"דבלין מגדירה מחדש את המושג בית. בית הוא מקום שלא תרצה לעזוב, ולמען האמת, נראה לי שחלק מלבי ישאר תמיד באירלנד" (כותב לא ידוע, תרגום חופשי לפוסטר שהודבק בפינת רחוב על גדות נהר הליפי, דבלין).

דבלין (Dublin), בירת אירלנד והעיר הגדולה ביותר באי הירוק, התפתחה וגדלה במהירות, וכיום היא כרך קוסמופוליטי סואן המושך אליו מהגרים מרחבי העולם. נדמה כי התמורות הרבות שעברו על העיר במאות האחרונות לא פגעו בתחושה הביתית והאינטימית המושכת אליה מבקרים רבים מדי שנה. היא אמנם מציעה אטרקציות רבות ומגוונות למבקרים, אולם יותר מכל ובשונה מבירות אירופאיות אחרות היא עיר של אווירה, של מוזיקה טובה, ידידות, פתיחות ונהרות שוצפים של בירה מקומית.

ההשוואה הטבעית ללונדון אינה עושה חסד עם דבלין. מעבר לאמנות, הארכיטקטורה והמטבח הייחודיים של העיר, חמימותם של תושבי המקום עומדת בבסיס ההבדל בינה ובין לונדון הקרירה, התזזיתית והמרוחקת.

דבלין הממוקמת על גדות נהר הליפי במרכז החוף המזרחי של אירלנד, אינה עיר גדולה ויומיים או שלושה בהחלט יספיקו כדי לבקר במוקדי העניין בה המפורטים בהמשך, אולם שוטטות חופשית בין המסבאות, הגלריות, הסימטאות וחלונות הראווה תוביל אתכם לפנינים האמיתיות שיגרמו גם לכם להישבות בקסמה.

וככה נראים הרחובות הקסומים של דבלין:

לא רק לסטודנטים: טריניטי קולג' (אוניברסיטת דבלין)

בעקבות צו מלכותי של אליזבת מלכת אנגליה משנת 1592 הוקם בעיר מוסד אקדמי גבוה – טריניטי קולג' (Trinity Collage), על אדמות כנסיה מחוץ לחומות העיר. עם השנים התפתחה העיר והתרחבה, וכיום ניצב קמפוס האוניברסיטה הוותיק והגדול במרכזה של העיר המודרנית מול בנין הפלמנט האירי.

הקמפוס רחב הידיים פתוח לציבור וכולל מספר רב של מבנים, גנים וחצרות. הפניית החזיתות של הפקולטות אל החצרות הפנימיות מחזקת את התחושה האינטימית של המבקרים והלומדים במקום, על אף מיקומה של האוניברסיטה בלב הכרך הסואן.

גולת הכותרת של הביקור בקמפוס הוא החדר הארוך (The Long Room) אליו נכנסים מתוך הספריה העתיקה. השיטוט בין מסדרונותיה של הספריה אינו מרמז דבר על הכניסה המפתיעה לחלל המרשים. החדר בנוי כחלל ארוך וגבוה שבשני צדיו שורות רבות של מדפי ספרים. הדמיון של החדר לחלל המרכזי של כנסיה קתולית אינו מקרי – נדמה כי מדפי הספרים האינסופיים החליפו את ציורי הקיר הדתיים מן הברית החדשה. חללי הקריאה והעיון מדומים לקפלות התפילה לאורך הציר המרכזי וגם אופן חדירת האור מן הצד אל החלל המרכזי מתכתב עם הדרכים השונות בהן חדר האור אל הכנסיות הגוטיות באירופה.

בספריה מוצגים כתבים רבים, מודרניים ועתיקים, והמפורסם בהם הוא הספר של קלס The Book of Kells. מדובר למעשה באוגדן של ארבע הבשורות בברית החדשה, והוא נכתב על ידי נזירים קלטיים לפני כ-1,200 שנה. הכתבים מלווים ברישומים רבים המשלבים בין איקונוגרפיה נוצרית מסורתית ובין אמנות קלטית של ימי הביניים.

הכניסה לספריה מתאפשרת בכל יום בין השעות 9:00-17:00 במהלך הקיץ, ובין השעות 12:30-16:30 בחודשי החורף. עלות הכניסה למבוגר – 9 אירו.

  • כתובת: College Green, Dublin 2
  • אתר אינטרנט: www.tcd.ie

הפסקה ירוקה: פארק סנט סטפן גרין

מיד עם הכניסה לפארק סנט סטפן גרין (St. Stephen's Green) במרכזה של דבלין הסואנת תחושו במקצב הנינוח והשליו שהאווירה הפסטורלית שלו תשרה עליכם. הפארק רחב הידיים ששטחו כ-89 דונם הוקם במאה ה-17 בפאתי העיר, אולם במהרה גדלה העיר ומבניה הקיפו אותו מכל צדיו. כתוצאה מכך הוחלט במאה ה-19 לתכננו מחדש כפארק עירוני המהווה חלק ממרקם העיר מחד גיסא, ומאידך גיסא כאי ירוק, מפלט של רוגע מן הרחובות הסואנים, חנויות הראווה ועשן הרכבים.

את הפארק צובאים רבים, זרים ומקומיים, בכל שעות היממה - בבוקר הוא מתמלא בקבוצות ריצה והליכה, בשעות הצהריים מגיעות אליו משפחות וקבוצות חברים לפיקניק חברתי ובשעות הערב המוקדמות מגיעים אליו רבים, ביחידים או בקבוצות, כדי להירגע בסופו של יום עבודה ארוך. בפארק מדשאות מטופחות, שבילים מתפתלים, עצים רבים, מזרקות ואגמים בהם שטות בשלווה קבוצות של ברווזים, אותם מאכילים המבקרים בפארק.

מעבר ליופיו המרשים והיחודי של הפארק בפני עצמו, מיקומו לצד מתחם המוזיאונים בעיר ובסמיכות לרחוב הקניות המרכזי בעיר Street Grafton הופך אותו ליעד מומלץ עבור תיירים המעוניינים לנוח ולאגור כוח להמשך הסיורים בעיר. הכניסה לפארק חופשית והוא פתוח לקהל באופן קבוע.

לראות היסטוריה: מבשלת הבירה גינס

באמצע המאה ה-18 רכש גינס, נער עני מדבלין, מבשלה קטנה ונטושה במרכז העיר. חוזה השכירות שעליו חתם קבע כי על גינס לשלם לבעלי הקרקע סכום קבוע של כ-40 לירות שטרלינג מדי חודש למשך 9,000 שנים.

בהשראתן של הבירות הבריטיות הכהות הוא ייצר במקום בירה מרירה בעל אחוזי אלכוהול גבוהים, שהפכה במהרה לפופולרית באי האירי. כיום בירת גינס היא אחד הסמלים המזוהים ביותר עם התרבות האירית אשר שתיה הוא חלק בלתי נפרד ממנה, והיא נמכרת בפאבים רבים ברחבי העולם.

מבשלת הבירה (Guinness Storehouse) הוותיקה עדיין פועלת במקום, אולם המבנה שופץ והורחב במהלך השנים, והוא משמש ברובו מרכז מבקרים מרשים בן 7 קומות שחסידי הגינס וגם מי שאינו נמנה על חובביה ימצאו בו ענין רב. במבנה המודרני מוצגים רבים המתארים את ההיסטוריה של המקום, אופן הכנת הבירה מאיסוף השעורה בשדות ועד לגימת הבירה בפאב. המוצגים מלווים בסרטונים ופעילות אינטראקטיבית המתאימה גם לילדים. בקומה העליונה מתנסים המבקרים במזיגת הבירה ולגימתה וזוכים לתצפית פנורמית על העיר שמרבית מבניה נמוכים מגובה מרכז המבקרים.

הכניסה למקום מתאפשרת בין השעות 9:00-17:00 ומומלץ מאוד להזמין את כרטיסי הכניסה מראש דרך האינטרנט בשל עומסי המבקרים במקום.

קבלו הצצה לביקור במבשלת הבירה גינס:

לקפוץ למתחם הפאבים: הטמפל בר

מתחם טמפל בר שבלבה של דבלין אינו גדול והוא כולל את רחוב טמפל בר ומספר הסתעפויות ממנו אל הטיילת שעל גדת נהר הליפי ואל רחוב הקניות Dame. לאורכו שזורים פאבים רבים הפעילים משעות הערב המוקדמות ועד חצות. מופיעים בהם אמנים מקומיים רבים במגוון סגנונות – החל מפופ אירי עכשווי וכלה בריקודי River Dance מסורתיים, אמני אינדי ויצירות מקוריות של מהגרים ממזרח אירופה או דרום אסיה.

לצד הפאבים נפתחו עם השנים מסעדות רבות – חלקן מתמחות במטבח המקומי וחלקן מגישות מנות ממטבחים שונים ברחבי העולם. בליל הצלילים, המקצבים, הקולות, הטעמים והריחות הבוקעים מבתי העסק לאורך הרחוב חושף את המבקרים במתחם, מקומיים וזרים, לבבואה מרתקת של התרבות האירית בת ימינו אשר גאה בעברה ושואפת לטפחו מצד אחד, ומאמצת זהות קוסמופוליטית המתייחסת בסובלנות למהגרים ולבני מיעוטים מצד שני.

הבילוי בפאבים המקומיים מומלץ גם אם אינכם חובבי אלוכוהול, ולו רק בשל המוזיקה הנהדרת שמתנגנת בהם, האווירה הביתית שתקיף אתכם עם הכניסה למקום והפתיחות של המקומיים, ביחוד לאחר שתיית מספר כוסות בירה.

הפאב המפורסם ביותר נקרא טמפל בר (Temple Bar) על שם הרחוב, והוא ממוקם במרכזו. הוא צפוף ועמוס בכל ערב בייחוד על ידי תיירים, וככזה המחירים בו לרוב גבוהים יותר, המקומיים מדירים ממנו את רגליהם והאווירה בו אותנטית פחות מבפאבים האחרים. בכל אופן, בתי עסק לאורך הרחוב נסגרים ונפתחים חדשות לבקרים, ומומלץ לבקש מהמקומיים עם הגעתכם המלצות או פשוט לשוטט ברחוב ולתת לחוש השמיעה והריח להוביל את רגליכם.

להציץ אל העבר: כלא קלימיינהם

בית הכלא קלימיינהם (Kilmainham Gaol) הממוקם לא הרחק ממבשלת גינס ופארק פיניקס רחב הידיים הוקם בסוף המאה ה-18 על ידי הבריטים לאור התחזקותם של הגורמים האירים הבדלנים שביקשו להיפרד מבית המלוכה. במקום נכלאו בתנאים מחפירים גברים, נשים וילדים שנחשדו במרידה, ורבים מהם הוצאו בו להורג או נשלחו ממנו למושבות העונשין בבריטניה. המקום מתוכנן כמערך של חצרות המוקפות בתאי מעצר באופן המאפשר שליטה מירבית של הסוהרים בכמה שיותר תאים בו זמנית. עד סגירתו עם הכרזת עצמאותה של אירלנד ב-1924 נכלאו בו ראשי המאבק האירי לעצמאות, והתנאים במקום היו לרוב קשים מנשוא.

כיום משמש המקום כמרכז מבקרים והסיורים המאורגנים במקום הם הזדמנות ללמוד על ההיסטוריה הלאומית של אירלנד ולהתרשם מן התנאים הקשים של הכלואים במקום. הביקור אינו מומלץ לילדים מתחת לגיל 10.

מרכז המבקרים פתוח בין השעות 9:00-17:00 בחודשי החורף, ונסגר כשעה או שעתיים מאוחר יותר בחודשי הקיץ. מומלץ מאוד להזמין כרטיסים למקום מראש.

החוד של אירלנד

הפסל התמיר, החוד של אירלנד (The Spire of Ireland), הוקם בשנת 2003 כקונסטורקציית פלדה דמוית מחט ענק שמתנשאת לגובה 120 מטרים. קוטרו בבסיס הוא 3 מטרים, והוא הולך ונעשה צר עד קצהו העליון. הפסל ממוקם בפינת הרחובות הראשיים או'קונל והנרי, ובשל גובהו הוא נראה לעין מנקודות רבות בעיר. הוא הוקם כחלק מן המאמץ להפוך את רחוב או'קונל לשדרה רחבה דוגמת שאנז אליזה ולסמל לאומי, ולצד הפסל הוצבו פסלים רבים של גיבורי המאבק האירי לעצמאות.

לצד המצודדים בהקמת הפסל, נשמעו גם קולות רבים המבקרים את ההחלטה להשקיע את הכסף באלמנט עיצובי גדול וחסר תכלית. באותן השנים פרחה כלכלתה של אירלנד וכסף זר רב נכנס לקופת המדינה, אולם ב-2008 נקלעה המדינה למשבר כלכלי חמור, ומבקרים רבים ראו ב"מחט" סמל למדיניותה הלא מחושבת והבזבזנית של המדינה טרם המשבר.