למה דווקא שוויץ?

במהלך 2007 חליתי במחלה, שהס מלהזכיר את שמה. מה שחיזק אותי כל השנה היה החלום, כי בגמר הטיפולים אני נוסעת בפעם המי יודע כמה לשווייץ. רציתי ללון שוב בגרינדלוולד ומחלון החדר לראות את הר האיגר במלוא תפארתו, רצוי שיהיה עטור בשלג, ולנשום מלוא הריאות אויר פסגות. הגשמתי את החלום במאי 2008, ובגדול. היות וכבר ביקרנו בשוויץ מספר פעמים, בחרתי, כמו בפינצטה, מקומות שטרם ביקרנו בהם, ורצוי שיהיו מיוחדים, היות שמדובר בשווייץ, זו לא היתה משימה כל כך קשה.

לתחילת הכתבה

ימים 1 - 2 - מציריך עד לינדאו

יום 1 - נחתנו בציריך ונסענו מזרחה לסנט גלן. בדרך ראינו עדר פרות יורד מטה בליווי רועים ורועות, ששרו שירי רועים בקולי קולות, הבנו שבחרנו במקום הנכון. מרוב התרגשות מהמחזה, במקום לצלם במסרטת וידיאו, לחצנו על הכפתור הלא נכון ורק קירבנו והרחקנו זום. לנו ב-Gosau בפנסיון זול, בעלות של 50 פרנק לזוג, אך אין סיבה להמליץ עליו. קנינו מספר מצרכים בסופרמרקט, שהיה עדיין פתוח במרכז העיירה, ואכלנו בחדר סלט עם גבינות.

יום 2 - היה מאוד חם בחדר במלון וכבר בשעה 07:00 השכמנו, התייצבנו בקונדיטוריה שמול הפנסיון והצטיידנו בלחם טרי ועוגיות. נסענו להר סנטיס. היה מעונן ומיד כשהגענו לאיזור ההר התחיל לרדת גשם והתוכנית לעלות ברכבל התבטלה. הסתפקנו בשוקו טעים במסעדה שבמקום. המשכנו לעיירה Unterwaser, שנמצאת בפנייה שמאלה לכיוון דרום. הגענו למרכז המידע לתיירים כדי לשאול על המפל שבעיירה ונאמר לנו שאין בו השנה הרבה מים. כיון שהגענו עד הלום, החלטנו שבכל זאת נציץ עליו. אחרי הליכה קצרה במישור של כ-20 דקות, מגיעים למפל. כאן נכונה לנו הפתעה -; היו בו הרבה מים. המפל יורד בשני שלבים ויש גם עלייה דרך ההר מהגדה השנייה למעלה לצפייה מנקודת הנפילה של המפל. מעניין מה קורה כשיש הרבה מים במפל...

 משם נסענו ללינדאו (Lindau), עיירה חמודה על גדות אגם Bodensee. טיילנו במדרחוב מקסימליאן המקסים ובטיילת לאורך האגם. כשרצינו לצאת מהחנייה, התברר כי אין שום מתקן לתשלום עבור החנייה. מה הסתבר? חנינו בחנייה של הקזינו וכדי לצאת בחינם נצטרך לשתות קפה ועוגה בבית הקפה שעל האגם, השייך לקזינו. כרטיס החנייה כבר לא היה בחינם. המשכנו לאורך האגם צפונה ולנו בצימר מצויין על אם הדרך, הצופה לאגם בעלות של 62 יורו לזוג, כולל ארוחת בוקר. לא לקחתי את פרטיו. הוא נמצא בצד ימין של הדרך אחרי לינדאו ומהמרפסת שלו צופים על האגם מרחוק. צימרים בשוויץ הם בהחלט אופציה נהדרת ללינה, בעת טיול במדינה.

לתחילת הכתבה

ימים 3 - 4 - מלינדאו עד קונסטנץ, האי מיינאו ומפלי הריין

יום 3 - אכלנו ארוחת בוקר מעולה עם לחמניות מחיטה מלאה והרבה מאכלים מיוחדים, שבעלת המקום הכינה. היא גם התלבשה בלבוש המסורתי לכבוד יום ראשון. עברנו דרך שתי עיירות חמודות - Meersburg היפהפיה, עם בתים עתיקים וסמטאות עתיקות. כיוון שזה היה בחודש מאי, היתה פריחה סגולה כמו אשכולות שעיטרו את הבתים. יש גם טחנת קמח במקום ולפתע שמענו גם אופרה מחבורה שפצחה בשירה לא רעה מתוך נבוקו. עצרנו לצהרים בגדה השנייה ב- Ladwishafen, עיירה חמודה עם שניצל וינאי מצויין ומנות גדולות. משם נסענו ל- Aquawella - אגם קטן עם ברבורים וברווזים -; לא אטרקציה גדולה מדי. לקראת ערב הגענו לעיר הגדולה קונסטנץ ועצרנו במלון-פנסיון שאינו מומלץ. ביקור בעיר העתיקה -; חובה.

יום 4 - זה היה יום הנישואין שלנו ובחרנו לחגוג בין שלל פרחים באי מיינאו. במקום שבעלי יביא לי זר פרחים, הוא הביא אותי לפארק עם פרחים. זה הביקור השני שלנו במקום, אך הפעם, בגלל פריחת הצבעונים בלבן, סגול, כתום ועוד, היה לו ערך מוסף. בכניסה לפארק דמויות ענקיות עשויות פרחים. על ביתן הפרפרים ויתרנו הפעם והצצנו בחטף על גן החיות הקטן, שבו עגל ינק מאמו. הגענו ב-09:30 לפארק, לפני נחילי התיירים והפארק היה כולו לרשותנו -; מומלץ מאד. המשכנו לעיירה הציורית Stein Am Rhein, שכל בתיה עטורים ציורים -; מרהיב. כאן אכלנו בכניסה לעיירה על ספסל שניצל+ציפס מהמזנון המהיר שבכניסה לעיירה בצד ימין.

 הביקור הבא היה ביקור רטוב במפלי הריין. זהו הביקור השלישי שלנו במקום, אך כנראה שהתאים האפורים פוגעים בזיכרון והמקום נראה לנו שונה מהפעמים הקודמות. אולי הגענו מכניסה אחרת. ירדנו בגרם המדרגות ולא הפסקנו להתלהב ממראה המפלים. תמונה ועוד תמונה וההתלהבות מרובה. המשכנו לאורך נהר הריין עד לעיירה Kaiserstuhl. מיד בכניסה לעיירה בצד שמאל ראינו מלון ודוכן, שמוכר עוף בגריל וצלעות חזיר בגריל. הכנו סלט ליד וזו והיתה סעודת מלכים. לאחר מכן, טיילנו בעיר העתיקה שהיא אותנטית לגמרי ולא ממוסחרת. בקצה העיירה ניצב גשר על הריין, שאם חוצים אותו לעבר השני עוברים לגרמניה. הנהר עצמו היה ירוק וזרם לאיטו. בעיר היו הרבה מבנים בסגנון בנייה גותי מימי הביניים עם קיר תומך במסד הבניין. זה היה סיום מוצלח ליום נהדר.

לתחילת הכתבה

ימים 5 - 6 - מבאדן עד לקניון ארז והעיירה וילאר סור לאק

יום 5 - פנינו לבאדן (Baden), בה מצאנו מיד את הגשר העתיק Hohebruck, שעשוי מעץ והוא מקורה מלמעלה. העיר עצמה חמודה ויש בה שוק פרחים, בו קנינו עוגיות נהדרות עם אוכמניות ודובדבנים. כשחזרנו לחנייה חיכה לנו דוח של 60 פרנק, כי חשבנו בטעות שאפשר לחנות במקום ההוא בחינם. המשכנו ללנצברג בה ראינו טירה לא מרשימה -; אל תטרחו לחפש. העיר הבאה היתה Aarau -; עיר מרשימה, שמה שמאפיין אותה הוא שמגגות הבתים יוצאים מן גגונים, שבצדם הפונה מטה יש ציורים. עבודת אומנות. בכלל, העיר מאד יפה ויש בה הרבה בתים מצויירים.

בהמשך ביקרנו גם באולטן שאף, שבה גשר מקורה עתיק עם מספר בתים מצוירים. אפשר לוותר. נתיב הנסיעה שלנו היה לכיוון העיר Neuchatel, אך לפניה עצרנו בעיירה קטנה בשם טוואן (Twann) בחרנו ללון במלון Fontana, במחיר מופקע של 218 פרנק. המלון אמנם צופה לאגם, אך לפני כן יש מסילת ברזל ורכבות עוברות שם. זה אמנם לא כל כך קרוב ולא כל כך רועד, אבל המחיר כואב. הרווחנו חמד של עיירה עם הרבה יקבים ומפלצ'יק, שיורד לאגמון בצבע טורקיז מאחורי הבניין של המולין. מקצהו של גרם מדרגות שעובר בין הבתים ומטפס למעלה, ראינו את האגם, איים קטנים עליו ואפילו קניון קטן. זו היתה הפתעה נעימה. ירדנו דרך הכביש מאחורי הבתים של הכפר וראינו את הגינות עם פריחת אירוסים בשלל צבעים.

יום 6 - נסענו צפונה לקניון ארז (Areuse). הגענו מוקדם והיינו המטיילים הראשונים. אין דמי כניסה. הלכנו לאורך שביל עפר, שלפעמים מטפס מעט וצמוד לנהר, עד שהגענו למקום בו יש סדרה של מפלונים קטנים. עברנו לעבר השני של הנהר על גשרון, ונכנסנו למקום חצוב בתוך הסלע. כל המסלול שהלכנו היה שעה ורבע, הליכה מהנה ורגועה על הבוקר. משם נסענו לכיוון צרפת והגענו לעיירה Vilars Sur Lac. יצאנו לשייט למפל Saut De Daubs. השייט נמשך כחצי שעה ותחילתו בטונדרה עם עופות מים, ציפורים גדולות, ברווזים. בחלקו השני שטים בקניון מאבן בזלת שחורה עם צורות יפות, שהנהר חצב בה. מגיעים לאי והולכים בצורה מעגלית בין עצים למפל החמוד. ממש מקום נחמד. על האי יש גם חנות מזכרות. כרטיס לשייט עלה 11.90 יורו לאדם. יש להקפיד לשוט מעיירה זו בצרפת ולא משווייץ, שכן משוויץ השייט קצר יותר ומחמיצים חלק מהנוף היפה שלו. לנו במלון Hotel Des Trois Rois. כתובת: Rue Du Temple 29, Le Locle 2400, אתר אינטרנט: Www.Hotels-Europe.Com/Switserland/Hotel_Des_Trois_Rois.Htm

לתחילת הכתבה

ימים 7 - 9 - מווילאר סור לאק עד אדלבודן

יום 7 - קמנו לבוקר ערפילי ונסענו לניו שאטל ובהמשך לשמורת ציפורים La Sauge. היינו הראשונים שהגיעו לשמורה, שבה אגמון ועמדות תצפית פזורות בכל מיני מקומות. ציפורים לא ראינו, רק צפינו במקהלת קרפדות שפצחה בשירה רמה לכבודנו. המשכנו לעיירה Murten, השוכנת על גדות אגם בשם זה. זו עיירה חמודה, המוקפת חומה מקורה ובכניסה אליה, משני הצדדים, בתי קפה ומסעדות. מעניין לעלות למעלה על חומת העץ המקיפה, שממנה נשקפים גגות העיר וגם האגם שאותו בקושי ראינו עקב הערפל. חמד של מקום. משם נסענו לעיירה Estavager, שלא הצדיקה ביקור, ומשם לפרייבורג, שלה עיר עתיקה גדולה ויפה. היא נחצית על ידי נהר והיה נחמד להסתובב בה. המשכנו לעיירה בשם Bulle, בה מצאנו לינה במלון הראשון בכניסה למקום. ביקרנו בטירה אשר בעיירה ומרחוק ראינו את הפסגות המושלגות של ההרים. הסתובבנו בעיר העתיקה החמודה.

יום 8 - יצאנו מוקדם בבוקר מהמלון. כיוון שלא היתה ארוחת בוקר, קנינו לחמניות ועוגיות במרכז Bulle. נסענו לברוק (Broc) לראות את האגם ועדר פרות התקדם לעברנו עם רועים ורועות לבושים בתלבושת רועים מיוחדת. זה היה מראה מלבב על הבוקר. האגם היה כמו מראה וההרים סביב השתקפו בו. בכניסה לגרוייר (Gruyer) מצאנו שולחן, שהתאים לארוחת הבוקר שהכנו עם גבינת גרוייר שרק קנינו ולחמניות טריות, כשברקע ההרים המושלגים, שמים תכולים וציפורים מצייצות. יותר פסטורלי מזה לא יכול להיות. ביקרנו בעיירה -; חמודה מאד. המשכנו לעיירה Aigle. באחד הספרים נרשם, כי יש בה סמטה עתיקה מקורה בשם Jerusalem. זו היתה נפילה, מיותר לנסוע לשם. הצילה את המצב המסעדה התאילנדית בכיכר המרכזית, שהתאימה לארוחת צהרים, גם בגלל המחיר וגם בגלל האוכל הטעים. נסענו ל- Les Diablettes, בה קנינו מזכרות. המשכנו למעבר Pillon ומשם לגסטאד (Gstad). על הגבעה ניצבת טירה כמו מהאגדות, המשמשת כמלון יקר. אנו לנו במלון ספורט ויקטוריה החמוד: Hotels-Switzerland-En.Globalhotelindex.Com . חובה לטייל בעיירה זו. יש בה בתים עתיקים, משופצים ויפים ונחל שהלכנו לאורכו. הנאה צרופה.

יום 9 - ארוחת בוקר עשירה עם קרואסונים טריים, מיצים וגבינות מכל הסוגים פתחה לנו את הבוקר בצורה נהדרת. נסענו ל- Spiez וממנה ל-Kandersteg. בדרך עצרנו באגם הטורקיזי Blausee, בו שטים דגי טרוטה. אנו גם אכלנו מהם במסעדה הנושקת לאגם וצפינו במימיו. שביל נוח להליכה מקיף את האגם והקפנו את האגם בנחת. בהמשך הגענו לאגם נוסף - Oechiensee. העלייה אז היתה ברכבל כסאות והיות שאני שונאת להיות תלוייה בין שמים לארץ לבד, רק בעלי עלה וחזר עם תמונות מדהימות מהאגם. ההליכה מהרכבל עד האגם אורכת כמחצית השעה לכל כיוון. בדצמבר 2008 החליפו לרכבל קבינה, כך שלכל "האמיצים" צפוייה אכזבה. אני ביליתי עם שוקו מדהים למטה בבית קפה.

 המשכנו הלאה ולנו במלון Alpina שבאדלבודן (Adelboden), בעלות של 170 פרנק לזוג ללילה, אבל התחושה היא של בית אבות ולא מלון. בדרך למפל, שנמצא בסוף הכפר, שיירת פרות ששבו מהמרעה פסעה לצידנו עם צלצול פעמונים ושאון המפל ממול והנחל הזורם לצידנו. החנינו את הרכב, צעדנו לעבר המפל והתקרבנו כמה שרק ניתן רגלית. למעשה, קיים רכבל, שמגיע למפל, ב- Unter Dem Birg, אך באותו יום היה איזה חג והוא לא פעל. כשהתחיל לרדת גשם שבנו למלון עם הרבה אוויר בריאות.

לתחילת הכתבה

ימים 10 - 11 - מאדלבוגן לאינטרלקן ולגרינדלוולד

יום 10 - בדרך חזרה, באזור האגם שלפני Spiez, בצד שמאל, עלינו עם רכבת שיניים ל-Niesen, שנמצאת בגובה 2,200 מטרים. בתחילה, קידמו את פנינו בפסגה ערפילים, רוח קרה וגם קצת שלג, אך אט אט חלה התבהרות והצלחנו לראות את אגם טון ואגם ברינץ במלוא תפארתם וכל העמק נפרש כמו בגלוייה. רצינו לשתות משהו ולהתחמם במסעדה, אך לא היה מקום להכניס בה סיכה. ביקרנו ב-Spiez והיה תענוג לטייל על שפת האגם ליד הסירות, לשבת בבית קפה, ללגום כוס שוקו ולהתבשם מיפי האגם. המשכנו לטון (Thun), שבה, למזלנו, מצאנו חנייה חינם. בעיר רואים את האגם, שנשפך כמו משפך דרך גשר עץ מקורה למפלס תחתון ויוצר שם אגם נוסף. מצאנו ארוחת צהרים במסעדה תאילנדית טובה ואכלנו פתאי ושרימפס. טיילנו בעיר העתיקה והתלהבנו ממראה הברבורים הרבים באגם.

 המשכנו לאינטרלקן ועל הגדה הצפונית בעיירה בשם Ringenberg, התמקמנו במלון Seeburg הטוב (שני כוכבים), הנמצא במיקום מעולה, הנושק למי האגם. בחרנו חדר ללא טלויזיה (ישנם גם חדרים עם) והמסך העיקרי שראינו זה תכול וטורקיז של האגם, עם ההרים מהגדה השנייה משתקפים באגם ועם סירות ומעבורות שטות. טיילנו בשביל שצמוד לאגם, להנאתנו. בערב עשינו מעין פיקניק עם מצרכים שלנו על שולחן בחצר המלון.

יום 11 - אחרי ארוחת בוקר ליד חלון שצופה לאגם, נסענו לברינץ (Brienz), בה מצאנו חנות מזכרות וקנינו מזכרות יפות וגם כרטיס זכרון למצלמה, מה לעשות, הנוף משגע ומרבים בתמונות. חצינו לגדה הדרומית וביקרנו במפלי Giesbchfalls המדהימים. הם יורדים בסדרה של תשעה שלבים. מיד כשהגענו, פנינו למעלה והגענו לנקודה ממנה רואים את המפל נופל כמו וילון לנגד עיניך, כאשר המלון - טירה נמצא למטה וברקע אגם ברינץ הטורקיזי. מומלץ לא לוותר על מפל זה וגם לסור למסעדה במקום, להסתפק לפחות בשתייה, להרגיש את הגינונים האירופיים ולחשוב לרגע שאתם נסיך או נסיכה. כשהתעוררנו מהחלום נסענו למפלי Reichenbachfalls, הנמצאים בכניסה למרינגן ימינה. ניתן לעלות בעזרת רכבת שיניים, אך אל תסתפקו רק בזה. המשיכו ישר לכיוון מעבר ססטן ופנו ימינה במקום שהשלט מורה ל-Rosenlui. במזלג הדרכים המשיכו ימינה עד שתגיעו למסעדה עם תרנגול בראשה. כאן החנו את הרכב ורדו במורד הכביש לעבר שביל, שיורד למפלים מכיוון אחר. תחילה פנו שמאלה ולאחר שראיתם את כל המפלים, עלו חזרה למעלה ופנו ימינה. הכיוון כעת הוא שמאלה. זה השביל ממנו שרלוק הולמס קפץ אל מותו על פי הסיפור. זהו שביל באיכות פחות טובה, אך גם ממנו נשקף נוף יפה של המפלים.

 אם לא שבעתם ממים, בהמשך הגענו לקניון Aareshluht, הקניון הכי מדהים שראיתי. הולכים על שבילי עץ הצמודים לדופן הקניון ובחלק מההליכה נכנסים למנהרות החצובות בהר. במספר מקומות שתי הגדות כמעט נושקות זו לזו וצורת הסלעים מדהימה. שעה של הליכה והנאה לכל כיוון. אנו נכנסנו בכניסה השנייה ולכן אכלנו ארוחת צהרים בכניסה הראשית ורק אז סבנו על פעמינו. אם באים עם שתי מכוניות, אפשר להקפיץ רכב אחד לנקודה השנייה.

פנינו לעיירה המקסימה גרינדלוולד (Grindelwald), שמאז הפעם האחרונה שביקרנו בה שינתה פניה. יותר חנויות ובתי מלון. המלון שהזמנו לינה לשלושה לילות הוא Lauberhorn והוא שוכן אחרי מרכז המידע לתיירים במרכז הכפר, בצד שמאל של הכביש. הנוף שנשקף מהמרפסת של החדר הוא בדיוק מה שחלמתי - הר האיגר, מפלים ועמק ירוק. העלות לזוג - 160 פרנק ללילה. ישנם חדרים מעוצבים חדשים, כמו זה שבחרנו, שהם הטובים יותר וישנם חדרים ישנים וזולים יותר. אתר אינטרנט: Www.Hotel-Lauberhorn.Ch.

לתחילת הכתבה

ימים 12- 14 - מיונגפראו עד למיירינגן ובחזרה לציריך

יום 12 - נסענו ללאוטברונן ומשם ברכבת ליונגפראו. כיוון שזה היה יום מעט ערפילי עם רוחות חזקות, המליצו לנו להגיע רק עד קליינה שיידג (Kleine Shaideg) ואכן זה מה שעשינו. הנסיעה ברכבת מאד יפה וכשהיא מתחילה לעלות בהר ובעמק לאוטברונן, נפרש נוף יפהפה ורואים את המפל המפורסם של לאוטברונן ועוד מפלים. כשמתקרבים לתחנה של קליינה שיידג, רואים כבר די הרבה שלג על הפסגות. הנסיעה עד נקודה זו ארכה 50 דקות לכל כיוון. שתינו שוקו עם עוגה במסעדה שבמקום וזאת כדי להתחמם מהקור ששרר בחוץ. כששבנו, טיילנו בגרינדלוולד עצמה ונכנסנו למרכז המידע לתיירים, כדי לברר פרטים על מעבר סאסטן לציריך. הלכנו למסעדה סינית בגרינדלוולד, שהיתה יקרה מאד, אך האוכל לא הצדיק את העלות.

יום 13 - כל הלילה ירד גשם, שהיה מלווה בברקים ורעמים והמשיך גם בבוקר. החלטתי שהמקום הכי טוב לטייל בו יהיה Gletchershluht, שהוא הקניון שנמצא בפנייה ימינה מהכנסייה, לבאים לתוך גרינדלוולד. בהמשך חוצים את הגשר ומימין נמצא מגרש חנייה. כשהגענו לשם, מוכרת הכרטיסים שאלה אותנו אם ככה אנו רוצים לבקר. השבנו לה שיש באמתחתנו מטריה, אך היא אמרה שזה לא יספיק. החלטנו שכמה טיפות מים לא ירתיעו אותנו. רק שלא ידענו כמה מים יהיו במפלים שנוצרו מהגשם ומהגשם עצמו. הדרך היתה מדהימה ביופיה, דווקא בזכות הגשם הרב שניתך. המעברים, בחלקם חצובים בסלע בתוך מנהרות עם גלריה לצפות לקניון, ובחלקם על גשרוני עץ ומתכת חיצוניים, כשהמפל מתחתינו שצף וגעש. לא הפסקנו להתפעל ולצלם. עלי לציין, שכבר ביקרתי בעבר במקום והוא היה די יבש והפעם פשוט לא הכרתי אותו. אז אל תירתעו אם יורד גשם. ההליכה הינה קלה מבחינה פיסית וכמובן נרטבנו עד לשד עצמותינו -; בלי מליצה.

 שבנו למלון להחליף בגדים, ועלינו ברכבל ל- First. בדיוק כשהתחלנו לעלות ברכבל, השמש הפציעה והשמים הפכו תכולים, ממש לפי הזמנה. בפסגה היה הרבה שלג ושמחנו מחד, אך התאכזבנו מאידך, כי תכננו ללכת עד האגם ונאמר לנו שהדרך חסומה עקב השלגים. נהנינו מהמפלים הגועשים ומהמראה הפסטורלי ושתינו מרק אפונה בפסגה - מנה גדולה עולה 9.5 פרנק. נסענו לסוף הכפר והלכנו ברגל לקרחון. ראינו שהדרך השמאלית מגיעה למקום עם הרבה מדרגות לטיפוס על ההר. מדרגות הן אינו השטח החביב עלינו ועשינו אחורה פנה. נסענו עם הרכב לשדרת הקרחונים, ממנה מביטים על הקרחונים. נוף יפה. בעלת המלון קוני דוברת אנגלית טובה והיא עזרה לנו בכל שאלה. גם חדר האוכל מעוצב על ידה בצורה מאד יפה. בבוקר מקבלים ארוחת בוקר עם לחמניות חמות והרבה מוצרים טבעיים ואורגניים.

יום 14 - נסענו למיירינגן (Meiringen) למפל, במקום שנמצא בצידו השמאלי של הכפר. מתברר, כי קיים גם רכבל שעולה לראש המפל, אך לא היה לנו כבר זמן לכך, כיון שנסענו לשדה התעופה בציריך. בזאת תם ונשלם טיול מדהים, שרובו ככולו טבע ונופים מהאגדות. מי שרוצה לפוש מאורך החיים המלחיץ המודרני ולתפוס שלווה -; שווייץ מומלצת בחום, על אף שהיא עושה קצת חור בכיס.

לתחילת הכתבה

רוצים עוד על ציריך? לחצו Play והאזינו לפודקאסט שלנו:

יעדי הכתבה