוף, במצנחי הרחיפה ולהרגע. לטעמנו, אין מה לעשות בגדה המיזרחית למעט העליה להר. אחרי שירדנו מההר נסענו דרומה לכיוון סרמיון (Sirmione). מצאנו מקום לינה מדליק ומומלץ ביותר (שוב בזכות המוכרת בחנות הטבק המקומית). המקום נמצא במיקום מצויין לאלה שרוצים להתרכז באיזור אגם גרדה או כנקודת יציאה לכיוון ונציה. המקום מנוהל על ידי בחור מצחיק בשם לוקה, יש בו חמישה חדרים, שכל אחד מהם מעוצב בעיצוב שונה ומדליק. יש במקום גם מסעדה טובה, שאכלנו בה וממש נהננו.

לתחילת הכתבה

ימים 18-21 - סיום בונציה וורונה

למחרת, נסענו לסרמיון, הסתובבנו כשעה בעיירה ויצאנו לכיוון ונציה. בהמלצת אנשים מהאתר נסענו לדיאנה בדולו. כשהגענו לדיאנה היא לא ידעה שאנחנו ישראלים ואמרה לנו שאין לה חדרים. אחר כך גם הבנו למה. כששמעה שאנחנו מישראל הכניסה אותנו לביתה ואף הציעה שנשתמש בטלפון שלה למציאת מקום לינה. לאחר כמה טלפונים, שעשינו ללא הצלחה, היא התעקשה שנשאר אצלה. אז גם הבנו מדוע היא אמרה לנו שאין לה חדרים. בעלה סרג`יו אושפז בבית חולים והיא לא הרגישה שהיא תוכל לארח אותנו בצורה שבה היא רגילה. למרות שמהרה לבית החולים, דאגה להסביר לנו איך להגיע לרכבת, איך לנסוע לונציה ואף דאגה לנו ל-2 כרטיסים לרכבת. הרגשנו אצלה בבית.

אנחנו ממליצים בחום. כדאי לישון אצלה כשאתם בונציה. תחנת הרכבת נמצאת במרחק קצר מביתה, בתחנה החנייה היא חופשית וזמן הנסיעה ברכבת לונציה עומד על עשרים וארבע דקות. מחיר הנסיעה הוא 2.35 יורו לאדם לכיוון אחד. בצהריים נסענו ברכבת לונציה. מתחנת הרכבת הלכנו לכיכר סאן מרקו ברגל. מדובר בהליכה קלילה של שעה וחצי, תוך שיטוט בין הסמטאות, מעבר תעלות והתבוננות במתרחש מסביב. אחרי ארוחת ערב במסעדה נחמדה בונציה חזרנו לכיכר. אנחנו בפירוש ממליצים לבקר בכיכר גם בלילה. חזרנו לחדר בסביבות 23:30.

 בבוקר דיאנה הכינה לנו ארוחת בוקר לתפארת. היא סיפרה לנו שסרג`יו מרגיש יותר טוב ואף אמרה ששמחה שנשארנו אצלה ביחד עם עוד זוג ישראלים, שהגיע בערב הקודם. נסענו שוב לונציה. ההמלצה שלנו היא להקדיש לפחות יום וחצי לעיר. בניגוד ליום האתמול, שבו הלכנו ברגל, החלטנו הפעם לחוות את העיר דרך הוואפרטו - האוטובוס-סירה המקומי. קנינו כרטיס חופשי ל-12 שעות, הכרטיס מאפשר שימוש למשך כל השעות, בכל קווי האוטובוס והוא שווה כל יורו מה-14 שתשלמו עליו. הכרטיס מאפשר שייט לאיים מוראנו ובוראנו. לטעמנו, בוראנו הוא כפר אותנטי יותר, ציורי יותר ויפה יותר, אל תוותרו עליו. אם זמנכם קצר, ותרו על מוראנו. בערב חזרנו לחדר ויצאנו לאכול במסעדה טובה מאוד בדולו.

בבוקר עזבנו את דולו לאחר פרידה מרגשת מדיאנה בדרכנו לורונה. החלטנו למצוא מלון קטן במרכז העיר, ואחרי כשעה של הסתובבויות, מצאנו מלון קטן, קרוב לארנה, שהיא נקודה מרכזית בעיר. אם אתם מחפשים מלון במרכז ורונה, ודאו שיש למלון מקום חניה שלא בתשלום. בורונה כיף להסתובב ללא מפה, פשוט לשוטט. אני מבטיח לכם שתגיעו לכל האטרקציות בעיר. בסביבות שבע בערב הכנסו לאיזה בר יין, קחו לעצמכם את קוקטייל הבית, על הבר מסביבכם תמצאו חטיפים שונים, איטלקים מקומיים והאוירה מיוחדת.

 ביום האחרון עזבנו את המלון בסביבות תשע בבוקר. הנסיעה לשדה התעופה ארכה עשרים ושתים דקות, כולל התברברות ותדלוק הרכב. בכניסה לאיזור הנמל יש שילוט המפנה לחניון Rent a Car P. נכנסים לחניון, לוקחים כרטיס בכניסה ומחנים את הרכב על פי השילוט של חברות ההשכרה. המשרדים נמצאים בחזית החנייה. נכנסים, נותנים כרטיס ותודה רבה. כל מה ששמעתם על שדה התעופה הוא נכון. תשתדלו לשלוח במזוודה כל מה שאתם יכולים.

 לסיכום, בילינו שלושה שבועות משגעים באיטליה. לא הזמנו שום דבר מהארץ, למעט כרטיס טיסה ורכב. בכל מקום ניתן למצוא מקומות לינה. בכל מקום מסתדרים וגם במסעדות, שאף אחד לא דובר אנגלית והתפריט באיטלקית מצליחים, לעיתים בדרכים משעשעות, להבין מה בתפריט. הטיפים המופיעים כאן והחויות אותן תיארתי סוביקטיביות שלנו. עם זאת, אני בטוח שכל אחד יוכל להוציא מתוך המסלול שפירטתי את זה שמתאים לו. בהצלחה ותהנו.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה