הקדמה
ידעתי שזו טעות, אך לא יכולתי לעמוד מול שכבות הבשר, שמסתובבות באיטיות נוטפת שומן על מתקן הצליה. חלף רגע והבשר הוגש לי מגולגל בפיתה עם אד קל של חום ורסק עגבניות, כמה ירקות ובצל, שמוסיפים לו צבע וטעם. עתה כבר מאוחר לעצור, תוך שניות הייתי עסוק בלעיסה שקדנית של הסופלאקי. המוכר הביט בי, והלך למתקן הגריל להכין את הפיתה הבאה.
אחרי שתי פיתות עם בשר וכוס יין, טיפוס לקתדרלה סנט ג`ורג` נראה לי כמבצע בלתי אפשרי. יותר מ-600 מדרגות מפרידות בין רחבת בית העיריה ועד לקתדלה והמנזר. בחור מקומי נשבע לי שאין מראה יותר יפה מתצפית על ארומופליס ו-אנו סירוס ממרפסת הכנסיה. הבחור גם התלהב מהדרך שממתינה לי. בגאווה מקומית הוא הבטיח שהדרך כל כך יפה שהוא מוכן להצטרף אלי. וכך עמדתי בכיכר היפה של העיר, אוסף כוח למאמץ. בית העיריה עומד במרכז הרחבה העצומה. זהו מבנה ניאו-קלאסי שתוכנן על ידי אדריכל גרמני, שונה ממבנים בשאר יוון: הבנין נטוע בלב רחבה ענקית, מוקף עצי דקל זקופים ופסלים, מדרגות רחבות מטפסות לבנין, בכמה פינות ספסלים לישיבה והמון יונים.
צמוד לבית העיריה בתי קפה, מתחת לצמחיית העצים העבותה. גם בעונה זו הם פתוחים. מסביב מתחברים המון רחובות קטנים שמובילים לבית העיריה, או לנמל הגדול. ברחובות הקטנים מוצאים בשעות הערב הערב שולחנות וכיסאות, האיזור הופך להיות מסעדה גדולה, עם פינות קטנות בהן מושמעת מוסיקה יוונית ומוגשים מאכלים מעולים.
האיים הציקלאדיים בימים שאחרי העונה: רוב תושבי האיים עושה את החשבונות האחרונים, רווחי העונה שחלפה. באיים התיירותיים נפרדו העובדים הזמניים וחזרו כבר ליבשת. התושבים המקומיים נכנסים עתה לתקופת השיפוצים לקראת החורף המתקרב. באי הקטן סירוס החיים נמשכים כרגיל. תושבי האי אינם זקוקים להמוני התיירים, פרנסה יש, מפעלי טקסטיל, מספנות, גידול צמחים וצרכי גננות לכל האיים בסביבה וחיי מסחר עשירים. האי היפה גם משמש כתחנת מעבר, בו מחליפים נוסעים מעבורות בדרכם המצטלבת לאיים אחרים. חלקם מתעכבים כאן לקניות. סירוס הוא האי המרכזי בשרשרת האיים הציקלאדיים. ממזרח לו האי קיתנוס, מדרום האי מיקונוס, שהחיים בו יקרים מאוד. קצת באלכסון מדרום האי טינוס שידוע בצניעותו. מצפון בולט בצבעו הכהה האי החשאי גאירוס, שבו יושב הצבא ואליו אסור לספינות להתקרב.
דגשים ומקומות
במאה ה-19 הפכה עיר הבירה של סירוס, ארמופוליס, לנמל החשוב ביוון. מכאן ולכאן היו באות הספינות לפקוד את הנמל. אגב, שמה של העיר נלקח משמו של הרמס, אל המסחר. כיום כבר מעמדה השתנה: את מקומה כעיר נמל מרכזית תופסת היום העיר פיראוס. כיום גרים כ-17,000 תושבים בארומופליס (בכל האי כ-26,000), בתים נאים עוטפים את הנמל הציורי הגדול. בתי ארמופוליס מטפסים עד למרום הגבעה, כ-430 מטר.
בגבעה הסמוכה צמודה אליה אנו סירוס, העיר הציורית שבתיה והסימטאות העתיקות מטפסות עד לבית הקברות והקתדרלה. תושבי האי דתיים, כ-60 אחוז נוצרים אורתודוכסיים והשאר קתוליים. עיר הבירה נמצאת בתקופה זו בתנופה בניה.בתים בסגנון קלאסי, דווקא אירופאי, מצופים כולם בשיש מנוקד בשחור, הרחובות מרוצפים באבנים עתיקות ולצידן נפתחות חנויות פאר יפות. סמוך לכיכר העיריה רחוב השוק ובו דגים, ירקות, פירות וגבינות. לא רחוק חנות גדולה למאפה ביתי טעים ועוגות. הנמל נשאר כשהיה מרכז חייה של העיר.
מכיכר העיריה עולים דרך המדרגות עד לקתדרלה. את רחובות המדרגות חוצים רחובות לרוחב, כך שמי שרוצה יכול לעלות גם במכונית לקתדרלה. רשת רחובות מבולבלת מובילה עד למעלה ובעזרת ניחוש תגיעו לנקודת התצפית במרפסת הכנסיה, ליד התותחים הגדולים העתיקים. במהלך הקשה של הטיפוס במדרגות אפשר לראות בשני הצדדים את הבתים הצנועים אך המטופחים והנקיים. מפעם לפעם צריך להתכופף ולעבור מתחת לכביסה שתלויה לרוחב הסימטה. אפשר לעצור בכל דקה, להסתובב לאחור ולהנות מהנוף המשתנה ככול שמגביהים. עתה מראה הנמל נפרס בכל יופיו. בחלקו הרחוק רואים את האוניות הגדולות המגיעות לעגינה. בקצה אחר של הנמל, נכנסות המעבורות ויוצאות בקצף רב וגלים מהמעגן. ממש על קו המזח הסמוך לעיר מעגן שקט של יאכטות. הן פורקות את העשירים שמחזיקים כאן בתים פרטיים, ומביאות סלבריטאים מכל העולם לבלות באי חופשה קצרה.
ברחבת הכנסייה מקדם אותי משב רוח מרענן. המראה מכאן באמת מדהים. תותחי ענק עתיקים חולשים מנקודה זו על העיר, מרפסת ענקית סובבת את הקתדרלה, חלקה גם משמש את המנזר. בכנסיה הגדולה ריח חריף של קטורת, שתי נזירות לבושות באפור, נראות זזות באפלולית. מנורות זהב רבות משתלשלות מהתקרה ובתוכן המון נרות שמטילים צללים נעים וכבדים על הקירות. הקתדרלה נטועה בשכונת מגורים, ממנה כמה דרכים להמשיך כדי להנות ממראות הנוף מצידו השני של האי.
לחובבי החופים יש בשפע, בדרך כלל לא עמוסים. "גאליסיס" בחוף המערבי, מפרץ יפה עם חול זך ועצים שכמעט נושקים בקו המים. זוהי רצועה ארוכה של חוף, כאן גם נמצא חוף הנודיסטים הרשמי של האי. במקום זה יש בתי מלון וצרכים לתיירים. חופים אחרים שאפשר להנות בהם מהרבה ים ומעט אנשים: "פוסידוניה", "אגאתופס"- בשניהם חופים חוליים. מפרץ גדול שגם בו חול זהוב: "מגאס יאלוס", ואחרים.
מעבורות: שתי מעבורות יוצאות מכאן ישירות לפיראוס (והפוך) מדי יום (כארבע שעות הפלגה), ובנוסף גם לאיים בסביבה. משדה התעופה הקטן סמוך לארמפוליס יוצאות לפחות שתי טיסות ביום לאתונה. כדאי לערוך סיור באי בעזרת מדריך ואוטובוס (או סירה) וגם להגיע בעזרת הסיורים למקומות נידחים באי, חופים בלתי מטויילים וכדומה. תוכלו למצוא את המקום סמוך למעגן המעבורת. למי שאוהב את יוון שאחרי התיירים זה מקום נפלא. בעונת התיירות כאן המצב יותר נסבל מאשר באיים האחרים. פרטים אפשר לבקש במשרד התיירות היווני בישראל, טלפון: 03-5170351 או באתרי אינטרנט.
