פורטוגל היוותה במחצית השנייה של האלף הקודם את אחת המעצמות הקולוניאליסטיות הגדולות. יורדי הים המפורסמים שלה (אנריקה הספן, ואסקו דה גמה ומגלאן) זקפו לזכותם תגליות גיאוגרפיות רבות. הם הניחו את הבסיס להשתלטותה של פורטוגל על מדינות בדרום אמריקה (ברזיל), אפריקה (אנגולה ומוזמביק) ואפילו במזרח אסיה (איים מול חופי סין).

מגלי עולם אלה הונצחו הו ברחובות הנושאים את שמם והן במונומנטים מרשימים שמפוזרים ברחבי המדינה. שתי הדוגמאות הבולטות שנמצאות בבירה הן אנדרטת מגלי עולם בשכונת בלם וגשר ואסקו דה גמה שאורכו כ-17 קילומטרים ומרשים בעיצובו המודרני. הגשר נמתח מעל נהר Tejo והוא משמש את הבאים לליסבון ממזרח. מעמדה של פורטוגל הביא לפריחה כלכלית שהתבססה על סחר ימי מפותח שאיפשר לה להביא סחורות ממושבותיה (תבלינים, קפה, חפצי אמנות ועוד) שמצאו את דרכן למדינות אירופה האחרות. המבקר בפורטוגל כיום יבחין עד מהרה בחשיבות הים הן מבחינת הנוף והן מנקודת המבט הכלכלית.

לפורטוגל יש מאות חופי רחצה מרשימים הן בדרום (לדוגמא: חופי Meia Praia ו-Dona Ana שבלאגוש) והן במערב (Figueira Da Foz). החופים משופעים בצוקים שמאפשרים תצפית אל מרחבי הים הפתוח (Cabo Da Roca ממערב לליסבון הבירה ו-Cabo De Sao Vincente במערב אלגראב). ההרים קרובים בחלק מהחופים לקו המים והם יורדים בשיפוע מרשים לתוך המים. הם יוצרים ניקרות, סלעים שניצבים בתוך המים וחופים קטנים שמוגנים משני הצדדים ע"י קירות סלעים.

מספר החופים במדינה (בפורטוגזית חוף נקרא Praia) עולה על 500. החופים הרבים בתוספת מספר גבוה של ימי שמש בשנה יחסית לשאר מדינות אירופה מושכים אליהם המוני תיירים מצפון אירופה. מעבר לכך צריך לציין שיש עשרות חופים שהם יפים ומהווים אטרקציה תיירותית גם בתקופה שבה לא ניתן להתרחץ ו/או להשתזף. הים מספק פרנסה לחלק נכבד מהתושבים המקומיים (גם לאלה שלא עוסקים בשירותי תיירות) שמביאים שפע של דגים ופירות ים שמוצאים את מקומם בחנויות המקומיות ועל השולחנות במסעדות. מרבית המסעדות משלבות בתפריטן שורה ארוכה של מנות שמבוססות על השלל שלוקט ע"י הדייגים הרבים. בחלק מהחופים ניתן לראות את הדייגים שמכינים את היציאה לים ומסדרים את הרשתות הגדולות. הבולט שבהם הוא חוף הדייגים (Praia De Pescadores) שליד Armacao De Pera שבחוף אלגארב.

פורטוגל משופעת בסכרים שחלקם אחראים ליצירת אגמים מלאכותיים ואלה מאפשרים קיום פעילות שוטפת של ספורט ימי גם באזורים שמרוחקים מהחופים. הסכרים מפוזרים בכל אזורי המדינה מ- Alto Rabagao שממוקם בסמוך לכביש 103 בין בראגה לבראגאנסא ליד מקום בשם: Pisoes ועד לסכר Bravura שממוקם כ-15 קילומטרים מצפון לחוף הים בחבל אלגארב. בחוף האטלנטי המערבי פועלים מספר נמלים מסחריים כדוגמת Leixos שמצפון לפורטו ונמל ליסבון בסמוך לשפך של הנהר Tejo לאוקינוס האטלנטי. לעומת זאת ספינות נוסעים ויאכטות יכולות להגיע למספר רב של מקומות הן בחוף המערבי והן בחוף הדרומי. המארינות ומסופי הנוסעים קולטים חלק מהתיירים שפוקדים את המדינה.

יעדי הכתבה