שדות תות לנצח ופני ליין - יצירות מופת על ליברפול

שני שירים שונים, אחד של ג`ון לנון ואחד של פול מקרתני, שעוסקים בילדותם של צמד זמרי החיפושיות ברחובות ליברפול, כל אחד מזווית הראייה שלו. מהו הסיפור מאחורי השירים וכיצד עיר נמל כמו ליברפול היוותה השראה לכתיבת יצירות מופת שכאלה?
אסא זיידמן
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: שדות תות לנצח ופני ליין - יצירות מופת על ליברפול
Thinkstock Imagebank ©

יש לי שאלה - הייתם כותבים שיר על חיפה? אני מתכוון לשיר איכותי, לא לחרוזים הבנאליים ששר דייויד ברוזה או ללהג הלא-נגמר של ערן צור. אם עדיין לא כתבתם, זה כנראה בגלל שזו סתם עיר-נמל עם קבוצת כדורגל. כמו אשדוד. כמו עכו. כמו ליברפול.

בחורף של 7-1966 היו הביטלס בתחילתו של כיוון חדש. הם עייפו מהופעות שעיקרן היה תחרות "מי צועק יותר חזק - הרמקול או הקהל" (הקהל, אגב). הדבר היה ניכר כבר באלבום Revolver וגם בעיסוקיהם - ג`ון לנון הצטלם בספרד לסרט נוסף של ריצ`רד לסטר. הצילומים זימנו לו זמן ארוך של חוסר-מעש, אותו ניצל לכתיבת השיר המופלא Strawberry Fields Forever (מי שלא מכיר - נא להפסיק לקרוא עכשיו, לרכוש השכלה מוסיקלית מינימלית ורק אז להמשיך).

חיפוש קצרצר אחר מקור שדות התות לוקח אותנו לילדותו של לנון בליברפול. ג`ון גדל בבית דודתו מימי, אשר התגוררה בסמוך לבית יתומות של צבא-הישע ששמו (כצפוי) Strawberry Fields. בניגוד לדימוי הדיקנסי, המקום היה יפהפה - הבניין הוויקטוריאני בנוי בסגנון רומנטי-גותי, עתיר עצים ומדשאות - ממש תפאורה של מקום בו כלום אינו מציאותי, כמו בעליסה בארץ הפלאות. ג`ון הקטן יכול היה לברוח שם מהמציאות (קשה, קשה להיות חיפושית-לעתיד) ונהנה במיוחד כאשר נערכו מסיבות בדשא, אז היה הולך עם דודתו, או עם חברים, או שהיה מוכר לימונדה בפני.

המקום הושפע מאוד בעקבות פרסום השיר: האתר הופיע בעיתונות והמעריצים החלו מטרידים את מנהלת בית-היתומות, שואלים איזה מהעצים הוא זה שמוזכר בשיר ונשלחים לנחש בעצמם. ב- 1973 נהרס הבניין והוקם חדש; במקום בו עמד הבניין ניצב כעת גן-שעשועים. ב- 1979 התווסף במקום בניין שנקרא "חצר לנון", ושנה מאוחר יותר הוא נרצח (לנון, לא הבניין). אפשר לראות בשיר מעין דיאלוג של לנון עם עצמו בנושא זהות עצמית, אפשר לראות בשיר תוצר של שימוש בסמי הזיה איכותיים; מבקרי-רוק רבים מסכימים כי זהו שיר הפופ הטוב ביותר של כל הזמנים.

תגובתו של פול מקרטני לשיר היתה זריזה. תוך ימים הוא נכנס לאולפן ההקלטות, מתוך ניסיון להתמודד עם הגאונות הצרופה של שדות התות. לאחר 9 ימים היה גם למקרטני שיר על מחוזות ילדות: Penny Lane. השיר מתייחס לסמטה עצמה ולכיכר הסואנת בקצה, ששימשה כמפגש של חמישה רחובות - כמו כיכר מגן-דוד באלנבי, אבל עם אנגלים במקום הומלסים. למקום היתה חשיבות עבור כל הביטלס (חוץ מרינגו): לנון והאריסון נולדו בקרבת מקום, מקרטני ולנון גדלו בסמוך ובכנסיה שפונה לכיכר מקרטני היה נער-מקהלה והלהקה נהגה להופיע שם באחד מגלגוליה המוקדמים. ללא ספק, היו להם זיכרונות נעימים מכל האתרים המופיעים בשיר: סככת האוטובוסים בכיכר (היום - "קפה סרג`נט פפר"), החנויות והמספרה (שמציגה בחלון תמונות של חברי הלהקה). מלבד המסחור, המקום הושפע בעקבות הפרסום בדרך נוספת: מעריצים נהגו לקחת כמזכרת את שלטי הרחוב. לכן כיום כל השלטים מצויירים על קירות הבניינים, כך שגניבה תצריך שימוש בפטיש-חמש-קילו ואיזמל. אגב, זהו אינו השיר הראשון של הלהקה המתייחס לסמטה; הגירסה הראשונה של In My Life דיברה על המקום.

 שני השירים יצאו בסינגל אחד, צד א` כפול. השירים יועדו להופיע באלבום שיעסוק בילדותם של חברי הלהקה, אלא שאלבום זה לא יצא מעולם. במקום, החלה הלהקה לעבוד על פרויקט חדשני: אלבום-נושא של להקה פיקטיבית - מועדון הלבבות הבודדים של סרג`נט פפר.

יעדי הכתבה

הזמנת חופשה לליברפול

קצת השראה לטיול הבא

הכתבות הכי נצפות השבוע

הפוסטים הכי נצפים השבוע

הטיפים הכי נצפים השבוע

עקבו אחרינו לכל העדכונים החמים בארץ ובעולם