יפן - מידע למטייל

נוסעים ליפן? כאן תוכלו לקרוא על מה שבאמת חשוב - משלב ההכנות המוקדמות ועד היכן תמצאו את הקפה הטוב ביותר...
צוות למטייל ברשת
|
שמור לעצמי

הכנות לקראת הביקור

למרבה הצער אין טיסות ישירות ליפן. אופציה יחסית זולה ומתקבלת על הדעת מבחינת שעות טיסה, שעות המראה ונחיתה והמתנה בין שדות תעופה היא אליטליה.

 ליפן יש מיתוס של מדינה שמאוד יקר לטייל בה (בפועל מדובר בעלויות הדומות לטיול באירופה - כמאה עד מאה עשרים דולר לאדם ליום, לא כולל הוצאות שקדמו לטיול כמו כרטיס טיסה וכרטיס רכבות, כשמדובר בטיול בתנאים "תרמילאיים פלוס"). כדאי מאד לתכנן היטב מראש את הטיול, גם בשל יוקר הטיול, ובמיוחד יוקר הנסיעות מקום למקום.

הכנות מראש וטיפים כלליים

א. ספרי הדרכה
יש ספר אחד בעברית, של דיויד סלע. הוא לא רע בכלל כדי להחליט פחות או יותר לאן נוסעים וכדי לקבל מידע כללי. הוא גם נוח מעצם היותו הספר היחיד בעברית. החסרון הבולט מתברר כשנוסעים עם הספר ליפן. כשמגיעים לתכלס - מפות, איך מגיעים, כמה עולה לילה במלון, שעות פתיחה של מקומות וכו` - אין מספיק פרטים. בקיצור, ספר מצויין להכנות כלליות. בתכל`ס, אין מה לעשות - אין כמו הלונלי פלאנט.

לגבי רכישת לונלי פלאנט - המחיר הוא כמעט אחיד בחנויות הספרים השונות ואפשר לקנות בהנחה לא גדולה במיוחד, באינטרנט.

ב. הכנת מסלול

 המסלול כמובן הוא פונקציה של תקציב וזמן, אבל בגדול המסלול "הקלאסי" הוא קווי, פחות או יותר, בין טוקיו וקיוטו. כדאי מאוד לברר מתי ואיפה יש חגים משום שיש המון המון חגים, זו חויה מקסימה וכל חג שונה ממשנהו. אפשר לבנות את המסלול על בסיס הצעות מסלול לטיול שמופיעות באתרי האינטרנט של ארגון התיירות היפני, ולשלב על הבסיס הזה חגים. מומלץ מאוד להיכנס לאתר של אונסקו ולברר איזה אתרים ביפן הוכרו כאתרי מורשת עולמית ואפשר להגיע אליהם. מצורפים קישורים לאתרי אינטרנט שונים שבהם ניתן להיעזר בבניית המסלול:

www.jnto.go.jp 
www.japan-guide.com 
www.japantravelinfo.com 

באתרים הכלליים האלה יש המון קישורים, המלצות, טיפים ובחלק מהם יש גם פורומים שאפשר לשאול בהם שאלות. היפנים, מנומסים ושמחים לעזור תמיד, משיבים יחסית במהירות.

 ואלה אתרים ברשת לגבי מקומות ספציפיים (אפשר למצוא עוד הרבה אתרים אחרים, זו רק דוגמא):

אתר לגבי קויה סאן
אתר לגבי הידה טאקאימה

 המלצה אחרונה בנושא -

בקישור הבא יש פירוט של מסלולי טיול והמון מידע מעשי - איך מגיעים, כמה עולה כניסה, שמות מקומות לינה וכו`- באופן נפרד לרוב האתרים התיירותיים ביפן. בחלק מהמקומות, כמו קיוטו, נארה או קויה סאן, אפשר לטייל עם דפי ההסבר הללו מהרשת, הם טובים ומדוייקים, לפעמים אפילו יותר טובים מהלונלי פלאנט.

ג. מקומות לינה
 הנושא הזה מתחלק לכמה סעיפי משנה. קודם כל, בערים גדולות כדאי ומומלץ, כמו בכל מקום בעולם, להזמין חדרים מהארץ. כדאי גם להזמין מקומות מראש (תקופה ארוכה מראש!) בערים שאתם מתכננים להגיע אליהן בימי חג. ידוע על זוגות שמצאו את עצמם ישנים בנפרד בדורמיטורי באכסניה בהידה טאקיאמה או על מערביים מיואשים בקיוטו ב- 22 לאוקטובר (יום שבו יש שני מצעדים/ חגים), מחפשים נואשות מקום ללון בו מחוץ לעיר, כשיש שלט גדול בטוריסט אינפורמיישן: "no accommodation in Kyoto on 22nd October"." ראו הוזהרתם!

 לגבי שאר המקומות - יש שני ארגונים שמאגדים תחתם ריוקנים ומינשוקואים:

Welcome Inns
Japanese Inn Group

אפשר להשיג את החוברות שלהם שבהן מפורטים כל הריוקנים והמינשוקו לפי אזור עם פירוט של תנאים במלון, מחירים ומיקום, בטוריסט אינפורמיישן או בריוקונים ששייכים לאותם ארגונים. מרגע שיש לכם את החוברת, החיים נעשים קלים יותר. כשתדעו מה היעד הבא, פשוט צריך לבחור מקום לינה מהמבחר שמופיע בחוברות.

 ואי אפשר לוותר על אכסניות נוער - לא תמיד הן במרכז העיר, אבל לפעמים הן מאוד מוצלחות. בטוקיו יש מלונות עסקים השייכים לארגון האכסניות והם זולים במיוחד (צריך להזמין מקום דרך האתר של ארגון האכסניות ולא ישירות מהמלון). בהידה טאקאיאמה האכסניה נמצאת במקדש יפני ומנוהלת על ידי נזיר נמרץ. הלינה שם, למי שלא יזכה לישון במקדש יפני במקום אחר (למשל בקויה סאן), היא חוויה בפני עצמה. אל תשכחו להרשם לאיגוד האכסניות הבינלאומי (רחוב בני דן בתל אביב), לפני הנסיעה. תצטרכו להציג את כרטיס החבר בחלק מהמקומות.

ארגון אכסניות הנוער היפני 

לתחילת הכתבה

מידע כללי

ד. כרטיס רכבות ותחבורה ציבורית-

כדאי מאוד לקנות כרטיס רכבות של חברת הרכבות JR. אפשר לקנות כרטיס לשבוע, שבועיים או שלושה שבועות. המחיר משתנה בהתאם. אי אפשר לקנות כרטיס רכבות בתוך יפן!!! הכרטיס נועד לתיירים מחוץ ליפן. כשמשלמים עבור הכרטיס בארץ מקבלים שובר שאותו מציגים בעמדה של JR בשדה התעופה או בכל משרד כרטיסים גדול של חברת הרכבות. את הכרטיס אפשר לקנות בסוכנויות נסיעות בארץ. פרטים מדוייקים נמצאים באתר של JR. חשוב מאוד להחליט מתי מחליטים "להפעיל" את הכרטיס. מניין הימים לתוקף הכריס מתחיל ממועד זה. בדרך כלל, נסיעה ברכבות יקרה מאוד ורכישת הכרטיס מוזילה את העלות בצורה משמעותית.

ועוד הערה - חברת הרכבות הגדולה ביפן היא JR ולרוב המקומות אפשר להגיע עם רכבות שלה (כולל השינקנזן). יש מעט מאוד מקומות ש- JR לא מגיעה אליהם כמו קויה סאן, ואז צריך לקנות כרטיס בחברה אחרת. יש מקומות, כמו ניקו, אליה מגיעים מטוקיו, שהרכבת הנוחה יותר היא של חברה אחרת, אבל יש גם רכבות של JR. בכל מקרה, מרגע שתרכשו את כרטיס הרכבות, ממילא שאלת עלות הנסיעות הבינעירוניות יורדת מהפרק ולא תעזבו את חברת JR, אלא אם לא תהיה לכם ברירה.

לא לפחד מהמיתוס לגבי שילוט באנגלית. נכון שיש מקומות שאין שילוט ובדיוק במקומות האלה גם לא תמצאו איש שדובר אנגלית (מרפי...), אבל ברוב המקומות יש שילוט מצויין באנגלית ואין שום בעיה. הדברים מקבלים משנה תוקף בערים הגדולות כמו טוקיו או אוסקה. בקנזווה יש ברחובות כל כמה מאות מטרים מפות באנגלית, עם סימון היכן אתם נמצאים.

ועוד הערה אחרונה לגבי רכבות ותחבורה ציבורית בכלל - היפנים עם מאוד מדויק ומסודר. אם כתוב שהרכבת יוצאת בשעה 6:23, זו בדיוק השעה שבה תצא הרכבת. בוגרי המזרח ובמיוחד הודו - אל תבנו על איחורים. הם לא קורים. לא באוטובוסים ולא ברכבות.

ה. קניית ינים בבנק -

יש אתרי אינטרנט ומדריכי נסיעות שבהם תיירים מוזהרים להביא הרבה מזומן ליפן בגלל שאין הרבה שימוש בכרטיסי אשראי. בפועל, רוב המקומות יקבלו תשלום בכרטיסי אשראי (ריוקאנים או חנויות כלבו)

ו. טלפון נייד-

אפשר להביא כרטיס סים מהבית ולהתקין אותו בטלפון יפני ששוכרים במקום. בשדה התעופה בנאריטה, בדרך לרכבת לכיוון העיר, יש שלושה או ארבעה דוכנים של חברות סלולריות שמציעות טלפונים להשכרה. לא זול אבל מאוד נוח. דרך נוספת היא לקנות כרטיס טלפון בקיוסק בשדה התעופה ולהתקשר לארץ דרך חברות התקשורת הישראליות.

ז. ויזה -

אין צורך בויזה. היא ניתנת בכניסה ליפן. במטוס תדרשו למלא טופס שבו תציינו את מועד היציאה מיפן ואת סכום המזומנים שהבאתם איתכם.

ח. שירות הובלת חבילות ומזוודות -
זהו שירות הובלות מיוחד ליפן, שבה לא מקובל להסתובב עם חבילות ויש שירות שליחויות לכל מקום. זה נוח במיוחד כשנוסעים ממקום למקום עם מזוודה גדולה או בכלל. במקום לעלות על הרכבת עם מזוודה, שולחים את המזוודה דרך חברת שליחויות למקום שאליו נוסעים, נוסעים בנוחות עם תיק קטן וכשמגיעים לעיר הבאה, המזוודה כבר מחכה בריוקן שבו הזמנתם חדר. השירות לא יקר במיוחד ותלוי במרחק ובגודל המזוודה. אם מדובר במרחק קטן ובמזוודה לא גדולה, היא יכולה להגיע גם באותו יום.

אני הסתובבתי עם מזוודה די גדולה, כך שנהגתי לשלוח אותה יום קודם (מקנזווה להירושימה, מהירושימה לקיוטו, מקיוטו לאוסקה). פשוט צריך לשאול בריוקן או במלון שבו תשהו על השירות ובעלי המקום ימלאו את הטפסים המתאימים, ירשמו את הכתובת אליה אתם מבקשים לשלוח את המזוודה ואפשר לשלם ביעד המקור או ביעד שאליו הגעתם אני נהגתי לשלם לפני. אין כל חשש כי היפנים ישרים כמו סרגל!!!

ט. בטחון אישי לנשים -

 בלונלי פלאנט יש אזהרה בנוגע לנשים שמטיילות לבד ביפן, אך זו מדינה שיש בה תחושת בטחון אישי גבוהה ביותר ולא חשים שום איום, הטרדה או אפילו רמיזה להטרדה. נהפוך הוא - נוצר הרושם שהיפנים מתפעלים מהעובדה שנשים מטיילות לבד ושמחים לעזור בכל הזדמנות, גם במקרים בהם כלל לא מבקשים עזרה. היו אפילו מקרים שאנשים נגשו לתיירות ברחוב והציעו עזרה (אמיתית, לא עזרה בסגנון הטורדני, מזרח אסיאתי שמוכר לכל אישה שטיילה בהודו/ תאילנד לבד). יכול להיות שאם אישה נמצאת לבד באזור בילויים באמצע הלילה, היא תוטרד, כמו בכל מקום בעולם, על ידי גברים שיכורים. לא ניסיתי ולא בדקתי.

י. חשמל-

השקעים ביפן שטוחים וצריך לקנות מתאם מיוחד. אין שום בעיה לקנות מתאם כזה גם ביפן. אפשר לקנות סט של שני מתאמים, ב"עיר החשמל והאלקטרוניקה", רובע אקיהברה בטוקיו, במחיר 500 ין.

יא. מזון (עם התייחסות ספציפית לבתי קפה, ארוחות בוקר ומתוקים) -

האוכל היפני טעים, מגוון ולא יקר. אפשר להכנס לבתי הכלבו הגדולים, לקומת המרתף ולקנות סושי או "setto", מגשית שיש בה ארוחה שלמה (לדוגמה, קציצות דגים, שעועית לבנה, חתיכת טמגו (חביתה יפנית), שעועית ירוקה בשומשום, גליל מטוגן ממולא באספרגוס). אפשר גם לקנות דים סם חם או טמפורה. בכלל, יש מבחר אדיר של מזון. בסוף היום המחירים יורדים, ולכן זה רעיון מצויין לארוחת ערב.

עוד הערה - לא לחשוש להכנס לכל מיני מסעדות משפחתיות או כאלה שנראות כמו מסעדות פועלים. יפן נקיה מאוד וזה נכון גם לגבי המסעדות באשר הן, אפילו אם קונים מדוכן ברחוב.

יב. קפה -

בתי הקפה היפניים לא פחות טובים מבתי הקפה המערביים. נהפוך הוא! בהרבה מקומות הם מציעים גם את הקפה האמריקאי (הפחות טעים) וגם גרסה מקומית לאספרסו, שיש שיאמרו שהיא הרבה יותר טעימה מהקפה האמריקאי. למי שממש קשה לו לקום בבוקר בלי משהו חם, קחו בחשבון שבריוקנים ובבתי המלון (כנראה שזה הסטנדרט) יש בחדר תרמוס עם מים חמים ותה (בתיונים או בתפזורת).

בתי קפה - יש את רשת Andersen, לה סניפים בטוקיו ובהירושימה. זו רשת של מאפים, אבל הם מציעים גם משקאות חמים וזו אפשרות אחת לארוחת בוקר. בסניפים גדולים, הם ממש מגישים ארוחת בוקר מלאה (כולל ביצים). רשת שניה היא ucc café, שמציעה ארוחות בוקר מצויינות (כולל ופל בלגי, פירות טריים, קצפת וגלידה) ולא יקרות. ובכלל לא לשכוח - הערים הגדולות ובמיוחד טוקיו, מלאות בבתי קפה שמגישים דברי מאפה ועוגות בסגנון מערבי שלא היה מבייש את פריז. עוד דבר שכדאי לזכור בקשר למתוקים - היפנים לא חזקים בדברי מתיקה ורובם מבוססים על משרת שעועית אדומה. לא סוף העולם, אבל לא בדיוק מתאים לחך המערבי שלנו.

 במקומות מסויימים אפשר למצוא גרסאות יפניות למתוקים מערביים, כמו דוכנים שמוכרים קרפים עם מילויים שונים -מתותים בקצפת ועד ירקות וטונה או דוכנים לממכר קרפים שבתחתית היה קורנפלקס, המילוי היה גלידה וסירופ שוקולד ולמעלה תותים בסירופ. גלידה "אמריקאית" נהדרת ומומלצת היא גלידה בטעם תה ירוק. לסיכום, האוכל היפני טעים מאוד ולא יקר בכלל.

לתחילת הכתבה


יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על יפן