מערת פוסטוינה וסלון
יומן מסע מטיול שנערך באפריל 2005 בסלובניה וקרואטיה: מערת פוסטוינה (Postojnska Jama), סלון (Slunji), אגמי פליטויצה, ראסטוק (Rastoke), מערת שקוצ`יאן, סטניל (Stanjel), מוסט נה סוצ`י (Most Na Soci), נהר הסוצ`ה, בקניון מוסטניצה (Mostnica Gorge), אגם בוהין, הר ווגל, מפל סביצה (Savica), מפל ריבניצה (Ribnica), אגם בלד, קניון וינטגר (Vintgar Gorge). מרגע שהוזמנו הכרטיסים התחברנו לאתר מזג האויר שבישר מזג אויר חורפי, קר וגשום... עד כיום לפני הטיסה, אז השתנו התחזיות והפכו לאופטימיות.
היום הראשון 25.4.05: יצאנו בטיסת Adria (שהמריאה באיחור. נוהג כנראה קבוע, כפי שהסתבר לנו בטיסה חזרה) ללובליאנה. נחתנו למזג אויר סגרירי וגשום, קיבלנו בשדה התעופה את הרכב (פולקסווגן טרנזיט מרווח ונח מאוד ל-6 אנשים (יש בו 9 מושבים), אך עם גיר ידני (מסתבר שגיר אוטומטי הוא החריג שם וצריך, אם רוצים, להזמין זאת במפורש)).
יצאנו כמתוכנן לאתר הראשון- מערת פוסטוינה (Postojnska Jama), כדי להגיע לסיור בשעה 14:00 (שעות הסיורים, טיול וירטואלי במערה וכיו"ב ניתן למצוא באתר המצוין: www.postojna-cave.com). הסיור במערה (כשעה וחצי - שעתיים) כולל נסיעה בקרוניות וסיור רגלי בין שפע מדהים של זקיפים ונטיפים מסוגים שונים. בסיום נחל הזורם בתוך המערה (כפי שהסתבר בהמשך, נחל הוא מרכיב הכרחי בכל אתר בארצות אלה). המערה מרשימה מאוד והסיור בה מומלץ בכל פה. יצאנו מהמערה ובחוץ היה גשום. התלבטנו בין האפשרות לבלות את הלילה באזור הקארסט ולהמשיך למחרת למערת שקוצ`יאן לבין ירידה לקרואטיה לאזור אגמי פליטויצה. היות שכבר לא היינו מחוברים לאינטרנט כדי לבדוק את תחזית מזג האויר, פנינו לפקיד הקבלה במלון שבפתחה של המערה. הנ"ל היה אדיב, התקשר לבדוק את התחזית ובסופו של דבר המליץ לנו לרדת לקרואטיה, שם מזג האויר יהיה טוב יותר.
החלטנו, על פי המלצות הגולשים, לישון בסלון (Slunji), הממוקמת כ-30 ק"מ צפונית לפליטויצה. טלפנו, שוב על פי המלצות הגולשים, ל-Ivan Vuceta, המשכיר צימרים ברובע ראסטוק (הרובע העתיק, שהוא האטרקציה בגללה מגיעים לסלון), אך היינו נבחרת גדולה מדי... טלפון נוסף ל-Nikola Stefanac, כמובן שוב על פי המלצות הגולשים, והזמנו 3 חדרים. מידע לגבי כל הצימרים בסלון ניתן למצוא באתר www.tz-slunj.hr. נסענו מפוסטוינה לכיוון אופטיה (Opatija), הנמצאת כבר בקרואטיה, ומשם מזרחה באוטוסטרדה רייקה - זאגרב, לכיוון זאגרב. בקרלובץ (Karlovac) יורדים מהאוטוסטרדה ונוסעים דרומה לכיוון סלון (עפ"י השילוט לספליט / זאדאר / סלון / פליטויצה). הגענו בחשכה (הנסיעה מפוסטוינה לסלון אורכת כ-3-3.5 שעות) למשפחת סטפנק, כשהגברת (אנחנו לא יודעים אם ניקולא הוא שמה או שמו של בעלה) חיכתה לנו ברחוב כדי שלא נתברבר. אין מלים לתאר את הצימר המדהים שלה, הכולל בקומה הראשונה דירה עם מטבח (מאובזר כולל קפה, תה וחלב), חדר אוכל ושני חדרי שינה, כל אחד מהם עם שירותים צמודים, ושלושה חדרים נוספים בקומה מעל, עם שירותים משותפים.
מכיון שהיינו הדיירים היחידים קיבלנו את הדירה וחדר בקומה מעל עם השירותים שהפכו לפרטיים... הצימר מושקע (כל חדר בצבע אחר כשצבעי הקירות, המנורות, המצעים וכו` מותאמים, פרקט יפהפה הן בחדרים והן במדרגות המובילות אליהם), הכל מצוחצח ובעלת הבית אדיבה ונדיבה (ההסקה בפול ווליום, היא תמיד נמצאת אם זקוקים לה או כדי לענות על שאלה). תודה! תודה! לכל הגולשים שהמליצו ומומלץ בחום רב. אל תחמיצו (האתר שלה באינטרנט: www.tz-slunj.hr). יצאנו לאכול ארוחת ערב במסעדת הדרכים Pino, שוב על פי המלצות הגולשים, הממוקמת מספר ק"מ צפונה לסלון. לא נשמעו קריאות התפעלות מהארוחה, אך גם למחרת במסעדת פניקס, הממוקמת מספר ק"מ דרומה מסלון, לא התלהבנו...
אגמי פליטויצה וראסטוק
היום השני 26.4.05: לאחר שינה בצימר המפנק, סטפנק בישרה לנו שהתחזית היא לשיפור משמעותי במזג האויר. הצטיידנו בסופר הנמצא במרכז של סלון ויצאנו לאגמי פליטויצה. נכנסנו מכניסה 1 (שוב על פי עצות הגולשים) על מנת ללכת במסלול c מהאגמים התחתונים אל האגמים העליונים כך שהמפלים תמיד מולנו. בשעתיים הראשונות השמים היו עדיין אפורים, אבל אחר כך זכינו בשמי תכלת ושמש נעימה, בהם צבעם של האגמים (ירוק טורקיז) מדהים. אם יש גן עדן הוא כנראה נראה כך. המסלול כולל בנוסף על ההליכה (הנינוחה) שיט בסירה על אחד האגמים הגדולים והקפצה בקרוניות דרך היער מסוף המסלול עד קרוב לנקודת ההתחלה. מכיון שהעונה עדיין לא היתה בעיצומה זכינו להנות מגן העדן המופלא הזה מבלי להדחק בין המוני מבקרים. שוב אתר שאסור להחמיץ.
לפנות ערב חזרנו לסלון. ירדנו מהכביש הראשי בכניסה הצפונית לסלון, בדרך המובילה לראסטוק (Rastoke) דרך גשר ישן. מיד בהתחלת הירידה עצרנו על יד שולחנות העץ, משם יש תצפית נהדרת על המפלים. המשכנו ברכב עד מקום חניית המכוניות, לפני גשר ישן הסגור למעבר. יצאנו לשיטוט רגלי בראסטוק. לא החמצנו אף חצר, כי מכל אחת מהן נשקף נוף שונה של הנחלים (בראסטוק נפגשים שני נחלים: הקוראנה והסלונצ`יצ`ה), היוצרים מפלי מים, בריכות ואיים קטנים. ישבנו לשתות קפה במסעדה שבין פלגי מים קטנים (אוהבי הפורל יכולים לאכול שם ארוחה שלמה) וחזרנו אחרי יום נפלא לצימר של סטפנק.
מערת שקוצ`יאן, סטניל ומוסט נה סוצ`י
היום השלישי 27.4.05: בצער נפרדנו מסטפנק, לא לפני שהודיעה לנו שמזג האויר ימשיך להיות נפלא ואחרי שהענקנו לה תמרים תוצרת הארץ, בנסיון להודות על הארוח המושלם (ובמחיר מצחיק של 11 יורו למבוגר ו-5.5 יורו לכל אחד משלושת הילדים, ללילה). החלטנו כדי לא להשכים קום, שלא לבחור בדרך הארוכה והיפה יותר דרך Senj, אלא לחזור בדרך בה הגענו עד רייקה ומשם לאחר מעבר הגבול חזרה לסלובניה, לכיוון מערת שקוצ`יאן. עוד בארץ גלשנו באתר המרשים של מערת שקוצ`יאן (הבנוי במתכונת של האתר של מערת פוסטוינה): www.park-skocjanske-jame.si (וכמפורט בו, באפריל יש רק שלושה סיורים ביום). הגענו ב-12:30 לחניה של מערת שקוצ`יאן, כדי לצאת לסיור בשעה 13:00. הסיור מתחיל בהליכה רגלית עד לפתחה של המערה.
שם צוותנו למדריך המדבר אנגלית (בנגינה איטלקית) ואיטלקית. בתחילת המערה נטיפים וזקיפים יפים בהחלט אך מרשימים פחות מאלה שבמערת פוסטוינה. ההמשך הוא השוס האמיתי. בתוך המערה זורם נחל גועש ושוצף. במקום מסוים עוברים בגשר צר שנבנה כ-50 מטר מעל נקיק תת קרקעי ענק בו זורם (כמובן בעוצמה ראויה לציון) הנחל (רקה). הסיור נמשך כשעתיים (המדריך קצת מאיץ באחרונים כדי לעמוד בהקצבת הזמן הנ"ל). המערה נפתחת אל היער ומשם לאחר הליכה קצרה מגיעים למין מעלית (כדוגמת הפוניקולר שבאי קפרי) שמעלה אותנו אל הנקודה בה יצאנו לסיור.
למתלבטים אם לבקר גם במערת פוסטוינה וגם במערת שקוצ`יאן, המלצתנו היא לבקר בשתיהן. בפוסטוינה שפע הנטיפים והזקיפים מדהים. שקוצ`יאן פראית וטבעית הרבה יותר והמפגש עם הטבע בכל הדרו מהמם. לדעתנו, מומלץ שלא לבקר במערות אחת אחר השניה באותו יום כי הדבר יפחית את עוצמת החויה במערה השניה. עדיף לחוות נופים אחרים ולהגיע למערה השניה בהפרש זמן, כפי שעשינו. שמנו פעמינו צפונה לכיוון נהר הסוצ`ה, אך לא בדרכים המקובלות, אלא במסלול המפורט בספרו של מנחם מרקוס - אויר הרים (עמוד 142). שם אמנם מפורטת הדרך בכיוון ההפוך, מבובץ` לשקוצ`יאן, בתקוה שלא נתברבר (בגדול כבר הסתבר לנו כי ההתמצאות בקרואטיה וסלובניה קלה מאוד). מהמערה נסענו לכיוון הכפר הציורי סטניל (Stanjel), שעל כביש גוריצה - סזנה.
כשהכפר, הבנוי על גבעה, נגלה לפנינו, פנינו לכיוון ויפבה (Vipava), משם לכיוון לוקבץ (Locavec), ומשם מתחילה הדרך הצרה, שהופכת באיזה שהוא שלב ללא סלולה, לטפס במעלה ההר, לכיוון הכפר הצפונבוני צפובן (Cepovan). באיזה שהוא שלב הסתבר שעל צלעות ההר נותר שלג, לשמחתם הרבה של הילדים, אשר הכריזו על הפסקה לצורך מלחמות בארטילרית כדורי שלג. בהמשך הדרך עוברת בין כפרים יפים, באחד מהם אתר סקי, שכמובן לא פעל בעונה זאת. לאחר מכן הדרך מתחילה לרדת (בדרך צרה ומפותלת, כשאנו מתפללים שלא יגיע רכב מהצד השני, כי לא ברור מה נעשה אז) באזור מיוער אל עבר נהר הסוצ`ה והעירה מוסט נה סוצ`י (Most Na Soci). הנוף מרהיב וצבעו של הסוצ`ה (טורקיז) מהמם. מרחוק אנו רואים דרך צרה מאוד מעל הסוצ`ה, המתגלה כמסילת ברזל (אשר אנו מתעתדים לעבור בה בהמשך עם רכבת הרכב).
משם המשכנו לאורך נהר הסוצ`ה (על כביש, לשם שינוי), ולאור השעה החלטנו למצוא צימר בקובריד. מצאנו בית עם שני חדרי שינה, סלון - חדר אוכל, מטבח וחצר, אך אחרי ההתפנקות אצל סטפנק התקשינו להתרגל לעיצוב ולריהוט (נראה שבבית התגוררו הסבים של המשכירים, והאחרונים לא שינו בו דבר לאחר שירשו אותו...). העיירה עצמה נעימה ומסבירת פנים ובהחלט מומלץ לעצור בה ללינת לילה. יצאנו לארוחת ערב במסעדת יאזבק (Gostisca pizzerija Jazbec) שבפנסיון יאזבק ב-Idrsko, הממוקמת ק"מ ספורים דרומה לקובריד. מגדול עד קטן, כולם שבעו נחת במסעדה זאת, המומלצת בחום.
נהר הסוצ`ה, בוהיניקה ביסטריצה וכפרים באיזור
היום הרביעי 28.4.05: בלשכת התיירות הצטיידנו בחוברת קטנה המציעה מסלול מעגלי שנקרא The Kobarid Historical Walk, מתוך כוונה להגיע באמצעותו למפלי קוזיאק ולאו דוקא לבקר באתרים ההיסטוריים. ויתרנו על הביקור במוזיאון, הצמוד ללשכת התיירות, וטיפסנו לכיוון הכנסיה, ממנה יש תצפית נהדרת על העירה וסביבתה, כולל, כמובן, נהר הסוצ`ה. המסלול ממשיך ביער, אך היות שהסלובנים לא ממש מצטיינים בסימון שבילים, מהר מאוד איבדנו את השביל ומצאנו עצמנו יורדים אל עבר הקמפינג שליד הסוצ`ה (לשם אמורים להגיע בהמשך), וכך למעשה דילגנו על שני אתרים היסטוריים (ארכיאולוגיים). מיד לאחר הקמפינג חוצים את נהר הסוצ`ה על גשר תלוי להולכי רגל. המראה מדהים. ממשיכים לאורך הגדה השניה של הסוצ`ה, עד שנפרדים ממנו לטובת פלג המוביל אליו ובהמשכו מפל קוזיאק (Kozjak). חוזרים מהמפל אל השביל שלצד הסוצ`ה, חוצים שוב את הסוצ`ה מעל גשר עתיק (גשר נפולאון) וחוזרים לקובריד.
המסלול מומלץ בכל פה. הוא לא קשה, אורך בהליכה נינוחה כ-3 שעות (מומלץ לדלג על שני האתרים ההיסטוריים כפי שעשינו בהסח הדעת), ומאפשר לך להציץ אל הסוצ`ה המופלא שוב ושוב. נפרדנו מקובריד ונסענו צפונה לכיוון בובץ. החלטנו, לאור ההמלצות הן בספרו של מנחם מרקוס והן בפספורט, לטפס אל התצפית על מפל בוקה (Boka) (או כפי שהוא מכונה בפספורט - מפל בובץ). המפל ממוקם מספר ק"מ לפני בובץ. חונים במגרש חניה קטן, חוצים את הכביש ועל פי הכתוב בספרים, יש לעלות בשביל המסומן בצלעו השמאלית של עמק המפל, ולאחר כ-20 דקות מגיעים אל משטח סלע, ממנו תצפית יפה על המפל.
טיפסנו, טיפסנו, טיפסנו וטיפסנו בשביל עיזים תלול וקשה, חצי שעה, שעתיים, שלוש. אז פגשנו אנשים שירדו מהתצפית ועדכנו אותנו שיש לעלות עוד כחצי שעה ורואים משם מה שרואים מכאן (ולא הרבה יותר ממה שרואים לפני שבכלל מתחילים בטיפוס...). החלטנו אחר כבוד שעד כאן! והתחלנו לרדת (לסיום גם מזג האויר הנפלא החל להתקדר ושלפנו לשימוש ראשון ואחרון את מעילי הגשם). אז נכון שהמפל יפה ונכון שהנוף לכיוון הסוצ`ה יפה מאוד, אבל אנחנו בטוחים שיש מסלולים אחרים פחות מפרכים ולא פחות יפים. בכלל, לאור יופיו של הסוצ`ה, נראה שכדאי לחפש מסלולים בקרבתו (בקיץ אפשר גם לעשות רפטינג) ולא חייבים לכבוש את ההר. התחלנו בדרכנו חזרה, דרומה למוסט נה סוצ`י. עצרנו בכניסה לעיירה במקום בו הסוצ`ה רחב ידיים ושקט לחלוטין (יש התרחבות המאפשרת חניה למס` מכוניות), וירדנו לטיילת שלאורכו. איזה רוגע ואיזה יופי.
משם המשכנו לתחנת הרכבת, על מנת לקחת (בשעה 18:05), על פי ההמלצות המצוינות של הגולשים, את רכבת הרכב לבוהיניקה ביסטריצה (Bohinjska Bistrica). יש להגיע לתחנה רבע שעה לפני השעה היעודה. עומדים בקרבת המסילה (הכרטיסים נמכרים במקום ולא במשרד התחנה), ופשוט עולים עם הרכב על משטח של הרכבת (המוצב במקום קרונות) ונוסעים ישובים בתוך הרכב. את זמני הרכבות ניתן למצוא באתר: www.slo-zeleznice.si. בתחילה נוסעים בעמק יפה בין הרים, בו זורם כמובן נחל. כ-10 ק"מ לפני התחנה הסופית, נכנסים למנהרה באורך של 6 ק"מ, המעבירה אותנו מצד אחד של האלפים לצידם השני (וחוסכת נהיגה קשה בכביש מפותל בתוך יער וללא נוף). כיוון שתכננו לבלות שלושה לילות באזור אגם בוהין, החלטנו להזמין צימר כבר מהארץ. שוב על פי המלצות הגולשים בחרנו בצימר של Nada Urbanc שבכפר ריבצ`ב לז. החלפנו מיילים, סגרנו את ההזמנה, קיבלנו מנאדה במייל מפה של האזור ותמונה מדהימה של האגם וחיכינו לדבר האמיתי. כיוון שהיינו אמורים להגיע למקום רק בשעות הערב, ניצלנו את הבילוי ליד הסוצ`ה כדי לצלצל לנאדה ולעדכן אותה לגבי שעת ההגעה. תגובתה היתה צחקוקים בלתי מובנים תוך שהיא פולטת משהו על כך שהצימר לא מוכן ושהיא סידרה לנו מקום אחר...
כשהגענו לריבצ`ב לז הסתבר לנו שאכן היא שיפצה את הצימרים, הצבעי הבריז והעבודות בעיצומן... בלית ברירה (לא הבאנו עמנו המלצות על צימרים חלופיים וכאמור כבר ירד הערב) פנינו עמה לצימרים שארגנה, הממוקמים בבית ובו 10 דירות להשכרה של אדם בשם ZDRAVKO. אז נכון שהדירות מאוד גדולות ומרווחות ונכון שקיבלנו אותן במחירים של נאדה, למרות שככל הנראה המחיר שם גבוה יותר, אבל הנ"ל לא שמע על "הסבר פניך לתייר". כשחזרנו מהמסעדה (מסעדת RUPA שבקצה הכפר Srednja Vas, ואנו מצרפים בחום את המלצתנו להמלצות שאר הגולשים. האוכל מצוין, הכמויות נדיבות, השירות מעולה והנוף נפלא), הסתבר לנו שההסקה לא עובדת. טילפנו לאדון זדרבקו שמיהר להסביר שפה סלובניה והטמפרטורות לא נמוכות מספיק. רק לאחר ויכוחים וטלפון לנאדה הודלקה ההסקה, אך על אש קטנה... חלק מהאורות במסדרונות פועלים כמו בחדר מדרגות, כלומר כשאתה לוחץ הם נדלקים למשך כדקה ונכבים...
בכלל לאחר השהות באזור, המלצתנו היא לא לקחת צימר בריבצ`ב לז שנראה יותר כמו שיכון צימרים ולא הדבר האמיתי (וממילא משום צימר שם לא רואים את האגם), אלא להשתכן בכפר הסמוך סטרה פוז`ינה (Stara Fuzina). מדובר בכפר אותנטי ויפה ויתכן שאם משיגים צימר באחד הבתים בתחילת הכפר בגדה השמאלית של הכביש, זוכים גם בנוף של האגם. אפשרות אחרת היא הכפר הבא, סרדניה וס (Srednja Vas), גם הוא אותנטי ויפה מאוד, כשהמרחק לאגם קצר.
קניון מוסטניצה ואגם בוהין
היום החמישי 29.4.05: מזג האויר שוב האיר לנו פנים. יצאנו לטיול בקניון מוסטניצה (Mostnica Gorge). תחילת המסלול בכפר סטרה פוז`ינה. ממרכז הכפר על ידי הגשר ותחנת האוטובוס, פונים שמאלה. בעונה בה אנו היינו, אפשר להגיע עם הרכב עד שדה שנמצא ממש בתחילת המסלול ולחנות שם. בעונה הכניסה לקניון בתשלום. כשאנו היינו הכניסה היתה חופשית. בתחילת הטיול הלכנו לאורך ערוץ עמוק וצר (ומרשים), שנמצא מתחתינו. בהמשך ההליכה בגובה הנחל. באחת מפינות החמד לאורכו, לצד מפלים קטנים, עצרנו לסעודת הצהרים. באיזה שהוא שלב עוברים לצידו השני של הנחל ומטפסים ליער שמעליו. מי ששבע יכול בשלב זה לשוב חזרה. אנחנו המשכנו עד ליציאה לעמק רחב (Voje vally) כשמלפנים ומאחור פסגות גבוהות ומושלגות של האלפים. לאחר הליכה (לטעמנו קצת ארוכה מדי בעמק) מגיעים למפל מוסטניצה.
משם יש לעשות, כמובן, את הדרך חזרה, שבאופן מפתיע קלה וקצרה הרבה יותר (תופעה מרנינה שחזרה ברוב המסלולים שעשינו בסלובניה, מכיון שבדרך כלל מסיימים את המסלול במפל, הנמצא בשטח גבוה יחסית ומשם צריך לרדת לנקודת ההתחלה). הטיול לכל אורך המסלול לוקח חצי יום ארוך. חזרנו לנוח בצימר. בעלי המרץ (הסבא והנכדים) יצאו לפנות ערב לטיול בגדה הדרומית של אגם בוהין.
הר ווגל, מפל סביצה, מפל ריבניצה
היום השישי 30.4.05: שוב מזג אויר נפלא ושמים כחולים. לאחר נסיעה קצרה הגענו למרגלות הר ווגל, משם יוצא רכבל כל חצי שעה. בנקודת היציאה מהרכבל תצפית מרהיבה על אגם בוהין. סברנו שכמות השלג על ההר תהיה זעומה, אך הופתענו לגלות הר מושלג, אמנם לא בתנאים המתאימים לסקי, אך די והותר עבור הילדים, שטיפסו, החליקו, בנו בובות שלג וכמובן זרקו כדורי שלג. ירדנו למטה רק כשהיו רטובים לגמרי. אין ברירה, חזרנו לצימר להחליף בגדים וליבש את הנעליים בפן שבשירותים (נקודת זכות אחת לזדרבקו).
יבשים נסענו לאורך הגדה הדרומית של אגם בוהין עד למגרש החניה ממנו עולים למפל סביצה (Savica). לאור הערכות הזמנים המוטעות לגבי מפלי בוקה, לא ממש האמנו להבטחות בדבר טיפוס של 20 דקות, אך התבדנו. לאחר טיפוס, לא קשה, בשביל יפה בין עצים, מגיעים לתצפית על המפל. המפל אכן יפה מאוד, אך לא ברור מדוע צריך להביט עליו דרך סורגים של בודקה קטנה. חזרנו בדרך בה הגענו. בדרך עצרנו בחוף היפה של הקמפינג.
מתוך הרגל לקילומטרז` הליכה יותר רציני, החלטנו לטייל למפל ריבניצה (Ribnica), נחל ומפל שלא מצויים בדרך כלל על מפות הטיולים. המסלול מתחיל בכפר סרדניה וס (יש שלט עם תמונה של המפל ומגרש חניה קטן (במקום בו במעלה ההר מצויה כנסיה נאה המוארת בלילה, ובה נפגשנו בחזרתנו היומית ממסעדת רופה), בו השארנו את הרכב. כמובן שהיינו לבד במסלול זה. מדובר בהליכה קלה של כ-30-40 דקות עד המפל. בדרך קטע מרשים של צלע הר עם אבנים המכוסות אזוב ירוק או משהו דומה וכמובן פלגי מים קטנטנים. המפל לא מאוד מרשים (בקנה מידה של סלובניה) אך נחמד. הדרך חזרה, כרגיל, קלה ומהירה יותר. סיימנו בשתיית קפה בבית קפה (/מסעדה) ממש ביציאה מהנחל למרגלות הכנסיה. לסיום החנינו את הרכב ליד גשר האבן המוביל מאגם בוהין לסטרה פוז`ינה ויצאנו לטיול רגלי בשביל הולכי הרגל שלאורך הגדה הצפונית של האגם. הליכה נינוחה ונפלאה עם מראות האגם וההרים המשתקפים בו. את היום סיימנו, איך לא, במסעדת רופה.
אגם בלד, קניון וינטגר
היום השביעי 1.5.05: נפרדנו מאגם בוהין ונסענו לכיוון אגם בלד. עברנו את האגם והמשכנו אל קניון וינטגר (Vintgar Gorge). הקניון סגור בחודשי החורף ונפתח ממש ביום זה (למרות ששמענו כי אפשר לבקר במקום גם כשהוא סגור. פשוט לא גובים ממך דמי כניסה...).
אסור להחמיץ קניון יפהפה זה. על פי הפרוספקטים כל אורכו 1,600 מטר (אך אנו הגענו כבר קודם למסקנה שהמטר הסלובני ארוך יותר). הולכים על גשר עץ צמוד לקיר הסלע, מעל נחל גועש, מפלים ובריכות. סוף המסלול במפל השום (Sum). תחילה עומדים על גשר מעל המפל כשרסיסי המים יוצרים קשת צבעונית. לאחר מכן מומלץ לא להתעצל, ולרדת למטה למרגלות המפל. ישנה אפשרות לעזוב את הקניון ולהמשיך במסלול, אך מומלץ לחזור בדרך הנפלאה בה באנו, וכך עשינו.
נסענו אל בלד. עלינו אל הטירה (ברגל, אלא מה. אך אפשר להגיע גם עם רכב) לתצפית על האגם. האגם מאוד יפה אך ממוסחר. אנחנו העדפנו את בוהין הטבעי. ירדנו וטיילנו לאורך הטיילת שמסביב לאגם. כמו כל תייר טוב לקחנו הפלגה בסירה אל האי שבאגם (במחיר די אסטרונומי), שם ניתנת לך חצי שעה להסתובב. האמת שאין הרבה מה לעשות חוץ מלצלצל בפעמון המשאלות שבכנסיה (מי שמצלצל בפעמון ומבקש משאלה, משאלתו תתגשם). מכיון שלהתרחץ באגם היה קר מדי ואנחנו כבר הלכנו מכח האינרציה, הקפנו את האגם, לא לפני שקנינו גלידה. אז הסתבר שפעמון המשאלות אכן פועל. בננו הקטן יובל הודיע שמשאלתו (שהיתה אכילת גלידה) התגשמה. לדעתנו, אם לא מגיעים למקום בעונה בה ניתן להתרחץ באגם, יספיקו שעות בודדות ביותר למיצוי המקום (את הזמן הנחסך היינו ממליצים לבלות באזור נהר הסוצ`ה).
לסיום הגענו, על פי המלצות הגולשים, אל מסעדת Gostilna Pri Planincu ב-Grajska cesta 8 (סמוך לתחנת האוטובוס של בלד). גם כאן אנו מצטרפים להמלצה. גם טעים וגם נעים (והמלצר, כנראה כדי להכין אותנו לחזרה הביתה, פולט בעברית משפטים כמו: "חבל על הזמן, ו"אין בעיות" או "מרק פטריות"). מהמסעדה שמנו פעמינו אל שדה התעופה עייפים אך מאוד מאוד מרוצים.
לסיכום, מדובר בפנינת טבע אמיתית. אל תחמיצו!
