ממלכת דנמרק היפה

ההגעה לדנמרק

אני ושתי בנותי יצאנו בטיסת לילה, עם חברת טולפליי, שעל זנב המטוס מחייך לו סמיילי גדול. בשעת הבוקר כשהתקרבנו להמבורג הודיע הטייס ברמקול שיש ערפל כבד בשדה ויתכן ונצטרך לנחות במקום אחר - פתיחה מענינית לטיול. למרות הודעתו זו, ביצע הטייס נחיתה חלקה בראות שממש היתה קרובה לאפס .עם הירידה מהמטוס, חיכו לנו שוטרי השדה, שבשעת בוקר מוקדמת כבר היה להם כח לשאול כל אחד שהתיצב מולם ללא דרכון אירופי (הישראלים), לאן באתם ןלכמה זמן.

 בדלפק חברת יורופקאר חיכו לנו עם חיוך ומפתחות לרכב שהזמנו (חשוב להצטייד במפות עוד בארץ. בכל דנמרק אין מפות נורמליות והם מוכרים אטלסים במחיר של כ - 200 כת"ד). כשהגענו לחניית הרכבים ראינו שהרכב שמחכה לנו הוא Ford C Max, שבמבט ראשון נראה קצת גדול, אבל בסופו של טיול ממש נהננו ממנו. התמקמנו ברכב ויצאנו אל תוך הערפל, כשפנינו מועדות צפונה, גם הג`י פי אס לא הבין היכן הוא נמצא והיה קשה לראות את השילוט. עצרנו בתחנת דלק וקיבלתי הסבר מנהג אוטובוס על המשך הדרך - אל העיר פוטנבורג, שבה היינו צריכים לעלות על מעבורת לכיוון דנמרק.

לאט לאט הערפל התפזר והראות השתפרה. כשהגענו לנמלהמעבורת, שילמנו עבור השייט 61 יורו (יש גם אפשרות לרכישה של שייט הלוך ושוב) וכוונו אותנו אל טור מספר 8 מתוך 15, שבכל אחד מהם ניצבת שיירת מכוניות וכולם ממתינים למעבורת המפליגה מדי חצי שעה. לכל טור ניתן סימון ירוק לעלות על המעבורת הענקית ולהסתדר בתוכה. עם החניה בתוך המעבורת, כולם נוטשים את הרכבים ועולים לסיפון העליון, שבו נמצאות מסעדות, חנות פטורה ממכס ואולם ישיבה גדול. ניתן גם לצאת החוצה אל הסיפון העליון. השייט ארך כשעה. מספר דקות לפני ההגעה ליעד כולם יורדים חזרה אל הרכבים וממתינים לפתיחת דלתות המעבורת. היציאה מהמעבורת נעשית גם היא בטור ותוך מספר דקות כבר היינו על כביש  E47המוליך צפונה, כשאין כמעט זכר לכמות המכוניות שהיתה על המעבורת.

 לתחילת הכתבה

צוקי מונט

דנמרק היא מדינת איים שטוחה, ללא הרים, ורק מעט גבעות נמוכות מופיעות פה ושם. בנוף השדות הירוקים משובצים בתי חוות עם הים המקיף את האיים הקטנים כמסגרת לתמונה. תחנתנו הראשונה היא צוקי מונט, הנמצאים בקצהו המזרחי של האי מון, הדרך אל הצוקים, שאותה גם צריך לעשות חזרה, עוברת בין כפרים קטנים, עם בתים שגגותיהם עשויים מקש, שדות מעובדים, אגמים קטנים ומעט עצים. בסוף הכביש מובילה דרך עפר ומגיעה ללחניון האתר, שממנו יצאנו למסלול די ארוך (כשעה וחצי), העובר על מדרגות עץ בינות לעצי אשור שאין בהם אפילו אחד הניצב ישר. כל עץ וענף מוטה וגדל לכיוון אחר. עם סיום הירידה לחוף מתגלים הצוקים הלבנים, הנראים כאילו מישהו חתך בסכין את האדמה והשאיר על הקצה עצים, שנראים תלויים באוויר. לים היה ריח מוזר ולאורך החוף חלוקי אבנים בגדלים שונים ובצבעי לבן, אפור, שחור ואדום. הלכנו לאורך החוף על החלוקים, עד לעליה חזרה לחניון. חשוב לציין שישנה אפשרות, למי שמתקשה בהליכה, לראות את הצוקים מלמעלה, במסלול קצר ההולך לאורכם.

 לתחילת הכתבה

קופנהגן

חזרנו אל הכביש הראשי ופנינו צפונה לעבר קופנהגן, בירת דנמרק. התמקמנו באכסנית דן הוסטל שבמרכז העיר ובמחשבה שניה זו לא היתה בחירה מוצלחת, כי השירות והיחס היו גרועים. לשאלה שלי על חנייה במקום נאמר כי ישנה חנייה במרחק של כעשר דקות הליכה משם והתברר לי, שניתן לחנות ממש מחוץ למקום, היות והחנייה בתשלום מסתיימת בשעה 18:00 וביום ראשון אין תשלום על חניה בעיר. החדר עצמו היה קטן ונחמד, אבל כל המקום אינו מתוחזק כראוי.

 יצאנו לשוטט במדרחוב סטרייט - הארוך ביותר בעולם, המוביל מכיכר העיריה אל תעלת ניהון, עם חנויות בהן ניתן למצוא כמעט כל דבר. ראינו מופע של להקה מפרו, שהופיעה בתלבושות מסורתיות ובמוסיקה דרום אמריקאית. מכיכר העיריה ניתן לעלות על רכבת קטנה, הנוסעת ברחבי העיר במשך כשעה. גני הטיבולי, שליד בנין העיריה כבר סגורים בעונה זו. חשוב לבדוק לפני היציאה מהארץ אילו אתרים פתוחים, כי חלק נסגרים כבר בסוף חודש אוגוסט וחלק במהלך ספטמבר.

 את הבוקר התחלנו בהליכה אל תעלת ניהון כדי לצאת לשייט בסירה גדולה בתעלות קופנהגן. השייט יוצא כל חצי שעה, אורכו כשעה ועלותו 60 קרונות לאחד. השייט מלווה בהסבר ועובר בין היתר ליד שכונת יוקרה, שהוקמה על בסיס צבאי. תוכלו לראות גם את פסלה המפורסם של בת הים הקטנה, היושבת על אבן בכניסה לעיר וליד בנין היהלום השחור הנוצץ. לאחר השייט הלכנו לארמון אמלינבור כדי לראות את טקס החלפת המשמרות, המתבצע בשעה 12:00.

 לפני הטקס הספקנו להצטלם ליד השומרים, שראשם מכוסה עד האף, עם כובע הפרווה. השומרים מפטרלים וגם מוכנים לדבר. מספר דקות לפני הטקס מגיעים שני שוטרים המיישרים את מאות האנשים שבמקום לאורך קווים מסומנים שלאורכם צועד המשמר. המשמר המחליף מגיע מכיוון הכנסיה ומתיצב מול המשמר המוחלף. לאחר טקס קצר מוחלפים השומרים הניצבים בפינות כיכר הארמון. המשמר המוחלף יוצא מלווה בשוטרים לצעדה ברחובות העיר - חזרה למעונו. סמוך לארמון ניצבת כנסיית השיש, עם כיפתה הגדולה ושערה היפה. המשכנו דרך גן ארמון רוזנבורג לכיכר העיריה, שבה נכנסנו למוזיאון ריפלי. במוזיאון מוצגים כל מיני דברים מוזרים בסגנון תוכנית הטלויזיה "האמן או לא".

 לתחילת הכתבה

האיים זילנד ופין

מקופנהגן יצאנו אחר הצהריים לאורך הים אל העיר הלסינבורג שבקצה הצפוני של האי זילנד, בה נמצאת טירת קרוננבורג - טירתו המפורסמת של המלט, המוקפת בתעלות מים וחומות המגינות עליה. התמקמנו באכסניה בעיר, שהיתה ממש דוגמא הפוכה לזו שבה היינו בלילה הקודם וערכנו סיבוב קצר במדרחוב שבמרכז העיר.

 הבוקר יצאנו לכיוון דרום מערב (כביש 6) לעבר טירת פרדינבור, המשמשת כארמון הקיץ של המלכה. בכניסה לטירה מפטרלים שני שומרים, שהפנו אותנו לגן המקיף את הטירה. בגן מוליכות שדרות עצים, שחלקם מתחילים את השלכת מהארמון לעבר חוף הים. העצים בשדרות מגינים מפני הגשם שיורד. המשכנו לעבר העיר הילורד, שלצידה ניצב ארמון פרדריקסבור, השוכן על שלושה איים. אי אחד מפריד בין הארמון והיבשה, ובו מגורי השומרים והמחסנים, הארמון ניצב על האי והגנים שמסביבו על אי נוסף. הארמון מרוהט ברהיטי המאה ה - 18, עם אולם קבלת פנים ואולם ריקודים ענק, שתקרותיהם מצופים זהב ותמונות. חלק מקירותיהם מכוסה בשטיחי ענק. בתוך הארמון נמצאת כנסיה, שבה הוכתרו מלכי דנמרק. המשכנו לקורסילדה בה יש מוזיאון ויקינגי, עם מספר סירות ואניה אחת, שעליה ניתן להפליג בקיץ. עברנו מהאי זילנד אל האי פין (Funen) על גשר סטורבלט הענק, לאודנסה ובה התארגנו לשינה באכסנית דן הוסטל במרחק דקות מספר ממרכז העיר.

 אחד הדברים שחשוב לקחת בחשבון הוא שעות הפעילות של האתרים, הם נפתחים בשעה 10:00 ונסגרים בשעה 17:00, כך צריך לתכנן נכון את שעות הבוקר ויותר חשוב את שעות הערב (יש אור עד 19:00). לאחר סיור בבוקר במרכז העיר נכנסנו למוזיאון הרכבות, הנמצא ליד תחנת הרכבת ומומלץ לא רק למי שאוהב רכבות. במקום יש אוסף של קטרים וקרונות מקוריים מהמאה ה - 19 והלאה. ניתן לעלות עליהם. ביניהם תמצאו קטרי פחם וקיטור, קרונות נוסעים עם מחלקות ראשונות מפוארות, תערוכה של דגמי מעבורות ודגמי רכבות בגדלים שונים, שחלקם פתוחים כך שניתן לראות את תוכנם. הדבר היחיד שחסר שם הוא חנות דגמים.

 המשכנו לביתו של הנס כריסטיאן אנדרסן שבמרכז העיר, כאן נמצא מוזיאון קטן בן שני חדרים בלבד. הפנו אותנו אל בית הולדתו, הנמצא במרחק 10 דקות הליכה משם, בו הוקם מוזיאון גדול המתאר את חייו ומכיל מאות ספרים, שתורגמו להרבה שפות בעולם, כולל מספר ספרים בעברית. ניתן להאזין למספר סיפורים במערכת אוזניות.

 לתחילת הכתבה

אטרקציות בארהוס

מכאן ירדנו דרומה אל טירת אייסקן, שלצערנו כבר נסגרה ב - 28.9 ורק הצלחנו לראות את הגינות המקסימות המקיפות אותה. התחלנו את מסענו לכיוון חצי האי יוטלנד אל העיר ארהוס (כביש E20  ו - E45), המלאה בתושבים מכל הצבעים. בעיר ישנם שני מדרחובים, העוברים אחד מעל השני. בערב חגגנו יום הולדת בפאב.

 לאחר סיור במרכז העיר פנינו אל פארק הצבאים, שבדרום העיר. מה שראינו זה רק שרידי הארוחות שלהם ולהקות ברווזים באגם. מכאן פנינו לאתר המרכזי של העיר ארהוס הלא הוא דן גאמל בו -; עיר עתיקה, ששוחזרה על בתיה ורחובותיה בעזרת 75 בנינים מרחבי דנמרק מהמאות 17-19 על תכולתם ואנשים הלבושים בבגדי התקופות השונות מסתובבים ברחובות ובחנויות. ביניהם ראינו ילדים, השואבים מים מהבאר ומוליכים אותם לקבוצת נערות, המכבסות בגדים. באתר חנויות ובתי קפה הלקוחים מתוך התמונות. צמוד לאתר התחילו להקים אתר דומה ובו בתים משנות השישים. השוטטות כאן ארכה כשלוש שעות (100 כת"ד לאחד).

ביילונד - הלגולנד וסיום בהמבורג