הכנות לטיול
לאחר הכנות במשך השנים האחרונות, בהם רק שמעתי על ארה"ב, על האמריקאים ועל התרבות שלהם, יצאתי עם כל המשפחה לטיול ראשון מעבר לאוקיאנוס. לגבי המארחים, הכינו אותנו לכך שהם עובדים לפי הספר, אינם מאלתרים ואינם לבבים. מפגש תרבויות מעניין עם בני תרבות ים תיכונית בניחוח אירופאי. הקנדים לעומתם, כך נאמר לנו, הינם נחמדים ולבבים. תרגישו בהבדל, כך הבטיחו לנו. הכינו אותנו גם לזה שהכול בארה"ב פשוט ברור וגדול.
עם הרקע הזה החלטנו לבחור לטוס בקונטיננטל בטיסה ישירה, ללא תיווך כלשהו של חברינו האיטלקים או הטורקים. בחרנו בטיסת בוקר (10:40), מה שמאפשר לקום בשעה רגילה בבוקר ולהגיע לניו יורק בסביבות השעה 17:00. החלטנו לשכור רכב בגודל Full Size (משפחה בת 4 נפשות) של חברת National. לגבי הלינה, הזמנו מראש מקום במנהטן (81W) ליד הסנטרל פארק ואת רוב המלונות בדרך.
לתחילת הכתבה
מפנסילבניה לאיטקה
הטיסה המריאה באיחור של כשעה. התברר לנו שטס איתנו אסיר שכנראה מוסגר לארה"ב. חיפשתי אותו במשך כול הטיסה ולא מצאתי. כנראה שהחביאו אותו בתא הטייס. הטיסה עברה בנעימים. הגישו לנו 2 וחצי ארוחות. כול מושב מצויד במסך טלויזיה פרטי עם מספר ערוצי שמע, וידיאו ומשחקים שונים. זה בהחלט עוזר להעביר בנעימים את הטיסה. נחתנו בשעה 17:15, עברנו חיש קל את ביקורת הגבולות וזהו- Welcome to the USA. הדרך להשכרת הרכב התארכה קצת כיוון שהרכבת הפנימית התקלקלה. אולם כאשר הגענו התהליך היה מהיר ויעיל. קיבלנו רכב מסוג פונטיק. להפתעתנו בלם היד היה ברגל. התחלנו במסענו לכיוון המלון הראשון בעזרתו האדיבה של ה- GPS והמפה שהורדנו מ- Google Maps. נסענו על ה- 78 ואחר כך על ה- 80, ולאחר קצת יותר משעה, חלקה בגשם קל, הגענו למלון Budget inn בפנסילבניה. קיבלנו חדר קטן ולאחר רבע שעה כולנו נרדמנו.
לאחר שנת ג`ט לג קמנו קצת מוקדם. קידמו אותנו ערפילי בוקר. אכלנו ארוחת בוקר קונטיננטלית. במהרה הסטנדרט האמריקאי של דונטס שמנים עם שאר האוכל הדל נמאס עלינו. המשכנו ל- Mall הראשון. מיד מרגישים בגודל, גודל האריזות, המסדרונות, ההיצע וכמובן האנשים. כל כך הרבה שמנים! הרבה מהמוצרים היו מוכרים לנו, הרי יש בארץ את רוב החברות הגלובליות. לאחר הצטידות ראשונה המשכנו במעבר מהיר ליד הרי Pocono לכיוון צפון על ה- 380 וממנו ל- 81, עליו עברנו למדינת ניו יורק. מיד לאחר הכניסה למדינה עצרנו בתחנת מידע לצד הדרך, לארוחה קלה ולמידע על האטרקציות הצפויות לנו במדינה זו. בהמשך פנינו מערבה ל- 79, כביש חד מסלולי אבל עם הרבה פחות תנועה, כך שקל לנסוע עליו עד לאיטקה (Ithaca) .
מכיוון שכבר באינטרנט, בתכנון הטיול וגם בשטח, נוכחנו שקשה למצוא מקום לינה בעיר עלינו לשכונה בהר מעל העיר ושם לקחנו מלון מרשת Echo Lodge לשני הלילות הבאים. מלון פשוט ובסיסי עם אינטרנט לאורחים. לאחר ההתארגנות הראשונית בחדר ירדנו לעיר למסעדה מקסיקנית נחמדה Viva Taqueria, מעוצבת באופן יחודי, עם חיות שונות שתלויות מהקיר, הכול בצבעים עזים. המלצרית הייתה מאוד נחמדה.
המשכנו לסיבוב קצר במדרחוב המקומי וגילינו לגאוותנו שמייסד אוניברסיטת קורנוול היה אחד בשם עזרא, מיד חשבנו שהוא יהודי. נפעמים, עלינו לסיבוב באוניברסיטה. הקמפוס שוקק חיים עם המון סטודנטים שעושים את דרכם, מי ברגל, מי באופניים ומי באוטובוסים. בדרך חזרה לעיר עצרנו ליד אגם קטן, במורד הנחל שיורד, לטיול רגלי למפל וליער רוחש הסנאים. לאחר מנוחה קצרה במלון קפצנו לראות את המתפללים בבית כנסת רפורמי לא רחוק מהמלון, בערב יום כיפור.
למחרת, התחזית היתה - מזג אויר חם. בהתאם לכך עדכנו את התוכניות. התחלנו בגלישה מרעננת באינטרנט, ירדנו לשוק האיכרים של יום שבת, על שפת האגם. שוק קטן וחמוד. מוכרים בו מיני ירקות אורגניים, אוכל סיני ויינות שונים. אנחנו טעמנו וקנינו יין מפטל (Raspberry), עם ארומה מיוחדת- 12% אלכוהול. קנינו גם דים סאם טעים ועוגיות מאוד לא דיאטטיות. באגם התאמנו ילדי בית ספר בשייט קיאקים לקולו של המדריך עם הרמקול הקונוס. משם המשכנו לשמורת Buttermilk. מפל שעל פי הכתובים יורד סך הכל 500 Feet. אנחנו עלינו לצידו מחצית הדרך, חצינו גשר וחזרנו מצידו השני. טיול סימפטי של כשעה.
המשכנו נסיעה של כ- 45 דקות למוזיאון הזכוכית ב- Corning. מוזיאון מעניין מאוד. הייתה בו תערוכה מתחלפת של צמחים ורכיכות מזכוכית צבועה. אם לא היו מספרים לנו שמדובר באומנות, היינו בטוחים שמדובר במקור. הייתה כמובן גם תערוכה של יצירות אומנות שונות מזכוכית, למשל של צמיג. מצאנו במוזיאון הסברים מדעיים בנוגע לתופעות פיזיקליות שונות שקשורות בזכוכית, משקפיים, טלסקופ, גמישות, חימום. התפצלנו לשתי הופעות שונות שמציגות עבודה בזכוכית. מוצג יפה ומעניין היה לוח שחמט עם כלים מזכוכיות. הלבנים היו נוצרים, עם בישוף וכמרים והשחורים יהודים, עם רב, מחזיקי ארבעת המינים. מהמוזיאון נסענו עם ה- Shuttle המקומי למרכז העיר. נכנסנו לחנות מפעל הזכוכית Corelle וקנינו מספר כלים להשלמת הסט הביתי. בכיכר העיר קנינו גלידה ואכלנו אותה לצלילי להקת ג`אז מקומית. בערב עוד הספקנו להכנס לחנות Target הסמוכה למלון. רשת נחמדה עם מחירים סבירים.
לתחילת הכתבה
שמורת וטקינס גלן ומפלי הניאגרה
עם בוקר יצאנו לכיוון שמורת Watkins Glen. נסענו עם הרכב לכניסה העליונה וירדנו במסלול הערוץ (Gorge). הדרך מקסימה ועוברת בין, ליד ומתחת להרבה מפלים. בדרך פגשנו גם מספר רצות שעולות בשביל. לאורך המסלול פזורים גשרים שונים שמאפשרים לחצות בבטחה את ערוץ הנחל. ניסינו לצלם את קרני השמש שמשתקפות מבעד למפלים, חלק מהמפלים נראה כמו וילונות מים. לקראת סוף הירידה מגיעים למדרגות ספירלות. לקראת הסוף ענת ואיריס יורדות לסוף המסלול ונתקלות במספר "הימישים". גיא ואני נפגוש אותם בהמשך, לאחר שעלינו עוד מדרגות וחצינו עוד גשר. הם נראים כמו מהסדרה "בית קטן בערבה". האם עדיין מייצרים בגדים כאלו או שהם נשארו מאז?!
ענת ואיריס חזרו עם ה- Shuttle לרכב ואנחנו המשכנו צפונה לאורך האגם, לכיוון העיר ג`נבה. הדרך נקראת "דרך היין" כיוון שפזורים לאורכה הרבה כרמים ויקבים. נכנסנו לאחד, טועמים מספר יינות וקונים יין "גברצמינר". לאחר העיר ג`נבה המשכנו מערבה על ה- 90 עד באפלו. בעיר עצמה יש בנינים יפים אבל הרחובות ריקים, כיוון שמדובר ביום א`. המשכנו לניאגרה. עם הכניסה לעיר אפשר מייד לראות את המסחור הרב. חבורת בנות מסמלת לנו בעזרת דגלים צהובים להכנס לחניה שעולה 10$. אנחנו יוצאים ממנה ומתברר המחיר האחיד. איזה קרטל אצל הדוד הסם. מכיוון שביום א` עסקינן אני חונה מאחורי מסעדה, בהנחה שאין היום אכיפה. כל זאת בשביל להכנס לבנין עלוב שהיו בו אוכל זול עם כלים חד פעמיים ולשכת מודיעין, שמראש הוזהרנו שהן בעצם פרטיות לחלוטין שמשווקות סיורים מיותרים באזור המפלים.
לאחר הארוחה הזולה המשכנו עם הרכב לאי הקטן, שם התכנית היתה להחנות את הרכב ולצאת לראות את המפלים מהטיילת בצד האמריקאי. כמויות המים לא נתפסות. אד המים עולה לגובה רב מעל המפל והלחות מורגשת בכול מקום. ניתן לראות מעבר לנהר את הטיילת בצד הקנדי, אליו תכננו להגיע בערב. החלטנו לבחור באטרקציה של ירידה במעלית לגובה המפלים המכונים האמריקאים. משלמים 10$ לאחד וממתינים כ- 20 דקות בתור למעלית, מצוידים בסנדלים חד פעמיות ושכמיות צהובות. עם הגיענו הסביר לנו מדריך מקומי, במבטא דרומי לא מובן, מספר עובדות לגבי המפלים. בעיקר הבנו שמדובר על שלושה מפלים, הגדול הינו הקנדי, הבא אחריו האמריקאי ויש עוד אחד, בו יורדים רק כ- 1% מהמים. הסיור אורך כעשר דקות ובמהלכו יורדים על שביל שבנוי מקורות עץ ליד אשד המפל, כשהשיא הינו עליה ממש מתחת לשפריצים של המפל. שם רואים קשת עגולה לגמרי, רק שקשה לצלם בגלל נתזי המים.
לאחר הסיור חצינו את הגבול על הגשר לקנדה והגענו למלון Hampton inn. זה מלון ברשת Hilton, בה ענת לנה במשך החודש בו היא הייתה במיניאפוליס. לשמחתי יש במלון בריכה וחדר כושר. לאחר סיבוב קצר בחדר כושר ובבריכה יצאנו לסיבוב בטיילת. הפרוז`קטורים מאירים את המפלים הקנדים והאמריקאים עם עדשות בצבעים מתחלפים. המראה מדהים. ברקע שוב נתזי המים. לאחר תום הסיור המשכנו לסיבוב בעיר עצמה. עשרות חנויות שקוראות לעצמן מוזיאון לכול נושא, בתי קולנוע. שיירת מכוניות ישנות חסרות אגזוסט עושות סיבוב ראווה ברחוב. מצאנו מסעדה נחמדה בשם Montana`s מעוטרת בקורות עץ. על השולחן נייר וצבעי פנדה שאיתם קישקשנו והמלצרית כתבה את שמה. הזמנו המבורגרים, עוף ומרק. מסעדה מומלצת. בהמשך ראינו שוב את השם הזה וכנראה שמדובר ברשת. לסיכום, הצד האמריקאי בעיקר ממסוחרר וחלקו מוזנח. הצד הקנדי מטופח הרבה יותר ומאפשר צפיה טובה יותר גם לאזור המפלים וגם לאטרקציות נוספות.
לתחילת הכתבה
איזור טורונטו
היום מתחיל בסיבוב קצר ל"ברך" הנהר, שנקראת מערבולת. יש גונדולה שאיתה התיירים יכולים לעבור מעל הנהר ולקבל זויות צילום יותר טובות. משם המשכנו לשעון הצמחים הגדול וחזרנו לטיילת לסיבוב ביום. ראינו וצילמנו את הזרימה מכול זוית אפשרית. כמויות המים אין סופיות. על פי הנתונים שפת המפל מתקצרת כל שנה במטר וחצי!
לאחר שנרגענו מהמים, המשכנו לכיוון טורונטו. המידות משתנות ושוב מדובר בק"מ ובקמ"ש. באוטוסטרדה בכניסה לעיר יש שלטים מאירי פנים של המשטרה המקומית Zero Tolerance! זה בהחלט גורם להוריד קצת את הרגל מדוושת הגז. לעומת זאת, יש בהמשך שלטים עם גובה הקנסות. המהירות המותרת הינה 100 והקנס הראשון מתחיל ממהירות 120 בלבד! אנחנו חונים בחניון צמוד למגדל CN ועולים אליו. כמעט ואין תור. הנוף מרשים למרות שהיום חם ויחסית לח. מדרום למגדל יש אי עם שדה תעופה למטוסים קטנים. אחת האטרקציות הינה רצפת הזכוכית שמתחתיה הרחוב! אנשים עולים על הרצפה, קופצים, נשכבים וכמובן מצטלמים בכול מיני זויות מפחידות.
לאחר הירידה המשכנו לסיבוב קצר בעיר ויצאנו לכיוון אלף האיים. הדרך אורכת שעה יותר מהמתוכנן בגלל פקקים ביציאה מטורונטו. לקראת השעה 19 מגיעים לעיירה Gananoque למלון מרשת Budget inn. אוכלים במסעדה נחמדה ומעוצבת בהרבה מאוד פריטים ומספיקים לעשות סיבוב ממונע בעיירה.
לתחילת הכתבה
הרי האדירונדאק והסביבה
קמנו לארוחת הבוקר הסטנדרטית, והפעם אפילו אין שולחן אוכל, אלא מגשים לקחת את האוכל לחדר. בשעה 9 יצאנו לשייט בן שעה בין האיים. המגורים באזור עם כול כך הרבה איים שמפוזרים גיאוגרפית מעלים אצל הילדים שאלות לוגיסטיות בדבר אספקת מזון, חשמל, מים, ביוב. על חלק מהשאלות קיבלנו תשובה מההסברים במהלך השייט. יש איים שיש עליהם מקום לבית אחד בלבד. על האיים היותר גדולים יש מספר בתים ולעיתים אפילו בית ספר.
לאחר השייט אנחנו נסענו דרומה לכיוון ארה"ב. הדרך עוברת מעל שני גשרים יפים מעל האגמים וכמובן שוב במעבר הגבול לארה"ב. שוב תחקיר קצר, וחזרנו לארצו של הדוד סם. משם המשכנו בדרך היותר ארוכה (12) דרומה ואז מזרחה על ה- 28 לכיוון הרי האדירונדאק. השלכת בעיצומה והשילוב של עצים בצבע אדום, בורדו, צהוב וירוק מהמם. כל הדרך רצופה באגמים ממוספרים (ראשון, שני וכו`) וכפרים קטנים המציעים תיירות מים. הנוף מהמם.
לקראת השעה 16 הגענו לעיירת האגמים Saranac Lake, למלון מרשת Best Western. אכן הרשת הטובה ביותר עד כה. החדרים והלובי מעוצבים מאוד. אנחנו מנסים להספיק לעלות לתצפית על הר Whiteface אבל בגלל הדרך היחסית ארוכה אליו (כשלושת רבע השעה) החלטנו לדחות את הביקור למחר. המשכנו לסיבוב קצר בזמן השקיעה, ליד הנהר ויצאנו למסעדה מקומית נחמדה.
לתחילת הכתבה
לכיוון ורמונט
לאחר ארוחת הבוקר נסענו למפל הקטן High Fall Gorge. המפל והסיור נחמדים אבל המים נראים עם קצף ואחד השבילים היותר מענינים, העובר דרך ההר עצמו סגור. יחסית למחיר, אין תמורה הולמת לכסף. אין ברירה ואני מנסה בעדינות לשאול את הקופאית מדוע הם דורשים מחיר מלא כאשר רק חלק מהשמורה פתוח. היא מייד מאדימה. האמריקאים נימוסים ונחמדים כול עוד הכול בסדר. היא מסבירה לי בעצבנות שהשביל שבו ביקשנו לעלות מיועד בחורף לטיול עם נעלי הליכה בשלג. אני מקשה ושואל מדוע הוא סגור עכשיו. אז מחליט היערן לפתוח את השביל. מאוחר מידי בשבילנו. ההצעה שלהם לכניסה נוספת אינה רלוונטית.
המשכנו להר Whiteface. לצערנו הקופאית בתחתית ההר עדכנה אותנו שאין כלל ראות. כנראה שהקופאית הקודמת עדכנה אותה שאנחנו בדרך... מאוכזבים אנחנו ממשיכים לשמורת Au Sable Chasm. השמורה מאוד יפה, השביל עובר ממש בתוך הנקיק, מכול עבר זורמים מים. לצידנו צמחיה צפופה מאוד. מכיוון שמדובר באותו נהר שראינו בשמורה הקודמת (AuSable) גם כאן יש במים קצת קצף ולכן אנחנו נמנעים מלקחת את האטרקציה, שייט רפטינג רגוע, אלא עושים את מסלול הרפטינג בהר מעל הנהר. ה- Shuttle לוקח אותנו בחזרה לרכב - לפיקניק. אנחנו ממשיכים למעבורת של השעה 14:40 מעל אגם Champlain. בהמתנה למעבורת רואים קשת מדהימה למעל הקצה המזרחי של האגם. היא מבשרת על בו הגשם שיורד בעוצמה במשך כעשר דקות וממשיך באופן מתון יותר במהלך השעה במעבורת.
עם המעבורת המשכנו למדינת Vermont לעיר Burlington. ה- GPS הביא אותנו 10 מייל דרומה למלון מרשת Travelodge. מלון נחמד עם חדר ואמבטיה גדולים. יש במלון גם חדר כושר ובריכה מקורה. לאחר התמקמות יצאנו לסיור בעיר. יותר מחצי שעה הקדשנו לשתי חנויות אופניים גדולות אבל לא זולות במיוחד. משם המשכנו לסיבוב במדרחוב המקומי ועשינו קניות בחנות Old Navy. ארוחת ערב אכלנו במסעדה נחמדה ואחריה גלידה ב- B&G. היום שוב נתקלנו ביעילות האמריקאית - מכונות כביסה גדולות ומהירות. מכנסיים בחנות ברוחב ובאורך המתאימים. רק המחירים נקובים תמיד לפני מס, כך שאתה אף פעם לא יודע, אלא מעריך את המחיר הסופי.
לתחילת הכתבה
הפסקת צהריים במנצ`סטר
את היום התחלנו בסיור במפעל הגלידות של Ben Gerry, מרחק של כחצי שעה מהעיר. הסיור והמדריך היו נחמדים ומלאי הומור. שמחנו לשמוע שבארץ יש את אחד מארבעת המפעלים שמחוץ לארה"ב. משם המשכנו בכביש 100 היפה דרומה. הכביש עובר למרגלות הרים שבחורף משמשים כאתרי סקי. לכן הנוף משופע בעצים, שחלקם הגדול נמצא כבר בשלכת בצבעים מרהיבים. בדרך הספקנו לראות שני גשרים מקורים מתוך עשרות שיש במדינת Vermont וניסיון לראות עוד שניים הביא אותנו לדרך יער לא סלולה. להפתעתנו ביער פזורים לא מעט בתי מגורים.
את הפסקת הצהרים עשינו בעיר Manchester במסעדה מקומית נהדרת. סוף סוף הזמנו כנפי עוף במרינדה של באפלו! בין רחובות העיירה פזורות חנויות Outlet. במהלך הנסיעה עצרנו לחצי שעה קניות ב- Wall Mart, שם מחירי חטיפי האנרגיה זולים מדולר. זו תהיה הקניה האחרונה שלנו בחנות זו. משם, בגשם שוטף המשכנו למלון Best Western ב- New Baltimore.
לתחילת הכתבה
מסיירים בניו יורק
עם בוקר נסענו ל- Outlet ביציאה 16 מכביש 87. שטח עצום עם מבחר מותגים. לאחר כשלוש שעות יצאנו דרומה לכיוון ניו יורק. התנועה מתגברת, מרחוק מתחילים לראות את גורדי השחקים. המחלפים מתרבים, ה- GPS עובד שעות נוספות ומציין בבטחה כיצד להתמצא. הגענו לגשר Washington ותמורת ששה דולר עברנו. הגענו למלון ומייד למדנו מהשוער של אחד הבנינים שאסור לחנות ליד ברז כיבוי אש. פרקנו מהר מזוודות ונסענו לרחוב 77 להחזיר את הרכב. קנינו אוכל ב- Zabra`s והלכנו לאכול בסנטרל פארק. עשינו סיבוב קצר בפארק וחזרנו בגשם קל למלון.
מתברר שקיבלנו חדר עם נוף לכיוון מוזיאון המדע וה- Down Town. הנוף מהמם גם ביום וגם בלילה. לפי ההילה אפשר לראות את אזור ה- Times Square. מיד עם הכניסה לניו יורק מרגישים בעוצמה, בקצב, בגודל. כול ההכנות לא עזרו וההתרגשות גדולה מהכול. שדרות ענקיות, עשרות מכוניות, מוניות, הולכי רגל. למרות העומס הכול מסומן בצורה ברורה וקל מאוד להתמצא, כמובן בתנאי שיודעים אנגלית...
לקראת שבע בערב יצאנו לבית הכנסת הרפורמי BJ ברחוב 88. מבפנים הזכיר יותר כנסיה. בשעה 7:30 בדיוק נכנסו הרב והרבנית והתישבו ליד הנגנים. האולם מלא מפה לפה. חלק מהמתפללים ישבו ביציע וחלק עמדו. התפילה מתחילה בשירים שמהר מאוד מגיעים לסחף משיחי משהו. הקצב והעוצמה מרשימים. חלק מהמתפללים התחילו לרקוד ולסחוף איתם עוד מתפללים. באחת מהתפילות התחילה רכבת של אנשים שנימשכה דקות ארוכות. לאחר התפילה הוזמנו המתפללים לסוכה בבית הכנסת ברחוב 86. אנחנו פרשנו, חזרנו לחדר לסיבוב ראשון מני רבים ב- Times Square. תדירות הרכבות התחתיות לאחר השעה 22 נמוכה מזו שבשעות העומס ולכן המתנו דקות ארוכות, בחום די מעצבן. היציאה מהרכבת לכיכר הידועה מאוד קיצונית. מחושך לאור גדול, להמולה רבה של אנשים שמצטופפים ברחוב הצרים. הפרסומות מנצנצות מכול קיר בגדלים אסטרונומים. הרבה רעש מסביב. השעה המאוחרת יחסית כלל אינה מורגשת ולקראת השעה 23, כשהחלטנו לעזוב, נראה שהפעילות בכיכר רק החלה.
למחרת, לאחר השעה 9 אנחנו יוצאים לככר קולומבוס ויורדים לקנות מצרכים לארוחת בוקר בסופר ולאכול בסנטרל פארק. הבוקר בהיר ומעט קריר. נחמד לראות מצד אחד את הרצים, המשתתפים במרוץ השדרה ה- 5 ומצד שני את גורדי השחקים. רוכבי האופנים ה"מתוקתקים" נוסעים במהירות כאילו גם הם משתתפים במרוץ. משם המשכנו לשדרה החמישית לרגלי מלון פלאזה המתחדש ולחנות Apple. הילדים ואנחנו התפעלנו מהמכשירים החדשים ובעיקר מה- Iphone ומה Touch. הטכנולוגיה מרשימה כך שאפשר לשלוט בכול הפונקציות בעזרת המסך בלבד. אנחנו מזמינים תור לשעה 21:00 לבדוק את ה Ipod של איריס. החנות פתוחה 24 שעות, 365 ימים בשנה.
יצאנו והתחלנו בקניות. גיא נכנס למשאת נפשו, חנות ה- NBA. מבחינתו הוא מוכן להחליף את החדר לפינה קטנה בחנות יחד עם הכוכבים השחורים והסיני יאהו מינג. אין ספק שהתעשיה האמריקאית יודעת להמציא אין סוף מוצרים שובי לב לחובבי כוכבי הכדורסל. התצוגה כוללת הטבעה של כף היד של הכוכבים כך שניתן להכניס את היד ולראות את ההבדל. גיא השאיר בחנות כמעט 100$ והיה מוכן לעזוב רק בהבטחה שעוד נשוב. שני בניינים משם איריס מוצאת את החנות שלה, H&M. דווקא בחנות זו אין בגדים מרהיבים מידי.
בדרך למנוחה במלון עצרנו במסעדת Diner ברחוב W57. כנראה מסעדה עם היסטוריה כיוון שליד כול שולחן מצוין מי האורחים הקבועים שנהגו לאכול שם. האוכל טעים במחיר בינוני. לאחר ארוחת הצהרים והמנוחה במלון המשכנו לברוקלין וטיילנו בחושך בטיילת הצופה לגשר ולאזור הפיננסי. החלטנו לחזור למנהטן בהליכה על גשר ברוקלין. לשם כך צריך לחזור לכיוון ברוקלין משך יותר מ-5 דקות ולעלות על הגשר בבסיסו. מפלס הולכי הרגל הינו העליון, מעל המכוניות. מדובר על שביל ברוחב כ- 3 מטר. מחציתו מיועדת לרוכבי אופניים, שרוכבים מהר מאוד. הגשר רועד קצת בגלל כמות המכוניות האין סופית שעוברת מתחתינו.
ביום שלאחר מכן, בסביבות השעה 7:15 יצאתי לריצה בסנטרל פארק. עם התקרבי לשביל הפארק המרכזי נדהמתי לראות אין ספור רצים. בקטע החיצוני של השביל רוכבים רוכבי האופניים, במהירות מסחררת. כול רץ בקצב שלו. הרוב רצים לבדם אך ניתן לראות גם רצים בזוגות ובשלשות. לאורך המסלול פזורות נקודות שתיה. שולחנות שפזורים עליהם עשרות כוסות מיץ או משקה מתוק. במהלך הריצה שלי נתקלתי פעמיים בנקודות אלו. במהלך הריצה ראיתי גם אמבולנס בכוננות לצד הדרך. הריצה מוסדרת ומתוחמת בעזרת סדרנים. כול העת מצטרפים רצים ופורשים אחרים. לאחר חצי פארק אני פורש וצועד לשחרור בדרך ליד הטירה לכיוון המלון.
לקראת 11 אכלנו משהו קטן בפארק של מוזיאון המדע שליד המלון ונכנסנו לסיור במוזיאון. בשעות הראשונות אין עדיין הרבה מבקרים. המוזיאון כולל תצוגות רבות בנושאים מגוונים. מה שמאפיין הרבה מתצוגות הטבע הם פוחלצים של חיות, המוצגים מאחורי זכוכית עם תפאורה של סביבתן הטבעית. הקיר האחורי הינו תמונת המשך לתפאורה. כמעט בלתי ניתן להבחין בגבול בין התפאורה לתמונה. אנחנו עוברים בתצוגה על מחזורי טבע, על גיאולוגיה ורעידות אדמה, כולל תצוגה המראה ב- On line את מצב רעידות האדמה בארה"ב. תצוגה מיוחדת הינה Bioversability. מדובר על תחום שחוקר את ההבדל בין המינים השונים. התצוגה כוללת הרבה מאוד חיות ים, חיות טרף ועוד ועוד. לקראת הצהרים אנחנו יוצאים להפסקה בחדר. איריס נשארת לישון. אנחנו חוזרים וגיא ממהר לצלם. אנחנו ממשיכים ועוברים לתערוכה על התפתחות האדם המודרני, דינוזאורים ועוד.
לקראת ערב תכננו לעלות על המעבורת ל- Staten Island. לצערנו התחתית לא הגיעה עד הרציף הדרומי בגלל עבודות אחזקה ובמקום לנסוע בדרכים חלופיות חזרנו למלון. למחרת, עם בוקר ענת ואני יצאנו לסיבוב בשכונה. מהשעה שמונה עוברים ברחוב ילדים, חלקם מלווים בהוריהם, בדרך לבית הספר. אפשר לחשוב שמדובר על היום הראשון ללימודים לאחר החופש כיוון שהרבה הורים עומדים מחוץ לגדר ומנופפים לילדיהם לשלום במשך שעה ארוכה. הילדים מצידם מתגודדים חבורות חבורות ברחבה, עם תיקיהם על גבם. מעבר לרחוב יש בית ספר גבוה יותר. האוכלוסייה שונה. רוב התלמידים כושים. בדרך לסנטרל פארק, עם הקפה והדונט ביד עברנו ליד הכניסה לבית ספר "רודף שלום".
כעבור כשעה יצאנו עם הילדים לדרום העיר לשייט במעבורת לפסל החרות. בקופה יש הסבר שהכרטיס אינו מקנה זכות להכנס לביקור בתוך הפסל. לאור הניסיון של ענת מהשנה שעברה התעלמנו. בדרך למעבורת עברנו בדיקות בטחוניות ובשעה 11:30 יצאנו עם המעבורת. לאט לאט התרחקנו ממנהטן והתחלנו לראות את קו הרקיע שלה. הרבה גורדי שחקים, כאשר חסרונם של בניני התאומים מורגש. לא רחוק מאיתנו עברה המעבורת השניה, הגדולה יותר, לכיוון Staten Island. ירדנו ל- Liberty Island לסיבוב קצר. בכניסה לפסל מיהרנו להפקיד את התיקים בתאי השמירה אך להפתעתנו השומרים לא נתנו לנו להכנס כיוון שצריך להזמין מראש! מה לעשות, הפקנו את הפסל, הצטלמנו ליד הפסל מכול הכיוונים ובכול הפוקוסים.
המעבורת חזרה עוצרת באי "איליס". האי הזה שימש עד שנות העשרים של המאה ה-30 כתחנת ההגירה לארה"ב. משם המעבורת ממשיכה לכיוון מנהטן. משם הצפנו לאזור הפיננסי. עברנו ליד ה- NYSE (הבורסה). כול הבנין מגודר ושמור. רק בעלי תגיות זיהוי זכאים להכנס. ליד הבורסה פסל של הנשיא הראשון, ג`ורג` ושינגטון. שם הוא הושבע לנשיא. משם המשכנו לאתר ה- WTC- Ground Zero. כל האזור מגודר כיוון שהחלו העבודות של בניית הפרויקט החדש, המתוכנן להסתיים תוך ארבע שנים. אפשר לראות מעט מזכרות מהאסון הנורא.
עם הרכבת התחתית המשכנו לתחנת Canal ליד בנין AT&T ומשם הדרך ל- China Town קצרה. מסביב דוכנים של סחורה זולה, חלקה הגדול כנראה מזויף. על פי המלצה נכנסנו למאפיה מקומית. בחרנו מאפים לא ברורים, חלקם ממולא עדשים או טונה. לגיוון לקחתי משקה שנקראה יפני, על בסיס פירות מנגו וקיווי. מוזר. המשכנו בסיור ברובע. הכול מסביב סינים שמדברים סינית... נכנסתי לטעום חרקים מטוגנים באחת החנויות. טעם הציפוי דומיננטי מידי. הדרך לתחתית עוברת ליד בית המשפט, שם חיכו כתבים לאיזיה תומס, שחקן ה- NBA לשעבר שמואשם באונס. לאחר מנוחה במלון איריס מובילה אותנו לחנות Apple לקנות את ה- Ipod המובטח. לאור קונצרט חגיגי שמתקיים למרגלות הפלאזה לציון 100 שנים למלון אזור החנות מלא קהל.פלסנו את דרכנו היישר לחנות. לאחר רבע שעה המכשיר בידינו והוא ירוק! עם המכשיר העדין המשכנו לשדרה התשיעית לאכול המבוגרים.
לתחילת הכתבה
נסיעה לקוני איילנד
בבוקר שלמחרת, לאחר ארוחת הבוקר במאפיה קטנה, המשכנו לנסיעה ארוכה מעט דרך ברוקלין לקוני איילנד (Coney Island) , לאקווריום. הדרך לאקווריום עוברת ליד הלונה פארק וליד הטיילת שלאורך חוף האוקיאנוס. נכנסנו לאקווריום. התצוגות מוצגות באקווריומים גדולים, של דגים, כרישים, אריות ים, צבים, סוסי ים, כוכבי ים, חתולי ים. כנראה שכול סוגי המינים שחיים ליד או בתוך הים. לאחר חצי שעה התחיל מופע בהרכב שני מאמנים עם שני אריות ים. די מדהים לראות לאילו דרגת ציות אפשר להביא את החיות האלו. הן מנשקות, קופצות, שואגות, צוללות ומוחאות כפיים עם הסנפירים.
משם חזרנו לנסות לקנות כרטיסים מוזלים למופע בברודווי באזור ה- Times Square. להפתעתי לא מקבלים כרטיס אשראי וחסרו לנו 20$. מאוכזבים מעט עשינו סיור קצר בחנות "טויס א-רס" ואז שמנו פעמינו למסעדה שוודית. הדרך לשם עברה ליד פארק חביב נוסח גני לוקסמבורג בפריס, Bryant Park. הניו יורקים אוכלים שם את ארוחת הצהרים שלהם. בגן נבנתה סוכה של חב"ד, בדיוק מאחורי המבנה המרשים של הספריה העירונית. לאחר הצצה בבנין קריזלר, שאיבד את הבכורה של הבנין הגבוה לאמפייר סטיט בילדינד, ממשיכים להשלמות של גיא בחנות NBA. איריס ואני המשכנו לבנין Sony.
חוזרים למלון, בערב קפצנו לארוחה קצרה ב McDonald`s והמשכנו הלאה לראות את המסעדה המפורסמת שמצולמת בסדרה "סינפלד".
למחרת היום החל כאשר הילדים נשארו לישון בחדר מאוחר, בעוד ענת ואני יורדים לעיר. היינו כשעה ב- Macys`s. יצאנו בעיקר עם מעט קניות אך עם צמיד נהדר לענת. נסענו שוב ל- Times Square עם הילדים בכדי לנסות לקנות כרטיסים למופע. הפעם הקדמנו בשעה. החלטנו לא לחכות ולדחות את הצפיה בהצגה לביקור הבא. שמנו פעמינו לכיוון רציף 17. יש באזור המון גלריות ומסעדות קטנות. במבנה ברציף עצמו יש מקבץ דוכני אוכל עם שולחנות מרכזיים. איריס שוב הזמינה סושי. מהרציף עצמו יש תצפית טובה לכיוון הגשרים ברוקלין ומנהטן. השתעשעו בצילומי פנורמה כאשר הילדים מתמקמים בכול תמונה כך שבצרוף נראה אותם מספר פעמים. המשכנו להדרכה בחנות של Apple ב- Soho. לצערנו היא התבטלה כיוון שהכינו מופע בקומה השניה. בדרך ל- Empire State Building עצרנו לקנות Shakes נחמדים בחנות נחמדה. עם הכניסה לבנין ראינו שיש ראות מוגבלת ותור קטן. לאכזבתנו בזמן ההמתנה החלו הסדרניות לצעוק "Zero Vsibility". הענן השתלט גם על צמרת הבנין. כנראה שלא הולך לנו בטיול עם תצפיות נוף.
לפני שהתפזרנו הצלחתי להתווכח עם הסדרנית השבלונית שלא הסכימה שנעבור לשרותים אלא לאחר שנשוב ונעבור לכול אורך התור הריק מאדם. החלטנו לחזור לראות את המופע בחנות של Apple. שני חברה צעירים מהרפובליקה הדומיניקנית. נקווה שפעם נוכל להגיד ששמענו אותם בתחילת דרכם. שיחקנו והתלהבנו עוד קצת מה- iphone, אפילו הצלחתי להתחבר ממנו לחשבון בנק בארץ (רק הפונטים, הפונטים...). התברר לנו שחנות ארומה המקומית נמצאת קרוב ונכנסנו לבדוק את התפריט המקומי. להפתעתנו הקופאי לא ידע את שפת הקודש! חזרנו לחדר ועוד הספקנו לעשות סיבוב רגלי ברחובות הסמוכים.
לתחילת הכתבה
היום האחרון
בבוקר האחרון שלנו בעיר ענת ואני יצאנו שוב לסיבוב אחרון בעיר. יצאנו מהרכבת ב- Madison Square Garden. לצערנו בשעה מוקדמת זו עדיין לא נערכו ביקורים. ההמון שיוצא מתחנת Penn ב- Rush Hours מדהימה. במבט אחד העין לוכדת עשרות אנשים שממהרים לשדרות, לרחובות ונבלעים בבנינים. עשרות אוטובוסים, מוניות, מכוניות נוסעות בשדרה. קשה לקלוט את המסה האדירה של אנשים שעוברים לידינו בחמש הדקות שאנחנו עומדים המומים ברחוב. אנחנו מעיפים מבט לבנין ה- Empire. עננים. אין סיכוי. חוזרים למלון. אני עוד קופץ לביקור במוזיאון המטרופוליטן המפורסם. מדובר על מבנה מרשים עם תצוגות מדהימות מכול העולם - יפן, סין, קוריאה, מצרים, דרום אמריקה, אפריקה, אירופה, ארה"ב. מבחר גדול של תמונות מימי הביניים ותקופת הרנסנס, בין היתר של רמברנט. בתצוגת תמונות מהמאה ה- 20 אפשר לראות הרבה יצירות של Picasso. לצערי האגף בו מוצגות תמונות של ציירים אקספרסיוניסטים, בשיפוץ.
ב- 12 יצאנו עם ה- Shuttle לכיוון שדה התעופה. הנהג הסביר לנו כול הדרך על אתרים על הנתיב, למשל בניני Trump, שמבקש לשכנע את עריית ניו יורק לקרוא לרחוב על שמו ובינתיים נושאים את שמו בגאון על חזיתם. עברנו ליד הנמל שמשמש אוניות נוסעים, ליד מנחת ההליקופטרים, ליד האזור ששימש כנמל בשר ואז נבלענו למנהרת הולנד לכיוון ניו ג`רסי. חיש קל הגענו לשדה. הספקנו להעביר ציוד בין המזוודות בהתאם להוראות בדבר המשקל המקסימלי המותר למזוודה (50 פאונד, 23 ק"ג). לאחר צ`ק אין כמעט עצמאי פנינו לבדיקות הבטחוניות האמריקאיות החודרניות. לקראת השעה 15:20 עלינו למטוס. לאחר תור של כחצי שעה על המסלול המראנו. בטיסה עוד הספיק להתעלף לידינו אחד הנוסעים מה שחשף בפנינו את מיקומו של רופא שיושב מושב לפני. איזו הקלה...
לתחילת הכתבה
סיכום ועלויות
ארה"ב זה עולם אחר, אורח מחשבה שונה. הרגשתי הבדל ניכר בין ניו יורק לבין ערי השדה שביקרנו בהן. הקצב שונה, האנשים שונים. כפי שכבר הזכרתי ברוב המקומות, פרט לניו יורק יש הרבה שמנים. בניו יורק, לעומת זאת יש הרבה מכוני כושר, מתעמלים ורוכבים בסנטל פארק. הרבה מאוד אנשי עסקים בחליפות מחויטות.
אתרים מומלצים:
הרי האדירונדאק הינם שרשרת הרים משופעים באגמים רבים ותיירות מים והרים. ניתן למצוא חוברות הדרכה לטיולי מים, הרים וכד` בהרים. נראה שקל מאוד להשקיע מספר ימים באזור. בחורף האזור משמש גם לסקי. אולימפיאדת חורף התקיימה ב- Lake Placid. בסתיו האזור יפה ושילוב צבעי השלכת מדהים. מומלץ לעלות לתצפית להר Whiteface ביום בו הראות טובה.
אגמי האצבעות Finger Lakes - באזור הרבה מפלי מים, כולל בעיר Ithaca עצמה. צמוד לעיר נמצא קמפוס אוניברסיטת Cornell המפורסם. באזור נמצאת גם העיר Corning עם מוזיאון הזכוכית המעניין. לאורך הגדה המערבית של אגם Seneca נמצאת דרך היין כיוון שהאזור משופע בכרמים ויקבים. אפשר וצריך להכנס לטעימות. במדינת Vermont בסתיו השלכת צובעת את ההרים בצבעים מיוחדים. מדינת ורמונט משופעת בגשרים תלויים, הם מסומנים במפות ואפשר לתכנן טיול גשרים.
הוצאות (בדולר):
טיסה- קונטיננטל- 4,794 (4 אנשים).
לינה- ניו יורק -1953
רכב+דלק -; 637
אתרים כ- 470
תחבורה נ"י 140
אוכל -; 1000
סה"כ -; כ- 9,800
לתחילת הכתבה
