"אני לא מאמין שזה ככה, זה המקום הכי קר שהייתי בו בחיים שלי", אמר לי הבן-זוג, שהיה בסן אנטון (San Anton am Arlberg) בחופשות סקי בעבר. הסתובבנו במרכז העיירה הקטן, והוא רק הסתכל סביבו בהשתאות וניסה למקם איפה בדיוק אנחנו נמצאים, למרות שהכל נראה כל כך שונה: "הנה, לפה נכנסים כדי להתחמם אחרי שיורדים מההר" ו"איזה קטע שיש פה ספסל, כל האזור הזה בדרך כלל מכוסה לגמרי בשלג", ואכן, יש תחושה שמדובר במקום אחר. העיירה ריקה יותר מתיירים ובתי עסק רבים סגורים, או בשיפוצים, לקראת העונה העמוסה של החורף.
אבל בניגוד לעיירות הרפאים שעיירות סקי הופכות אליהן בקיץ – בסן אנטון תוכלו למצוא עולם ומלואו (אם "בעולם ומלואו" אתם מתכוונים להרבה פעילויות בטבע) גם בקיץ. במקום המתלים למגלשיים ולבורדים, שבדרך כלל, יש מחוץ לחנויות ולמסעדות הרבות, הגודשות את מרכז העיירה הקטן, תמצאו מתקנים לאופניים. כי זה מה שעושים פה בקיץ – מטיילים ורוכבים על אופניים, כך שהצבעים הססגוניים עדיין שולטים בבגדי העוברים והשבים, אלא שבמקום סופטשלים ומעילים בצבעים עזים – תמצאו טייצים קצרים וחולצות מנדפות בצבעים דומים, בליווי מקלות הליכה.
איכשהו יש לעיירת הסקי החצי-נטושה הזו קסם, ואם בילוי בטבע הירוק ופראי זה הקטע שלכם – סן אנטון הוא בדיוק המקום הנכון. יש בסביבה כ-200 ק"מ של מסלולי רכיבה על אופניים – מסודרים, משולטים, ובדומה למסלולי סקי – מחולקים על פי דרגות קושי. תוכלו לרכוב במעלה ההרים שבאזור, בתוך יערות מוצלים, ליד אגמים צלולים ובשטחים ירוקים נרחבים. לחלופין, יש שלל מסלולי הליכה מאתגרים יותר ופחות בכל האזור, שיובילו אתכם גם למפלים ונחלים, על גבי גשרים, כשסביבכם הנוף המרהיב של טירול. אגב, אם אתם לא ממש חובבי טיפוס, תוכלו פשוט לעלות לאחד ההרים ברכבל, לטייל קצת בפסגה, ובעיקר ליהנות מהנוף.
אז כן, לסן אנטון מגיעים בעיקר חובבי פעילויות אתגריות "הארד קור", ובנוסף לאופניים ולטיולים יש גם ראפטינג, קניונינג, טיפוס הרים ובעיירה עצמה יש אפילו קיר טיפוס. חוץ מזה, בקיץ יש גם תחרויות רכיבה, מרתונים, תריאטלון, ריצות מאורגנות ועוד. ומה עם מנוחה? באופן מפתיע (או שלא כל כך?) תוכלו להצטרף לקבוצת יוגה הרים (!) ויש אפילו פסטיבל שכזה בקיץ. אם אתם מעדיפים משהו פשוט יותר – יש גם ספא ובריכה בעיירה.
אגב, גם אם אתם "משפחה מטיילת" תוכלו למצוא תעסוקה באזור. אמנם חלק משבילי ההליכה והפעילויות האתגריות (כמו ראפטינג ופארק חבלים) מותאמים למשפחות, אבל יש גם ממש אטרקציות לילדים: פארקי שעשועים, מסלולי הליכה עם מתקנים אינטראקטיביים בדרך וכדומה. וכן, כבכל אוסטריה, גם לאזור הזה יש "כרטיס הנחות" ייעודי, שמקבלים בחינם במקומות הלינה, ויאפשר לכם שימוש חופשי ברכבל ובתחבורה הציבורית, וגם אפשרויות לטיולים מודרכים, פעילויות בטבע ועוד. אם תרצו לשדרג, תוכלו לעשות זאת בתשלום (55/ 66/ 77 אירו לשלושה, חמישה או שבעה ימים) וכרטיס הפרימיום יאפשר לכם עוד שלל הנחות והטבות בבתי העסק באזור – מסעדות, חנויות ספורט ועוד.
עוד יתרון? המחיר. כי אמנם חלק מהמקומות סגורים, ומתכוננים למאסות שיגיעו לכאן בחורף, אבל המקומות שפתוחים כל כך זולים. לשם השוואה, אנחנו ישנו במלון Grieshof, שנמצא ממש במרכז. הסוויטה, שהיא החדר היקר ביותר עולה 80 אירו ללילה בקיץ, ואילו בשבוע הכי מבוקש בחורף (תחילת ינואר) – הוא עולה כ-230 אירו. כיאה למלון סקי טיפוסי, המחיר כולל (גם בקיץ!) ארוחת בוקר וערב מושקעות. להשוואת מחירים במלון »
אז נכון, עיירת סקי היא ממש לא האופציה הראשונה שעולה לראש כשחושבים על חופשת קיץ. אבל אם אתם לא מחפשים חיי לילה ענפים, ויותר בעניין של רכיבות אתגריות וטיולים בטבע ההררי הירוק, המשופע במים – כדאי לשקול ביקור בסן אנטון. רק קחו בחשבון שלפעמים עלול להיות בה קר וגשום. כן, גם בקיץ.
הכתבת היתה אורחת של לשכת התיירות של סן אנטון
