אלכסנדר הגדול, המצביא היווני הגדול הגיע אל המזרח העלום כבר במאה השניה לפני הספירה. הוא כבש את רוב אזורי אסיה התיכונה, והתקדם בצעדי ענק אל עבר הודו. סין והאזורים המרוחקים יותר, לא נכבשו על ידו ונותרו בגדר תעלומה למערב.

במקביל,סין התפתחה כאימפריה וציבילזציה רבת היקף ועושר. מפליא ומוזר מאוד כיצד האימפריה המערבית של רומי למדה אט אט כי קיימים חיים מסקרנים ומלאי תוכן במזרח, וכיצד באותה עת בדיוק החלה שושלת האן הסינית (אשר חלשה גם על אסיה התיכונה) לחבור אל התרבויות והסחורות הרומיות. קשר מלא עוצמה של מסחר וחליפין במובן הכי רחב של המילה, החל להתפתח בין שני הכוחות המרכזיים הללו. המתעדים הרומים הגדולים חושפים כמה ידעו אנשי המערב על סין וכיצד נתפס המזרח בעיניהם. מכתבים אלה עולה כי הרומים כינו את הסינים "אנשי המשי" (Seres) והיו משוכנעים כי המשי נקטף מעצים מיוחדים ונטווה. פליניוס מספר כי הם כינו את המשי "צמר היערות".

בשנת 53 לפני הספירה ראו החיילים הרומים משי לראשונה. זה קרה בקרב נגד הפרתים שנופפו בגאון בדגלי משי בוהק. שבעת לגיונותיו של מרקוס ליקיניוס קראסוס נבעתו מזוהרו של הבד המשונה שסינוור אותם במדבר הלוהט. הרומים הנדהמים והמובסים מיהרו לרכוש כמה פיסות של הפלא, תמורת ביצת יען וכמה להטוטנים. למרות זאת, ועל אף היותן עתיקות יומין זכו דרכי המשי לכינויין הכולל רק בשנות השבעים של המאה התשע עשרה, על ידי הגיאוגרף הגרמני, פרדיננד פון ריכטהופן.

כל התהפוכות ההיסטוריות שחלו באזור דרכי המשי שירטטו מפה ריאלית של שינוי והתהוות בדרך המרתקת הזו וגילגוליה. שושלת האן, בערוב ימיה (מאה שלישית לספירה) החלה לאבד שליטה על אזור Tarim Basin, במקביל, באסיה הקטנה חלו שינויים מרחיקי לכת. השושלת הפרתית נעלמה לטובת הסאסאניים שצברו כוח בממלכה,(איראן של ימינו). התרחשויות אלו גרמו לאי יציבות פוליטית ואופן השימוש בדרך המשי משקף זאת היטב. הסוחרים העדיפו לשפר את המעבר הימי דרך הודו, מאשר להשתמש בדרכים היבשתיות המסורתיות, ובמאה השישית, הנתיב הדרומי של דרכי המשי נזנח.

במאות החמישית והשישית לספירה, הוכנסו לדרכי המשי סחורות חדשות- מוצרי זכוכית, סוסים משובחים ובשמים הובאו על ידי הזוגדיאניים (עם הינדו-אירופאי) אל סין. עבדים תורכים, כלי כסף מפרס, אריגים ביזנטיים ואבנים יקרות מהודו כולם עברו בדרכי המשי, וגם משי סיני יקר עשוי בשלל טכניקות ודגמים מרהיבים. מינרלים מיוחדים כמו לזריט ונפריט שנחצבו ב- Badakhshan נמכרו באיראן, עיראק, תורכיה, מצרים וסוריה. דרך הלזריט חיברה בין אסיה התיכונה לאגן הים התיכון, והתפתחה גם דרך הנפריט בין סין לתורכמניסטן. הרודוטוס הרומי מספר בכתביו על דרכים אלו שגשרו בין הים השחור אל גדות הדון, אל ארצם של הסאברומטים, הרי אוראל, ואזורי Upper Irtish ו- Zaisan.

 כיום מרבית המוצרים הללו נראים לנו טריוויאליים ביותר, וגם אם יש בהם קסם מסוים, הם ניתנים להשגה בקלות רבה ואין ילד שלא נתקל בהם, אבל בזמנים עברו, אפשר רק לדמיין את האופקים החדשים שנוצרו דרך האינטראקציה שזימנה דרך המשי לאנשי התקופה. חשיפה לפלאים כמו בושם, משי, ותבלינים, ויותר מזה- הכרות עם אמונות, שפות, תלבושות ומנהגים שונים מאוד ממה שפגשו עד אז. חוקרים טוענים שיש מימצאים מוכחים לבדי משי סיניים מעוטרים באזור Altai שמקורם במאה החמישית לפני הספירה, כלומר שכבר בתקופה קדומה זו החלה להתפתח דרך המסחר של המשי, ייצואו מחוץ לסין.

יעדי הכתבה