דרום איטליה - טיול מים אל ים

פוליה, המחוז שמהווה את העקב של המגף האיטלקי, בהחלט שווה ביקור בפני עצמו. הוא לא חלק מהיעדים הקלאסיים של איטליה, אבל זה בדיוק מה שנותן לו את הקסם שלו - עייירות קטנות, חופים נהדרים, והאווירה הקסומה של דרום איטליה. יונית מספרת על חוויותיה מהאיזור.
יונית אבני
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: דרום איטליה - טיול מים אל ים
Shutterstock/Taiga

על הטיול

מתחילים את המסע בנסיעה של 400 ק"מ משדה התעופה ברומא לחופי הים התיכון אל הצד המזרחי של איטליה, לחופי הים האדריאטי. מזג האוויר ידידותי למשתמש, הכבישים פנויים - אז נוסעים. המסלול הוא מחצי האי גארגאנו ועד חופי אמאלפי - ואמור להמשך חמישה ימים. בטיול משתתפים זוג, והלינה לא הוזמנה מראש, למעט הלינה ליד שדה התעופה בלילה אחרון.

לתחילת הכתבה

פסקיצ`י ו-ויסטה

פסקיצ`י (Peschici) - לא מלהיבה בלשון המעטה, אולי בגלל השעה, העייפות אחרי 400 ק"מ נסיעה, אולי בגלל הציפייה לכפר לבן קסום ומלבב. "זה לא זה", אז חתכנו הלאה. הדרך לאורך הכבישים הפנימיים יפה. לכן נסענו לא על האוטוסטראדה, ועלינו להר. אם היינו יודעים שמחר נבלה באותם נופים אולי היינו חושבים פעמיים על נסיעה מעייפת זו.

ויסטה (Vieste) - נמל, עיר עתיקה, קטנה, לא מרשימה במיוחד, הרבה ים והרבה לבן, וכמובן הקדוש המקומי פיו. חיפשנו נואשות את Chianca Amara - איזושהי אבן עליה פיראטים שהגיעו לעיר ערפו את הראשים של 5000 תושבים. אחרי שהבנו כי היא ממוקמת אי שם מעל הכנסייה שגם היא אי שם קרובה לשמיים ואלוהים ופחות קרובה אל כפות הרגליים העייפות שלנו, החלטנו להסתפק בעיר התחתית, נמל ושוטטות. באחת החנויות שאלנו וקיבלנו הסבר מלא בשפה שהבחורצ`יק שדיבר אותה חשב שהיא אנגלית, על הקדוש המקומי פיו - קדוש נוצרי די טרי עם ניסים מהתקופה האחרונה. אותו בחור לא יכול היה לספר לנו מה צפוי למחרת ביום השחרור האיטלקי (25.4), אבל היה חביב מאד ולכן קנינו ממנו פעמוני רוח.

ישנו במלון מעולה בתוך מתחם מלונות וכפר נופש. בכלל העיר והסביבה היא יעד לחופשה משפחתית, הרבה פעילויות ים ומים והרבה גרמנים בהתאמה.

 משם נוסעים בתוך יער פורסטה אומברה - פארק לאומי, לא סחט קריאות התפעלות יוצאות דופן, יער נחמד אבל לא מעבר לכך. יש מסלולי הליכה, ריצה, אופניים ומסלולי הליכה לעגלות נכים אפילו. למידע נוסף: www.itinerariitaliani.com

לתחילת הכתבה

מונטה סן אנג`לו 

מהחניה עד הכנסייה עוד חצי שעה עליה, אלא מה - כל איטליה בנויה במדרגות. כדי להגיע לכניסה לכנסייה יורדים במדרגות למערה -; לא נוראי. לאורך כל הדרך יש חנויות, תיירים, ועוד חנויות. למזלנו או ביש מזלנו התקיים כאן טקס אכילת לחם הקודש, והתור היה בהתאם. לא חשבנו שיש צורך שנקבל ברכה עם חתיכת קרטון ללעיסה מהקדוש המקומי. המערה היא חלק מדרך קדושה הקשורה לסנט מיכאל - אותו קדוש שנמצא על החוף הצרפתי במונט סן מישל, אבל פה זה באיטלקית מונטה סנט אנג`לו.

 בכנסיה אפשר סוף סוף להכיר אישית את סן ג`ובאני רוטנדו. הוא היה עושה מעשים טובים וניסים ועוד בחייו נחשב על ידי הנוצרים כקדוש והמקום הפך לאתר עלייה לרגל לחולים פסחים ונדכאים. אגב - הוא היה האחרון שהוכרז בתור קדוש באיטליה - שלא תחשבו שזה היה לפני 500 שנה - זה קרה בשנת2002, על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני! האיש, שהיה נזיר פרנססקני, הגיע לכאן ב-1916 כי היה חולה והיה זקוק לאוויר קריר כדי להחלים. די מהר יצא לו מוניטין של "קוסם" - על ידיו הופיעו סימני צליבה כמו הסיטגמנטה והוא היה לובש כפפות על ידיו כדי שאלו לא יהיו נראים לעין. הריח שנדף ממנו היה ריח של ורדים. השטן בא לבקר אותו כמה פעמים והוא נאבק בו למרות שהוא הופיע בכל מיני תחפושות ודמויות (אחת מהן של אישה ערומה - נניח שזה סוג של שטן ...). אנשים החלו להאמין בכך שהוא קדוש ובאו לבקש ברכה ולשהות במחיצתו. ב-2002 הוכר כקדוש.

 אגב, זו הייתה טעות פטאלית מצידנו לעלות אל הכנסייה (חדשה לגמרי) ביום העצמאות האיטלקי. למה? כי כל האיטלקים שהיה להם יום חופשי היום הגיעו לבקר את פיו -; כינוי החיבה של סן ג`ובאני.

לתחילת הכתבה

ברלטה ומבצר קסטל דל מונטה

ברלטה - לעיתים לא מצפים לכלום, ודווקא זו חוויה נעימה מאד. העיר עוברת שיפוצים (אפריל 2008), אבל שווה לראות בה את הפסל הענקי קולסוס (-; אי אפשר לפספס) ואת המבצר בתוך גן גדול (כמו "גן העצמאות" שלנו) ליד הים. נחמדה. פרט למבצר המרשים ליד הים, העיר עצמה ידועה כעיר של אמיצים. קודם כל, בשנת 1503 העיר הייתה בשליטה ספרדית, הצרפתים חשקה נפשם בעיר וצרו עליה. אחד הצרפתיים שנלקח בשבי לגלג על האצילים האיטלקיים שהם פחדנים(בערך מה שאומרים היום על הצרפתים עצמם) וכשפוגעים בכבוד של מישהו מה עושים? יוצאים לדו קרב. אכן 13 אבירים איטלקיים ו-13 אבירים צרפתיים עמדו לדו קרב, כאשר נקבע כי מי שמנצח בדו קרב זה יזכה בשליטה על העיר ומי שמפסיד...שיסתלק מפה. הצרפתים הפסידו, ולכן הסתלקו. בנוסף, פה החלה המחתרת האיטלקית (או שלא הבנתי את מה שהסביר לי האיש החביב ליד הצומת..).

 לצערי, העיר בתהליכי שיפוץ בגלל הפיכתה השנה לעיר המחוז של נפה חדשה שתקרא Barletta-Andria-Trani - והיו לא מעט ריצ`רצ`ים פתוחים ברחובות שחייבו אותנו לבחור דרכים עוקפות - זה בכלל לא נורא, כי ככה פגשנו את האיש הנחמד שנתן לנו את כל ההסבר המקומי בגאווה גדולה.

מבצר קסטל דל מונטה - מסובך להגיע. חונים בחניון מוסדר ובתשלום, עולים לאוטובוס של היסע אל המבצר עצמו במרחק של 5 דקות נסיעה, גם חזור אותו דבר. האופרציה של חניה-אוטובוס עליה-ירידה לקחה לנו אותו משך זמן שהקדשנו לביקור במבצר עצמו. האתר: www.passcal.nmt.edu

לתחילת הכתבה

טרני ומערות קסטלינה

טרני - עוד הפתעה נעימה. לא היו ציפיות והעיר הייתה נחמדה מאד, אולי בגלל שעת בין ערביים שכל האיטלקים המטורזנים יצאו לסיבוב ברחובות, אולי בגלל השמש הרכה, אולי בגלל הגלידה המצוינת. כל האתרים קרובים אל הנמל. חיפשנו לא מעט חניה, ואז הגיע גבר מבוגר עם קסקט ותיק כמו של נהג אגד של פעם. הוא מכר לנו כרטיס לחניה. היו לנו שתי אפשרויות או ב-2 יורו לשעה או ב-4 יורו לשעתיים עם הבטחה שלו ל"שמירה אישית" על המכונית. הוא שאל באיזו שפה אנחנו מדברים, ענינו "אנגלית" ואז קיבלנו ממנו את שטף כל קבוצות הכדורגל האנגלי המוכרות לו והיינו צריכים לעצור את השטף. הוא קיים את ההבטחה לשמירה אישית - כאשר חזרנו אל המכונית ורצינו להכנס אליה, הוא מייד נזעק מאי שם בשריקות משרוקית וצפצופים שונים, עד שאמרנו לו את מילת הקוד "מנצ`סטר-ליברפול" והוא חייך בפה חסר שיניים.

בעיר כדאי לראות את כנסייה המוקדשת לסנט ניקולס. בנייתה החלה ב1097 והסתיימה כמעט 300 שנה לאחר מכן, ויש חזית מרשימה, דלתות ברונזה יפות. (אגב הדלתות המקוריות נמצאות בתוך הכנסייה מסיבות שימור ובחוץ יש רק העתקים) ומגדל עם צריח לצידה. הכנסייה בנויה מאבן הגיר המקומית. לא לפספס את הכניסה לכנסייה התחתית בקומת הקרקע - חשוך ומרשים. שם שמורות עצמותיו של סנט ניקולס (או שהוא היה מחולק להרבה עצמות כי פגשנו כבר בבארי הסמוכה את עצמותיו בקריפטה). אומרים שהוא הגיע לטראני על גבי דולפין..שיהיה.
 עוד על העיר: www.traniweb.it

מערות קסטלינה - יש להגיע שעה לפני שעת הכניסה. יש תור ולחץ לא מועט. החניה לא בתוך המערה, אבל מרחק הליכה סביר בתוך העיירה. לא כדאי להגיע עם ילדים קטנים כיוון שהסיור ארוך. לא לוותר על המערה הלבנה, אחרת אלו סתם עוד מערות נטיפים. לא משנה באיזו שפה הסיור - למרות שלנו הוא היה באנגלית היה סיכוי שגם היינו מבינים משהו, אבל המסלול יפה ולא קצר-שעתיים והסוף הוא גולת הכותרת -;באמת מערה לבנה.
 האתר: www.grottedicastellana.it

לתחילת הכתבה

אלראובלו ומונופולי

בתי הטרולי באלראובלו - לאורך הדרך רואים עוד רבים אחרים-מאד תיירותי, מאד ממוסחר, שני חלקים לעיירה-עולים ויורדים בשניהם ואחרי שעתיים מבינים את העיקרון..והלאה. את הבתים היו בונים עגולים ועם עמוד במרכז כדי שכאשר יבוא הנוגש מטעם שלטונות המס יוכלו להפיל את כל הבית. עדיין הבתים נראים ככה, אבל כבר לא מפילים אותם בגלל מס הכנסה. כל האזור מלא בתים כאלו. עיירה קסומה אחרת היא מרטינה פרנקה - גם בתים לבנים וגם כנסיות בארוק -; שלוב של אלראובלו ולצ`ה.
 האתר: http://whc.unesco.org/en/list/787

מונופולי - אחרי ארוחת הבוקר פגשנו את מקלפי קיפודי הים. העיירה די רדומה, חוץ מאלו שהלכו להתפלל. בדקנו איך בונים ספינות בכל המספנות שהיו בדרך, שוטטנו לאורך החוף - היה חם למדי, פגשנו את כל אצני הג`וגינג של סופשבוע וצמד נשים ספורטיביות זריזות שבכל יעד שהגענו בטיול - הן היו פה קודם. וההפתעה הייתה מכון כושר מקומי בחצר של נמל יציאה לשיט יאכטות. קודם עושים קצת מתיחות וכפיפות ואח"כ מפליגים. גם כן שיטה. וכן - גם הצמד הספורטיבי הגיע לכאן לפנינו וכבר היו על ההליכון.
 עוד על העיר: www.comune.monopoli.bari.it

לתחילת הכתבה

אוסטיני, לצ`ה ומנדוריה

אוסטיני - לא היו ציפיות גדולות, כיוון שלמעט בספר אחד -; לא ראיתי מידע מוקדם עליה. כאן הייתה לנו הפתעה כפולה. היא נקראת "סיטה בלנקה" (עיר לבנה) ואכן בדיוק זו המציאות. זו עיירה מקסימה, עם בתים לבנים, סמטאות תלולות ואין ספור כנסיות -; אולי 20 כנסיות רק מימי הביניים נשארו פה, שלא לדבר על חדישות יותר. יחד עם זאת אין אווירה של דת, אלא חנויות ותיירים והמון איטלקים שמטיילים פה כולל מסע אופנועים שנחת פה היום בדיוק. בצהרי היום הבטן קרקרה והחלטנו להיכנס לטרטוריה מקומית. זו הפעם היחידה שהייתה נפילה של האוכל - קשה לתאר מה קיבלנו בתור מנה עיקרית: הוא קיבל גבינה מטוגנת, ואני-סוג של כדור בשר בודד מיותם על צלחת.
 אתר העיר: www.ostunithewhitecity.com

לצ`ה - חבל על הזמן - זו עיר חובה! האתרים קרובים, נגישים, צבע השקיעה עושה אותה קסומה עוד יותר. למזלנו גם נתקלנו ביריד יוצרים מקומי, מזג אוויר מעולה - בקיצור חגיגה. האור של העיר בלילה - אסור לפספס.
 עוד על העיר: www.initalytoday.com

 המלצה ללינה: Albergo Delle Palme. מלון טוב, קרוב למרכז העיר מחד, אבל לא ממש בצנטרום העתיק שלה. מאובזר וחדיש. ארוחות טובות מאד.
 עלות לזוג חצי פנסיון 130€

Manduria - בין לצ`ה למאטרה עיר עתיקה יפה מאד. יש בה רובע יהודי ששווה ביקור. הבעיה היחידה היא קודם כל למצוא חניה - צרה צרורה.
 עוד על המקום: http://puglia.indettaglio.it

לתחילת הכתבה

מאטרה וחוף אמלפי

מאטרה זו חוויה ייחודית. חובה לקחת מפה בלשכת התיירות. אגב, ליד אחת החניות במרכז יש שירותים ו"פקידת הקבלה" של השירותים מוכרת גם מפות יחד עם נייר הטואלט - שניים במחיר אחד. יש להצטייד במים, מצלמה ולדרך. מסלולי הטיול בעיר צבועים בצבעים שונים. כדאי לסמן מה רוצים לראות וללכת לפי המסלול המסומן וצבעו (למשל המסלול הסגול). לא כדאי לערבב מסלולים שונים כי בקלות אפשר להתברבר כאן. הסאסי מתחלק ל-2 אזורים עיקריים השוכנים משני צידי הסלע שעליו יושבת הקתדראלה. מעניין לראות כי חלק מגגות הבתים הם המדרכות של רחובות אחרים - שימוש רב פעמי. הבתים קשורים זה לזה במבוך המקשה על ההתמצאות.
 אתר: http://whc.unesco.org/en/list/670

 מכאן כבר אל חופי אמאלפי למקצה שיפורים והשלמות (ומצאנו את עצמנו חוזרים על יעדים מוכרים ואהובים שהתגעגענו אליהם), לנפולי המזוהמת מתמיד ואל קסטלי רומני ורומא.

המלצות למלונות בחוף אמלפי:

  • Hotel Belverdere Conca Del Marini - סופר איכותי, תחושה של "בני אצולה" ארוחת בוקר על המרפסת. כל דבר עולה בנפרד כמובן כולל מיץ תפוזים סחוט, ארוחת ערב מעולה, ארוחת בוקר עם מלצר אישי -;לא מזנון ואוכלים במרפסת מול הנוף, חדר הסבה, אחראי לכל קומה ומסדרון -בקיצור לפינוקים בעיקר. המחיר בהתאם 200 יורו לחצי פנסיון. נמצא סמוך למערת האיזמרגד, בשולי אמלפי.
     אתר: www.belvederehotel.it
  • Hotel Il Nido - של לוג`י ד`איטלי - מלון בינוני, בעל בית, דינו, מקסים ואימא שלו מבשלת הכי טוב באיטליה. תפריט ל"חצי פנסיון" כולל כל מה שתרצו. לא מוגבל במנות ומנות אחרונות ומאפים מעולים. כוס מיף תפוזים סחוט טבעי כמה שרוצים בבוקר, והמאפים. והנוף... החדר עצמו בינוני - עם מגבות דקיקות איטלקיות כאלו.
     אתר: www.ilnido.it

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על פוליה