מפגשים מהסוג הדובי - על דובי גריזלי ודובים שחורים ברחבי ארה"ב

מפגשים עם דובים ברחבי ארה"ב הם חוויה בלתי נשכחת וגם די שכיחה, הודות להתאוששות באוכלוסיית הדובים במדינה והמצאותם גם בקרבת ערים. אם נתקלתם בדוב אשריכם, אך חשוב לזכור שמדובר בחיה מסוכנת ויש להקפיד על כללי התנהגות. על מפגשים דוביים, בהם תצטרכו אולי לטפס על עץ או להעמיד פני מתים, בכתבה שלפניכם.
נטע דגני - מחברת מדריכי הטיולים מסדרת 'מסלולים' על צפון אמריקה
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: מפגשים מהסוג הדובי - על דובי גריזלי ודובים שחורים ברחבי ארה"ב
Thinkstock Imagebank ©

שובם של הדובים

רבים מהמטיילים אל אזורי הטבע של ארצות הברית זוכים לצפות במהלך טיולים בדובים שחורים או בדובי גריזלי. רובם צופים בדובים מבעד לחלון המכונית ומעטים הם הנתקלים בהם בשבילים ובחניוני הלילה. הסכנה במפגש עם דוב אמנם מזערית והסיכוי להיות מותקף על ידי דוב הוא אפסי, אולם במהלך טיול במקומות בהם הדובים נפוצים במיוחד (כמו, למשל, שמורת הטבע הלאומית ילוסטון, שמורת הרי הסמוקי וכן כל מרחבי אלסקה), קשה להתעלם מהתחושה שהדובים אורבים בכל פינה. ואכן, בשנים האחרונות נצפית עלייה מתמדת באוכלוסיית הדובים השחורים ודובי הגריזלי של ארצות הברית. הסיבות לשגשוג נובעות, ככל הנראה, מניהול נכון של משאבי טבע, מהגבלת הציד וכן מחינוך של המטיילים בנוגע לאחסון מזון ושמירה על הניקיון. דובי גריזלי ודובים שחורים ניזונים ממגוון סוגי מזונות ומאכלסים מגוון בתי גידול וזו אחת הסיבות לכך שהם הצליחו לחזור חזרה אל מקומות רבים לאחר שכמעט נכחדו מהם בתחילת ובאמצע המאה ה-20.

דב גריזלי בארצות הברית, צילום: נטע דגנידב גריזלי בארצות הברית, צילום: נטע דגני

לפגוש דוב ולהשאר בחיים

למרות שהרצון לצפות בטיול באחת החיות המרשימות בצפון אמריקה הוא עז, הפחד מצפייה בבעל חיים זה הוא גדול. מעין ניגוד רצונות מוזר אצל אוהבי הטבע, שמצד אחד משוועים לראות ומצד שני מעט חוששים מכך. כך או כך, קשה להשתחרר מההרגשה בעת טיולים ברגל בחיק הטבע שאיפשהו מסביב מסתכלות עלייך שתי עיניים שרואות אותך, אבל אתה אינך רואה אותן. מפגשים מסוכנים עם דובים מתרחשים בדרך כלל כאשר המטיילים מפתיעים דוב והוא מרגיש מאוים, ולכן אם יוצאים לטיול ברגל אל מקומות בהם ידוע שיש שפע דובים, כדאי לעשות כמה שיותר רעש (ויש כאלה שלשם כך אפילו קושרים פעמונים לגופם או לתרמיל שלהם...). בדרך כלל, הדוב יבחין בבני האדם ראשון ויסתלק, אך אם לא כך הדבר וצפיתם בדוב שלא ראה אתכם, חזרו על עקבותיכם באופן מידי והסתלקו מהמקום, ובפרט אם נתקלתם באימא עם גורים שהיא, מיותר לציין, מסוכנת במיוחד. כדאי גם לשים לב לקיומם של גללי דובים ולחפירות ושריטות בעצים. כמו כן, עדיף לטייל במקומות שבהם השביל חשוף והראות טובה, ולא בין שיחים המגיעים עד מעל המותניים.

 רבים מעדיפים לראות דובים בטבע ולא מבעד לצד הכביש עוד המון תיירים ומצלמות מתקתקות, ובצדק. אכן מדובר בחוויה מופלאה. עם זאת, יש לזכור כל העת שדוב הוא בעל חיים מסוכן ולמרות המגושמות שלו הוא יכול לרוץ הרבה יותר מהר מאשר אתם מדמיינים לעצמכם. לכן, אל תתגרו בדובים ואל תתקרבו אליהם בכוונה תחילה. במקרה בו בכל זאת איתרע מזלכם ונתקלתם פנים אל פנים עם דוב, ההמלצה היא לא לברוח בריצה (פעולה זו רק תגרה את הדוב לתקוף), אלא לסגת באטיות (את הילדים הקטנים יש כמובן לאסוף אליכם ולשאת על הידיים). במקרה בו דוב גריזלי מתגרה בכם, ההנחיות הן לטפס על עץ (במידה וזה אפשרי), ובמידה שהדוב מתקיף להתחזות למת. במקרה של התקפה על ידי דוב שחור מומלץ להילחם בו בכל הכוח (דובים שחורים יודעים לטפס על עצים ועל כן אין טעם לברוח לפסגת עץ). ניתן גם להצטייד בגז מדמיע מיוחד (Pepper Spray), שהוכח כבעל יכולת להבריח דוב (ניתן לקנותו ברשתות כל-בו רבות, אסור להעלותו על מטוסים). אם אתם לנים בחניון לילה וגם אם אתם סתם כך עושים פיקניק בחיק הטבע, לעולם אל תשאירו אשפה ואוכל מחוץ לרכב (גם לא בשעות היום) ושמרו על מחנה נקי. אל תשכחו -; A Fed Bear is a Dead Bear, כלומר, דוב שקיבל בצורה זו או אחרת אוכל מבני אדם הוא דוב שבסופו של דבר יהיה צורך להמיתו שכן הוא למד לקשר בין בני אדם למזון ואיבד את הפחד מפניהם.

דובי גריזילי - יותר מסמל מפורסם של קליפורניה

דובי גריזלי אכלסו בעבר את כל מערב ארצות הברית, ובשנת 1800 חיו לפי ההערכות יותר מ-;100,000 דובי גריזלי בשטח זה (מערב ארצות הברית ללא אלסקה). אולם עד תחילת המאה ה-20 דובי הגריזלי כמעט ונכחדו משטחה של ארה"ב (למעט אלסקה) עקב ציד ופגיעה בבית גידולם וגורלו של בעל החיים המרשים הזה, שעד היום מהווה את אחד מסמליה המפורסמים של מדינת קליפורניה, נראה מר. למרבה המזל, בדקה התשעים ננקטו צעדים שמטרתם לנסות להציל את דובי הגריזלי מכלי ובזכותם התאוששה האוכלוסייה חלקית והודות לכך, כיום חיים מעל אלף דובי גריזלי בשמורות הטבע הלאומית ילוסטון וגליישר ובסביבתן וכן כמה עשרות בלבד מאכלסים ככל הנראה אזורים נוספים ביערות צפון מערב ארה"ב. אלסקה גם היא מהווה מעוז משגשג של דובי גריזלי, שאוכלוסייתם מוערכת בכ-40,000.

הידעתם? 

  • משקלם של דובי הגריזלי מגיע עד 400 ק"ג וגובהם כאשר הם עומדים מגיע עד שלושה מטרים.
  • בחורף, דובי הגריזלי מתחפרים במאורות, וטמפרטורת הגוף שלהם וקצב לבם יורדים. שנת החורף של דובי גריזלי החיים באזור הארקטי יכולה להתארך עד לשבעה חודשים בשנה, ואילו שנת החורף של דובים באזורים הדרומיים קצרה יותר. במהלך תקופה זו הם מאבדים כרבע ממשקל גופם.
  • דובי הגריזלי ניזונים מהכול: צמחים, פירות יער, יונקים, מכרסמים קטנים ודגי סלמון - המזון המועדף עליהם. לפי ההערכות כ-;70% מתזונתם הוא ממקור צמחי ורק 30% מבעלי חיים.
  • דובי גריזלי מאופיינים בקצב רבייה נמוך. ההיריון הראשון של נקבת הדוב מתרחש בהיותה בת חמש עד שבע, ובמשך השנים הבאות הדובה מביאה לעולם צאצא אחד או שניים בכל כמה שנים (הנקבה נכנסת להיריון רק כאשר הגורים מהשגר הקודם עוזבים אותה, וזה קורה בהיותם בני כשנתיים עד שלוש).
וזה כבר דב שחור, צילום: נטע דגניוזה כבר דב שחור, צילום: נטע דגני

דובים שחורים - מגיעים גם בצבע לבן

דובים שחורים הם קטנים יותר מדובי גריזלי וכן אין להם גבנון על גבם כפי שיש לגריזלי. בניגוד לגריזלי, הם מסוגלים לטפס על עצים. צבעם, בדרך כלל, שחור, אבל לא תמיד, חלקם חומים (יש אפילו דובים שחורים שהם בצבע לבן...) וקל לטעות ולחשוב שמדובר בגריזלי. דובים שחורים הרבה יותר נפוצים מדובי גריזלי, והם חיים בכל שטחה של צפון אמריקה. אם בתחילת המאה ה-20 מספרם של דובי צפון אמריקה ירד לכ-200,000 פרטים, הרי שהיום מספרם עומד על קרוב למיליון. מסתבר שדובים אלה משגשגים לא רק במקומות פראיים ובלתי מיושבים, אלא חזרו לרבות מהטריטוריות המקוריות שלהם ואפילו לאזורים מיושבים. במדינה צפופה כניו ג'רזי יש כיום כ-2,000 דובים שחורים, ביערות הסמוכים לעיר וושינגטון די.סי אפשר לצפות היום לעתים קרובות בדובים שחורים ממש לצד הכבישים הראשיים המקיפים את עיר הבירה, ובקרבת העיר בולדר שבקולורדו נתקלו בשנים האחרונות כמה רוכבי אופניים בדובים בשבילים בתוך תחומה של העיר, היתקלויות שבקלות היו יכולות להוביל לאסון. יש לציין, שדובים שחורים הופכים מסוכנים בעיקר לאחר שהם מתקרבים למזבלות ולמקומות יישוב ומאבדים במשך הזמן את הפחד הבסיסי מבני האדם. על כן, הדרך האפקטיבית ביותר להרחיק אותם ממקומות יישוב ולהפחית את מספר ההיתקלויות עם בניה אדם היא למנוע גישתם לפחי אשפה ולמזבלות וכן להתקין פחים שדובים אינם יכולים לפתוח אותם.

הידעתם? 

  • משקלם הממוצע של זכרים בוגרים הוא 100 ק"ג, ומשקלן של הנקבות כ-80 ק"ג.
  • בחורף הדובים השחורים חופרים מחילות בקרקע, שם הם שוהים עד לאביב. במהלך החורף יורדת טמפרטורת גופם והם אינם אוכלים. בסוף החורף נולדים להם גורים, בדרך כלל שניים עד ארבעה בכל שגר.
  • המזונות האהובים על הדוב השחור הם תותי יער, עשב, עלים, דגים, מכרסמים ויונקים קטנים.


 נטע דגני, מחברת מדריכי הטיולים מסדרת 'מסלולים' על צפון אמריקה -; קליפורניה, אלסקה, מערב ארה"ב, מערב קנדה, צפון מזרח ארה"ב, דרום מזרח ארה"ב. מזרח ארה"ב, פלורידה (הוצאת העולם). בעלת תואר שני בזואולוגיה. ליצירת קשר ולייעוץ טיולים אישי: www.maslulim-america.com


לתחילת הכתבה

רוצים לקרוא עוד על טיולים בארה"ב? הכתבות הבאות עשויות לעניין אתכם:


יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על ארצות הברית (ארה"ב)