הגטו היהודי, כיכר סן מרקו והאיזור
התחלת היום תהא בגטו היהודי. הגטו נמצא בקרבת תחנת הרכבת הראשית של העיר. הגטו תחום בתעלות הבאות: Canale di Cannaregio, Rio d. Ghetto Nuovo, Rio del Battello, Rio della Misericordia, ורחוב Rio terra S. Leonardo המשנה שמו בהמשך ל- Rio terra Farsetti. באזור הגטו של היום ניתן למצוא חנויות של אמנות יהודית והמקום משמש גם כמרכז פעילות תרבותית ודתית של הקהילה היהודית בונציה. בית הכנסת פתוח בימי שישי ושבת.
מהגטו נצעד לכיוון כנסיית S. Marcuola. Rio terra S.Leonardo ל- C.Colonna ושמאלה ל- D. Cristo המשנה שמו ל- Rio terra dietro la Chiesa, ומהרציף לוקחים וופורטו מספר 1 אל גשר הריאלטו Rialto- השם הוא חיבור של rivo alto "הגדה הגבוהה". זהו אחד האזורים הראשונים להתיישבות בעיר וגם אחד האזורים העמוסים והצפופים בונציה והמקומות הכי מפורסמים באיטליה. בניית הגשר החלה בשנת 1588 והושלמה ב- 1591. נקודה טובה לראות את התנועה הסואנת בתעלה הגדולה.
נחצה את הגשר ונצעד בינות הסמטאות, בעקבות השילוט, לעבר ה"כיכר של העיר" - כיכר סן מרקו (Piazza San Marco). נפוליאון תיאר את הכיכר כטרקלין המרשים ביותר באירופה. את הכיכר תוחמים הבזיליקה, בתי המשפט והליברריה וקיה (Libreria Vecchia)- הספרייה העתיקה בה נמצא המוזיאון לארכיאולוגיה וספריית מארצ`יאנה. את הכיכר מאכלסות להקות יונים ותיירים. הבזיליקה הוקמה כמשכן לגופתו של מרקוס הקדוש שנגנבה ממקום קבורתה במצרים על ידי שני סוחרים ונציאנים.
המבנה העומד כיום נבנה במאה ה-11 בסגנון ביזנטי ובמשך 500 שנים עוטר בפסיפסים וקישוטים נוספים. סוסי הארד המפורסמים העומדים כיום הם העתקים של המקור, שנפל שלל בידי הונציאנים בעת ביזת קונסטנטינופול בשנת 1204. יש אפשרות לעלות למגדל הפעמונים של הבאזיליקה שנבנה במאה ה- 10 ומתנוסס לגובה של 99 מטר. המגדל קרס בתאריך 14.7.1902 ונבנה מאוחר יותר מחדש.
בכיכר סן מרקו נמצא גם מעונם הרשמי של הדוג`ים (שופטים עליונים) - פאלאצו דוקאלה (Palazzo Ducale), מקום מושבה של ממשלת ונציה ומעונם של פקידי ממשל רבים. בית הכלא ניצב בסמוך. הארמון המקורי נבנה במאה ה-9 והוא הורחב ושופץ לאורך השנים. פתוח בחודשים אפריל עד אוקטובר, בימים ראשון עד חמישי מהשעה 08:30 עד 21:00 ובימי שישי ושבת עד השעה 23:00, בחודשים נובמבר עד מרץ מדי יום מהשעה 08:30 עד 19:00.
מאחור נמצא גשר האנחות - פונטה די סוספירי (Ponte dei Sospiri), המחבר בין הארמון לבית הכלא העתיק. כיום מעורר הגשר רגשות רומנטיים בשל הקשר לקזנובה יליד העיר שנכלא כאן, אך הגשר היווה איום על האסירים - דרכו נלקחו להוצאה להורג.
איי מוראנו ובוראנו
מכיכר סן מרקו, כשגבנו לכיכר, נפנה ימינה ונצעד לעבר רציף סן זקריה (San Zaccaria) שם ניקח את הוופורטו מספר 52 לעבר האיים מוראנו ובוראנו. מוראנו הוא אי הזכוכית ובוראנו מרכז התחרה. כאן מומלץ לבלות את שעות הצהרים. מוראנו, כמו העיר ונציה, מורכב מאיים קטנים המחוברים באמצעות גשרים. האי מהווה מרכז לתעשיית זכוכית מאז 1291, חלק מבתי האי הם מתקופה זו.
כדאי לבקר בבזיליקה סנטה מריה ודונטו (Basilica dei Santi Maria e Donato) שנמצאת ב- Fondamenta Giustinian. פתוחה כל יום משעה 09:00 עד 12:00 ומ 15:30 עד 19:00. נבנתה במאה ה - 12 ועדיין שומרת על יופייה. מוזיאון הזכוכית Museo Vetrario פתוח לאורך כל השבוע, בין השעות 10:30-18:00.
בוראנו הוא האי הכי צבעוני בונציה: הבית הכי מפורסם הוא קאסה בפי (Casa Bepi). מרכז התחרה של האי נמצא ב- Via Baldassare Galuppi, כיום העוסקים בתחרה מועטים ורב תושבי האי עוסקים בדייג. במאה ה- 16 תחרת בוראנו היתה הידועה באירופה ובאי נפתח בית ספר ללימוד מלאכת יד זו.
לאחר הביקור בשני האיים נחזור לבילוי ערב בכיכר סן מרקו. אפשר לשבת באחד מבתי הקפה במקום או לסייר בסמטאות הקרובות. לרומנטיים שביניכם אפשר לשכור גונדולה ולשוט בתעלות העיר.