על גלאזגו
למגיעים לעיר עם רכב, היא ממוקמת:
- 50 מייל ממערב לאדינבורו, על הכביש המהיר מס` 8M
- 221 מייל מצפון לליברפול, על הכביש המהיר מס` 6M;
- 402 מייל מצפון ללונדון, בכבישים 74M; 74A; 6M; 1M; מתחנת הרכבת בעיר גם יוצאות רכבות לכיוון לונדון.
לפי המסורת נוסדה גלאזגו על ידי קנטיגרן הקדוש, הידוע גם בכינוי סט. מונגו (st. mungo) הקדוש, שחי במאה השישית, והתחיל כמובן בבניית כנסייה, אשר סביבה צמחו במשך הזמן בקתות של מאמינים. האתר היה ידוע בשם הקלטי Glas cau, שפירושו "המקום הירוק", ובמשך השנים שובש שמו ל- Glasgow. במאה ה- 12 הוקמה על האתר של הכנסייה קתדרלה ובמאה ה- 15 נוסדה כאן האוניברסיטה השניה של סקוטלנד. השיגשוג הכלכלי של גלאזגו החל במאה ה- 17. סוחרי העיר פנו לסחר הבין-יבשתי והשתלטו על המסחר במוצרי העולם המערבי החדש. טבק, כותנה וסוכר זרמו לנמל גלאזגו מאמריקה ומאיי האוקיינוס האטלנטי. במורד הנהר נפתח נמל חדש, והנמל שבמרכז העיר הועמק. גלאזגו התפשטה במהירות ובלעה את הערים הקטנות והכפרים שבקרבתה. שורשיהן של רוב הערים הקטנות הללו עוד מימי-הביניים, ורובן הפכו להיות ערי תעשייה אך השכילו לשמור על צביונן העצמאי, בצל שכנתן הגדולה.
עד היום כל עיר כזו היא יישות נפרדת, לא רק בגלל סיבות היסטוריות, אלא גם הודות למסורות שונות של מקצועות ומשלחי יד. כך, Airdrie היא עיר של כורי פחם; Motherwell היא עיר של יוצקי פלדה; ו- Clydebank היא עיר של בוני אניות וכן הלאה. המהפיכה התעשיית היא שהולידה את ה-"Gorbals" - שכונות העוני. הם התגוררו בבנייני ה"טנמנטס", שלא עולים על 4 קומות. כל יחידת דיור הכילה חדר אחד גדול, שירותים מינימאליים ומטבח. בכל יחידה כזו התגוררה משפחה ברוכת ילדים, ולפעמים יותר ממשפחה אחת. הם לא שילמו שכר דירה, והחוק לא התיר לפנותם, שלא לדבר על העלאת שכר דירה. לפיכך לא היה לבעלי הבתים עניין להשקיע בתחזוקת הבתים. עד מהרה חלה התדרדרות חברתית בשכונות, נוצרו חבורות רחוב של נערים ואנשים קשוחים ומוקדי פשע. רק לאחרונה החלו העירייה והממשלה לפעול לשיקום השכונות הללו.
מרכז העיר היה במשך שנים רבות בכיכר הקתדרלה, שכיום היא בקושי כיכר. עם התפתחות והתפשטות העיר נע המרכז בהדרגה דרומה, אל Glasgow cross. זוהי הצומת של הרחובות High street עם Gallowgate. ברחוב זה, כארבע מאות מטרים ממזרח לצומת, מתקיים בכל סוף שבוע שוק הפשפשים של גלאזגו - The barrows. כיום, מרכז העיר נמצא סביב George square ותחנת הרכבת. מאה וחמישים שנה של עשן כיסו את רוב בתי העיר במעטה שחור של פיח. במקורם, נבנו בתי העיר מאבן מקומית בהירה, ובמקומות שבהם החלו לנקות את הבתים מתגלים קווי בנייה יפים, בסגנון מצרי ויווני. סגנון הבנייה נראה בבירור בכנסייה של Vincent street, בבתים של Great western road וב-Egyptian halls, אשר ב-Union street.
החנויות הגדולות נמצאות בעיקר ברחובות Argyle, Buchanan ו-Sauchiehall. מכל Argyle street עובר גשר רכבת המכונה: Highlandsman`s umbrella, מכיוון שמתחתיו נאספים הסקוטים המחפשים עבודה בעיר. משהו מעין שוק עבודה לשכירי יום. תחנת הרכבת נמצאת במרכז העיר, ואפשר להגיע ממנה לכל חבלי בריטניה. רכבת תחתית קיימת בעיר מאז 1979 והיא פועלת בקו היקפי שבו חמש-עשרה תחנות. הקו עובר את Buchana street ואת St. enoch street, במרכז העיר, חוצה את הנהר דרומה, פונה מערבה וחוזר וחוצה את הנהר צפונה, בין Govan ו-Patrick. הקו חוזר מזרחה דרך הפרברים הצפוניים ואל המרכז. את מפת הרכבת התחתית ניתן לקבל בכל תחנה של התחבורה הציבורית.
מה לראות?
אצטדיון האמפדן פארק, הוא איצטדיונה הלאומי של סקוטלנד, וגם של קבוצת קווינס פארק. האיצטדיון עבר שיפוץ, וכיום יש בו כ - 52,000 מקומות, מה שהופך את סלטיק פארק, איצטדיונה של סלטיק, לגדול בסקוטלנד (60000 מקומות). בעת משחקים בין-לאומיים נשמעות שאגות האוהדים הסקוטים עד למרחק של מייל מן האיצטדיון. התלהבות הקהל גדולה ביותר כאשר מתנהל משחק בין הקבוצות המקומיות: ה"ריינג`רס" הפרוטסטנטים וה"סלטיק" הקתולים.
כעיר תעשייה, זכתה גלאזגו בגנים ציבוריים גדולים ויפים. בגן Glasgiw green, הנמצא ליד הנהר, ממזרח לתחנת הרכבת, יש מוזיאון של תולדות העיר - People’s palace. במוזיאון מוצגים גם חפצים של תומס ליפטון. ליפטון בנה יאכטות, שכולן נקראו "שאמרוק" - Shamrock (עלה תלתן). בין השנים: 1899 - 1930 השתתף חמש פעמים בתחרויות השיט הבין לאומיות ליאכטות. כל נסיונותיו לזכות ולהחזיר לבריטניה, את הגביע שבידי האמריקנים, נכשלו.
הקתדרלה של גלאזגו, נבנתה במאה ה- 12 והיא מן המושלמות שבקתדרלות הסקוטיות מימי-הביניים. האתר נחשב לאתר קדוש מאז המאה ה- 6, כאשר היו במקום הכנסייה של מונגו הקדוש ומרכז העיר. כיום תופס בית-החולים המלכותי חלק ניכר ממה שהיה הכיכר וארמון הבישופ. המבנה של הקתדרלה נראה טוב ביותר מכיוון בית-הקברות של הסוחרים.
עיר המתים Necropolis, היא בית הקברות של גילדת סוחרי גלאזגו. בבית הקברות מצבות מעניינות, מונומנטים, פסלים וחדרי קבורה משפחתיים, קטקומבות וכיוצא באלה. הוא משתרע על שטח גדול ובו כבישים, ממש כמו עיר.
Provand’s lordship, בפינה השמאלית של כיכר הקתדרלה, הוא בית מן המאה ה- 15, הקדום ביותר בעיר. הבית נבנה עבור הכומר, ושימש גם אכסניה לזקנים. בשעתו התארחו בו המלך ג`יימס השני וגם מרי מלכת הסקוטים. כיום יש בו מוזיאון עם מוצגים יפים מן המאות ה- 17 וה- 18: ריהוט, שטיחי קיר ותמונות. פתוח: כל השנה, בימים ב` עד ו`.
הכיכר המרכזית של העיר, George sqaure, נקראת על שמו של המלך ג`ורג` השלישי. בכיכר פסלים אחדים, בהם פסליהם של המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט, רוברט ברנס, ג`יימס ואט, גלאדסטון ופיל. במרכז הכיכר אנדרטת הזיכרון לחללי המלחמות. בצד המזרחי של הכיכר מערכת בניינים הנקראת City chambers, הבנויה בסגנון איטלקי, עם מגדל שגובהו כשבעים מטרים. פנים הבניינים מרשים לא פחות מחיצוניותם. אולמות המועצה הכוללים אולם נשפים גדול שאורכו כשלושים מטרים, מרוהטים בריהוט כבד, מקושטים ומעוטרים בפסיפס ועץ, מעשה ידי אמני גלאזגו. בצד המערבי של הכיכר נמצא Merchant house מ- 1874. בית זה הוא לשכת המסחר של גלאזגו והוא הוותיק ביותר בבריטניה. עוד בעיר אפשר להגיע לראות את המוזיאון לאמנות - Art gallery and museum. המוזיאון עשיר בעבודות אמנות הולנדית, צרפתית מודרנית ועבודות של בתי- הספר לאמנות בסקוטלנד. פתוח: כל השנה, בימים ב` עד שבת. בימי א`, אחר הצהרים.
האוניברסיטה של גלאזגו נוסדה בשנה 1451, על-ידי הבישופ של גלזגו. השיעורים ניתנו בקתדרלה ובמנזר של Blackfrairs, שב-High street, שהיה ביתה של האוניברסיטה במשך 400 שנה. רק בסוף המאה ה- 19 עברה האוניברסיטה למקומה הנוכחי. חלק מחזיתה הישנה, פורק והורכב מחדש במקומה הנוכחי. באוניברסיטה נמצא גם Hunterian museum, המכיל אוסף מעולה של מטבעות, כתבי-יד, ספרים עתיקים, פריטים אריאולוגים וציורים של רמברנדט, רובנס ואחרים.
פתוח: בימים ב` עד ו`, כל היום. בימי א` אחר הצהרים.
הגנים הבוטניים המלכותיים (Royal botanic gardens) הועברו לכאן ממקום אחר, בסוף המאה ה- 19. בולט בגנים האלה "ארמון קיבל" (Kibble palace) עם חממות הזכוכית הצמודות אליו. שטחה של חממת הזכוכית הענקית יותר משני דונאמים.
המוזיאון לתחבורה (Museum of transport) שבעיר, הוקם במקום שהיה פעם חלק ממוסכי התחבורה העירונית. הוא מכיל את כל כלי התחבורה. אופניים ואופנועים, קראוונים עתיקים מ- 1900 וקטרים וקרונות מן המאה הקודמת. במקום אוסף חשמליות, המייצגות את כל ההיסטוריה של כלי תחבורה זה. כמו כן תמצאו פה סדרה של עגלות ומרכבות, ושאר כלי תחבורה שנגררו על-ידי סוסים, כלי רכב מסחריים ומכוניות. יש פה גם אגף מיוחד לספנות, אולם עיקר התצוגה היא בתמונות ובצילומים.
