``נשים מכאן ומשם...`` חווית המפגש של בנות `מסע נשי` עם נשות הודו העליזות.. והפחות עליזות... ``מולנו בשורה ארוכה ודמומה, הן ישבו זקופות: כל אחת וה`סארי` שלה, כעין טווסים מרהיבים הפורשים את מניפותיהם, כל אחת מהן עם ברק סקרנות בעיניים, נוצצות בתכשיטיהן, ביישנות מלומדת והמון חששות באוויר.. איך תיראה הפגישה הזו?``
במסע רכבות בין הערים כולכתה, ורנאסי וניו דלהי אני נשבה בקסם ההודי. החן הויקטוריאני המתפורר של כולכתה, אווירת הקדושה הדחוסה של ורנאסי וצפייה בסרט קולנוע תוצרת בוליווד בדלהי, מובילה להתאהבות בלתי נמנעת. האמת - הכתובת היתה על הקיר.
אי אפשר לבחון את וראנסי בעיניים מערביות כי אין לעולמנו אחיזה כאן. משפחת שפירא מגיעה לורנאסי, רגע לפני שהיא עוזבת את הודו, מספרת על חוויות מהעיר ונפרדת עם כמה זכרונות.
שום דבר שתראו בערים אחרות לא ידמה לחוויה בוראנסי. הפלגים בוחרים בורנאסי, העיר הקדושה על גדת הגנגס, כתחנה אחרונה בהודו. סיבה נוספת לסיים בה שהות בהודו, ממנה ניתן להגיע בקלות יחסית לקטמנדו שבנפאל.
משפחת פלג מגיעה לסונולי - מעבר הגבול בין הודו לנפאל, ומשם מתחיל מסע מפרך ומיגע, נסיעה באוטובוס מקומי ומגעיל במיוחד לורנסי, שהות בורנסי מעבר לצפוי עקב ביטול הרכבת לצ`נאי, עצירת ביניים לא מתוכננת בסקונדרבד ולבסוף הגעה לדרום הודו עם הלשון בחוץ, קשה אבל מחשל!
משפחת שפירא נוחתת בקטמנדו וכעבור שעה כבר יושבת בטאמל, ומשלימה את חסך הבשר מהודו. בין לבין מסכמים את מה שעברו עד עכשיו ומוסיפים קצת על ציוד ומשקל עודף. טיסה קצרה לג`ומסום והם יוצאים לטרק חנוטים במעילי פליז וכפפות.
פרק מתוך הספר ``שאנטי שאנטי בלגן`` - המסע מהודו לנפאל: היציאה מורנאסי (Varanasi) ועד ההגעה לקטמנדו ולסדר פסח בבית חב"ד.
