אורפה
כללי
אורפה, או בשמה המלא: שנלי אורפה (אורפה היפה), הינה עיר מקסימה בעלת אווירה מיוחדת במינה. העיר ידועה בתור מקום הולדתו של אברהם אבינו ומהווה מקום עליה לרגל למוסלמים רבים. בשיטוטים ברחובות העיר תוכלו לראות כי הנשים הן יותר מסורתיות (עם רעלות שחורות) וכי באופן בולט במיוחד העיר מלאה בחנויות זהב ומתוקים. מראה גבר תורכי יושב בחנות/מסעדה וזולל לו קדאיף בתוספת גלידה הוא שכיח עד מאוד.
מאיפה לאן ואיך
אל אורפה כדאי להגיע לאחר ביקור באזור אגם ואן. מואן יוצאים אוטובוסים בשעה 11:00 בבוקר ומגיעים לאורפה לאחר 9 שעות. זוהי נסיעת יום די ארוכה שהחיסרון שלה הוא שהיא "מבזבזת יום". האוטוגאר של אורפה נמצא במרחק נסיעה (10 דקות) ממרכז העיר. סביר שתגיעו בשעות הערב- אולם אל תתנו לחושך להפחיד אתכם, פשוט שאלו את אחד התושבים המקומיים על דולמוש ל-City Center או ל"בלאדיה" הלא היא עיריית אורפה הנמצאת במרכז העיר.
התמצאות
הרחוב הראשי של אורפה הוא Sarayonu Caddesi ולאורכו תוכלו למצוא את רוב חנויות המתוקים והזהב, הגסט האוסים, המסעדות, הבנקים ומשרדי ה-טורקיש איירליינס. על מנת לבקר בבזאר, בברכות הקרפיונים ובגינות התה, עליכם להמשיך במורד הרחוב עד שתגיעו.
לינה
הלינה באורפה יקרה יותר משאר המקומות, אולם עדיין לא מדובר בסכומים עצומים. ברוב החדרים יש מזגן, כי כנראה שמאוד חם כאן בעונת הקיץ.
אוכל ומסעדות
באורפה תוכלו למצוא את המסעדות העממיות שבהרבה מהן יש תוספת של דוכני בשר מיניאטורים. על המדרכה הסמוכה למסעדה עומד לו שולחן נמוך מוקף בשרפרפים, אשר ערוך בציפיה לסועדיו. השולחן כולל בעיקר סכינים חדים, קרשי חיתוך מעץ ותבלינים רבים. אתם תוזמנו לשבת בדוכנים אלו ולהזמין את מנת הקבב היומית, לרוב עטופה בלאפה. בנוסף- אורפה מצטיינת ביצור מתוקים. קדאיף (סוג של כנפה..), בקלאות, גלידות ועוד ועוד ועוד (שומרי המשקל- ראו הוזהרתם!!!).
סוכנות הטיולים Harran and Nemrut Tours: סוכנות המארגנת את הטיולים החצי יומיים לחרן, ובנוסף דילים שונים כמו: יום טיול עמוס באתרים להר נמרוט המערבי, כרטיסי אוטובוס ליעדים שונים ושאר אטרקציות. בעל החברה הוא אדם נחמד ואם לוקחים את הסיור לחרן ולהר נמרוט אז הוא עושה הנחה.
המקום נמצא בסמטה סמוך להצטלבותו של הרחוב הראשי- Sarayonu Caddesi ורחוב Asfalt Caddesi (סמוך למרכז רפואי).
אטרקציות עיקריות
הבזאר: הבזאר- השוק המסורתי באורפה שומר יותר מכל עיר אחרת על האותנטיות שלו. החנויות ובתי המלאכה מצויים בתוך הסמטאות והכוכים של המבנה העתיק ומסודרים לפי נושאי העיסוק: צעיפים, שטיחים, צורפות, תכשיטים, חרשי ברזל, פחחים, סנדלרים, בוני הכלים, הנגרים ובעלי המלאכה האחרים. באם התעייפתם, תוכלו לפוש באחת מגינות התה המצויות במקום.
המסגד ובריכת הדגים: על פי האגדה, נזרק אברהם אל האש אך כצפוי בסיפורים האלה, אירע נס: האש הפכה לבריכה והעצים שבערו הפכו לדגים. בזכות אותה אגדה, הפכו הקרפיונים לקדושים, אין פוגעים בהם וכל הזמן מאכילים אותם. ניתן לשבת באחד מבתי התה שסביב הבריכות או לצאת לשייט בברכות (מדובר בספינות עץ די רעועות שנער בן 12 בערך משיט אותן).
שוטטות: פשוט לתת לרגליים להוביל אתכם ואם אפשר אז גם ללכת לאיבוד, אם זה בבזאר או סתם בין סמטאות העיר, שם תוכלו לראות את התושבים המקומיים, שדי יופתעו לראות אתכם.
מארדין
כללי
העיר מארדין מכונה ה"עיר הלבנה" על שום הבתים הישנים הבנויים מאבן גיר צחורה למרגלות מצוק נישא. מגדלי הכנסיות שבעיר מאופיינים בשימוש בעבודת אבן מורכבת ועשירה בעיטורים המשווים לעיר הנידחת הוד והדר יחודיים. רוב סוחרי מרדין הם ממוצא ערבי וברחובות העיר ניתן לשמוע יותר מבכל עיר אחרת את השפה הערבית. יחסם של תושבי העיר לתיירים מתאפיין בהכנסת אורחים לבבית ואת המטעמים מהמטבח הערבי מגישים בבתי הקבאב הפזורים לאורך העיר.
אטרקציות עיקריות
המדרסה של סולטן עיסא Sultan Isa Madrasesi, המסגד הגדול Ulu Camii, ומסגד לטפייה Latifiye, כולם משקפים את פאר האדריכלות של העיר. ליד המסגד הגדול נמצא גם הבאזר של מארדין שבהחלט שווה ביקור. כשישה קילומטרים ממזרח למארדין נמצא המנזר הפעיל דייר אל זעפרן Deyrul Zafaran. בעבר היה המנזר מקום מושבו של הפטריאך, ראש הכנסייה הסורית אורתודוכסית. ניתן ללון במנזר, למעט בזמן ביקור הפטריאך.
לינה ואוכל
במארדין ניתן למצוא מספר מסעדות ובתי מלון, אך רוב התיירים מעדיפים להגיע אל מארדין לסיור יום מאורפה או מדייבאקיר.
הגעה
מאורפה יוצאים כל יום מספר דולמושים (3 שעות). מדיארבקיר יוצא כל שעה דולמוש למארדין (שעה וחצי) ניתן להגיע גם במונית או להשכיר רכב באורפה.
חרן
כללי
הכפר חרן שסמוך לגבול עם סוריה מפורסם בעיקר בזכות בתי הבוץ שבו ובכך שאברהם (אבינו) התגורר שם. ניתן להגיע אל חרן במסגרת סיורי יום או חצי יום מאורפה (44 ק"מ). יש מוצאים את הכפר חרן די מאכזב- התושבים לא באמת גרים בבתי הבוץ, אלא בבתים חלופיים עם מוצרי חשמל. כמובן שאין להאשים אותם על כך, אולם כשבאים לחרן מצפים למשהו אותנטי ולפתע רואים את כל המיסחור, זה די מאכזב. בנוסף, זהו אחד מהמקומות היחידים בתורכיה בהם הילדים רודפים אחריך בבקשת נדבה.
הגעה
ניתן להגיע לחרן מאורפה או באופן עצמאי באמצעות דולמוש או מונית, אולם לאחר ביקור במקום עושה רושם שאם תגיעו לשם לבד לא ממש תדעו לאן ללכת. אופציה נוספת היא לקחת את אחד הסיורים המאורגנים שיוצאים משנלי אורפה (סוכנות Harran and Nemrut Tours). הסיור המאורגן כולל מדריך די משעשע. מדובר בנער בן 16-17 שמדקלם את ההסברים ואין ממש טעם לשאול שאלות, כי הוא לא יודע הרבה מעבר לדיקלום.
הסיור
מסתבר שבחרן, מלבד בתי הבוץ יש עוד מספר דברים לראות. מדובר בכמה שרידים ארכיאולוגים הכוללים מסגד, מינרט, מצודה ועוד. הביקור בבתי הבוץ כולל אירוח (בו אתם רשאים לקנות לעצמכם משקה קל או צעיף כל שהוא..). תושבי המקום דוברים ערבית וזהו שינוי מרענן.
הר נמרוט המערבי
כללי
כמעט בכל בסוכנות תיירות בתורכיה (וכמעט על כל כריכות מדריכי הטיולים) תוכלו לראות את התמונות המפורסמות של פסלי הר נמרוט. מדובר במקדש קבורה שבנה המלך אנטיוכוס הראשון, שחי במאה הראשונה לפנה"ס. אותו אנטיוכוס חיפש מקום שיראה למרחוק, עלה על אחת מפסגות האנטי-טאורוס ושם בגובה 2,150 מטר מעל פני הים בנה מקדש קבורה.
הסיור
הביקור מומלץ העיקר בשעת שקיעה אן זריחה אז נצבעים פסלי האבן בגווני ארגמן. כאשר מגיעים, צריך לקנות כרטיס (יש הנחת סטודנט) ואז מתחילים לטפס עם עוד המון תיירים. הטיפוס די ארוך, ולא הכי קל, והוא מלווה בתוספות של רוח עזה שפתאום מפסיקה ונהיה חם ושוב קר וחוזר חלילה. הנקודה הראשונה אליה מגיעים איננה האתר המרכזי, והפסלים שם הם לא הכי מרשימים שבעולם. ממשיכים ללכת עם השביל ומגיעים אל האתר המרכזי עם כל הפסלים המוכרים. שורת פסלי ענק של אריה, נשר, אפולו, טיכה (אלת הפריון), זאוס, אנטיוכוס, הרקלוס ועוד. אין מה לומר, הפסלים מאוד מרשימים, יפים ו...מצטלמים נהדר. נראה כאילו שהפעולה הראשונה של כל מי שמגיע לאתר (עוד לפני הסדרת הנשימה) היא לשלוף מצלמה. ואכן, קשה לתפוס פסל ללא תיירים לידו- אבל צריך להבין שזה חלק מהעניין ולא לקחת את זה קשה. ו... כמעט זהו, מסיימים לצלם ויורדים מההר. בדרך מתפעמים פעם נוספת מהנוף המדהים שכלול באותו כרטיס.. מרחבים על גבי מרחבים, נוף נהדר שהמילים לא מספיקות על מנת לתאר אותו.
הגעה
הר נמרוט יכול ללא ספק לקטוף את תואר המקום עם הנגישות הכי פחות טובה בתורכיה. כאילו התורכים לא רוצים שתגיעו אל ההר. תיקון: הם רוצים שתגיעו (בסך הכל אתם משלמים דמי כניסה וקונים מזכרות) אולם הם רוצים שתגיע באמצעות סיור מאורגן. הסיורים המאורגנים יוצאים מערים שונות, קרובות יותר או פחות להר ולכולם יש מספר קווי דמיון. הם דחוסים עד מאוד (מסתבר שבדרך להר יש מלא אתרים, כולם מקסימים כולם חשובים..), הם מתחילים בשעות המוקדמות של היום ונמשכות עד השעות המאוחרות של הלילה, הם עם עוד אנשים- כאלה שאולי לא תרצו לטייל עימם ו.. הם יקרים. לדוגמא: לסיור שיוצא משנלי-אורפה להר נמרוט היציאה היא בשעה 07:00 בבוקר והחזרה היא בשעה 24:00.
הגעה עצמאית (למי שבכל זאת מתעקש):
ההגעה העצמאית לא מומלצת לכל אחד, במיוחד לא לבעלי העצבים החלשים או למי שזמנו קצר- אלה, כדאי שיצטרפו לטיול המאורגן. אולם למי שזמנו מצוי עימו- כדאי גם כדאי, עוד טיול, עוד מקום, עוד אנשים וקצת טירטורים שבסופו של דבר הופכים לזיכרון משעשע מהטיול.
איך מגיעים
מהעיר קהאטה Kahta (שעה וחצי מהעיר אורפה), יוצא כל יום בצהריים (בין השעה 14:00 ל-15:00) דולמוש אל הכפר קראדוט (8 ק"מ מהאתר). בקראדוט, הלא הוא הכפר האחרון לפני האתר (שמונה ק"מ), יש ריכוז של גסט האוסים, שם תוכלו לישון לאחר הביקור בהר ומשם תצטרכו לשכור שוב את שירותיו של נהג הדולמוש (שהוא אגב בעליו של אחד הגסט-האוסים בכפר) על מנת שיעלה אתכם להר, יחכה לכם עד שתסיימו לראות את השקיעה/זריחה ויוריד אתכם חזרה לגסט-האוס שלו. אל קהאטה תוכלו לחזור רק למחרת בשעה 08:00 בבוקר (עם אותו דולמוש).
ממה להיזהר
למה להיות מוכנים? ראשית, סביר שנהג הדולמוש לא יוריד אתכם באוטוגר של קהאטה אלא בסוכנות נסיעות שנמצאת במרחק של כ-2 ק"מ. הדבר מרגיז ומעצבן כשלעצמו, ותוסיפו לזה את העובדה שהטיפוס בסוכנות הנסיעות הוא שרלטן לא קטן, שיספר לכם כל מני שקרים. הכי טוב שתודו לו בנימוס ותעופו משם כמה שיותר מהר. פשוט תשאלו איפה נמצא האוטוגר (לא יותר מ-5 דקות הליכה ברגל). אל תמהרו לנשום לרווחה ברגע שתגיעו לאוטוגר של קהאטה- מכיוון שגם אז לא יבינו למה אתם מתעקשים לנסוע בדולמוש (באמת למה- יש גם מונית ב-25 מליון- אם אתם 4 אנשים ההפרש לא משמעותי) וינסו לדחוק בכם לנסוע בדרכים אלטרנטיביות.
לינה
ניתן ללון באחד מהגסט האוסים שבקראדוט, הנמצא על הדרך להר. רוב הגסט-האוסים כוללים מסעדות ובחלקם ניתן לעשות קמפינג (כרוך בתשלום- כולל שרותי מקלחת ושירותים). הם נראים מאוד שלווים וקסומים עם סוכות ושאר פינות חמד. נכון לספטמבר 2002 נהג הדולמוש היה בעל אכסנייה בקראדוט. באם אתם לא מתכוונים לישון באכסנייה שלו- כדאי שתחשבו על דרך יצירתית להגיע מהכפר להר. לינה על ההר: ממש לא מומלץ. קור אימים, ורוח חזקה מאוד. אם עדיין לא השתכנעתם, זה יקרה שתגיעו אל ההר.
